פסקי דין על עמיעד ניב | פסקי דין על תורית ניב | פסקי דין על אל-על נתיבי אויר לישראל בעמ

6213-09/16 תק     21/04/2017




תק 6213-09/16 עמיעד ניב, תורית ניב נ' אל-על נתיבי אויר לישראל בעמ








בית משפט לתביעות קטנות בירושלים



ת"ק 6213-09-16 ניב ואח' נ' אל-על נתיבי אויר לישראל בעמ


תיק חיצוני:


בפני

כבוד הרשמת בכירה
אפרת רחלי מאירי מרקוביץ


תובעים

1.עמיעד ניב

2.תורית ניב


נגד


נתבעת

אל-על נתיבי אויר לישראל בעמ




פסק דין


מונחת לפניי תביעה להשבת מצרך בדמות שני כרטיסי טיסה במחלקת עסקים ללונדון ולחילופין ערכם הכספי על סך של 5200 דולר וכן 1000 נקודות נוסע המתמיד לכל אחד מהתובעים, בעל ואישה. סך הכל שווייה הכספי של התביעה הוא על סך של 22 אלף ₪.

הרקע העובדתי
ביום 24.7.2016, טסו התובעים בחברת אל-על מנמל התעופה לוטון שליד לונדון אנגליה לישראל. הם רכשו שני כרטיסים בסך של 5000 דולר למחלקת עסקים, בהתחשב בכך שנסיעה במחלקת עסקים מקנה כניסה למטוס ללא המתנה, טיפול אינדיבידואלי ונוחיות מירבית. בעת רכישת כרטיסי הטיסה סומנו לתובעים מקומות ישיבה מראש, כנהוג בטיסה במחלקת עסקים. כל שכן, עת הם בעלי מעמד של "נוסע זהב" שמשמעותו הטבות מיוחדות ויחס מועדף בכל טיסות אל-על לכל יעד. המקומות שסומנו להם היו בשורה הראשונה של המחלקה, חלון ומעבר. במטוס היו שני מושבים בשני צידי המטוס ושניים באמצע המטוס.
טענות הצדדים
לטענת התובעים, בחירת המושבים נעשתה במיוחד עבורם באשר התובעת סובלת מקלסטרופוביה וחייבת לשבת ליד החלון. אלה התייצבו לטיסה בשעה 10:30, למעלה משעתיים לפני מועד הטיסה המתוכנן. בדלפק ישבה פקידה בריטית אשר לא דברה עברית. עם מסירת כרטיסי העלייה למטוס, הופתעו התובעים להיווכח כי מקומות הישיבה שלהם שונו ללא הסכמתם. זאת, הואיל והמקומות אותם רכשו נמצאו שבורים. הכיסאות שקיבלו היו ממוקמים באמצעיותו של המטוס, דבר אשר לא היה אפשרי מבחינת התובעת נוכח בעייתה הרפואית. על כן, סירבו התובעים להתיישב במקומות אלו ונמסר להם כי אין מקומות אחרים במטוס. התובעים עדיין התעקשו לקבל מקומות שיהיו ליד החלון והמעבר, אולם בקשתם נתקלה שוב בסירוב. למקום הוזמנו שני שוטרים בטענה שהתובעים התפרעו, דבר שלגרסתם לא היה ולא נברא. שני השוטרים חצצו בין התובעים לדלפק, שלפו אזיקים והודיעו להם כי הם עצורים עקב הפרעה לציבור. התובע התנגד לפעולת האיזוק ופנה לפקיד שישב בראש דלפק הניהול במקום והלה סירב לסייע והם זכו ממנו ליחס משפיל. לאחר איום המשטרה כי עליהם לעזוב את המקום (לולא כן יעצרו למשך שעות ארוכות), הם עזבו את המקום, עלו לטיסה והתיישבו במקומות שהוקצו להם שלא הוזמנו על ידם מראש. עם זאת, לאחר פנייה למנהלת השירות במטוס, זו נעתרה לבקשתם והעבירה אותם למקומות אחרים, ליד חלון בקצה מחלקת העסקים, הגם שנאמר להם כי אין מקומות פנויים אחרים במחלקת העסקים. בדיעבד הסתבר להם כי הכיסאות שבורים "בעת ההמראה אבל אינם שבורים והם תקינים לחלוטין בעת הטיסה". עם שובם לארץ, פנו למנהלת שירות הלקוחות של אל-על בנתב"ג ומסרו לה את פרטי האירוע. החברה התנצלה על המקרה והציעה לפצות ב-300 נקודות לחשבונות הנוסע המתמיד של התובעים. החברה השיבה כי מבירור המקרה הסתבר כי התובעים תקפו את השוטרים, דבר שלא היה ולא נברא משלו היו הדברים כן, כי אז השוטרים היו עוצרים אותם. כמו כן, עובדים של אל-על ישבו בעת הטיסה במקומות שרכשו מראש ולא התירו להם לשבת שם בטענה כי הכיסאות תקולים. עוד הוסיפו, כי אל-על הודתה כי אכן היו מקומות פנויים וכן החברה חזרה בה מהטיעון כי התובע גידף את הפקידה. לא זאת בלבד. חברת אל-על שינתה את גרסתה וחזרה בה מהטענה כי התובע תקף את השוטרים, דבר המעיד על מהימנות דבריהם.


התובע צירף את מכתבי מנהלת שירות הלקוחות כתגובה לפנייתם. לטענת החברה המקרה אינו מזכה בפיצוי משהתובע התנהג באופן לא הולם, תוך צעקות וגידופים כלפי הנציגה שהעניקה להם שירות. בעקבות צעקותיו הגיעה המשטרה והוא תקף גם אותם עד שנרגע לאחר שהם הציעו ללוותו אל מחוץ לטרמינל. הוסבר כי החלפת המושבים נעשתה עם הגיעו לדלפק הבידוק בעקבות תקלה טכנית במושבים. אותה עת לא ניתן היה לספק לו מושבים חלופיים ליד החלון אולם עם עלייתם למטוס ופנייתם למנהלת השירות בטיסה, זו העבירה אותם למושב ליד החלון. היא סיכמה את מכתבה באומרה "אנו מקווים כי בעתיד, במקרים בהם בשל אילוצים ישתנה השירות המוזמן, תדע לקבל ולהכיל אתה שינוי באופן רגוע יותר, על מנת שנוכל להעניק לך חוויית שירות טובה ונעימה יותר".
מנגד, הנתבעת מבקשת לדחות את התביעה. אין חולק בדבר שינוי הושבת התובעים. המושבים אשר הזמין התובע נמצאו תקולים עוד היות המטוס אשר ביצע את הטיסה בדרכו מתל אביב ללונדון. משכך לא הייתה אפשרות טכנית מעשית להושיב את התובעים במושבים שהזמינו מראש. הוצעה לתובעים חלופת הושבה במחלקת העסקים של הנתבעת אולם הם סירבו לקבלה. עקב התנהגות התובע הוזמנה המשטרה. כל רוכש כרטיסים מאשר בעת הרכישה את תנאי התובלה שהינם חלק בלתי נפרד מהסכם התובלה המושתתים על
iata general conditions of carriage
(להלן: יאט"א). הנחיות יאט"א הינן תקנות תעופה המקובלות על רוב חברות התעופה בעולם. על פי תנאי הנתבעת בהסכם התובלה, לנתבעת יש זכות לשנות את מקומות הישיבה שהוזמנו מראש בהתאם לשיקול דעתה. היא אינה מתחייבת לשמירת המושבים. בחירתם מראש, מהווה אך העדפה לישיבה בהם. במקרה דנן, סיבת שינוי ההושבה הייתה סיבה תפעולית כאמור אשר לא אפשרה הושבה של כל נוסע בהם. כמו כן ציינו, כי בסופו של יום התובעים קיבלו שירות מיטבי ממנהלת שירות הטיסה, שהיא בעלת יכולת ניהול המושבים בעת עליית כלל הנוסעים לטיסה מאחר שבעת שהיית כלל הנוסעים במטוס ניתן לדעת מהו סדר ההושבה הסופי ולפיו האם ניתן לשנות הושבת נוסעים. משכך, לא נגרם נזק לתובעים.

כן הבהירו, כי התובע שלח
20 הודעות אלקטרוניות בנוגע לאירוע והוצע לפנים משורת הדין לפצותו בסך כול של 600 נקודות, כאשר 300 נקודות הם פי שלוש מהצבירה אותה צברו בנסיעתם, כאשר התובע עצמו בכל השנה האחרונה לא צבר יותר מ-250 נקודות במועדון הנוסע המתמיד. התובעים בוחרים לתבוע כרטיסי טיסה או את החלופה הכספית שוות הערך לטיסות הלוך וחזור אף שתביעתם מתייחסת אך לטיסת החזור. יש בכך ללמד לטעמם על אופי התביעה. מדובר בלקוח "סדרתי" המלין חדשות לבקרים על התנהלות הנתבעת אולם בוחר לטוס עמה. בדו"חות מנהלי השירות מתוארת התנהגותו הלא ראויה של התובע עד כי נשלח לו מכתב התראה לגבי המשך טיסות עימו.

תימוכין להגנתה, צירפה מכתב מטעם הנציג בלונדון, בנוגע לתיאור האירוע, שם צוין כי ברגע שהתובע שמע את הבשורה על שינוי מקומות הישיבה הוא החל לצעוק באופן מעליב, התנהג בחוצפה וגידף את הפקידה שישבה בדלפק. משכך עורבה המשטרה בשדה התעופה שניסתה להרגיעו והוא האשים את המשטרה בכך שמנסים לאיים עליו. המשטרה הייתה מעוניינת להוציאו משדה התעופה ובסופו של דבר התובע נרגע וניגש לשער הרלוונטי. המנהלת של הטיסה עודכנה בדבר וניסתה לסייע לו עם מיקום בטיסה בהתאם לבחירתו.
התקיים דיון לפניי. התובע הדגיש כי תביעתו נשענת על שלושה אדנים.
האחד
, על כי לא סופק לו המוצר שעליו שילמו.
השני
, על שהנתבעת לא אמרה אמת ביחס למושבים התקולים שנתברר כי עובדיה התיישבו בהם.
השלישי
, על היחס המשפיל עת הוזמנה משטרה והוא נכבל באזיקים. לב התביעה, הדגיש התובע, הוא כנגד היחס המשפיל בעצם הזמנת המשטרה. רק לאחר שעלו למטוס מנהלת שירות הטיסה סידרה להם במהירה מקומות טובים יותר מהמקומות שרצו שיישבו ואלה היו המקומות האחרונים במחלקה שאינם קרובים לשירותים. אכן, אשתו ישבה ליד החלון.

נציג הנתבעת הבהיר כי "לגבי האירוע בלונדון...מדובר בהפרת סדר...המשטרה נמצאת שם, לא צריך להזעיק אותם...בסופו של יום לא קרה כלום, הוא עלה למושב קיבל מקום, לא קרה שוב נזק למעט כל הבלאגן שמסביב...שם שי את המנטליות האירופאית ולא מוכנים לספוג את זה. חד משמעי אם זה הי חברה אחרת בוודאי שהיה נעצר אין ספק בכלל" (עמ' 7, שורות 7-8).
התובעת שאלה מדוע אם המטוס יצא מישראל לאנגליה, בידיעה שהמושבים תקולים, לא טרחה הנתבעת לעדכן אותם מבעוד מועד ובכך להימנע לפחות מהסיטואציה המביכה בה נתקלו ברגע האחרון - "למה לא ליידע אותנו שנבוא לתחנה נשתדל לעזור לכם, לתת יחס כמו שמגיע לבנאדם?" (עמ' 8, שורות 25-26). על כך השיב נציג הנתבעת: "המטוס אכן הגיע עם מושבים תקולים יש שם צוותים קרקע טכניים בלונדון, המטרה הייתה להכשיר את המושבים האלה לצערי זה לא קלח, דבר נוסף אין זכות קניינית על מושבים לכן לא יעלה על הדעת זה לא עובד, המוצר שהם קיבלו טוב לחלוטין (שורות 27-29).
דיון
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את התביעה אולם באופן חלקי.

הנתבעת אינה חולקת על כך כי המושבים שונו אך טוענת כי הדבר מותר לה בהתאם להסכמי התובלה ויש לה שיקול דעת בהתאם לצרכיה, ובמקרה דנן הדבר נדרש מבחינה מעשית. אין חולק כי התשלום עבור טיסה במחלקת עסקים הוא גבוה יותר לעומת מחלקות אחרות במטוס, הווה אומר משנגבה תשלום עבור מושב מועדף, עליה לוודא מראש כי מי ששילם עבור מושב כזה יקבל מושב זהה או לפחות דומה בתכונותיו למושב שהוזמן מראש במטוס בו מבוצעת הטיסה בפועל.
אכן, בסופו של יום התובעים קיבלו מושב שאינו זהה למושב שהזמינו וייתכן שאף תכונותיו פחותות במובן זה ששורה אחרונה אינה דומה לשורה שהזמינו, אולם לא נטען כי גובה התשלום עבור מושב בשורה הראשונה גבוה יותר ממושב בשורה האחרונה במחלקת עסקים, למעט טענה בדבר נוחות הגישה לשירותים במטוס. התובעת קיבלה מושב ליד החלון כפי שהזמינה מראש, מטעמיה שלה המקנים למקום מושבה עדיפות על פני מושבים אחרים מבחינתה. ייתכן ולו הייתה יודעת מראש כי לא יתפנה מושב ליד החלון, הייתה בוחרת שעת טיסה אחרת ומכלכלת את צעדיה בהתאם, ולא מפאת נוחיות שרירותית אלא מפאת הטעמים שהציגה שאי מענה להם עשוי להוביל לעגמת נפש מבחינתה. במעמד הדלפק לא סופק מושב בעל תכונה זהה לזו שהוזמנה. הגם שהתובעים נתונים לחוזה אחיד בדמות הסכם התובלה המקנה לנתבעת זכות לשנות את מקומות הישיבה, יש להפעיל את שיקול הדעת בסבירות המתבקשת והחלטה זו נתונה אף היא לביקורת שיפוטית. במקרה דנן, אין חולק כי מושבים תקולים אשר לא ראויים לישיבה במהלך טיסה יש בכך טעם מוצדק. אפילו יאמר כי אכן עובדי אל-על התיישבו עליהם, הרי שמצופה כי הנוסע יתיישב לאורך זמן, אף מבחינה בטיחותית - לא רק במהלך הטיסה אלא גם במהלך ההמראה. שכן, דיילי המטוס לא יאלצוהו להושיבו במקום אחד לצורך המראה ובמקום אחר לצורך מהלך הטיסה, בשונה מהדיילים שאינם מתיישבים לאורך זמן במקום אחד קבוע. ברי, כי אם כך היה הדבר – עת המושבים היו תקולים לצורך ההמראה כפי שהעלה התובע – או אז הייתה קמה לו זכות תביעה עקב חוסר הנוחות שנוצרה שהייתה יכולה לגרום לעגמת נפש רבה אף יותר, ובכך אף ניתן לטעון כי אל-על הקטינה את הנזק הלא ממוני שנגרם לתובע בהיבט הזה.
אכן, בסופו של יום לא נגרם נזק לתובעים משהם התיישבו במקומות דומים לאלו שהזמינו. ברם, מקובלת עליי טענת התובעת לפיה היה מקום לעדכן קודם ההגעה לדלפק בדבר השינוי שהיה ידוע כמה שעות קודם לכן ואולי בזאת אף להציע אלטרנטיבה לתובעים לבחור לעלות על טיסה זו או טיסה אחרת, שכן, ממילא שני המקומות היחידים הלא ראויים לשימוש היו אלה המקומות שלהם. שהרי לו לא היו מקומות אחרים עבור התובעים, כי אז חברת אל-על הייתה מחויבת להציע להם אלטרנטיבה ממשית משלא היו יכולים לעלות על הטיסה או להציע להם לנוסע במחלקה אחרת לו ישנם מקומות פנויים ולפצות אותם בהתאם ל
הוראות חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב-2012 (להלן: "חוק שירותי תעופה"), המזכות בפיצוי שאינו כרוך בהוכחת נזק בגין העברת נוסע למחלקה ברמה נמוכה יותר
. אל-על מנעה מהם את יכולת הבחירה.

אכן, בסופו של יום הנזק הצטמצם לנוכח נחישותה של מנהלת שירות הטיסה, אולם עד אז התובעים חוו חוסר ודאות בנוגע לנוחיות הטיסה ועוגמת הנפש הייתה רבה. אפילו תמצי לומר כי תגובתו של התובע הייתה ברותחין עד כי הפקידה חשה שכדי למנוע את המשך התרעמותו, עליה להביא תגבור בדמות משטרה שתעסוק "בריסונו" ובד בבד תוכל היא להעניק שירות ליתר הנוסעים, דומה כי לו חברת אל-על הייתה מודיעה מראש לתובעים על המושבים התקולים, אלמנט ההפתעה לא היה מוביל באותה עוצמה לדברים שנאמרו, ככל שנאמרו, ברותחין. טענה לפיה הייתה כוונה לתקן את המושבים התקולים שלא צלחה, איננה ברורה. כי אם זו הייתה האפשרות, מדוע לא נעשה הדבר קודם לטיסה אשר יצאה מישראל.
בכך הציעו להם מקומות ישיבה אחרים שאינם זהים לאלו שהוזמנו מבחינת תנאיהם יש דווקא להעשיר את הנתבעת משמחויבים היו התובעים לעלות על הטיסה ולאייש את המקומות עבורם לא קיבלה תשלום משהיו הם פנויים. עם זאת, וכאמור, לא ניתן להתעלם מכך שבסופו של יום זכו למושבים בעלי תכונות דומות.
עם זאת, הגם שאני מוצאת מקום לפסוק בגין עגמת הנפש שנגרמה לתובעים, אינני סבורה כי הפיצוי אותו הם מבקשים עומד בהלימה לטענותיהם.
ואסביר.


השתכנעתי כי לתובעים נגרמה אי נוחות ועגמת נפש מסוימת בגין השינוי במושבים שנאכף עליהם על ידי אל-על. אכן, וכאמור, הנתבעת טוענת כי היא זכאית לשנות את הקצאת המושבים במטוס, בכל עת, על פי שיקול דעתה, בהתאם לצרכי הטיסה.
אולם מדובר עד לרגע כרטוס הכרטיס בצ'ק-אין. המקומות של התובעים הוזמנו מראש לאחר כרטוס הכרטיס ולא בדלפק בשדה התעופה (בקבלם את כרטיס העלייה למטוס) ומשכך משמעות הדבר היא כי המושב שהוקצה להם הוא בגדר התחייבות מצד הנתבעת.
לפי הוראות סעיף 10 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970, זכאי מי שהופר נגדו חוזה (הנפגע), לפיצויים בגין הנזק שנגרם לו עקב ההפרה ותוצאותיה ושהמפר ראה אותו או שהיה עליו לראותו מראש, בעת כריתת ההסכם, כתוצאה מסתברת של ההפרה. לפי הוראת סעיף 13
לאותו חוק, "גרמה הפרת החוזה נזק שאינו נזק-ממון, רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים בעד נזק זה בשיעור שיראה לו בנסיבות הענין.". ודוק; לא הוכח כי לתובעים נגרם נזק ממוני אולם התרשמתי כי נגרם נזק לא ממוני כתוצאה מהיידוע בזמן הדלפק על השינוי למושב בעל תכונות פחותות וכל שכן עת בסופו של יום קיבלו מוצר בעל תכונות דומות.
סעיף 9(ב) לחוק שירותי תעופה קובע בנוגע להטבה לה זכאי נוסע שהועבר ממושב שרכש עבורו כרטיס למושב אחר במטוס, כך:

"החליט מפעיל טיסה או מארגן על העברת נוסע למחלקה ברמה נמוכה מזו הנקובה בכרטיס הטיסה שהונפק לו, ישלם לנוסע פיצוי כספי בשל שינוי בתנאי כרטיס הטיסה, כאמור בתוספת השנייה, בסכום שיחושב כשיעור ממחיר כרטיס הטיסה ששילם הנוסע ואם הטיסה כוללת חניית ביניים - בסכום השווה למחיר ששולם בעד כרטיס הטיסה כשהוא מוכפל ביחס שבין מרחק הטיסה שבה הועבר הנוסע למחלקה ברמה נמוכה יותר כאמור ובין מרחק הטיסה הכולל; ... ."

התוספת השנייה לחוק שירותי תעופה, שבה מובהרת דרך חישוב הפיצוי ואליה מפנות הוראות סעיף 9(ב) לחוק, קובעת כיצד יחושב אותו "פיצוי כספי":

"
פיצוי כספי בשל שינוי בתנאי כרטיס הטיסה
השינוי בתנאי כרטיס הטיסה
השיעור ממחיר כרטיס הטיסה ששילם הנוסע
העברה ממחלקה ראשונה למחלקת עסקים
60%
העברה ממחלקת עסקים למחלקת תיירים
80%
העברה ממחלקה ראשונה למחלקת תיירים
90%
העברה ממחלקה ראשונה או ממחלקת עסקים
למחלקת תיירים, בטיסה למרחק
העולה על 4,500 ק"מ


100%"

צא וראה, כי על פי הוראת סעיף 9(ב) לחוק שירותי תעופה, העברת נוסע תיחשב כמזכה את הנוסע בהטבה אוטומטית לפיצוי ללא הוכחת נזק וזאת באמצעות החזר אחוז ניכר מעלות כרטיס הטיסה, אולם
רק
בגין העברה ממושב שהנוסע קיבל בגינו כרטיס טיסה אל מושב כלשהו במחלקה אחרת -
הפחותה
ברמתה מהמחלקה בה נועד לטוס. במקרה הנדון, עסקינן בהעברה ממושב של נוסע למושב אחר באותה מחלקה. פרשנות התכליתית של החוק מלמדת, כי אין בסעיף זה למנוע כעיקרון זכאות להטבה מכוח החוק. לשון אחר; על פי פרשנות מרחיבה של החוק, ניתן לגזור עבור נוסע הטבה בגין העובדה שלא עמדו מולו בתנאי הטיסה גם במקרה של העברה ממושב טוב יותר למושב פחות טוב באותה מחלקה כאשר נגרמה לו עגמת נפש. עם זאת, דומה כי יש להבחין בין העברה ממושב במחלקה אחת למושב במחלקה אחרת מאשר ממושב למושב באותה המחלקה ואין מקום לפרשנות מרחיבה של הוראות חוק שירותי תעופה משמדובר ברשימה סוגרה וברורה
(ראו והשוו: ת"ק 9508-09-15 שלום ציון נ' אלאטיליה קומפגניה איראה איטליאנה אס פי איי, חברת חוץ (1.6.2016)). העילות המזכות הן כאמור ברורות ואינן כוללות העברה בתוך אותה מחלקה ככזו המזכה בפיצוי לפי חוק זה ואין רואים בה פעולה בניגוד לתנאי הטיסה. מנוסח חוק שירותי תעופה והעילות המזכות בו, עולה כי החוק מכוון להפרות תנאי טיסה, שסביר שהן מגיעות כדי "הפרה יסודית", כזאת שניתן להניח שהנוסע הסביר יכול והיה נמנע מלהסכים לרכישת המקום בטיסה לו ידע על האפשרות להפרה כזאת מראש (שם).
מכל מקום, אין חולק כי בסופו של יום התובעת קיבלה את מבוקשה לשבת ליד החלון והתובע ישב לצידה באותה המחלקה ואלה הביעו שביעות רצון מטיפולה של מנהלת שירות הטיסה. הנזק הלא ממוני עליהם הם מצביעים מסתכם בעצם השינוי והיחס שקיבלו עקב תגובתם למעשה הנתבעת, שאפילו והגיבו בסערה, הרי שהנתבעים יכלו להקטין "את הנזק" ביידוע מוקדם יותר עובר לטיסה. ברם, התובעים לא הוכיחו את שיעור הנזק בגין עגמת הנפש אותה שסבלו ועל כן, מצאתי לנכון לפסוק על דרך האומדנא פיצויי בסך 1300 ₪ וכן הוצאות משפט על סך של 600 ₪. סך הכל תשלם הנתבעת לתובעים סך של 1900 ₪ תוך 30 יום.

בקשת רשות ערעור לבית משפט המחוזי תוך 15 יום ממועד קבלת פסק הדין.
המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.









ניתן היום,
כ"ה ניסן תשע"ז, 21 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.













תק בית משפט לתביעות קטנות 6213-09/16 עמיעד ניב, תורית ניב נ' אל-על נתיבי אויר לישראל בעמ (פורסם ב-ֽ 21/04/2017)