פסקי דין על יגאל צעירי | פסקי דין על עיריית חולון | פסקי דין על אידית אודט דין | פסקי דין על רחל שיין |

3747/16 עא     20/04/2017




עא 3747/16 יגאל צעירי נ' עיריית חולון, אידית אודט דין, רחל שיין




פסק-דין בתיק ע"א 3747/16
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים


ע"א 3747/16


לפני:
כבוד השופט י' דנציגר

כבוד השופטת ד' ברק-ארז

כבוד השופט מ' מזוז


המערער:
יגאל צעירי


נ

ג

ד


המשיבים:
1. עיריית חולון

2. אידית אודט דין

3. רחל שיין




ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז לוד ועל פסק דינו המשלים מיום 27.3.2014 ומיום 17.9.2015 בה"פ 13366-11-09 שניתנו על ידי כבוד השופטת ע' וינברג-נוטוביץ


תאריך הישיבה:
כ"ד בניסן תשע"ז

(20.4.17)


בשם המערער:
בעצמו


בשם המשיבה 1:
עו"ד עופר צילקר

בשם המשיבות 3-2:
עו"ד חיה אזולאי





פסק-דין

השופט י' דנציגר

:



1. המערער והמשיבות 3-2 הגישו בשנת 2009 תביעה נגד עיריית חולון
(להלן:
העירייה
) לקבלת קרקע חלופית או פיצויים בגין הפקעת מקרקעין, שלאביו המנוח של המערער היו זכויות בהם. המקרקעין הופקעו בשנת 1973. לאחר דחיית טענות המערער בדבר תרמית והטעיה מצד העירייה, דחה בית המשפט את התובענה בעילת התיישנות. הערעור שהוגש לבית משפט זה (ע"א 784/12) בנושא התרמית וההטעיה נדחה. עם זאת, הוחלט לאור ההלכה שנפסקה בינתיים בדנ"א 1595/06
ארידור נ' עיריית פתח-תקוה
(21.3.2013) על החזרת ההליך לבית המשפט המחוזי על מנת שזה יכריע בסוגיית הפיצויים, משמצא בית משפט זה כי התביעה לפיצויי הפקעה טרם התיישנה.

2. בית המשפט קמא החליט ביום 27.3.2014 כי אין לדון בטענות התובעים לפיהן מגיע להם פיצוי לפי שווי קרקע חלופית. יחד עם זאת, נפסק כי התובעים זכאים לפיצוי על פי אחד משלושת המסלולים החלופיים מכוח סעיפים 13-12 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943, כנוסחם בעת הרלבנטית.

עוד נקבע, כי התקופה בגינה זכאים התובעים לפיצויים בגין הרכיב של אבדן דמי חכירה, היא מיום 1.3.1973 (מועד פרסום הודעת ההפקעה) ועד ליום 29.3.1989 (מועד מכתבו של עו"ד טויסטר, בא-כוח העירייה, בו פורטה הצעתה הכספית הקונקרטית של העירייה). נקבע כי התובעים התעלמו ממכתב זה ועמדו בסירובם לקבל פיצוי כספי, ובמשך שנים רבות לא פנו בנסיון לנהל משא ומתן בעניין. כן צויין, כי רק בשנת 2004 פנו התובעים לעירייה, אך זו סירבה להיעתר לבקשתם בטענה כי זכותם לפיצוי התיישנה. בהמשך להחלטתו של בית המשפט קמא הוגשה חוות דעתו של שמאי, ובהתאם לאמור בה נקבע ב

פסק דין
משלים כי הפיצוי שאותו יקבלו התובעים יהיה הגבוה מבין שלושת המסלולים ויעמוד על סך 868,000 ש"ח.

3. בקשות שהגישו המערער והמשיבות 3-2 דכאן להוספת ראיות נדחו על ידנו בפתח הדיון, מכוח ההלכה שלפיה לא תותר הגשתן של ראיות נוספות לערכאת הערעור שעה שהגשתן יכולה הייתה להיעשות בהליך שהתנהל לפני הערכאה הדיונית.

4. המערער – שייצג את עצמו – טען כי בית המשפט המחוזי שגה כשקבע כי חישוב הפיצוי בגין רכיב אובדן דמי חכירה יסתיים בשנת 1989 ולא בשנת 2015, זאת בהסתמכו על מכתבו של עו"ד טויסטר. נטען כי מדובר במכתב שקרי שנקב במחיר למ"ר שאינו משקף את המחיר הנכון, ושלא היה מושתת על חישוב כנדרש. כמו כן נטען כי העירייה פעלה במשך שנים בדרכי מרמה כדי להתחמק מתשלום פיצוי ראוי. המשיבות 3-2 הצטרפו לטענות המערער וטענו אף הן כי העירייה פעלה במשך שנים במרמה ובחוסר תום לב, במטרה להימנע מתשלום ראוי לתובעים, וכי היה מקום לקבוע מועד מאוחר הרבה יותר לסיום תקופת הזכאות לפיצויים של התובעים, זאת נוכח פניות חוזרות ונשנות מטעם התובעים במרוצת השנים לעירייה.

5. העירייה טוענת כי כתב הערעור אינו כולל התייחסות כלשהי לטעמים שעמדו בבסיס ההחלטה מושא הערעור ושמטעם זה בלבד דינו להידחות. כן נטען, כי אין לאפשר למערער לשוב ולהעלות טענות למרמה כביכול מצד העירייה, טענות שנדחו גם על ידי בית משפט זה וגם על ידי הערכאה הדיונית. באשר למכתבו של עו"ד טויסטר; נטען כי בצדק קבע בית המשפט קמא כי הוא מוכיח שהעירייה הציעה פיצויי הפקעה לאורך כל השנים, אולם היה זה המערער שעמד בסירובו לקבל פיצוי כספי. משכך – כך טוענת העירייה – צדק בית המשפט קמא כשהגביל את תקופת הפיצוי על רכיב דמי החכירה למועד מכתב זה בשנת 1989.

6. לאחר שמיעת טיעוני הצדדים השתכנענו כי דין הערעור להידחות וכך אנו מורים מכוח סמכותנו על פי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. בפסק דינו של בית המשפט המחוזי קביעות וממצאים עובדתיים שלא ראינו מקום להתערב בהם. בפרט לא ראינו מקום להתערב בקביעה כי מכתבו של עו"ד טויסטר אינו מכתב שקרי, וכי הוא שיקף הצעה קונקרטית שאינה בלתי הוגנת או כזו שאינה סבירה מצד העירייה. ממצאים אלו תומכים במסקנה המשפטית שנקבעה על ידי הערכאה הדיונית. בנוסף, לא מצאנו בפסק הדין טעות שבחוק.

הערעור נדחה איפוא.

לפנים משורת הדין, אנו מורים על תשלום הוצאות המשיבה 1, עיריית חולון
על הצד הנמוך, בסך 5,000 ש"ח.

ניתן היום, כ"ד בניסן התשע"ז (20.4.2017).



ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט



_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

16037470_w10.doc
חכ
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,
www.court.gov.il








עא בית המשפט העליון 3747/16 יגאל צעירי נ' עיריית חולון, אידית אודט דין, רחל שיין (פורסם ב-ֽ 20/04/2017)