פסקי דין על שושנה בדיחי | פסקי דין על דבורה בדיחי | פסקי דין על יהודית משה | פסקי דין על אפרים אופיר משה |

36102-10/16 עא     04/04/2017




עא 36102-10/16 שושנה בדיחי, דבורה בדיחי נ' יהודית משה, אפרים אופיר משה








בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים



ע"א 36102-10-16 בדיחי ואח' נ' משה ואח' וערעור שכנגד






בפני

כבוד השופט משה יועד הכהן
כבוד השופטת
עירית כהן
כבוד השופט
אביגדור דורות


המערערות

המשיבות שכנגד

1. שושנה בדיחי

2. דבורה בדיחי


נ ג ד

המשיבים
המערערים שכנגד
1.

יהודית משה

2.

אפרים אופיר משה




פסק דין


1.
ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה) מיום 31.8.16, אשר עניינו סכסוך בין המערערות (להלן: "בדיחי") ובין המערערים שכנגד (להלן: "משה"),שהם שכנים בבית שברחוב ניתאי הארבלי 32 ירושלים.

2.
הסכסוך נובע מעבודות בנייה שביצעו בדיחי בקומה שמעל דירת משה בין חודש ספטמבר 2009 לחודש ספטמבר 2010. לטענת משה, כתוצאה מהעבודות נגרמו נזקים לדירתם. עוד לטענתם, לצורך הבנייה, עשו בדיחי שימוש ביסודות המבנה ובגג הבניין, ועליהן לשלם עבור שימוש זה.

3.
בדיחי הגישו אף הן תביעה כנגד משה בגין שימוש שעשו לטענתן משה ברכוש המשותף. הדיון בשתי התביעות אוחד, אולם בשלב מסויים ביקשו בדיחי למחוק את התביעה והודיעו כי יפעלו על מנת לברר את טענותיהן כנגד משה לפני המפקח על הבתים המשותפים והתביעה נמחקה.

4.
לכתב התביעה שהגישו משה, צורפה חוות דעת של המהנדס גוכמן. בית המשפט קמא מינה כמומחה מטעמו את המהנדס אחי קליין.

5.
בפסק הדין אימץ בית המשפט קמא את המסקנות של המומחה מטעמו לעניין עלות תיקון הנזקים שנגרמו כתוצאה מהבנייה ופסק למשה סכום של 34,000 ₪ צמודים למדד תשומות הבנייה מיום 19.3.13 ועד התשלום בפועל. בנוסף, פסק 7,500 ₪ בגין עוגמת נפש.


מומחה בית המשפט לא מצא לקבוע ממצאים ביחס לנזקים שנטען כי נגרמו ליחידת המשנה של משה, אשר היתה סגורה בעת הבדיקה ולאחר שלא הוצגו לו קבלות שהצביעו על תיקונים שנטענו ובית המשפט אימץ גם קביעה זו. כמו-כן, ובהתאם לחוות דעתו של המומחה מטעמו, דחה בית המשפט קמא את דרישת הפיצוי של משה בגין דיור חלופי, תוך שהוא מציין כי לא הוכח שיש צורך בדיור חלופי בזמן ביצוע התיקונים.

6.
מומחה בית המשפט לא התייחס לנזק הנטען לרהיטים ולחפצים אישיים מהטעם שהערכת הנזק היא בגדר הערכה שמאית ולא הנדסית ולכן אינה בתחום מומחיותו. בית המשפט קמא מתייחס לכך שהמהנדס גוכמן אמנם העריך נזקים אלה בסך של 26,000 ₪, אולם מציין כי מאחר וגם גוכמן הוא מהנדס ולא שמאי, אין הוא מקבל חישוב זה ביחס לרכיבים שמנה.

7.
בפסק הדין גם נדחתה תביעת משה לפיצוי בגין השימוש שעשו בדיחי ביסודות המבנה וגג דירתם. בית המשפט קמא קבע, כי משה לא ביססו זכות קניינית, חוזית או כזו הנובעת מדיני עשיית עושר ולא במשפט אשר יהא בה כדי להקנות להם עילת תביעה.

8.
במסגרת פסק הדין קבע בית המשפט קמא, כי שני הצדדים הסכימו כי בבית טיפוסי בשכונה, בעלי הדירה התחתונה עושים שימוש ייחודי בגינה, ובעלי הדירה העליונה בונים קומה נוספת על גבי הקומה הקיימת וכי גם בבניין מושא התביעה דיירי דירות ה"מראה" המקבילות לצדדים שבתיק, נהגו בהתאם להסדר שכונתי זה (סעיף 6 לפסק הדין).

9.
לטענת בדיחי, טעה בית המשפט קמא בקביעתו בסעיף 6 לפסה"ד. שכן, הן מעולם לא טענו כי קיים הסדר שכזה וקיימים בתים רבים בשכונה שבהם ההסדר שונה. לטענת בדיחי, יש לבטל את אותה קביעה, על מנת שלא תשמש כהשתק בתביעה שבכוונתן להגיש למפקח על הבתים המשותפים. עוד לטענת בדיחי, לא היה מקום לפסוק פיצוי בגין עוגמת נפש ולא היה מקום לפסוק למשה החזר הוצאות בגין חוות דעת המומחה גוכמן מטעמו.

10.
מנגד, לטענת משה פסק הדין אינו משקף את מלוא הנזקים וההוצאות אשר נגרמו להם. כמו-כן, היה מקום לפסוק פיצוי בגין השימוש שעשו בדיחי ביסודות הבניין ובגג המבנה. לכתב הערעור צורפה הצעת מחיר של "ב. גיל 2010 בע"מ" ונטען כי עולה ממנה שאין בחוות דעתו של מומחה בית המשפט כדי לשקף את העלויות והנזקים שנגרמו להם.

11.
לאחר שעיינו בפסק הדין של בית המשפט קמא, ושקלנו את טענות הצדדים בערעור ובערעור שכנגד, הגענו לכלל מסקנה כי יש מקום לקבל את הערעור והערעור שכנגד באופן חלקי, כפי שיפורט להלן.

12.
לקביעת בית המשפט קמא בסעיף 6 לפסה"ד ולפיה הצדדים הסכימו שבבית טיפוסי בשכונה קיים הסדר ביחס לשימוש בגינה ובדירה העליונה לא נמצאה אסמכתא בפרוטוקול הדיון. בדיחי טוענות, כאמור, כי לא היתה הסכמה כזו ואילו משה לא הראו היכן נרשמה אותה הסכמה. לפיכך ערעורן של בדיחי בנקודה זו מתקבל והקביעה האמורה מתבטלת.

13.
לא מצאנו לקבל את טענות בדיחי לגבי פסיקת ההוצאות והפיצויים בגין עוגמת הנפש. בעניין הפיצוי בגין עגמת הנפש, אף מצאנו לקבל את הערעור של משה ולפסוק פיצויים גבוהים יותר בגין ראש נזק זה. לאור היקף הרטיבות, לאור משך הזמן בו סבלו משה ממנה ולאור האינדיקציה לציוד שהתבלה עקב הרטיבות, אשר בגינו לא נפסק פיצוי נפרד, אנו מעמידים את הפיצוי למשה בגין עוגמת הנפש על סך 15,000 ₪, חלף הסכום של 7,500 ₪ שפסקה הערכאה קמא.

14.
אנו מקבלים את ערעורם של משה בעניין השימוש ביסודות המבנה. המומחה קליין ערך בסעיף 3 לחוות דעתו תחשיב ממנו עולה כי עלות היסודות הכוללת מסתכמת בסך של 22,700 ₪. בהתאם לחוות הדעת, היות ושטח דירת משה לאחר ההרחבה הוא 117 מ"ר ושטח דירת בדיחי הוא 145 מ"ר, שווי השימוש ביסודות שנעשה על ידי בדיחי הוא 12,553 ₪, לעומת 10,147 ₪ שהוא שווי השימוש שנעשה על ידי משה באותם יסודות.

בדיחי עשו שימוש ביסודות של דירת משה וכך "התעשרו" שכן נחסכו להן ההוצאות של הקמת היסודות לצורך הרחבת דירתן. ה"התעשרות" באה לבדיחי ממשה ולפי מבחנים של צדק, נכון לחייב את בדיחי לשאת בחלק היחסי של עלות היסודות, כפי שזה נקבע על ידי המומחה קליין בסך 12,553 ₪.

15.
לא מצאנו להתערב בקביעת בית המשפט קמא בעניין גובה הפיצוי שנפסק למשה בגין תיקון הליקויים. המומחה קליין השיב על שאלות הבהרה שנשלחו אליו, נחקר בפני
בית המשפט ובית המשפט מציין כי המומחה הבהיר בצורה הגיונית ובהירה כיצד הגיע למסקנותיו ולפיכך מצא לאמץ את חוות דעתו במלואה. לא הוגשה בקשה להגשת ראיה חדשה בערעור, ולפיכך לא ניתן להסתמך על הצעת המחיר שצורפה ללא נטילת רשות.
משה מערערים על כך שלא נפסק פיצוי בגין דיור חלופי בזמן ביצוע התיקונים. מומחה בית המשפט קמא לא קבע כי יהיה צורך בכך ולאחר שעיין בליקויים הדורשים תיקון גם בית המשפט קמא לא שוכנע כי יש צורך בדיור חלופי לצורך ביצועם. לא מצאנו עילה להתערב בקביעה זו כמו גם בקביעת בית המשפט קמא בנוגע לשימוש בגג. כפי שקבע בית המשפט, הגג מהווה רכוש משותף והגג החדש שנוצר, גם הוא רכוש משותף ולכן לא הוכח כי בדיחי התעשרו שלא כדין, בהקשר זה, על חשבון משה.
16.
לסיכום, ערעורן של בדיחי מתקבל במובן זה שהקביעה בסעיף 6 לפסק הדין קמא מבוטלת ויתר חלקיו נדחים.
ערעורם של משה מתקבל במובן זה שעל בדיחי לשלם להם סכום נוסף של 20,053 ₪. מתוך סכום זה, הסך של 12,553 ₪ יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום 19.3.13, והיתרה בסך 7,500 ₪ תישא ריבית והצמדה מיום פסק הדין של בית המשפט קמא. יתר חלקי הערעור נדחים.

17.
בנסיבות הכוללות של המקרה ולאור התוצאה אליה הגענו, יישאו בדיחי בהוצאות משה בערעור בסך 3,000 ₪. סכום זה יועבר לב"כ משה מתוך העירבון שהפקידו בדיחי והיתרה תושב להן. העירבון שהפקידו משה יושב להם באמצעות בא-כוחם.


המזכירות תשלח עותק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום,
ח' ניסן תשע"ז, 04 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.



משה
יועד הכהן, שופט
עירית כהן
, שופטת
אביגדור דורות
, שופט










עא בית משפט מחוזי 36102-10/16 שושנה בדיחי, דבורה בדיחי נ' יהודית משה, אפרים אופיר משה (פורסם ב-ֽ 04/04/2017)