פסקי דין על בוגונביליה אחזקות | פסקי דין על חברת אוריאל חן השקעות ח.פ | פסקי דין על ארז נפתלי ואח' | פסקי דין על חברת יוסף לוי פתח תקווה | פסקי דין על עו"ד עמנואל יוכלמן |

21970-03/17 רעא     18/04/2017




רעא 21970-03/17 בוגונביליה אחזקות בע"מ, חברת אוריאל חן השקעות בע"מ ח.פ, ארז נפתלי ואח' נ' חברת יוסף לוי פתח תקווה בע"מ, עו"ד עמנואל יוכלמן








בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
רע"א 21970-03-17 בוגונביליה אחזקות בע"מ
ואח'
נ' חברת יוסף לוי פתח תקווה בע"מ
(בכינוס נכסים) ואח'

18 אפריל 2017


בפני

כב' השופט יגאל גריל
, שופט בכיר
המבקשים:

1
.
בוגונביליה אחזקות בע"מ

2
.
חברת אוריאל חן השקעות בע"מ

3
.
ארז נפתלי

4
.
דנה נפתלי פלנט

ע"י בא כוחם עו"ד
ארז נפתלי


נגד


המשיבים:


1. חברת יוסף לוי פתח תקווה בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד רונן מטרי

(כונס הנכסים של המשיבה מס' 1)


2. עו"ד עמנואל יוכלמן

החלטה


א.
בפני
י בקשת רשות ערעור מיום 9.3.17, על החלטת בית משפט השלום בחדרה (כב' השופטת קרן אניספלד) מיום 11.2.17 בתיק ת"א 31727-02-15.
בקשת רשות הערעור מתמקדת בטענה שיש למנות בתובענה זו כונס נכסים ניטרלי, ולבטל את מינויו של כונס הנכסים של המשיבה מס' 1 (עו"ד רונן מטרי
) ככונס נכסים לצורך מכירת המקרקעין נשוא הליך זה.

ב.
הנסיבות הצריכות לעניין הינן בתמצית אלה:

המערערים הגישו לבית משפט קמא, כנגד המשיבים, תובענה לפירוק השיתוף במקרקעין המצויים בחדרה והידועים כחלקה 221 בגוש 10054 (להלן: "המקרקעין").

ג.
בכתב התביעה המתוקן, התבקש בית-המשפט להורות על פירוק השיתוף במקרקעין על דרך של מכירתם וחלוקת תמורת המכר בין בעלי הדין, לפי חלקיהם היחסיים במקרקעין.
לשם כך, התבקש מינוי כונס נכסים.
יצוין, שלמשיבה מס' 1 נתמנה בשנת 2015, בהליך שהתנהל בבית המשפט המחוזי בתל-אביב,
כונס נכסים קבוע, שהוא עוה"ד רונן מטרי.

בעלי הדין ניסו לגבש ביניהם מתווה מוסכם באשר לפירוק השיתוף במקרקעין, ואולם ביום 2.1.17, הודיע כונס הנכסים של המשיבה מס' 1 לבית משפט קמא, כי לא עלה בידי הצדדים להגיע למתווה מוסכם שייתר את ההכרעה בתיק.

ד.
ביום 15.1.17, הודיע גם ב"כ המערערים לבית משפט קמא, שלא עלה בידי הצדדים להגיע למתווה מוסכם ובית משפט קמא נתבקש למנות, הן את ב"כ המבקשים והן את כונס הנכסים של המשיבה מס' 1, ככונסים משותפים לפירוק השיתוף במקרקעין, ולקבוע דיון בנוכחות כל הצדדים למתן הוראות בדבר אופן פירוק השיתוף ומתן הוראות לכונס הנכסים שימונה על ידי
בית המשפט.

ה.
ביום 30.1.17 הודיע כונס הנכסים של המשיבה מס' 1 לבית המשפט שאין לו התנגדות לפירוק השיתוף במקרקעין על דרך מכירתם למרבה במחיר וחלוקת התמורה באופן יחסי לבעלי הזכויות בהם.


כונס הנכסים של המשיבה מס' 1 הוסיף, שבכתב ההגנה המתוקן התבקש בית משפט קמא למנות אותו ככונס לצורך פירוק השיתוף, ולמצער ביחד עם ב"כ המבקשים, עו"ד ארז נפתלי
.
ואולם, כך מציין עו"ד רונן מטרי
, המשיב מס' 2 התנגד למינויו של ב"כ המבקשים ככונס לצורך פירוק השיתוף במקרקעין, ולכן סבור עו"ד מטרי, שבנסיבות העניין, נכון יהא למנות אותו כבעל תפקיד יחיד לצורך פירוק השיתוף במקרקעין, מה גם שהוא הגורם המקצועי והאובייקטיבי מבין כלל הצדדים שבתיק, בעל ניסיון במימוש נכסים מטעם בתי המשפט, ואין לו אינטרס אישי וזיקה אישית למקרקעין, להבדיל מב"כ המבקשים
(שהוא המבקש מס' 3) בעל זכויות במקרקעין באופן אישי.

ו.
יצוין, כי בעמ' 3 של הודעתו לבית משפט קמא מיום 24.1.17 טען המשיב מס' 2:

"אני מתנגד בכל תוקף למינוי מי מנציגי התובעות ככונס נכסים – לחוד וגם ביחד. מינוי זה יחבל בקבלת סכום מכסימלי אפשרי וראוי למכר, כנדרש בכל פירוק שותפות. מהאמור לעיל, עולה כי האינטרס הברור של התובעים הוא לגרום למכירה במחיר הנמוך ביותר ובשלב זה, לקנות בעצמם. הדבר יתאפשר להם אם ימונו כאחד מכונסי הנכסים...".

ז.

בהחלטתו מיום 11.2.17, ציין בית משפט קמא, כי בעלי הדין תמימי דעים שיש לפרק את השיתוף במקרקעין לפי סעיף 40(א) של חוק המקרקעין, דהיינו, על ידי מכירתם וחלוקת הפדיון
שיתקבל תמורתם בין הצדדים, לפי חלקיהם היחסיים במקרקעין, וכך אכן הורה בית משפט קמא בהחלטתו.

ח.
עוד קבע בית משפט קמא, שקיימת אחדות דעים באשר לצורך במינוי כונס נכסים.
מחלוקת נטושה בשאלת זהותו של כונס הנכסים שימונה לצורך המכירה. כל הצדדים אינם מתנגדים למינויו של כונס הנכסים מטעמה של המשיבה מס' 1 לתפקיד זה, ובית משפט קמא החליט למנות אפוא את עוה"ד רונן מטרי ככונס נכסים לצורך ביצוע מכירת המקרקעין על-פי האמור לעיל, וזאת מבלי שימונה כונס נכסים נוסף לבדו.

ט.
נימוקיו של בית משפט קמא, בתמצית:

(1)
אין צורך במינוי יותר מכונס נכסים אחד לשם ביצוע פירוק השיתוף במקרקעין לפי החלטת בית משפט קמא.

(2)
אין מקום להורות כי ימונה כונס נכסים מטעם כל אחד מבעלי הדין, ואין צורך בעבודתם של שלושה כונסי נכסים לצורך פירוק השיתוף, מה גם שמאמציהם של בעלי-הדין להגיע להסכמות במגמה לייתר את הצורך במינוי כונס נכסים – כשלו.

לכן, מינוי שלושה כונסי נכסים, משמע: ב"כ המבקשים שהוא התובע מס' 3 בתובענה, המשיב 2, שאף הוא עורך דין, וכונס הנכסים של המשיבה מס' 1, יכביד על פירוק השיתוף שלא לצורך ואולי אף יכשילו.

(3)
הדרך הנכונה והיעילה היא למנות לתפקיד גורם ניטרלי ומקצועי שלו עצמו אין זכויות במקרקעין והוא יפעל להשאת התמורה שתתקבל ממכירת הנכס, באופן שהולם את האינטרס המשותף של כל בעלי הדין, וגורם זה, הוא לפי קביעת בית משפט קמא, כונס הנכסים של המשיבה מס' 1.

בית משפט קמא הוסיף ונתן באותו תאריך החלטה נוספת בדבר מינוי כונס הנכסים של המשיבה מס' 1, עו"ד רונן מטרי
, ככונס נכסים לצורך פירוק השיתוף במקרקעין נשוא הליך זה (בהתאם לסעיף 40(א) של חוק המקרקעין), ופירט את ההוראות הנדרשות למילוי תפקידו.

י.
המבקשים מלינים כנגד החלטת בית משפט קמא בציינם, שיש לראות גם בעוה"ד רונן מטרי משום בעל דין בתובענה, וזאת בתפקידו ככונס הנכסים של המשיבה מס' 1, ולמרות זאת, ראה בית משפט קמא לנכון, למנותו ככונס נכסים לבדו לפירוק השיתוף במקרקעין על ידי מכירתם.


המבקשים מפנים להוראת תקנה 387ג' בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לפיה לא ימנה בית משפט אדם ככונס נכסים אם יש בינו לבין מי מבעלי הדין קשר אישי או מקצועי, זולת אם הסכימו בעלי הדין למינוי, או אם סבר בית המשפט שיש בכך צורך ולא יהא בדבר כדי לפגוע בביצוע יעיל והוגן של הצו, ומטעמים מיוחדים שירשמו.
לטעמם של המבקשים, מינויו של הכונס עו"ד מטרי, אינו נכלל אף לא באחת החלופות של תקנה 387ג' הנ"ל, ומכאן ששגגה נפלה בהחלטת בית משפט קמא.

יא.
עוד טוענים המבקשים,
כי המקובל בתובענות לפירוק שיתוף במקרקעין, הוא שבית משפט נוהג לקבוע את שכר טרחתו של הכונס מראש, למנות כונס ניטרלי שאינו בעל דין ו/או מייצג של מי מבעלי הדין בתובענה, וזאת כדי למנוע ניגוד עניינים במילוי תפקידו ככונס, אף
אם למראית עין.


עוד טוענים המבקשים, שנוכח מערכת היחסים העכורה השוררת בין הצדדים, ראוי למנות כונס נכסים חיצוני שאינו צד תביעה ואשר יעמיד את המקרקעין למכירה תוך מקסום הרווח של כל הצדדים בתובענה.
מכאן עתירתם של המבקשים לביטול מינויו של כונס נכסים של המשיבה מס' 1 (עו"ד רונן מטרי
) ככונס נכסים בתובענה זו, ומינוי כונס נכסים ניטרלי שאינו קשור למי מבלי הדין.


עד כאן תמצית טענות המבקשים בבקשת רשות הערעור.

יב.
בנוסף עתרו המבקשים לבית משפט זה, ביום 12.3.17, על מנת שיינתן צו המורה על עיכוב מינויו של כונס הנכסים עד להכרעה בבקשת רשות הערעור.
לאחר שהתקבלה תגובת כונס הנכסים של המשיבה מס' 1 ביחס לבקשת עיכוב הביצוע, ניתנה החלטתי מיום 21.3.17, בה קבעתי, שאינני נעתר לבקשת עיכוב הביצוע, לאחר שלא שוכנעתי כי יש להורות על כך.

יג.
בתשובתו לבקשת רשות הערעור, מציין כונס הנכסים, שקיימת סתירה פנימית בבקשת רשות הערעור, שהרי מחד גיסא, טוענים המבקשים, שהכונס מונה ככונס לצורך פירוק שיתוף במקרקעים חרף היותו שרוי בניגוד עניינים, לנוכח היותו בעל דין בתובענה, ומאידך גיסא, ביקשו המבקשים מבית המשפט קמא, כי בא-כוחם, שהוא עצמו בעל דין בתובענה (המבקש מס' 3), ימונה ככונס נכסים לצורך פירוק השיתוף במקרקעין, ורק משנדחתה הבקשה למינויו של המבקש מס' 3 ככונס נכסים, ראו לנכון לטעון כנגד מינוי הכונס.

יד.
עוד נטען בתגובת הכונס, שלראשונה בבקשת רשות הערעור, עותרים המבקשים לסעד של מינוי כונס ניטרלי בניגוד לבקשתם בפני
בית המשפט קמא, ובניגוד לדין ולהלכה הפסוקה.


לעיצומו של עניין, טוען הכונס, שאין לו כל נגיעה אישית למקרקעין; הוא אינו בעל הזכויות במקרקעין; ופעילותו ביחס למקרקעין היא בהיותו בעל תפקיד שנתמנה על ידי בית המשפט, ולכן חזקה עליו שיפעל באופן אובייקטיבי ונטול פניות.

מוסיף הכונס,
שממילא בתוקף תפקידו, ולפי הסמכויות שהקנה לו בית משפט קמא, כל עניין הקשור למילוי תפקידו יבוצע בפיקוחו ובאישורו של בית משפט קמא, ולצדדים תינתן ההזדמנות להעלות את טענותיהם
בשלבים המהותיים של הליכי מכר המקרקעין, ומכאן שאין חשש לפגיעה בצדדים.

טו.
הכונס הוסיף, שבין בעלי הזכויות אשר במקרקעין, יש חילוקי דעות לא פשוטים שהכונס
איננו צד להם. בית משפט קמא החליט למנות את כונס הנכסים של המשיבה מס' 1 ככונס לפירוק השיתוף במקרקעין כבעל תפקיד יחיד, כדי שלא לסרבל את ההליך, ואף להכשילו, על ידי מינוי מספר בעלי תפקיד.

הכונס מציין, שהוא מונה לתפקיד ככונס נכסים זמני לנכסי המשיבה מס' 1, מכוח שעבודים שוטפים וקבועים שנרשמו על ידי המשיבה מס' 1 לטובת הבנק הבינלאומי, וביום 7.7.15, התמנה ככונס נכסים קבוע לנכסי המשיבה מס' 1.

טז.
עוד מוסיף הכונס, כי המבקשים מעלים טענה חדשה אודות ניגוד העניינים בו שרוי לכאורה הכונס, וכן עותרים הם לסעד חדש של מינוי כונס "ניטרלי" שאינו קשור למי מבעלי הזכויות במקרקעין, ואולם טענה זו כלל לא נטענה בפני
בית משפט קמא ועל כן, כך טוען הכונס, בשים לב לפסיקה אליה הוא מפנה, יש לדחות טענות חדשות וסעדים חדשים שהועלו לראשונה בערכאת הערעור מבלי שנטענו בפני
הערכאה הדיונית.

יז.
עוד מציין הכונס, שיש לדחות את בקשת רשות הערעור לגופו של עניין, נוכח העדר בסיס לטענת המבקשים אודות ניגוד אינטרסים בו שרוי (לכאורה) הכונס.
בניגוד למבקש מס' 3, שהוא גם בעל הזכויות במקרקעין וגם ב"כ המבקשים, הרי שלכונס שנתמנה (עו"ד רונן מטרי
)
אין זיקה ישירה למקרקעין, אלא הוא בעל תפקיד ממונה על ידי בית המשפט ומכֹח תפקידו, חזקה עליו שינהל את הליכי פירוק השיתוף כנדרש ממנו, לפי הדין כבעל תפקיד, וכזרועו הארוכה של בית המשפט, שכן מחויבותו היא כלפי בית המשפט וכלל בעלי הזכויות ולא כלפי מי מבעלי הדין.

יח.
מוסיף הכונס, שגם לפי מינויו מטעם בית המשפט המחוזי בתל-אביב ככונס נכסים של המשיבה מס' 1, עליו לפעול לטובת כלל נושיה של המשיבה מס' 1, לפי סדרי הנשייה הקבועים בדין, ולא לטובת נושה ספציפי. האינטרס העומד לנגד עיניו הוא השגת התמורה המירבית בגין המקרקעין ולא עבור בעל נכס כזה או אחר.
גם אין זה חדש, בשים לב לפסיקה אליה מפנה הכונס, שמי טעם בעלי הדין מתמנה על ידי בתי המשפט לצורך פירוק שיתוף במקרקעין, מתוך הנחה שההליך בכללותו נמצא בפיקוח מתמיד של בית המשפט שמינה את הכונס, כשלבעלי הדין, ניתן יומם בפעולות המשמעותיות של פירוק השיתוף, לרבות אישור המכר, וכיוצ"ב.
לעניין זה, מפנה הכונס ל-רע"א 1568/12 גילה ששון נ' עמית תמר ואח'

(3.4.2012).

יט.
עוד טוען הכונס, שתקנה 387(ג) של תקנות סדר הדין האזרחי, עליה מסתמכים המבקשים, אינה מונעת מינוי כונס נכסים מטעם מי מבעלי הדין, וזאת אם לסברת בית המשפט, לא יהא בכך כדי לפגוע בביצוע יעיל והוגן של הצו (רע"א 6707/08 יואב ינאי נ' עו"ד מאיר קטן (27.11.2008).

כ.
מוסיף הכונס, שבפני
בית משפט קמא התגלעו חילוקי דעות קשים בין המבקשים לבין המשיב מס' 2 (עו"ד עמנואל יוכלמן
) כעולה מהשלמת טיעוניו של המשיב מס' 2 מיום 24.1.17, בטרם ניתנה החלטת בית משפט קמא, בה העלה המשיב מס' 2 את התנגדותו הנחרצת למינוי ב"כ המבקשים ככונס לפירוק שיתוף במקרקעין, ובמקביל תמך במינוי הכונס (עוה"ד רונן מטרי) לתפקידו.
טוען הכונס, שבית משפט קמא היה מוטרד מחילוקי דעות אלה, והתרשם כי מינוי מי מב"כ הצדדים יביא לסרבול ההליכים וריבוי מחלוקות, ולכן העדיף להסתפק במינוי הכונס בהיותו בעל תפקיד הפועל בפיקוח בית המשפט המחוזי בתל-אביב, וחזקה עליו שימלא את תפקידו באובייקטיביות ובמקצועיות, מה גם, שהוא עורך דין ותיק ומנוסה בתחום כינוס נכסים ומימוש נכסי נדל"ן.

כא.
נוכח האמור לעיל, סבור הכונס, שבית משפט קמא מילא את תפקידו כראוי בהחלת החריג לכלל הקבוע בתקנה 387ג' של תקנות סדר הדין האזרחי, ואין הצדקה לשנות את החלטת בית משפט קמא.

עוד ציין הכונס, שהוא כבר החל בביצוע הפעולות הדרושות למילוי תפקידו, ואף הגיש ביום 2.4.17, דו"ח ראשון לבית משפט קמא אודות פעולותיו.

עד כאן תמצית טענות הכונס – בא כוח המשיבה מס' 1.

לא הוגשה תגובה מטעמו של המשיב מס' 2.

כב.
לאחר שנתתי דעתי להחלטת בית משפט קמא מיום 11.2.17, לרבות עמדותיהם של הצדדים כפי שאלה באו לידי ביטוי בכתב בפני
בית משפט קמא, ולאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, ובתגובתו של הכונס – ב"כ המשיבה מס' 1, מסקנתי היא שאין מקום להתערבותו של בית משפט זה בהחלטת בית משפט קמא מיום 11.2.17.

כג.
תקנה 387ג של תקנות סדר הדין האזרחי, שעניינה: "סייגים למינוי תופס נכסים או כונס" קובעת כי:

"בית המשפט לא ימנה אדם כתופס נכסים או ככונס, אם יש בינו לבין מי מבעלי הדין קשר אישי או מקצועי, זולת אם הסכימו בעלי הדין למינוי, או סבר שיש בכך צורך ולא יהיה בדבר כדי לפגוע בביצוע יעיל והוגן של הצו, ומטעמים מיוחדים שירשמו".

כד.
במקרה שבפני
נו, נתן בית משפט קמא הזדמנות לצדדים להגיע ביניהם לידי מתווה מוסכם באשר לפירוק השיתוף במקרקעין, ואולם משהתחוור, כי הניסיון להגיע להסכמה בין הצדדים לבין עצמם לא עלה יפה, הניחו הצדדים (ב"כ המערערים, ב"כ המשיבה מס' 1 – הכונס, והמשיב מס' 2) את עמדותיהם בפני
בית משפט קמא, כשהמסקנה המוסכמת והברורה הייתה שיש לבצע את פירוק השיתוף באמצעות מינויו של כונס נכסים לצורך ביצוע מכירת המקרקעין.

כה.
גם לא הייתה מחלוקת בין הצדדים לגבי עצם מינויו של כונס הנכסים של המשיבה מס' 1, עו"ד רונן מטרי
, ככונס נכסים, אלא שהמערערים ביקשו שיחד עם עו"ד רונן מטרי
יתמנה גם עו"ד ארז נפתלי
, שהוא ב"כ המערערים והמערער מס' 3, ככונס נכסים משותף עם עו"ד רונן מטרי
, ואילו המשיב מס' 2 הודיע על התנגדותו נחרצות למינויו של המערער מס' 3 לאור מערכת היחסים השוררת בין צדדים אלה. אין מחלוקת שבמערכת יחסים זו, אין מעורבות לעו"ד רונן מטרי
.

כו.
בית משפט קמא סבר בהחלטתו מיום 11.2.17, כי אין צורך במינויו של יותר מכונס נכסים אחד לשם ביצוע פירוק השיתוף במקרקעין, אין צורך בעבודתם של שלושה כונסי נכסים לשם ביצוע המטלה, אדרבא, מינויים של שלושה כונסי נכסים יכביד על פירוק השיתוף שלא לצורך ואף עשוי להכשילו.


בית משפט קמא שוכנע, כי הדרך הנכונה והיעילה ביותר היא למנות לתפקיד גורם ניטרלי ומקצועי, שלו עצמו אין זכויות במקרקעין, ואשר יפעל להשגת התמורה המירבית בגין מכירת הנכס, באופן ההולם את האינטרס המשותף לכל בעלי הדין וגורם זה, הוא לפי קביעת בית משפט קמא, כונס הנכסים של המשיבה 1.

כז.
הגם ששקלתי את הטענות והנימוקים שהעלו המבקשים כנגד מינויו של עו"ד רונן מטרי
ככונס נכסים יחיד לצורך מכירת המקרקעין, שוכנעתי שלא נפל כל פגם בהחלטת בית משפט קמא ואין כל הצדקה שבית משפט זה יתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית שנתנה את החלטתה המנומקת לאחר שמלוא הטיעונים והנימוקים של כל אחד מן הצדדים נפרשו בפני
ה.

כח.
עוד עלי להעיר, כי בעוד שבבקשת רשות הערעור טוענים המערערים, שנוכח מערכת היחסים הקיימת בין הצדדים מן הראוי למנות כונס נכסים חיצוני שאינו צד לתובענה, הרי שבהודעתם של המבקשים בפני
בית משפט קמא, מיום 15.1.17, כלל לא עתרו המבקשים למינויו של כונס נכסים חיצוני, אלא בקשתם (בסעיף 4) הייתה למנות את ב"כ המערערים, (עו"ד ארז נפתלי
) ואת כונס הנכסים של המשיבה מס 1 ככונסים משותפים לפירוק השיתוף במקרקעין, דהיינו, הטענה שראוי למנות כונס נכסים חיצוני, עלתה למעשה בשלב בקשת רשות הערעור, ולעיצומו של עניין, איני סבור שקיימת הצדקה בנסיבות העניין שבתיק זה להיענות לעתירתם זו של המערערים .

כט.
אף אינני סבור שהחלטת בית משפט קמא מיום 11.2.17 למנות את עו"ד רונן מטרי
, שהוא כונס הנכסים של המשיבה מס' 1, ככונס נכסים לביצוע פירוק השיתוף במקרקעין נשוא הליך זה, עומדת בניגוד לתקנה 387ג של תקנות סדר הדין האזרחי.


ראוי להזכיר ש:

"כונס נכסים על פי התקנות, כונס נכסים בהוצאה לפועל, כונס נכסים על פי פקודת החברות [נוסח חדש], נאמן בפשיטת רגל, מפרק של חברה, מנהל עזבון, אפוטרופוס המתמנה על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות, תשכ"ב – 1962, ואחרים – כולם הם
officers of the court
, העומדים תחת פיקוחו של בית המשפט ומקבלים את הוראותיו. כל אחד מהם פועל מכוח המנדט שקיבל, דהיינו, כתב המינוי, על פי הדין המסמיך ועל פי המסמכים שמכוחם התמנה
(...)"
(ההדגשה שלי – י.ג.)
(כב' השופט אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 470).


ובהמשך שם, באותו עמוד:

"כונסי הנכסים הם פקידי בית המשפט ופועלים בשמו. לכן הם חייבים במידת האובייקטיביות במילוי תפקידם, בנאמנות לבית המשפט בלבד ובציות להוראותיו. משבא לידי כונס הנכסים רכוש כלשהו, יחזיק בו הכונס בשם בית המשפט, ובידי בית המשפט ההחלטה הסופית מה יעשה בו".

(ההדגשה שלי – י.ג.)

ל.
כעולה מן התשתית שהונחה בפני
בית משפט קמא, נתמנה עו"ד רונן מטרי
ככונס נכסים למשיבה מס' 1, עוד בשנת 2015 על ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ועובדת היותו כונס נכסים למשיבה מס' 1, שנתמנה כאמור על ידי בית המשפט, מחייבת אותו למלא את
תפקידו בנאמנות ועל פי הוראותיו ובכפוף לפיקוחו של בית המשפט אשר מינה אותו.

לא.
יתר על כן, גם אינני סבור שקיים ניגוד אינטרסים כלשהו בין תפקידו של עו"ד רונן מטרי
ככונס נכסים של
המשיבה מס' 1 לבין התפקיד שהטיל עליו בית משפט קמא לשמש ככונס נכסים למכירת המקרקעין נושא המחלוקת, באופן שהתמורה שתתקבל תחולק בין בעלי הזכויות במקרקעין אלה (ובהם גם המשיבה מס' 1 שהוא כונס הנכסים שלה), לפי החלקים היחסיים של בעלי הזכויות במקרקעין אלה.


כאמור, אינני סבור שקיים ניגוד אינטרסים בין מטלות אלה של עוה"ד רונן מטרי וזאת נוכח העובדה שהאינטרס הברור, הלגיטימי, והמשותף, הינו השגת התמורה המירבית בגין מכירת המקרקעין.

לב.
פשיטא, שהרצון לפעול להשגת התמורה המירבית, קיימת הן במסגרת כינוס הנכסים של המשיבה מס' 1, והן בכינוס הנכסים שנועד להביא למכירת המקרקעין נשוא הדיון, שהרי גם האינטרס של כונס הנכסים של המשיבה מס' 1, הוא להשיג את המירב שאפשר על מנת שניתן יהא לחלק את התמורה שתתקבל בגין חלקה של המשיבה מס' 1 במקרקעין אלה, בין נושיה השונים.
כמוסבר כבר לעיל, האינטרס הלגיטימי להשגת התמורה המירבית, משותף למעשה לצדדים כולם.

לג.
לא זו אף זו: בית משפט קמא היה ער למערכת היחסים הבעייתית שבין המערערים מחד גיסא לבין המשיב מס' 2 מאידך גיסא, ולהתנגדותו הנחרצת של המשיב מס' 2 לכך שהמבקש מס' 3 (שהוא אחד מבעלי הזכויות במקרקעין וכן בא כוחם של המערערים) יתמנה ככונס נכסים לצידו של עוה"ד מטרי.

בנסיבות אלה, סבר בית משפט קמא, שמינויים של כונסי נכסים, שמערכת היחסים ביניהם היא בעייתית וסבוכה, עלולה להכשיל את ההליך כולו, ולכן סבר, ולטעמי בצדק, שכינוס הנכסים יוכל להתבצע ביעילות על ידי כונס נכסים אחד, מה גם שמדובר במי שכבר נתמנה
ב-2015 על ידי בית משפט המחוזי בתל-אביב ככונס נכסים של המשיבה מס' 1, וכאמור, ברי שהאינטרס המשותף של כל הצדדים הוא להשיג את התמורה המירבית עבור מכירת המקרקעין.

לד.
עולה איפוא, מהחלטת בית המשפט קמא, כי מתקיים בענייננו האמור בתקנה 387ג' סיפא של תקנות סדר הדין האזרחי:

"(...) או אם סבר שיש בכך צורך ולא יהיה בכך כדי לפגוע בביצוע יעיל והוגן של הצו, ומטעמים מיוחדים שיירשמו".

לה.
על כל אלה, יש להוסיף את המובן מאליו, דהיינו, שפעולתו של כונס הנכסים נעשית ממילא על פי הוראותיו של בית המשפט, תחת פיקוחו של בית המשפט, וכאשר לצדדים אף ניתנת הזדמנות לטעון את טענותיהם בצמתים המהותיים של הליכי מכר המקרקעין, כך שגם אין כל חשש לפגיעה במי מן הצדדים.

לו.
התוצאה מכל האמור לעיל היא שאין מקום להיעתר לבקשת רשות הערעור ולפיכך הבקשה נדחית.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

הפיקדון, ככל שהופקד, יוחזר על ידי מזכירות בית המשפט, לידי ב"כ המערערים, עבור המערערים.

המזכירות תמציא את העתקי ההחלטה אל:
1.
ב"כ המערערים : עו"ד ארז נפתלי
, רמת גן.
2.
ב"כ המשיבה מס' 1: עו"ד רונן מטרי
, גבעתיים.
3.
המשיב מס' 2: עו"ד עמנואל יוכלמן
, רח' הגבעה 57, סביון.

ניתנה היום,
כ"ב ניסן תשע"ז, 18 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.








רעא בית משפט מחוזי 21970-03/17 בוגונביליה אחזקות בע"מ, חברת אוריאל חן השקעות בע"מ ח.פ, ארז נפתלי ואח' נ' חברת יוסף לוי פתח תקווה בע"מ, עו"ד עמנואל יוכלמן (פורסם ב-ֽ 18/04/2017)