פסקי דין על תמיר-חברה להשכרת רכב בעמ | פסקי דין על הפניקס חברה לביטוח | פסקי דין על ליזה זקס מרי |

37085-10/15 תאמ     18/04/2017




תאמ 37085-10/15 תמיר-חברה להשכרת רכב בעמ נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ, ליזה זקס מרי








בית משפט השלום בהרצליה



תא"מ 37085-10-15 תמיר-חברה להשכרת רכב בעמ
נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ
ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופט
יוסי ברכיה


התובעת:

תמיר-חברה להשכרת רכב בעמ


נגד


הנתבעות:

1.הפניקס חברה לביטוח בע"מ

2.ליזה זקס מרי




פסק דין


1.
בפני
י תביעה שהגישה התובעת בגין נזקים שאירעו לרכבה ביום 17.11.12 כתוצאה מאחריותה
של הנתבעת 2 (להלן- התאונה). הנתבעים אינם חלוקים באחריות הנתבעת 2 לקרות התאונה, המחלוקת הינה לעניין גובה הנזק (יעויין בסעיפים 4 ו- 6 לכתב ההגנה).

2.
אין מחלוקת בין הצדדים באשר לנזק רכב התובעת שהינו בשיעור 17,335 ₪ (ללא מע"מ, עם מע"מ- 20,281 ₪ ), וסך זה שולם ע"י הנתבעת. הנתבעת שילמה לתובעת גם את סך שכ"ט שמאי בשיעור 1,393 ₪ (יעויין בסעיף 10 לכתב התביעה ובסעיף 8 לכתב ההגנה).

3.
המחלוקת בין הצדדים, הינה לעניין ירידת הערך. התובעת טוענת כי גובה ירידת הערך הינו 14% משווי רכב בשיעור: 51,212 ₪, היינו 7,169 ₪. לעומת זאת, הנתבעת טוענת כי ירידת הערך הינה בשיעור 0.9% משווי רכב של 49,494 ₪, היינו: 445 ₪ בלבד. הנתבעת שילמה לתובעת את סך ירידת הערך שאינו שנוי במחלוקת, כך שבעניין ירידת הערך לרכב, הפער בין הצדדים עומד על סך 6,724 ₪.

4.
בכתב התביעה תבעה התובעת שני פריטי נזק נוספים, סך של 600 ₪ בגין רכב חלופי וסך נוסף של 300 ₪ בגין "דמי טיפול".

5.
הצדדים לא הצליחו להגיע להבנות לעניין הפריטים שבמחלוקת, ולפיכך התקיימה ישיבת הוכחות בה נשמעו השמאים מטעם הצדדים.

6.
בפתח ישיבת ההוכחות, הודיעו הצדדים כי הגיעו להסכמה לפיה פריטי הנזק: רכב חלופי ודמי טיפול ימחקו מהתביעה, כך שהמחלוקת בין הצדדים, עומדת על סך גובה ירידת הערך,
6,724 ₪ בלבד (פרוטוקול, עמוד 2 ש' 3-6 ).

7.
השמאים מטעם הצדדים נחקרו על חוות דעתם, ואף בסוף חקירת השמאים, הצדדים לא הצליחו להגיע להסכמה לעניין גובה ירידת הערך לרכב התובעת, ולפיכך הוגשו סיכומים וסיכומי תשובה. ניגש עתה להכריע במחלוקת בין הצדדים.


שמאי התובעת
8.
ואלו עיקרי חוות דעת שמאי התובעת, מר ישראל דרנוב (להלן- דרנוב).

9.
שמאי התובעת מצא כי רכב התובעת ניזוק בשני מוקדים. בחלק האחורי ניזוק הרכב בשיעור של 6,890 ₪ (ללא מע"מ), בחלק האחורי בשיעור 10,445 ₪ (ללא מע"מ). דרנוב אישר, בין היתר, חלקי חילוף של המגינים האחורי והקדמי וכן עבודות מרכב ופחחות, צביעה וחשמל בשני המוקדים בסך של 2,650 ₪ לאחר הנחה מסך של 4,100 ₪ (ללא מע"מ).

10.
שווי הרכב לאחר הניכויים והתוספות הועמד על ידי דרנוב על שיעור 51,212 ₪.

11.
ירידת הערך נקבעה על שיעור של 14% כדלקמן:
פגיעה בקצה הקורה-
תיקון- 2% - מוקד אחורי.
פגיעות בדופן אחורית- תיקון- 3% - מוקד אחורי.
צביעה לא מקורית-
תיקון- 4%- מוקד אחורי.
פגיעות בקצות הדפנות-תיקון- 2%- מוקד קידמי.
צביעה לא מקורית-
תיקון- 3%- מוקד קידמי.

12.
בחקירתו הנגדית העיד דרנוב, כי בפועל רכב התובעת נמכר בסך של 43,000 ₪ ביום 4.2.16 (מסמך ת/1 ). דרנוב צירף חישוב מחיר של הרכב לפי מחירון לוי יצחק לחודש 2/16 (ת/2 ). מחיר הרכב חושב בין היתר, לאור קביעת דרנוב הנ"ל, כי נגרמה לרכב התובעת ירידת ערך בשיעור 14% שהינה בסך 6,578 ₪, וכן ירידת ערך נוספת בשיעור 3% (1,453 ₪), כתוצאה מתאונה קודמת שעבר הרכב (אודותה נדון להלן). ערך הרכב ללא ירידות הערך עמד על שיעור של 48,439 ₪, לאחר ירידות הערך עמד על סך של 40,408 ₪, ובתוספת 5%,
ערך הרכב הגיע כדי 42,428 ₪. בפועל הרכב נמכר בסך של 43,000 ₪.

13.
בכך רצה דרנוב להוכיח, כי אכן ירידת הערך שקבע, השפיע ישירות ובפועל על שווי הרכב למכירה (עמוד 3 ש' 14-15 ).

14.
כאשר דרנוב התבקש להראות את הנזק לקצה הקורה האחורית, נזק שבגינו הוא אישר ירידת ערך של 2%, הוא הפנה למוצג ת/4 (תמונה שניה מלמעלה בטור התמונות השמאלי). דרנוב הסביר, כי בתמונה רואים את הפח האחורי וכי הקורה יושבת מתחתיו. בכדי לראות את הקורה יש לפתוח את הפח האחורי ביחד עם הדופן האחורי, אך אין אפשרות לעשות זאת כי בעת התיקון "מושכים את הדופן האחורי ביחד עם הפח האחורי בחיבור לאותן תושבות הברגה שהפגוש היה מחובר אליהם. וברגע שעושים את הפעולה קשה לראות את הנזק..." (עמוד 4 ש' 1-2 ), ואולם לעניין הנזק דרנוב טען, שניתן להסתפק בעדותו שראה את הנזק בפועל (שם, ש' 9 ).

15.
כאשר הוא הופנה לתמונה נ/1, תמונה שצילם שמאי הנתבעת של הנזק המדובר לקורה (התמונה צולמה כשנה לאחר האירוע. חוות דעת שמאי הנתבעת נערכה ביום 30.9.13. יעויין בעמוד 7 ש' 17 ), זיהה דרנוב התקלפות של צבע לאחר משיכה, וכן יישור של השילדה והציפוי של הצבע שהתפוצץ "מה שמוכיח שהיה כיפוף לאחר התיקון" (עמוד 4, ש' 12-13 ). דרנוב ראה בצילום נ/1 שצולם ע"י שמאי הנתבעת, ראיה לכך שאכן נגרם נזק בקצה הקורה האחורית (שם, ש' 18-19 ).

16.
רכב התובעת עבר תאונה נוספת ביום 17.10.11 (להלן- התאונה הראשונה). בגין התאונה הראשונה, נערכה לרכב חוות דעת שמאית מטעם "אומדנים- שרותי שמאות", חתומה גם כן ע"י דרנוב (נ/2 ). בגין התאונה הראשונה, נקבעה ירידת ערך של 3% כדלקמן: 0.5% בגין תיקון מגן אחורי משופץ, 1% בגין פגיעה בכנף אחורית , 1.5% בגין צביעה לא מקורית. כאמור, דרנוב התחשב בירידת ערך זו בהערכת שווי הרכב, לשם קביעת ירידת הערך בתאונה מושא תביעה זו.

17.
בגין ירידת הערך של התאונה מושא הליך זה, אישר דרנוב בהתייחס לחלק האחורי של הרכב, ירידת ערך בגין פגיעה בקצה הקורה ופגיעה בדופן האחורי וכן בגין צביעה לא מקורית. דרנוב ציין כי בתאונה שבפני
נו הוא לא אישר ירידת ערך בגין פגיעה בכנפיים האחוריות, כי לא הייתה פגיעה בכנפיים (עמוד 5 ש' 8-9 ). כמו כן טען, כי הצביעה אותה אישר הייתה בפח האחורי, רצפת תא מטען ותיקון גחון ושלדות, וכי הוא לא אישר צביעה של המגן. צביעה הייתה אך היא לא הייתה חלק מירידת הערך (שם, ש' 18-21 ). עוד ציין דרנוב, כי בתאונה הראשונה הוא אישר ירידת ערך בגין פגיעה בכנף אחורית, ואילו בנדון שבפני
נו אושרה ירידת ערך בגין פגיעה בדופן אחורית- שני מקומות שונים (עמוד 6 ש' 24 ).

18.
הנה כי כן, דרנוב טען כי בחוות דעתו לעניין ירידת הערך לא נכללו פריטים שנפגעו בתאונה הראשונה (מגן אחורי, וכנף אחורית).

19.
לעניין ירידת הערך בגין צביעה לא מקורית בחלק הקדמי, ציין דרנוב כי הוא אישר 3% ירידת ערך, הנובעות מ- 4 מוקדי צביעה- כל אחת של 0.75% (שם, עמוד 6 ש' 7-8 ). דרנוב עיין בתמונה נ/1 אותה צילם כאמור שמאי הנתבעת, והוא זיהה שם צביעה של המקום, ואף "פספוס" של הצבע (דרנוב זיהה בתמונה בצבוץ של צבע אדום, שזהו צבע הצביעה של הרכב). מכאן כי אכן התבצעה בפועל צביעה של המקום.


שמאי הנתבעת




20.
מטעם הנתבעת הוגשה חוות דעתו של השמאי מר גיא סולומון (להלן- סולומון), אשר ערך את חוות דעתו ביום 30.9.13.

21.
כאמור אין מחלוקת בין השמאים לעניין הנזק לרכב התובעת, ואף סולומון מסכים עם הנזק שקבע דרנוב (ישנה אי התאמה זעירה בין הערכים של השמאים. דרנוב קבע כי הנזק לחלק האחורי הינו 6,890 ₪, סולומון קבע 6,790 ₪. דרנוב קבע כי הנזק לחלק הקידמי הוא 10,445 ₪, סולומון קבע 10,545 ₪. סך הנזק הוא זהה: 17,335 ₪. נראה שאי ההתאמה מקורה בטעות סופר).

22.
סולומון מציין בחוות דעתו, כי בבדיקתו את הרכב לא נוכח בסימני תיקון וצביעה במוקדים האחורי והקדמי, למעט במגינים האחורי והקידמי. כמו כן, הוא לא הבחין בסימני נזקים או בתיקון בחלקים שדרנוב אישר בגינם ירידת ערך. חיוב עבודות הצבע שנכללו בחשבונית התיקון מעידים על צביעת שני חלקים בלבד (מגן אחורי ומגן קדמי), לדעתו, קביעת ירידת הערך בגין הצביעה של דרנוב "לא מתחשבת עם התיקון שנעשה ברכב" (סעיף 3.4 לחוות הדעת).

23.
בסעיף 3.5 מתייחס סולומון לתאונה הראשונה מיום 6.12.11, ואולם בפרק "הערות לחוות הדעת" הוא מציין "לא קיבלתי מידע על אירועים תאונתיים קודמים".

24.
על אף שסולומון מסכים עם גובה הנזק אליו הגיע דרנוב, הוא מוצא להעיר (סעיף 4.2 לחוות דעתו) כי סך הצביעה בשיעור 4,100 ₪ הוא גבוה מהנדרש, על אף שבפועל דרנוב עצמו נתן הנחה לסך של 2,650 ₪ (ללא מע"מ), בפועל בגין הצביעה חייב המוסך רק 2,649.57 ₪, וכאמור לכל סכומים אלו מסכים סולומון עצמו (בסעיף 4.4 לחוות דעתו מוצא סולומון לציין כי "למען הסר ספק, אבקש לציין כי החיוב הכספי של עבודות המוסך תואם לנעשה בפועל").

25.
סולומון אישר 0.5% בגין ירידת ערך למוקד האחורי, בגין יישור קצה הקורה בצד ימין ובסך הכל 247 ₪. וכן 0.4% בגין צביעה לא מקורית בחזית, סך הכל: 198 ₪. סך כל ירידת הערך הסתכמה ב- 445 ₪.

26.
בחקירתו הנגדית הסביר סולומון, כי בהתאם לסעיף 11.3 לחוברת "מנחה לחישוב ערכי רכב וירידת ערך" של איגוד שמאי ביטוח בישראל , מחודש ינואר 2011 (צורף כמוצג ת/3, להלן- המנחה), בגין צביעה כללית בשנה הראשונה של הרכב ישנה ירידת ערך של 13%. בהתאם לסעיף 11.2 למנחה, שטח מגן קדמי ואחורי הינו 3%, מכאן כי צביעת המגינים נותנת 0.4% ירידת ערך בלבד
( 3%
x
13%= 0.39%). לטענתו, מעבר למגינים האחורי והקדמי לא נצבע מאומה, ולפיכך אישר בגין הצביעה 0.4% בלבד (עמוד 8 ש' 6-11).

27.
לטענת סולומון, מעת שניתן בעבר ע"י דרנוב ירידת ערך לחלק האחורי, כתוצאה מהתאונה הראשונה, אין כל מקום לתת שוב ירידת ערך בגין ירידת ערך לחלק האחורי (שם, ש' 12-13).

28.
לעניין אי הדיוק שלו בקשר עם ידיעתו לכך שהייתה ירידת ערך קודמת לרכב, ענה, כי הערתו כי לא קיבל מידע על אירועים תאונתיים קודמים, מקורה "בפורמט שאני מכניס אותו בהעתק הדבק" (עמוד 8 ש' 35 ).



דיון והכרעה
29.
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בחוות דעת השמאים, במוצגים שהוצגו בפני
י, ולאחר ששמעתי את השמאים מטעם הצדדים וקראתי את סיכומי הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי אני מעדיף את חוות דעתו של שמאי התובעת דרנוב, על פני חוות דעתו של סולומון שמאי הנתבעת. להלן הנימוקים.

30.
ראשית, כאשר התבקש דרנוב להצביע על פגיעה בקצה הקורה האחורי, שהביאה אותו לאשר ירידת ערך בשיעור של
2%, והוצגה בפני
ו תמונה נ/1, תמונה שצילם שמאי הנתבעת של הנזק המדובר לקורה, זיהה דרנוב התקלפות של צבע לאחר משיכה, וכן יישור של השלדה והציפוי של הצבע שהתפוצץ, מה שהוכיח לשיטתו כי אכן היה כיפוף לאחר התיקון, ומכאן
ראיה לכך שאכן נגרם נזק בקצה הקורה האחורית. עדותו זו של דרנוב, לא נסתרה במהלך חקירתו הנגדית.

31.
שנית, לעניין הצביעה הלא מקורית במוקדי הנזק. בכל הקשור לחלק האחורי, דרנוב עיין בתמונה נ/1 אותה צילם כאמור שמאי הנתבעת, והוא זיהה שם צביעה של המקום, ואף "פספוס" של הצבע. מכאן כי אכן התבצעה בפועל צביעה של המקום. הנה כי כן, גם לפריט ירידת הערך הנובעת מצביעה בחלק הקדמי שאישר דרנוב, נמצא אישוש ותימוכין בתמונה שצילם שמאי הנתבעת.

32.
אני מעדיף את עדותו של דרנוב שבדק את הרכב בסמוך לאירוע מספר פעמים (לפחות פעמיים ואולי אף 3 פעמים- עמוד 2 ש' 15-16 ), ואף מצא תימוכין לכך שהרכב נצבע בתמונה נ/1, על פני בדיקתו של סולומון, שנערכה כשנה לאחר התיקון.

33.
לעניין ירידת הערך בגין הצביעה בחלק הקדמי, ציין דרנוב כי הוא אישר 3% ירידת ערך, הנובעות מ- 4 מוקדי צביעה- כל אחת של 0.75% (עמוד 6 ש' 7-8 ).

34.
יצויין כי בהתאם לנספח "ד" לכתב התביעה, המוסך תיקן וצבע את הרכב בדיוק בהתאם לאמור בחוות דעתו של דרנוב (דרנוב העריך את עבודות הצביעה לאחר הנחה בשיעור של 1,450 ₪, וזה הסכום שנגבה בפועל ע"י המוסך).
כאמור, גם סולומון לא חלק על גובה הנזק, ואף לא חלק על כך שהמוסך גבה את סכום התיקון בהתאם לקביעותיו של דרנוב. מכאן, שגם לשיטת סולומון היה צורך לצבוע כפי שהעריך דרנוב, והרי דרנוב העריך את ירידת הערך הנובעת מהצביעה, לאור היקף הצביעה אותו אישר.

35.
סעיף 4.1.5 למנחה קובע כי "קביעת ירידת הערך מתבססת על ההנחה כי תיקון הרכב בוצע/יבוצע במלואו, עפ"י הוראות היצרן וברמה מקצועית נאותה ומקובלת, שאם לא כן יש להחזירו להמשך ו/או להשלמת התיקון במוסך, או לחילופין , לקבוע את הסכום הנדרש לתיקון החוזר, בכסף ולא כאחוז מערך הרכב". דרנוב העיד כי בהתאם לכך, הוא הניח כי תיקון הרכב בוצע במלואו, ואם לא, הרי שהיה מקום להחזירו למוסך לשם השלמת הטיפול (עמוד 2 ש' 30-33 ). הנה כי כן, יש לקבוע כי אכן רכב התובעת נצבע בפועל כפי שנכתב בחוות דעת דרנוב, ומכאן שאני מקבל את קביעת דרנוב לעניין ירידת הערך בגין הצביעה בשני המוקדים.

36.
שאר פריטי ירידת הערך שקבע דרנוב בחוות דעתו לא נסתרו במהלך חקירתו הנגדית.

37.
שלישית, אני מקבל את עדות דרנוב ומעדיפה על פני זו של סולומון לעניין אי ההתחשבות בירידת הערך בגין התאונה הראשונה. מקובלות עלי תשובותיו של דרנוב לפיהן הפגיעות באירוע מושא תובענה זו, שונות מאלו של התאונה הראשונה, ולפיכך ניתן היה להעניק ירידת ערך נוספת מעבר לזו שהוענקה בגין התאונה הראשונה.

38.
בתאונה הראשונה דרנוב אישר ירידת ערך בגין תיקון מגן אחורי משופץ, ובגין פגיעה בכנף אחורית. בנדון שבפני
נו, אישר דרנוב בהתייחס לחלק האחורי של הרכב, ירידת ערך בגין פגיעה בקצה הקורה ופגיעה בדופן האחורי וכן צביעה. דרנוב ציין כי בתאונה שבפני
נו הוא לא אישר ירידת ערך בגין פגיעה בכנפיים האחוריות. כמו כן טען, כי הצביעה אותה אישר הייתה בפח האחורי, רצפת תא מטען ותיקון גחון ושלדות, וכי הוא לא אישר צביעה של המגן. עוד ציין דרנוב, כי בתאונה הראשונה הוא אישר ירידת ערך בגין פגיעה בכנף אחורית, ואילו בנדון שבפני
נו אושרה ירידת ערך בגין פגיעה בדופן אחורית- שני מקומות שונים.

39.
אני מקבל את אבחנתו של דרנוב בין שתי התאונות, וכי בכל תאונה נפגעו חלקים אחרים, והוענקו פריטי ירידת ערך שונים הקשורים לכל תאונה. אין קשר בין פריטי ירידת הערך בשתי התאונות, בבחינת "ולא קרב זה אל זה", ולפיכך ניתן היה להעניק את ירידת הערך שבתביעה שבפני
נו כפי שניתנו, מבלי להתחשב במה שהוענק בגין התאונה הראשונה. עמדת דרנוב זו לא נסתרה במהלך החקירה הנגדית, ולפיכך, מצאתי לקבלה.

40.
רביעית, סולומון מצא להעניק 0.5% ירידת ערך בגין הצורך ביישור קצה קורת אורך ימנית בחלק האחורי. סולומון לא הבהיר, מדוע מצא לקבוע שיעור ירידת ערך כה נמוך, כאשר המנחה מאפשר להעניק 5-7% ירידת ערך בגין פגיעה בקורת אורך (שילדה) עד ציר האופנים (עד 5% ) וירידת ערך של עד 7% בגין פגיעה בקורת אורך (שילדה) מעבר לציר האופנים (פרק 7 עמוד 11 למנחה).

41.
חמישית, נמצאו מספר תמיהות בחוות דעתו של סולומון הפוגעות בתוקף חוות הדעת. הראשונה, סולומון מחד מסכים עם גובה הנזק אליו הגיע דרנוב, אך הוא מוצא לתקוף את סך הצביעה שאישר דרנוב בשיעור 4,100 ₪ וטוען כי הוא גבוה מהנדרש, על אף שבפועל דרנוב עצמו נתן הנחה לסך של 2,650 ₪ (ללא מע"מ), וזה גם הסכום בפועל שנגבה ע"י המוסך בגין הצביעה (2,649.57 ₪, נספח "ד" לכתב התביעה, מוסכם גם על סולומון), מכאן שביקורתו בעניין זה אינה ברורה.

42.
התמיהה השניה הינה כי בסעיף 3.5 לחוות דעתו, הוא מתייחס לתאונה הראשונה, ואולם בפרק "הערות לחוות הדעת" הוא מציין "לא קיבלתי מידע על אירועים תאונתיים קודמים". הוא הסביר בחקירתו תמיהה זו, וטען כי מדובר בטעות שמקורה "בפורמט שאני מכניס אותו בהעתק הדבק". אין כל ספק כי, התנהלות זו בעריכת חוות הדעת, יש בה בכדי לפגום בתוקף חוות הדעת.

43.
שישית, המכירה בפועל של רכב התובעת התבצע ע"י התובעת תוך הורדת סך ירידת הערך בשיעור: 6,578 ₪, שמקורה בתאונה מושא כתב התביעה ובהתאם לחוות דעתו של דרנוב (יעויין במסמך ת/2). יש להניח כי קונה הרכב אף הוא היה סבור כי זהו גובה ירידת הערך שיש להפחית משווי הרכב, ובהתאם לכך הוא שילם את מחיר הרכב. הקונה לא סבר כי יש להפחית על ירידת הערך שנקבעה או להוסיף עליה. הנה כי כן, "כוחות" השוק החופשי, "קיבלו" את ירידת הערך שקבע דרנוב, ולא את זו של סולומון.

לא ניתן להתעלם גם מעובדה זו בבואנו להעדיף את חוות דעת דרנוב, על פני זו של סולומון.

44.
לסיכום, אני מקבל את חוות דעתו של דרנוב לעניין ירידת הערך של רכב התובעת.



גובה הנזק
45.
רכב התובעת נמכר רק ביום 4.2.16. מכאן, כי הנזק בגין ירידת הערך התגבש בעת המכירה. בהתאם למסמך ת/2 (שווי הרכב בהתאם למחירון לוי יצחק ביום המכירה) ירידת הערך בשווי רכב התובעת מסתכמת בסך של 6,578 ₪.

46.
אבקש לציין כי אני מקבל את האמור במנחה (פרק 5 עמוד 9), שאין לומר כי ירידת ערך הינה "הפרש במחיר שבין הערך הנקוב במחירון הרכב המקובל, לבין המחיר שמתקבל בפועל בעבור הרכב, בהליך מכירה שבין מוכר מרצון לקונה מרצון", הא ותו לא. ישנם גורמים נוספים המשפיעים על גובה ירידת הערך (יעויין שם במנחה), ואולם בנדון שבפני
נו, התובעת היא זו שהפנתה לירידת הערך כפי שחושבה בעסקת המכירה של רכבה, מכאן שירידת ערך זו כפי שבאה לידי ביטוי בפועל בעת המכירה היא זו שקובעת, ובהתאם לה יש לפעול.

47.
מסך ירידת הערך הנ"ל, יש להפחית את סך ירידת הערך ששולמה ע"י הנתבעת 445 ₪, כאשר לסך הפחתה זה יתווספו ריבית והפרשי הצמדה מיום 20.1.14 מועד התשלום של הסך שאינו שנוי במחלוקת ע"י הנתבעת, היינו: 454 ₪.
סך ירידת הערך הינו לפיכך 6,124 ₪. סך זה ישולם ע"י הנתבעות באמצעות הנתבעת 1 בתוספת ריבית והפרשי הצמדה החל מיום מכירת רכב התובעת 4.2.16, ועד ליום התשלום המלא בפועל.
כן תשלמנה הנתבעות לתובעת, באמצעות הנתבעת 1 שכ"ט עו"ד ומע"מ בשיעור 2,500 ₪, הוצאות שמאי התובעת בשיעור 750 ₪, וכן את שתי מחציות האגרה כפי שחוייבה התובעת ו/או תחוייב בעתיד.

זכות ערעור כחוק.




ניתן היום,
כ"ב ניסן תשע"ז, 18 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.













תאמ בית משפט שלום 37085-10/15 תמיר-חברה להשכרת רכב בעמ נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ, ליזה זקס מרי (פורסם ב-ֽ 18/04/2017)