פסקי דין על דבאח אבראהים | פסקי דין על דבאח פריד | פסקי דין על מוחמד פריד דבאח |

19487-12/16 א     04/04/2017




א 19487-12/16 דבאח אבראהים נ' דבאח פריד, מוחמד פריד דבאח








בית משפט השלום בעכו


ת"א 19487-12-16 אבראהים נ' פריד ואח'






בפני

כבוד השופטת
דנה עופר


המבקש

דבאח אבראהים


נגד


המשיבים

1. דבאח פריד
2. מוחמד פריד דבאח



החלטה


לפניי בקשה למתן צו מניעה זמני, אשר יאסור על המשיבים להמשיך בבניית סככה, לרבות גג רעפים לסככה, בסמוך לגדר המשותפת המהווה גבול בין חלקות הצדדים.

1.
אביו של המבקש הוא בעל זכויות בחלקה 7 בגוש 18814, ואילו המבקש מחזיק בחלק מחלקה זו ומתגורר בה בבית שהקים על פי היתר בנייה.


המשיבים הם שכניו של המבקש, ובתיהם נבנו בחלקות 8 ו-9 הסמוכות, על פי היתרי בנייה על שם פריד ואסף דבאח (המנוח).


אין חולק, כי בין שתי החלקות הוקמה גדר אבן מפרידה, לפני כעשרים שנה.

2.
לאחרונה, כך לטענת המבקש, החלו המשיבים בבניית מבנה מסוג סככה או חדר עץ, עם גג רעפים, ללא היתר בנייה כדין, ועל גבול החלקה ממש, כך שהסככה צמודה אל גדר האבן הנ"ל.


לטענת המבקש, המבנה שהוקם מהווה מטרד לו ולבני משפחתו, ועבודות הבנייה מהוות סכנה, לאור הפרש הגבהים בין שתי החלקות והחשש כי דבר מה ייפול מהמבנה אל חצרו של המבקש. כן טוען המבקש, כי הגג של המבנה חורג מגבולות החלקה של המשיבים אל תוך חלקתו של המבקש.

3.
אין חולק, כי למבנה הנ"ל לא הוצא היתר בנייה כדין. המבקש כבר פנה, לטענתו, לוועדה לתכנון ובנייה והודיע על בנייה בלתי חוקית זו.

הבנייה ככל הנראה הושלמה, אך המבקש עותר לכך שיינתן צו האוסר על המשך הבנייה, בין היתר לאור הסכנה האמורה לעיל.


לטענת המשיבים, הבנייה הושלמה כבר. אף על פי כן, הם מתנגדים למתן צו מניעה, מבחינה עקרונית, שכן לטענתם המבקש אינו זכאי לסעד המבוקש. לטענתם, רשויות התכנון והבנייה לבדן יכולות לעסוק במתן צווים הנוגעים למבנה המדובר. עוד טוענים המשיבים, כי ישנם יורשים נוספים לבעל הזכויות בחלקתם (המנוח פריד ואסף דבאח), וכי על המבקש לתבוע את כל היורשים.

4.
במסגרת כתב התביעה עותר המבקש למתן צו אשר יורה למשיבים להרוס את המבנה, ואשר יאסור על בנייה דומה בעתיד.

5.
דיון בבקשה למתן סעד זמני התקיים בפני
י היום. במהלכו נחקרו המבקש ואביו על תצהיריהם. המשיבים אמנם הגישו תגובה, אך לא תמכו אותה בתצהיר כל שהוא.

6.
בבוא בית המשפט לשקול בקשה למתן צו מניעה זמני, עליו לבחון אם ישנן ראיות לכאורה לקיומה של עילת התובענה, ואם מאזן הנוחות מצדיק היעתרות לבקשה. בין שתי השאלות הללו מתקיימים יחסי גומלין שהוגדרו בפסיקה כ"מקבילית הכוחות": ככל שאחד השיקולים איתן יותר, נחלשת הדרישה ביחס לשיקול השני, אם כי עדיין נדרש המבקש להראות קיומם של שני אלו. בנוסף שוקל ביהמ"ש קיומם של שיקולי צדק ויושר.

7.
התביעה העיקרית נשענת, למעשה, על עילה נזיקית, והיא – עילת המטרד ליחיד. בנוסף מבקש המבקש להגן על זכותו במקרקעין, לאור טענתו לחריגת הגג של המבנה אל תוך שטח חלקתו של המבקש.


כאמור, המשיבים אינם חולקים על כך שהמבנה הוקם ללא היתר, והם לא הביאו ראיות כל שהן על מנת לסתור את הטענה, כי הוא נבנה על גבול החלקה ממש, ותוך חריגה מסוימת אל חלקת המבקש.

משלא הביאו המשיבים ראיות כל שהן, אף לא נסתרה טענת המבקש


כי המשיבים הם אלו שבנו את המבנה נשוא התביעה לא נסתרה, ובשלב זה אין נפקות לכך שלא צורפו כנתבעים כל יורשיו של המנוח, אשר הזכויות בחלקה רשומות על שמו.


בכל הנוגע לקיומו של מטרד הנובע ממנה לא חוקי נקבע בפסיקה, כי די בכך שמבקש הסעד יוכל להצביע על אי נוחות הנגרמת לו, על מנת שיהיה זכאי לסעד:

"... מי שנפגע עקב הקמת מבנה ללא היתר או על פי היתר שאינו חוקי זכאי לסעד, ובכלל זה סעד של צו הריסה או צו מניעה, אף אם הפגיעה אינה מגיעה כדי מטרד. די לו שיראה, שנגרמה לו "אי נוחות". אך אם המבנה הוקם מכוח היתר חוקי, יהיה הנפגע זכאי לסעד, רק אם יראה שהפגיעה עולה כדי מטרד. אם הגיעו הדברים כדי מטרד, כי אז זכאי הוא לסעד, בין אם הבנייה הייתה חוקית ובין אם לאו" (ר"ע 62/83 טכסא נ' גונן, פ"ד לח(1) 281, 283).


ניתן אפוא לקבוע, כי המבקש הצליח להצביע על זכות לכאורית לקבל את הסעד המבוקש בכתב התביעה.

8.
אשר למאזן הנוחות, הרי שלאור טענת המשיבים עצמם, כי למעשה הבנייה הושלמה כבר, ברי כי אין בצו המניעה המבוקש, אשר מטרתו למנוע עבודות בנייה נוספות, כדי לגרום נזק למשיבים. לא ברור אם יש במתן צו המניעה הזמני כדי להועיל למבקש, בנסיבות אלו, אולם ודאי שאין בו כדי להזיק למשיבים. ממילא אין המשיבים רשאים להמשיך בבנייה שלא ניתן עליה היתר כחוק.

9.
המשיבים טוענים, כי אין לתת למבקש סעד מן הצדק, כאשר בעצמו בנה את ביתו בצמוד לגדר המפרידה בין החלקות. עיינתי בתמונות שהגישו המשיבים לעניין זה (מש/1 עד מש/5), אך אין די בתמונות שהוצגו כדי להביא למסקנה כי המבקש בעצמו בנה בסטייה מהיתר הבנייה שניתן לו. לטענת המבקש, אשר בשלב זה לא נסתרה, בנה תמיכות בטון בסמוך לגדר, ואילו הבית עצמו הוקם במרחק מספיק מהגדר,
ועל פי ההיתר. לא מצאתי כי יש עילה למנוע מהמבקש מתן הסעד המבוקש בשל שיקולי צדק ויושר.

10.
אשר על כן, ניתן בזה צו זמני, האוסר על המשיבים, או מי מטעמם, להמשיך בבניית המבנה/הסככה, הסמוכים לגדר הגובלת בחלקה מס' 7.


תוקפו של הצו מותנה בעירבון כספי בסך 4,000 ₪, וכן בהתחייבות עצמית כדרישת התקנות. העירבון הכספי הופקד זה מכבר בקופת ביהמ"ש, ולכן הוא יישאר בקופת ביהמ"ש עד למתן החלטה אחרת. התחייבות עצמית הופקדה אף היא.

11.
אני מחייבת את המשיבים, יחד ולחוד, לשלם למבקש שכ"ט עו"ד בגין בקשה זו, בסך 2,340 ₪.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, ח' ניסן תשע"ז, 04 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 19487-12/16 דבאח אבראהים נ' דבאח פריד, מוחמד פריד דבאח (פורסם ב-ֽ 04/04/2017)