פסקי דין על חסן מחמוד פדילה | פסקי דין על מחמוד חסן פדילה | פסקי דין על עיריית טירה | פסקי דין על הועדה המקומית לתכנון ובניה אל טירה |

23606-07/16 א     04/04/2017




א 23606-07/16 חסן מחמוד פדילה, מחמוד חסן פדילה נ' עיריית טירה, הועדה המקומית לתכנון ובניה אל טירה








בית משפט השלום בכפר סבא


ת"א 23606-07-16 פדילה ואח' נ' עיריית טירה
ואח'











מספר בקשה:
6

בפני

כבוד השופט
רונן פלג

המבקשים
1
.
חסן מחמוד פדילה

2
.
מחמוד חסן פדילה


נגד

המשיבות
1. עיריית טירה
2. הועדה המקומית לתכנון ובניה אל טירה


החלטה

1.
לפניי בקשת המבקשים לחייב את המשיבות בהפקדת ערובה להוצאות. המבקשים הם צדדי ג' 8-7 והמשיבות הן הנתבעות ושולחות ההודעה לצדדי ג'.

2.
נגד המשיבות הוגשה תביעה כספית על ידי ופא וחאלד אחמד פדילה, אם ובנה, לסך של 406,832 ₪. בתמצית נטען כי דרכי הגישה למגרש של התובעים בעיר טירה נחסמו על ידי שכנים או צדדי ג' אחרים על ידי פסולת, נטיעות ובניה לא חוקית, מבלי שהמשיבות עשו דבר למניעה או לתיקון של המצב בניגוד לחובתן על פי דין.

כתב התביעה מציין כי התובעים ניהלו נגד המשיבות עתירה מנהלית בבית המשפט המחוזי בלוד (עת"מ 53726-12-14), אשר התקבלה במלואה ב

פסק דין
מיום 18/2/16, שחייב את המשיבות להסיר את כל המחסומים ולסלול דרך לבית התובעים. ע"פ הנטען המשיבות לא קיימו את הוראות פסק הדין ובהקשר לכך מתנהל בבית המשפט המחוזי הליך לפי פקודת בזיון בית משפט.

3.
המשיבות הגישו הודעה נגד 10 צדדי ג', ובהם המבקשים, שבה נטען בתמצית כי הם אלה אשר פלשו, נטעו, הציבו מכשולים ובנו בניה בלתי חוקית בדרכים המוליכות למקרקעין של התובעים. עוד נטען כי צדדי ג' מכשילים את ביצוע פסק הדין של בית המשפט המחוזי בעתירה המנהלית ופועלים בקנוניה עם התובעים, כך שהאחד בונה בניה בלתי חוקית והאחר מגיש תביעת פיצויים נגד המשיבות.

4.
עיינתי בטענות הצדדים בבקשה, בתגובה ובתשובה.


דיון והכרעה

5.
תקנה 519(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, קובעת כך:

"בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע".

6.
בהיעדר קריטריונים בתקנה עצמה, נקבע בפסיקה כי תובע לא יחויב בהפקדת ערובה להוצאות מחמת עוניו בלבד וכי חיוב שכזה ייקבע במקרים נדירים. כך בהחלטה בעניין רע"א 6353/12 יובל אברהם נגד טל יגרמן ואח', (פורסם במאגרים - 16/1/13):

"הלכה היא כי, ככלל, אין להתנות את זכותו של תובע להביא את עניינו לבירור לפני ערכאות שיפוטיות בהפקדת ערובה כספית להבטחת הוצאות הנתבע אלא במקרים נדירים ובנסיבות חריגות, וכי אין לחייב תובע במתן ערובה להוצאות הנתבע מחמת עוניו בלבד; עקרון זה נובע מחשיבותה של זכות הגישה לערכאות שהיא זכות חוקתית".

7.
עם זאת, הפסיקה הכירה ברשימה מצומצמת למדי של מקרים, בהם עשוי תובע שאינו תאגיד להיות מחויב בהפקדת ערובה, כגון כאשר התובע הוא תושב חוץ או כאשר התובע אינו מוסר את כתובתו. כך למשל בהחלטה שניתנה בעניין רע"א 2146/04 מדינת ישראל נגד עזבון המנוח באסל נעים איברהים ואח', פ"ד נח(5) 865, בעמ' 869-868:

"בתקנה 519 עצמה לא נקבעו קריטריונים להפעלת הסמכות לחייב בהפקדת ערובה, ואולם בפסיקה גובשו כללים מדריכים וסוגי מקרים בהם ייעשה שימוש בתקנה. הכלל הוא שאין בית המשפט מחייב תובע במתן ערובה להוצאות מחמת עוניו בלבד. גם כאן, לא תיחסם גישתו לערכאות של תובע דל אמצעים רק בשל חוסר יכולתו הכלכלית. ואולם, במסגרת המקרים אשר נקבעו בפסיקה להטלת חיוב להפקדת ערובה, מקובל כי בית המשפט ישתמש בסמכותו האמורה כאשר מתגורר התובע מחוץ לתחום השיפוט, ואין בידיו להצביע על נכסים הנמצאים בארץ, באופן אשר יקשה על הנתבע לגבות את הוצאותיו, אם ייפסקו לטובתו".


8.
בענייננו המשיבות הן רשות מקומית וועדה לתכנון ובניה, כך שהנטיה הבסיסית היא דווקא לייחס להן חוסן כלכלי. טענת המבקשים בדבר מצבן הכלכלי הרעוע של המשיבות מתבססת על האמור בסעיף 40 לכתב ההגנה, שם טענו המשיבות כי לא עלה בידן להוציא אל הפועל את התכנית החלה על המקרקעין בשל חסרון בכסף.


בהקשר זה מקובלת עליי טענת המשיבות בתגובתן, שיש להבחין בין יכולת כלכלית ביחס לביצוע תכנית הכוללת 800 דונם ועלותה מאות מליוני ₪ לבין יכולת כלכלית לשלם הוצאות משפט בתובענה.

9.
הצדדים טענו בהרחבה בנוגע לתשלום ההוצאות שנפסקו על ידי בית המשפט המחוזי בעתירה המנהלית. כפי שהובהר בסעיף 10 לבקשה, בשלב זה תלוי ועומד בבית המשפט המחוזי הליך לפי פקודת בזיון בית משפט ואין בכוונתו של בית משפט זה להעריך או לחזות את תוצאותיו.

10.
יצוין עוד כי בשלב מוקדם זה של ההליך, עוד לפני שהתקיים בו דיון קדם משפט ראשון, לא ניתן להעריך את סיכוייה של ההודעה לצדדי ג' באופן מלא. עם זאת, נדמה כי טענות המבקשים לכך שההודעה חסרת סיכוי אינן מציאותיות.

11.
נוכח האמור, הבקשה לחיוב המשיבות בהפקדת ערובה להוצאות נדחית.

12.
המבקשים ישלמו למשיבות את הוצאות הבקשה בסך של 1,500 ₪.


ניתנה היום, ח' ניסן תשע"ז, 04 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 23606-07/16 חסן מחמוד פדילה, מחמוד חסן פדילה נ' עיריית טירה, הועדה המקומית לתכנון ובניה אל טירה (פורסם ב-ֽ 04/04/2017)