פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי | פסקי דין על לאה רחל צוברי

25576-01/16 בל     24/04/2017




בל 25576-01/16 המוסד לביטוח לאומי נ' לאה רחל צוברי








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו


ב"ל 25576-01-16


24 אפריל 2017

לפני
:

כב' השופטת
רוית צדיק

ה
מערער
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד מוניר ח'יר
-

ה
משיב
ה
לאה רחל צוברי
ע"י ב"כ עו"ד משה קרייצברג




פסק דין


1.
בפני
ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים(נפגעי עבודה) מיום 24.11.15 במסגרתה נקבעו למשיבה 70%נכות הכוללים 25% נכות בגין ליקוי שמיעה.

טענות המערער
:
2.
המשיבה נפגעה בתאונת דרכים ביום 30.10.11 בעקבותיה נפגעה באגן ובחלק גופה התחתון.

3.
לבקשת המשיבה דנה הוועדה ביום 12.5.15 בפגימה שנטענה על ידי המשיבה, ליקוי שמיעה.

4.
הוועדה התייחסה לשתי אודיוגרמות שהיו בתיקה של המשיבה האחת מיום 26.3.15 והשנייה מיום 22.3.15. הבדיקה מיום 22.3.15 כלל לא הייתה בדיקה של המשיבה אלא של מבוטח אחר.

5.
לבקשת הוועדה בצעה המשיבה בדיקת שמיעה נוספת בבית חולים שיבא. ביום 28.7.15 קבעה הוועדה למשיבה 25% נכות לפי סעיף 72(1)ו'6 ללא כל דיון בשאלת הקשר הסיבתי בין ליקוי השמיעה ובין התאונה.
6.
המשיבה נפגעה פגיעת אגן בתאונת הדרכים ולא פגיעת ראש. לא הוצגו על ידי המשיבה מסמכים המעידים על פגיעת ראש על כן, הוועדה העניקה למשיבה אחוזי נכות בשל ירידה בשמיעה , מבלי שהוסבר הקשר הסיבתי בין התאונה ובין הפגימה הנטענת. כמו כן האודיוגרמות עליהן בססה הוועדה קביעתה בוצעו כארבע שנים לאחר התאונה ואין הדבר סביר כי הליקוי הינו תוצאה של התאונה שכן לא הוצגו ממצאים המעידים על פגיעה שמיעתית סמוך לתאונה.

7.
היה על הוועדה לקבוע קשר סיבתי ולאחר מכן לדון בחלק בירידה בשמיעה אשר יש לייחס לתאונה, אם בכלל. העדר קביעת קשר סיבתי מהווה טעות משפטית בעטיה יש להורות על החזרת ההליך אל הוועדה על מנת שתסביר האם קיים קשר סיבתי בין ליקוי השמיעה ממנו סובלת המשיבה ובין התאונה.

טענות המשיבה
:
8.
הוועדה הרפואית פעלה על פי סמכותה והעריכה לפי שיקול דעתה הרפואי את מידת הנזק והקשר בין הפגיעה לנזק. כמו כן אין בפני
בית הדין שאלת חוק המצדיקה התערבות בית הדין.

9.
טענות המערער נעדרות כל בסיס מאחר ופגיעת המשיבה הייתה פגיעה רב מערכתית ואין ספק כי הוועדה בחנה את שאלת הקשר הסיבתי בין הפגיעה הרב מערכתית בתאונה ובין הפגיעה בשמיעה.

10.
המערער זימן את עריכת הבדיקות בתחום אף אוזן גרון ואף הפנה את המשיבה למכון שמיעה על כן , מנוע הוא כיום מלטעון להעדר קשר סיבתי.

11.
המערער אינו טוען למצב קודם בתחום השמיעה על כן כאשר מודה הוא כי אין בעיית שמיעה קודמת לתאונה והתיעוד הרפואי מצביע על פגיעה לאחר התאונה לאור נסיבות התאונה והתלונות בעקבותיה, אין בסיס לערעור שהוגש. המשיבה נפגעה פגיעה רב מערכתית בתאונת דרכים קשה כולל פגיעות באגן , אושפזה ונותחה ולאחר מכן הייתה מאושפזת בשיקום בבית לוינשטיין. על פי נסיבות התאונה המשיבה נמחצה על ידי אוטובוס למעקה ברזל כאשר אוויר לא נכנס לריאות וגרם לכאבי ראש. בניגוד לנטען על ידי המערער המשיבה התלוננה על כאבי ראש וכן הפרעות בשמיעה כעולה מהאישור הרפואי מיום 21.6.12.

12.
אין בסיס להתערבות בהחלטת הוועדה הרפואית מאחר והחלטתה מנומקת ומבוססת כנדרש ומשלא קיימת כל עילה משפטית המצדיקה התערבות בית הדין בהחלטת הוועדה.

דיון
:
13.
כידוע, בית הדין מוסמך לדון במסגרת ערעור על החלטות ועדות רפואיות לעררים רק בשאלות משפטיות. עוד נקבע כי במסגרת סמכותו בוחן בית הדין אם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (ראו-עב"ל 10014/98 יצחק הוד - המל"ל פד"ע ל"ז 213).עוד נקבע כי אחת מהחובות המוטלות על הוועדה הרפואית לעררים בהיותה גוף מעין שיפוטי היא חובת ההנמקה, אשר הנה חיונית גם על מנת לאפשר ביקורת שיפוטית של בית הדין על החלטותיה (ראו-דב"ע (ארצי) ם/1318-01 עטיה – המוסד לביטוח לאומי
, פד"ע טו 60; לביא (דב"ע (ארצי) מג/1356 – 01 לביא – המוסד לביטוח לאומי
, פד"ע יז 130).כן
נפסק, כי קביעת שיעור הנכות והתאמת סעיפי הליקוי הרלבנטיים הן קביעות רפואיות מובהקות הנמצאות בתחום סמכותה הבלעדי של הוועדה הרפואית ואין בית הדין מוסמך להתערב בהן (ראו-עב"ל (ארצי) 217/06 יוסף בן צבי – המוסד לביטוח לאומי
, ניתן ביום 22/6/06).

14.
סמכות הוועדה הרפואית לקבוע את שיעור הנכות ואת הקשר שבין הפגיעה ובין הליקויים, קבועה בסעיף 118(א) לחוק, המסמיך את הרופא או הוועדה לקבוע אם הנכות נובעת מהפגיעה בעבודה ובאיזו מידה וכן את דרגת הנכות.
מדובר בקביעה רפואית – מקצועית, הנתונה לסמכות הוועדה. כך בעניין דרגת הנכות, שהיא קביעה רפואית, המצויה בסמכות הוועדה הרפואית שלה המומחיות, הכלים ושיקול הדעת הרפואי לקבוע קביעה כאמור וכך גם בעניין הקביעה בדבר קיומו או היעדרו של קשר סיבתי (ראו- עב"ל (ארצי) 9649-06-12 פיקובסקי – המוסד לביטוח לאומי
, 20.1.13 ; בעב"ל (ארצי) 1479/02 המוסד לביטוח לאומי
– מושיץ, 10.7.03).

15.
בהחלטתה מיום 24.11.15 קבעה הוועדה –"מצב אחרי תאונת דרכים עם חבלה באגן וליקוי שמיעה" ולאחר מכן קבעה את שיעור הנכות בגין הירידה בשמיעה. הוועדה אכן לא ערכה דיון בשאלת הקשר הסיבתי ולא ברור האם הפגיעה בשמיעה יסודה בתאונת הדרכים אשר ארעה למשיבה במסגרתה אין תיעוד לפגיעת ראש. יתכן כי כתוצאה מיתר הפגיעות מהן סבלה המשיבה ארעה פגיעה בשמיעה אולם, על הוועדה להבהיר עמדתה בעניין זה.

16.
למען שלמות התמונה יצוין כי אף בדיונים קודמים בהם התכנסה הוועדה הרפואית מיום 10.2.15 קיימת התייחסת לבדיקת השמיעה אשר נמצאה בלתי אמינה על כן הופנתה המשיבה לבדיקת שמיעה חוזרת בבית חולים אולם , אין כל דיון בשאלת הקשר הסיבתי בין הפגיעה בשמיעה ובין תאונת הדרכים אשר ארעה למשיבה ביום30.10.11. כמו כן עיון בהחלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 12.5.15 מעלה כי גם במועד זה הוועדה לא נתנה דעתה לשאלת הקשר הסיבתי אלא לשונות בין בדיקות השמיעה השונות.

17.
טענת המשיבה על פיה מנוע המערער מהעלאת טענות כנגד קביעת הוועדה
נוכח העובדה כי הפנה את המשיבה לבדיקות שמיעה, דינה להידחות. על הוועדה חובה לבחון את טענות המבוטח בעניין ליקוי מסוים ממנו סובל הוא לטענתו אולם, בחינת הטענות לגופן והפניית המבוטח לבדיקה הדרושה לצורך בחינת הליקוי , אין בה כדי "לחסום" את הדרך מפני העלאת טענות הנוגעות לגוף ההחלטה מקום בו דבק בה פגם משפטי.

18.
מהאמור לעיל עולה כי, דבק פגם בהחלטת הוועדה הנעדרת הנמקה כלשהי בשאלת הקשר הסיבתי בין התאונה אשר ארעה למשיבה ובין ליקוי השמיעה ממנו סובלת היא.

19.
לפיכך, עניינה של המשיבה יוחזר אל הוועדה הרפואית לעררים אשר תעיין במסמכים הרפואיים ותדון בשאלת הקשר הסיבתי בין התאונה אשר ארעה למשיבה ובין הפגימה הנטענת(ירידה בשמיעה).

הוועדה תנמק ותבהיר החלטתה.


אין צו להוצאות.


ניתן היום, כ"ח ניסן תשע"ז, (24 אפריל 2017
)
, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.














בל בית דין אזורי לעבודה 25576-01/16 המוסד לביטוח לאומי נ' לאה רחל צוברי (פורסם ב-ֽ 24/04/2017)