פסקי דין על הרצל משטרי | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

2385-10/16 בל     23/04/2017




בל 2385-10/16 הרצל משטרי נ' המוסד לביטוח לאומי








בית הדין האזורי לעבודה בנצרת


ב"ל 2385-10-16



לפני

כב' השופט ד"ר טל גולן


המערער:

הרצל משטרי
, ת.ז. 50274489
ע"י ב"כ: עו"ד אלי מלול


-

המשיב:


המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ: עו"ד מחמד גאנם



פ ס ק
ד י ן


1.
מבוא – בפני
ערעור על החלטת וועדה רפואית לעררים מיום 6.9.2016 (להלן: "הוועדה") אשר קבעה כי לא חלה החמרה במצבו של המערער.

2.
רקע – ביום 1.1.1988 נפגע המערער בתאונת עבודה. המערער הגיש תביעה לקביעת נכות מעבודה, ובעקבות כך נקבעו לו אחוזי נכות בשיעור 10% בגין טנטון ו-10% בגין ירידה בשמיעה.

3.
ביום 2.9.2015 הגיש המערער תביעה להחמרה וצירף אליה בדיקת שמיעה. ביום 5.5.2016 הופיע המערער בפני
וועדה מהדרג הראשון, אשר עיינה בבדיקת השמיעה מיום 19.1.2016 וכן בבדיקת
bera
מיום 17.3.2016, וקבעה כי לא חלה החמרה בליקוי השמיעה של המערער.

4.
המערער הגיש ערר על החלטה זו, אליו הוא צירף בדיקת שמיעה נוספת מיום 13.7.2016, וטען כי חלה אצלו החמרה בליקוי השמיעה. ביום 6.9.2016 הופיע המערער בפני
וועדת הערר, אשר עיינה בבדיקות השמיעה, וקבעה כי אין החמרה במצבו של המערער. על החלטה זו נסוב הערעור שלפני.

5.
טענות הצדדים בתמצית – המערער טוען כי
שתי בדיקות השמיעה שעמדו בפני
הוועדה הינן דומות בממצאיהן, וכי לא ברור מהחלטת הוועדה מדוע בחרה להסתמך על בדיקת ה-
bera

שנעשתה לו, ולא על הבדיקות האודיולוגיות. זאת, גם לאור קביעת בתי הדין לעבודה כי בדיקה זו אינה רלוונטית לתדר 500 הרץ. עוד טוען המערער, כי הוועדה לא נימקה מדוע היא מעדיפה את בדיקת השמיעה מיום 19.1.2016 שאליה הוא נשלח על ידי המשיב, על פני בדיקת השמיעה הנוספת מיום 13.7.2016 שאליה הוא ניגש באופן פרטי, ואשר קובעת כי בתדרים 1000 ו-2000 הרץ קיימת אצלו ירידה משמעותית יותר בשמיעה.

6.
מנגד, המשיב טוען כי תוצאות בדיקת השמיעה מיום 19.1.2016 תואמות את פריט הליקוי שנקבע למערער, וכי הוועדה הסבירה במפורש מדוע היא מעדיפה בדיקה זו על פני הבדיקה מיום 13.7.2016, כאשר בדיקת ה
-
bera
מהווה כלי עזר בלבד.

7.
דיון והכרעה – בהתאם לסעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995, במסגרת ערעור על החלטות וועדות לעררים, מוסמך בית הדין לדון בשאלות משפטיות בלבד. לא אחת נפסק, כי על בית הדין לבחון אם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (ראו בין היתר עב"ל (ארצי) 10014/98 הוד – המוסד לביטוח לאומי
, פד"ע לד 213, 1999). עוד נפסק בהקשר זה, כי קביעת שיעור הנכות וסעיפי הליקוי הרלוונטיים הינן קביעות רפואיות מובהקות, הנמצאות בתחום סמכויות הבלעדי של הוועדה, וכי בית הדין אינו מוסמך להתערב בהן (עב"ל (ארצי) 217/06 בן צבי – המוסד לביטוח לאומי
). יחד עם זאת, אחת החובות המוטלות על הוועדה לעררים, שהינה גוף מעין-שיפוטי, היא חובת ההנמקה שמטרתה לאפשר ביקורת שיפוטית של בית הדין על החלטותיה (דב"ע שם/01-1318 עטיה – המוסד לביטוח לאומי
, פד"ע טו(1) 60).

8.
מן הכלל אל הפרט – הכרעת בית הדין בערעור – לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכים, מצאתי כי דין הערעור להידחות, וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן. בענייננו, בפני
הוועדה עמדו שלוש בדיקות שמיעה של המערער:
א.
בדיקת שמיעה מיום 19.1.2016 (מכון גל) הקובעת
סף שמיעה ממוצע בתדרי הבנת הדיבור מימין 30/27 דציבל ומשמאל 33 דציבל.

ב.
בדיקת
bera
מיום 17.3.2016 הקובעת
בתדר 1000 הרץ כי סף שמיעה הינו 25 דציבל מימין ו-30 דציבל משמאל, ובתדר 2000 הרץ 30 דציבל בכל אוזן ובתדרים הגבוהים 50 דציבל בכל אוזן.

ג.
בדיקת שמיעה מיום 13.7.2016 (מכון הולשטיין) הקובעת
סף שמיעה ממוצע בתדרי הבנת הדיבור מימין – 33/32 דציבל, משמאל 37/35 דציבל.

9.
כאשר הופיע המערער בפני
הוועדה, הוא טען כי חלה החמרה בשמיעתו. לאחר מכן טען בא-כוחו כדלקמן:
"המערער הגיש תביעת החמרה, נשלח לאחר מכן למכון גל, שם נערכה לו בדיקת
bera
אשר מדדה את סף השמיעה בתדירות 1000 ו-2000 הרץ ובתדרים הגבוהים. לשון התקנה קובע את תדירות הדיבור ב-2000 – 500 הרץ. בדיקת
bera
זו נשלחה למכון אילנה הולדשטיין – אשר מסבירה את הפער בין בדיקת האדיוגרם לבדיקת ה-
bera
וקובעת 15% נכות לפי פריט 72 (1) (4) (ה) – מציג מלוא הבדיקה. מאחר ולדעתי נפל פגם בבדיקה במכון גל עת לא מדדה ב-500 הרץ יש לקבל את חוו"ד של מכון אילנה הולדשטיין ולקבוע 15% נכות בהתאם למסמך הרפואי בנוסף מבקש להפעיל תקנה 15 במלואה
".

10.
הוועדה עיינה בתיעוד הרפואי וקבעה כדלקמן: "הוועדה הקשיבה קשב רב לתובע ולבא כוחו, ועברה בקפדנות על המסמכים שבתיקו. בדיקת שמיעה מ-19/1/16: ליקוי תחושתי עיצבי דו"צ חמור יותר בתדרים שמעבר 1000 הרץ, סף השמיעה הממוצע בתדרי הבנת הדיבור מימין 30/27 דציבל ומשמאל 33 דציבל. בדיקת
bera
מ-17/3/16 - התקבלו סף שמיעה כדלקמן – ב-1000 הרץ 25 דציבל מימין ו-30 דציבל משמאל, ב-2000 הרץ 30 דציבל בכל אוזן ובתדרים הגבוהים 50 דציבל בכל אוזן. בבדיקת שמיעה מ-13/7/16 – ליקוי תחושתי עיצבי דו"צ חמור יותר בתדרים שמעבר ל-1000 הרץ, סף השמיעה הממוצע בתדרי הבנת הדיבור מימין – 33/32 דציבל, משמאל 37/35 דציבל. ליקוי שמיעה כתוצאה מחשיפה לרעש מתבטא בשלבים הראשונים בליקוי שמיעה בתדרים הגבוהים ללא פגעה בתדרי הדיבור. עם המשך החשיפה לרעש תיתכן פגיעה גם בתדרי הדיבור בצורה הדרגתית, כלומר קודם יפגע תדר 2000 הרץ, אחר כך 1000 הרץ וכך הלאה, כלומר לא תיתכן ירידה בשמיעה בתדר 500 הרץ שהיא חמורה יותר מהירידה בתדר 1000 הרץ כתוצאה מחשיפה לרעש, ואכן בשתי בדיקות השמיעה סף השמיעה ב-500 הרץ זהה, או אפילו טוב יותר מאשר סף השמיעה בתדר 1000 הרץ. לאור זאת בחישוב סף השמיעה הממוצע לפי בדיקת
bera

מחשיבים את ליקוי השמיעה בתדר 500 הרץ כאילו הוא שווה לליקוי של 1000 הרץ, לפי זה סף השמיעה הממוצע על פי בדיקת ה-
bera
הוא 30 דציבל באוזן שמאל ו-27 דציבל באוזן ימין. הוועדה עיינה במכתבו של ד"ר הולדשטיין מ-13/7/16, במכתב זה מניח ד"ר הולדשטיין ששיפוע עקומת השמיעה יכול לתת ערכי סף ב-
bera
טובים מאודיוגרם. הסבר זה אינו ברור לוועדה שכן קיימת חפיפה בין תוצאות ה-
bera
לתוצאות בדיקת השמיעה מ-19/1/16."

11.
מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה, כי הוועדה התייחסה לכל 3 בדיקות השמיעה שהונחו בפני
ה, סקרה אותן וציטטה את ממצאיהן. הוועדה קבעה כי בדיקת ה-
bera
תואמת יותר את הבדיקה של מכון גל מיום 19.1.2016, ולכן נימקה מדוע היא מבכרת את בדיקת מכון גל על פני הבדיקה של מכון הולשטיין.

12.
פריט 72 לתוספת שבתקנות קובע כי "לקביעת אחוזי הנכות עבור הפחתת השמיעה יש לקחת בחשבון ירידת כושר השמיעה הממוצע בתדירויות הדיבור של 500 – 1000 – 2000 מחזורים לשניה". במקרה שלפנינו, הוועדה התייחסה לשאלת הירידה בשמיעה בתדר 500 הרץ, והסבירה כי הפגיעה בשמיעה בתדרים הנמוכים צריכה להיות פחותה מאשר הפגיעה בשמיעה בתדרים הגבוהים.

13.
עוד הסבירה הוועדה, כי על אף שבדיקת ה-
bera
אינה בודקת ירידה בשמיעה בתדר 500 הרץ, היא לוקחת בחשבון כי למערער שיעור ירידה בשמיעה בתדר 500 הרץ, שהינו זהה לשיעור הקיים אצלו בתדר 1000 הרץ לפי בדיקת ה-
bera
. הוועדה נימקה את החלטתה בכך שבנזק שנגרם כתוצאה מחשיפה לרעש, כמו זה של המערער, לא ייתכן שהשמיעה בתדר 500 הרץ תהיה נמוכה מזו שב-1000 הרץ, וכי במצב זה הנזק יכול להיות זהה או אף טוב מהנזק הקיים ב-1000 הרץ, ומכאן נלקח בחשבון שיעור ירידה בשמיעה זהה בתדרים 500 ו-1000 הרץ.

14.
בתמיכה לטענותיו, הפנה המערער לפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בעב"ל (ארצי) 25671-09-11, ניתן ביום 4.7.2012. מעיון בפסק הדין הנ"ל, וכן בפסק דינו של כב' השופט ארמון בב"ל 30847-02-11 (שעליו הוגש הערעור הנ"ל לבית הדין הארצי), עולה כי ביחס לסוגיה של הסתמכות הוועדה על ממצאי בדיקת ה-
bera
, הטעות המשפטית שנקבעה על ידי בית הדין, היתה בכך שהוועדה לא הסבירה ולא נימקה מדוע היא מבססת את החלטתה על בדיקה אשר כוללת נתונים רק בקשר לשתיים מתוך שלוש תדירויות הדיבור.

15.
שונים הם פני הדברים שונה בעניינו של המערער. כפי שעולה מפרוטוקול הוועדה, במקרה שלפנינו הוועדה נימקה באופן ברור ומפורש מדוע היא מבססת את החלטתה ואת קביעתה על ממצאי בדיקת ה-
bera
, אשר אינה כוללת ממצאי ירידה בשמיעה בתדר 500 הרץ. הוועדה אף קבעה, כאמור לעיל, כי הירידה בשמיעה בתדר זה אינה יכולה להיות נמוכה מהירידה שנמדדה בתדר 1000 הרץ באותה בדיקה, ומכאן שזהו שיעור הירידה אשר נלקח בחשבון לצורך חישוב הממוצע בהתאם לפריט 72 לתוספת לתקנות.

16.
המדובר בהסבר רפואי מקצועי ברור המניח את הדעת, ואשר בית הדין אינו מתערב בו, ומכאן שאין לקבוע כי הוועדה לא נימקה מדוע היא מבססת את החלטתה על בדיקת ה-
bera
. בכך לא נפל פגם משפטי בהחלטתה של הוועדה, אשר מוסמכת לקבוע כי יש להעדיף בדיקה אחת על פני השניה, תוך שהיא מנמקת היטב את קביעתה – כפי שנעשה בענייננו.

17.
לסיכום – על בסיס כל האמור לעיל, הערעור נדחה.

18.
הוצאות – מאחר והמדובר בתיק ביטחון סוציאלי, אין צו להוצאות.

19.
ערעור – כל צד רשאי להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, בתוך 30 ימים מקבלת פסק הדין.

ניתן היום, כ"ז ניסן תשע"ז (23 אפריל 2017
)
, בהיעדר הצדדים ויישלח אליהם.









בל בית דין אזורי לעבודה 2385-10/16 הרצל משטרי נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 23/04/2017)