פסקי דין על אקסטרא זול | פסקי דין על ג'מאל סאלח | פסקי דין על אימאן אבו סיני

28262-02/17 עע     06/04/2017




עע 28262-02/17 אקסטרא זול בע"מ, ג'מאל סאלח נ' אימאן אבו סיני








בית הדין הארצי לעבודה


ע"ע 28262-02-17



ניתנה ביום
06 אפריל 2017

1
.
אקסטרא זול בע"מ
2
.
ג'מאל סאלח
המבקשים

-

אימאן אבו סיני
המשיבה


בשם המבקשים: עו"ד אלא בדיע יונס
בשם המשיב: עו"ד ח'אלד ח'לילה

החלטה


השופטת
סיגל דוידוב-מוטולה

1.
בבית הדין האזורי בנצרת התבררה תביעה שהגישה המשיבה כנגד המבקשים בנוגע להתפטרותה מעבודתה ולזכויות שונות הנובעות מכך (השופטת אורית יעקבס; סע"ש 3276-02-15). סכום התביעה עמד על סך של 69,928 ₪. בפתח דיון ההוכחות ולאחר הצעה שהועלתה בקשר לכך על ידי ב"כ המבקשים, הסמיכו הצדדים את בית הדין לפסוק בדרך של פשרה, ללא נימוקים, לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984,
על סמך כל החומר המצוי בתיק לרבות סיכומים שיוגשו על ידם, כאשר הסכמה זו התייחסה במפורש גם לשאלת חבותו האישית של המבקש
2.
2.
על יסוד הסמכה זו, ולאחר עיון בכל החומר, לרבות כתבי הטענות, תצהירי הצדדים והסיכומים, נתן בית הדין האזורי את פסק דינו ביום 12.1.17, ובמסגרתו חייב את המבקשים, יחד ולחוד, לשלם למשיבה סך של 30,000 ₪ בגין פיצויי פיטורים וכן סך של 22,000 ₪ בגין שאר רכיבי התביעה,
וזאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל
.

3.
ביום 14.2.17 הגישו המבקשים ערעור על פסק הדין, במסגרתו טענו, בין היתר, כי
לא הייתה עילה להרים את מסך ההתאגדות נגד המבקש 2 ולחייבו באופן אישי. בקשר לכך נטען כי המבקש לא היה מעסיק או בעל מניות אלא עובד של חברה אחרת; לא התקיימו כלל התנאים הנדרשים לצורך הרמת מסך; משמעות הפסיקה לפי סעיף 79א' לא הוסברה למבקש על ידי בא כוחו דאז, על אף שהמבקש נכח באולם בית הדין; ובא כוחו כלל לא פנה לקבל את הסכמתו. עוד נטען לגבי חלק מרכיבי התביעה לגופם; לפסיקת סכום המקבל את רוב טענות המשיבה ללא הצדקה ועל אף שביצעה הרחבת חזית במסגרת תצהירי העדות מטעמה; וכן להעדר "תקרה" בהסמכת בית הדין לפסוק לפשרה.
4.
יום לאחר הגשת הערעור,
ביום 15.2.17, הגישו המבקשים בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. בהחלטת בית דין זה מאותו יום (השופט אילן איטח) נדחתה הבקשה בלא שהתבקשה תגובה, מהטעם שנעדרה הנמקה.
בהמשך לכך הוגשה הבקשה שלפני ביום 5.3.17, ובמסגרתה
עותרים המבקשים לעיכוב ביצוע פסק הדין והליכי ההוצאה לפועל שהחלו להינקט. המבקשים טוענים כי ככל שישלמו למשיבה את הסכום הפסוק ולאחר מכן יתקבל ערעורם, לא ניתן יהיה להיפרע ממנה, והדיון בערעור יהפוך לתיאורטי. לטענת המבקשים, דחיית הבקשה תגרום להם פגיעה בעיסוקם, הכנסתם והתנהלות חייהם. עוד נטען כי
סיכויים לזכות בערעור גבוהים במיוחד.
להשלמת התמונה אציין כי בהחלטתי מיום 6.3.17
לא מצאתי מקום ליתן צו עיכוב זמני
במעמד צד אחד עד למתן ההחלטה בבקשה
. עוד ציינתי כי על פני הדברים, נימוקי הערעור מתייחסים בעיקר למבקש 2 בעוד שתיק ההוצאה לפועל נפתח כנגד המבקשת 1. המבקשים הגיבו לכך בהבהרה כי ערעורם על כל נימוקיו מתייחס לשניהם, וכי המבקש 2 צורף אף הוא לתיק ההוצאה לפועל.


5.
המשיבה מתנגדת לבקשה, בהתבסס
על הכלל לפיו הגשת ערעור אינה מעכבת את ביצועו של

פסק דין
, במיוחד כאשר מדובר ב

פסק דין
כספי.
לגישתה,
סיכויי הערעור נמוכים מאוד עד אפסיים, בהתחשב בעובדה שהצדדים קיבלו את הצעת בית הדין
והסמיכו את בית הדין לפסוק בדרך של פשרה, ללא נימוקים,
לפי סעיף 79א', והדברים קיבלו ביטוי בפרוטוקול הדיון שהתקיים ביום 28.11.16. כן נטען כי בית הדין קמא הסביר את משמעות מתן פסק הדין בדרך של פשרה, וגם באי כוח הצדדים הסבירו ללקוחותיהם את משמעות הדברים, והדברים מצאו ביטוי ברור בפרוטוקול, כך שאין כל ממש בטענת המבקש לפיה לא ידע ולא הבין דבר.
אשר למאזן הנוחות נטען כי
טענת המבקשים כי הליכי הגבייה יגרמו להם נזק בלתי הפיך ופגיעה בעיסוקם והכנסתם, נטענה בעלמא, ללא פירוט מספיק. לטענת המשיבה, התשלום בגין הזכויות הסוציאליות עבור תקופת עבודה וסיומה הן בבחינת דין קדימה, ומן הראוי לתת להן עדיפות, ולא לעכב ביצוען.
כן צוין כי המשיבה עובדת במשרד רואי חשבון, מקבלת משכורת קבועה והיא יציבה מבחינה כלכלית, כך שככל שיתקבל הערעור, לא תהיה למבקשים כל בעיה לקבל את כספם חזרה.


דיון והכרעה
:
6.
הלכה פסוקה היא כי מי שזכה בדינו, זכאי לממש את פרי זכייתו באופן מיידי וכי הגשת ערעור אינה מעכבת את מימוש פסק הדין. עיכוב ביצועו של

פסק דין
הוא בבחינת חריג לכלל ומותנה בהצטברות שני גורמים: האחד - הנזק היחסי שייגרם למבקש כתוצאה מאי היענות לבקשה גדול מן הנזק הצפוי למשיב אם יעוכב הביצוע; השני - סיכויי הערעור להתקבל טובים (ע"ע (ארצי) 44025-02-12 פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבנין בע"מ - מוחמט סווחטורק, מיום 14.6.12; ע"ע (ארצי) 44633-10-12 דימיטרי סביניך – צוות 3 בע"מ, מיום 8.4.13). בין שני השיקולים קיימים יחסי גומלין, "במובן זה שככל שסיכויי הערעור הינם גבוהים, כך ניתן יהיה למעט בשיקולי מאזן הנוחות, ולהיפך" (עע"מ 6438/10 ראז חקלאות אחזקות ופיתוח בע"מ נ' וייס, מיום 22.9.10).

כאשר פסק הדין מטיל חיוב כספי על המבקש, הנטייה היא שלא לעכב את ביצוע
הפסק אלא אם כן יוכח שהמבקש לא יוכל לגבות את כספו אם יזכה בערעור (ע"א 5963/13 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני, מיום 16.1.14).
7.
לאחר שנתתי דעתי לפסק הדין של בית הדין האזורי, לפרוטוקול הדיון שהתקיים ביום 28.11.16, לטענות הצדדים וכלל חומר התיק, הגעתי למסקנה כי יש לדחות את הבקשה.

אשר לסיכויי הערעור
-

כאמור לעיל, הצדדים הסמיכו את בית הדין האזורי לפסוק בתביעתה של המשיבה על דרך הפשרה, לרבות ביחס לחבותו האישית של המבקש, ללא צורך בהנמקה. המבקשים הסכימו לאפשרות זו במפורש, כאשר היו מיוצגים, כאשר נרשם בפרוטוקול כי ב"כ המבקשים הסביר למבקש את המתווה שהוצע, וכאשר ההסכמה נרשמה לפרוטוקול לאחר שהצדדים יצאו לצורך התייעצות. בית הדין האזורי עיין, טרם פסיקתו, בכתבי הטענות של הצדדים ובסיכומיהם, ופסק לפי מיטב שיפוטו. בהתאם להלכה הפסוקה, ערכאת הערעור אינה מתערבת ב

פסק דין
שניתן לפשרה בהתאם להוראת סעיף 79א' לחוק בתי המשפט, אלא בנסיבות חריגות. על פני הדברים, לפיכך, לא שוכנעתי כי סיכויי הערעור מצדיקים עיכוב ביצוע.

אשר למאזן הנוחות
-
המבקשים לא השכילו להראות, ולו לכאורה,
שאם לא יעוכב ביצוע פסק הדין ויתקבל הערעור, לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו.
בנוסף,
טענת המבקשים כי תשלום הסכום הפסוק באופן מיידי יגרום להם נזק שאינו ניתן לתיקון ופגיעה
בעיסוקם והכנסתם
, נטענה בעלמא ללא ראשית ראיה לכך.
משאלו הם פני הדברים, דין הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין להידחות.


8.
סוף דבר
- הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית.
המבקשים יחד ולחוד ישאו בהוצאות המשיבה בגין הבקשה בסך של 2,500 ₪, לתשלום תוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישאו ריבית כדין והפרשי הצמדה מהיום ועד התשלום בפועל.


ניתנה היום, י' י' ניסן תשע"ז (06 אפריל 2017) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.











עע בית הדין הארצי לעבודה 28262-02/17 אקסטרא זול בע"מ, ג'מאל סאלח נ' אימאן אבו סיני (פורסם ב-ֽ 06/04/2017)