פסקי דין על אביבה רווה | פסקי דין על אברהם שעשוע

26187-04/16 א     18/04/2017




א 26187-04/16 אביבה רווה נ' אברהם שעשוע








בית משפט השלום בחיפה



ת"א 26187-04-16 רווה נ' שעשוע ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופטת
מעין צור


התובע
ת

אביבה רווה

ע"י ב"כ עו"ד סופי וישניאצקי


נגד


הנתבעים

1.אברהם שעשוע

2.שומרה חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד רות קיהל-חריט
3. שלמה תחבורה בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אסף רוטשטיין




פסק דין


1.
בפני
י בקשה מטעם נתבעים מס' 1-2 לדחיית התביעה על הסף. על פי הנטען בבקשה, התובעת הגישה נגד נתבע מס' 1 (להלן: "הנתבע" או "המבוטח") תביעה נוספת בת"א 44118-03-16, שנדחתה בהסכמה (להלן: "התביעה הראשונה"). הטענות בשתי התביעות זהות, למעט סוג הנזק שבו מדובר, ולכן מן הדין לדחות את התביעה על הסף.
2.
התובעת מתנגדת לבקשה. לטענתה, עילותיהן של שתי התביעות הן שונות: עילתה של התביעה הראשונה היא עוולת הרשלנות לפי פקודת הנזיקין (נוסח חדש), התשכ"ח-1968.
ואילו עילתה של תביעה זו הינה לפי חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, ולפי חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק חוזה הביטוח"). מדובר, איפוא, בעילות שונות. כמו כן, אין זהות בין בעלי הדין בשתי התביעות, שכן בתביעה זו תובעת התובעת גם את נתבעות מס' 2-3, שהינן המבטחות (להלן: "הנתבעות" או "המבטחות").

דיון והכרעה
התביעה נגד הנתבע
3.
שתי התביעות הוגשו בשל שני אירועי שריפה שבהם נשרפו שני כלי רכב של הנתבע, כלי הרכב הראשון היה מבוטח אצל נתבעת מס' 2, וכלי הרכב השני היה מבוטח אצל נתבעת מס' 3. התביעה הראשונה הוגשה בגין נזקי הגוף שלטענת התובעת נגרמו לה כתוצאה משני האירועים. ואילו תביעה זו הוגשה בגין נזקי הרכוש שלטענת התובעת נגרמו לה בשל שני האירועים.
4.
תקנה 44 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") קובעת:
"
(א) תובענה תכיל את מלוא הסעד שהתובע זכאי לו בשל עילת התובענה; אך רשאי תובע לוותר על חלק מהסעד כדי להביא את התובענה בתחום שיפוטו של בית המשפט.
(ב) תובע שלא כלל בתובענה חלק מהסעד או ויתר עליו, לא יגיש אחרי כן תובענה בשל חלק זה".
5.
באשר למשמעות המונח "עילת התובענה" בתקנה זו, נקבע בפסיקה כי:
" "עילה" בהקשר זה "היא כל אשר בלשון בני אדם נחשב לסיבה הדומיננטית של התביעה או התביעות שהוגשו" (ע"א 477/68 הופמן נ' מיכאלי, פ"ד כג(2), 52 (1969); ע"א 512/08 שופרסל בע"מ נ' מוחמד עבד אלקאדר ושות' בע"מ (2011), פסקה 11 (להלן עניין שופרסל)); לצרכי בחינתה של "זהות העילה" המבחן הוא רחב ביותר, והשיקול המנחה הוא, שהנתבע לא יוטרד בתביעות שונות בגין אותו מעשה (א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מה' 11 תשע"ג), עמ' 335 (להלן גורן))" (רע"א 7437/13 ספיר הילה נ' מנחם (מני) שמריהו (5.3.14) (להלן: "עניין ספיר") בפסקה ח' להחלטה).
6.
במקרה זה עילתן של שתי התביעות הינה זהה: נזקים שנגרמו לתובעת עקב שני אירועי השריפה. הסעד המתבקש הוא אותו סעד – פיצויים בגין נזקים שנגרמו לתובעת בגין אירועי השריפה. העובדה שבתביעה הראשונה נתבעו נזקי גוף, ואילו בתביעה זו נתבעים נזקי רכוש, אינה הופכת את עילת התביעה לשתי עילות שונות. אפנה בעניין זה לע"א 259/83 אריה חברה לביטוח בע"מ נ' סקום (ישראל) בע"מ, פד לט(4) 141 (1985):
"העילה המהותית בשתי התביעות היתה הבניה הלקויה של דירת המבוטחים, אשר גרמה נזקים ישירים למבנה הדירה ונזקים עקיפים לתכולתה.
שתי התביעות של המבוטחים נבדלות בפרט אחד בלבד והוא בנזק שנתבע בכל אחת מהן, ואין בהבדל זה בלבד כדי להפוך את העילות באותן תביעות לשונות זו מזו" (פסקה 4 לפסק הדין).
ראה גם: עניין ספיר בפסקה ט' להחלטה.
7.
המסקנה היא, איפוא, כי עילתן של שתי התביעות היא אחת, והסעד הנתבע הוא אחד – פיצויים בגין נזקים. משויתרה התובעת בתביעה הראשונה על חלק מהסעד, היא מנועה מלתבוע אותו מאותו נתבע
בתביעה נפרדת.
8.
אציין, בבחינת למעלה מן הצורך, כי אף אילו היה מדובר בשני סעדים שונים דין התביעה להידחות. כאשר מדובר בעילת תביעה אחת המקימה זכות לסעדים אחדים, התובע אינו רשאי לתבוע בתביעה נפרדת סעד שלא נתבע בתביעה הראשונה, אלא אם כן נתן לו בית המשפט שדן בתביעה הראשונה היתר לפיצול סעדים (תקנה 45 לתקנות).
9.
לפיכך דין התביעה נגד הנתבע להידחות על הסף.

התביעה נגד המבטחות
10.
המבטחות לא היו צד בתביעה הראשונה. לטענת התובעת, יש לה עילת תביעה חוזית נגד המבטחות, לפי חוק חוזה הביטוח.
11.
סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח קובע:
"בביטוח אחריות רשאי המבטח - ולפי דרישת הצד השלישי חייב הוא - לשלם לצד השלישי את תגמולי הביטוח שהמבטח חייב למבוטח, ובלבד שהודיע על כך בכתב למבוטח 30 ימים מראש והמבוטח לא התנגד תוך תקופה זו; אולם טענה שהמבטח יכול לטעון כלפי המבוטח תעמוד לו גם כלפי הצד השלישי".
12.
סעיף זה מקים יריבות ישירה בין הצד השלישי לבין המבטח, דהיינו מאפשר לצד השלישי לתבוע במישרין את המבטח (ראה: רע"א 4395/14 מרדכי כהן נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ (19.8.14) בפסקה ז' להחלטה). עם זאת, זכותו של הצד השלישי אינה זכות עצמאית. לצד השלישי אין זכות חוזית ישירה כלפי המבטח. זכותו של הצד השלישי נשאבת מהחוזה שבין המבוטח לבין המבטח (ראה: י' אליאס, דיני ביטוח, (מהדורה שלישית, תשע"ו-2016) בעמ' 1239).
13.
סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח קובע שלושה תנאים לזכאותו של הצד השלישי לתשלום מהמבטח: חבות חוקית של המבוטח כלפי הצד השלישי, אחריות של המבטח כלפי המבוטח על פי חוזה הביטוח, והעדר התנגדות של המבוטח לתשלום התגמולים לצד השלישי. משמעות התנאי הראשון היא, כי המבטח אחראי כלפי הצד השלישי רק כאשר קיימת אחריות של המבוטח כלפי הצד השלישי. לפיכך, כאשר נדחית התביעה נגד המבוטח, נדחית התביעה גם נגד המבטח. כך, למשל, כאשר נדחתה תביעה נגד המבוטח מחמת התיישנות, נפסק כי יש לדחות גם את התביעה נגד המבטח (ראה: אליאס, בספרו הנ"ל, בעמ' 1242).
14.
במקרה זה מצאתי כי מן הדין לדחות את התביעה נגד המבוטח על הסף מחמת מניעות. התוצאה המתחייבת מכך היא דחיה על הסף של התביעה גם נגד המבטחות.
15.
אני ערה לכך שהתביעה נדחית על הסף עוד בטרם הגישה נתבעת מס' 3 כתב הגנה. דא עקא כי דחיית התביעה נגדה היא פועל יוצא של דחיית התביעה נגד המבוטח, שעתר לדחיית התביעה נגדו על הסף. בנסיבות אלה, המתנה להגשת כתב הגנה על ידי נתבעת מס' 3 בטרם מתן החלטה בבקשה זו, הייתה מובילה להתארכות ההליך שלא לצורך, ולהוצאות נוספות, שבסופו של דבר היה מקום להטילן על התובעת.

סוף דבר
16.
אשר על כן אני דוחה את התביעה על הסף.
17.
התובעת תשלם לנתבעים מס' 1-2 הוצאותיהם בתביעה זו בסך 3,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
18.
הואיל ולא הוגש כתב הגנה מטעם נתבעת מס' 3, איני עושה צו להוצאות בעניינה.
19.
הדיון הקבוע ליום 18.9.17 מבוטל.
20.
זכות ערעור כחוק.
21.
המזכירות תמציא

פסק דין
זה לכל הצדדים (לרבות לנתבעת מס' 3) גם בפקס.



ניתן היום,
כ"ב ניסן תשע"ז, 18 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.













א בית משפט שלום 26187-04/16 אביבה רווה נ' אברהם שעשוע (פורסם ב-ֽ 18/04/2017)