פסקי דין על שחר בז'רנו | פסקי דין על מחלבת השומרון בעמ

5217-05/16 תצ     26/04/2017




תצ 5217-05/16 שחר בז'רנו נ' מחלבת השומרון בעמ








בית משפט השלום בחדרה



ת"צ 5217-05-16 בז'רנו נ' מחלבת השומרון בעמ


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופט
אמיר סלאמה


מבקש

שחר בז'רנו


נגד


משיבה

מחלבת השומרון בעמ




פסק דין



לפניי בקשה מתוקנת להסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית.

רקע וטענות הצדדים

1.
ביום 2.5.16 הגיש המבקש בקשה לאישור תובענה ייצוגית (להלן – "בקשת האישור") בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות" או "החוק").

ביום 7.8.16, ובטרם הגישה המשיבה תגובה לבקשת האישור, הגישו הצדדים בקשה מוסכמת להסתלקות מהבקשה ("בקשת ההסתלקות הראשונה").

בהחלטה מיום 3.11.16 דחיתי את בקשת ההסתלקות הראשונה. הצדדים כרכו את הבקשה לאישור הסתלקות באישור ההסדר אליו הם הגיעו, ומאחר ודעתי הייתה כי אין לאשר את ההסדר האמור בשל קיומם של ספקות ביחס לאפקטיביות של ההסדר לנטרל את אפשרות ההטעיה הצרכנית שמלכתחילה היוותה את הבסיס לתביעה, דחיתי את בקשת ההסתלקות הראשונה, הכל מהנימוקים המפורטים בהחלטתי הנ"ל.

2.
מאחר והרקע להגשת הבקשה לאישור פורט בהרחבה בהחלטתי מיום 3.11.16, אחזור רק בקצרה על הדברים.

3.
המשיבה היא חברה פרטית העוסקת בייצור ושיווק גבינות בכל רחבי הארץ. לפי הטענה, על גבי מכסה המוצר נשוא הבקשה
- גבינה מסוג "לאבנה", נרשם "גבינות השומרון, לבנה עם שמן זית וזעתר 5%"; בתחתית המכסה נרשם "גבינה לבנה 5% שומן מחלב בקר עם שמן זית וזעתר"; ובחזית הגביע נרשם "גבינות השומרון, לבנה עם שמן זית וזעתר 5% 500 גרם".

לדברי המבקש, מכל הנ"ל הוא הבין, כשרכש את המוצר, כי במוצר כולו יש 5% שומן. אלא שלמעשה עיון בטבלה המופיעה בצד גביע הגבינה
מעלה, כי סך השומנים במוצר עומד על 7%, קרי
40% יותר ממה שניתן להבין מעיון במכסה המוצר וברשום
על צד הגביע.

4.
לטענת המבקש, שיווק המוצר באופן האמור מהווה הפרה של סימונו כדין, ומהווה הטעיה לקהל הלקוחות.
לדבריו, הנזק שנגרם לו מורכב מסכום של 535.7 ₪ (המגלם את שווי המוצרים מסוג זה שהוא רכש בעבר), וסכום נוסף של 500 ₪ המבטא את הנזק שנגרם לו עקב תשלום עבור מוצר שאינו תואם את הפרסום ביחס לתכונותיו הנטענות. משכך, ביקש המבקש לחייב את המשיבה בסעד כספי אישי בסך 1,035 ₪, כאשר התביעה כולה הועמדה, על דרך האומדנה, על סך 2,500,000 ₪.

נוסף לאמור נתבקש צו עשה אשר יורה למשיבה לשנות את הסימון על גבי המוצר.

5.

לאור קביעותיי בהחלטה מיום 3.11.16, בה דחיתי כאמור את בקשת ההסתלקות הראשונה , הגישו הצדדים בקשת הסתלקות מתוקנת (העומדת כעת על הפרק), במסגרתה הודיעו, כי החל מחודש נובמבר 2016 שונה פעם נוספת אופן סימון גביע הגבינה ע"י המשיבה (כפי שמופיע בנספח "ג" לבקשה), וכי הם תמימי דעים, שאופן סימון גביע הגבינה הפעם, אינו מאפשר עוד "אפשרות של טעות צרכנית", כאשר הכיתוב על המוצר שונה באופן הבא:

א.
על מכסה גביע הגבינה הוסט הסימון של אחוזי השומן (5%) כך שזה נמצא בסמיכות למילים "שומן בגבינה", שהתווספו מתחת למילה "לאבנה". בנוסף, בשורה מתחת, הוחלפה המילה "עם" במילה "בתוספת".
ב.
לאחר הכיתוב "גבינה לאבנה 5% שומן" הנמצא בתחתית מכסה גביע הגבינה, התווספה המילה "בגבינה" ובהמשך המשפט הוחלפה המילה "עם" במילה "בתוספת".
ג.
על צדו של גביע הגבינה בוצע שינוי מקביל לשינוי המוצע בסעיף א' לעיל.
ד.
הכיתוב המופיע מעל לטבלת הסימון התזונתי - יימחק.

6.
לטענת הצדדים, ההסדר הנ"ל עולה בקנה אחד עם האינטרס של כלל חברי הקבוצה ויש בו כדי לרפא את הפגם שבגינו הוגשה התביעה.
במסגרת הבקשה הנוכחית, הציעה המשיבה בנוסף, "לפנים משורת הדין", וככל שבית משפט יאשר את בקשת ההסתלקות, תרומה בשווי 8,000 ₪ ממוצריה לטובת עמותות העוסקות בהזנת נזקקים וחסרי בית, ובכך להביא לידי ביטוי את האינטרס הציבורי הקיים בעניין.

7.
בכל הנוגע לסכומים אותם תשלם המשיבה למבקש ובא כוחו, לא נעשה כל שינוי מהבקשה הקודמת, והצדדים ביקשו לאשר את שהוסכם בבקשה הקודמת, לפיו המשיבה תשלם סך של 7,500 ₪ למבקש כגמול, וכן סך של 15,000 ₪ + מע"מ לב"כ המבקש.

8.
הצדדים ביקשו לפטור אותם מההליכים הקבועים בהוראת סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, ובתקנה 11 לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע – 2010 (להלן: "התקנות"), לרבות מפרסום הודעה לצורך מציאת תובע חלופי וממשלוח הודעה ליועמ"ש לממשלה, שכן לטענת הצדדים, אין בכך תועלת בנסיבות העניין.

9.
הצדדים ביקשו לאשר את בקשת ההסתלקות הראשונה, בשינויים המפורטים בבקשה המתוקנת.

דיון והכרעה

10.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי לאשר את בקשת ההסתלקות הנוכחית, יחד עם ההסדר הכרוך בה. להלן נימוקיי.

11.
הסדרי הסתלקות מהסוג שלפנינו כונה בהלכה הפסוקה ובקרב העוסקים בתחום "הסדרי הסתלקות מתוגמלת", זאת בשל הגמול ושכר הטרחה שהוסכם במסגרתם על תשלומם (ראו למשל: ת"צ 59092-07-14 אמיר זיו נ' בבילון בע"מ (פורסם במאגרים), מרץ 2015, להלן: "הלכת בבילון").
בתי המשפט השונים עמדו על היתרונות והחסרונות של הסדרי הסתלקות מתוגמלת בתחום סימון מוצרי מזון. כך למשל במסגרת ת"צ (ת"א) 1469-02-13 עידן לוי נ' פסטה נונה בע"מ (פורסם במאגרים, נובמבר 2014), ציין כב' סגן הנשיאה, השופט יצחק ענבר את הדברים הבאים:
"...חסרונותיהם ונזקיהם של הסדרי הסתלקות מתוגמלת בתחום סימון מוצרי מזון, ובכלל אלו הסדרי ההסתלקות שלפנינו, גבוהים לאין שיעור מתועלותיהם. לא זו בלבד שהסדרים אלו אינם מייצרים הרתעה של ממש, אלא שאישורם על ידי בית המשפט מתמרץ את הגשתן של תביעות סרק, מזה, ושל הסתלקויות מתביעות מבוססות לכאורה, מזה. בהינתן האפשרות לסיים את התובענות בהסתלקויות שרווח קל ומהיר בצידן, נחלש התמריץ להגיש תביעות ייצוגיות מבוססות בתחום סימון מוצרי מזון ולהתמיד בניהולן, ותחת זאת מוצף בית המשפט במאות תביעות ייצוגיות שמגישיהן גמרו מראש אומר להסתלק מהן. מצב העניינים הקיים - שבו הולכים הסדרי הסתלקות מתוגמלת והופכים ל"ברירת מחדל" של תובענות ייצוגיות בתחום סימון מוצרי מזון – מכרסם, אפוא, בתכליותיו של
חוק תובענות ייצוגיות
, מכביד על הנתבעים ועל בית המשפט שלא לצורך וגורם לזילות מכשיר התובענה הייצוגית. בית המשפט מצווה לפעול לצינון תמריציהם של התובעים ובאי הכוח המייצגים לערוך הסדרי הסתלקות מסוג זה ודרך המלך לעשות כן הנה להימנע מאישור תשלום גמול ושכר טרחה למסתלקים
".


כבוד השופטת מיכל נד"ב קבעה בת"צ 13306-06-14 ציון נ' יפאורה תבורי (פורסם במאגרים), כדלקמן: "ככלל, משאושרה בקשה להסתלקות מבקשת אישור, בית המשפט אינו פוסק גמול לתובע המייצג ושכר טרחה לבא כוח המייצג. ככל כלל, גם לכלל זה קיימים חריגים ויש מקרים בהם מצאו בתי המשפט לנכון לפסוק גמול ושכר טרחה גם במסגרת הסתלקות מבקשת אישור" (ראו גם:
ת"צ 4742-06-11
מוושר
נ' עיריית רמלה
, פורסם במאגרים; ת"צ (מרכז) 54483-06-13 צבעוני נ' שופרסל (פורסם במאגרים), והלכת בבילון הנ"ל).

12.
בהחלטתי מיום 3.11.16 פירטי את הקשיים היכולים להתעורר באישור בקשת הסתלקות בטרם נדונה הבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית, כאשר בקשת ההסתלקות כרוכה בהסדר פשרה, אשר אמנם אינו יוצר מעשה בית דין (למעט כלפי הצדדים להליך בו הוגשה הבקשה), אבל עלול להערים קשיים על הגשת תובענות עתידיות.

13.
בקשת ההסתלקות הנוכחית מעוררת למעשה שלוש שאלות:

-
האם לאשר את ההסתלקות על ההסדר הכרוך בה;
-
ככל שההסתלקות תאושר, האם לאשר את תשלום הגמול ושכר הטרחה שהמשיבה הסכימה לשלם למבקש ובא כוחו;
-
האם יש לפטור את הצדדים מפרסום הודעה לצורך מציאת תובע חלופי, כאמור בסעיף 16(ד) לחוק תובענות ייצוגיות.

14.
אשר לאישור בקשת ההסתלקות על ההסדר הכרוך בה - לאחר ששקלתי את הנטען בבקשת ההסתלקות המתוקנת, ועיינתי בנוסח המוצע לכיתוב על גביע הגבינה מושא ההליך, מצאתי כי אין עילה לכפות על המבקשים ובאי כוחם להוסיף ולנהל את התובענה בעל כורחם, וכי יש מקום לאשר את בקשת ההסתלקות, תוך מתן תוקף להסדר אליו הגיעו הצדדים.

כאמור, הטעם העיקרי שהביא לדחיית בקשת האישור הראשונה נגע לספקות בשאלה האם ההסדר אליו הגיעו הצדדים מטפל ביעילות הנדרשת באפשרות ההטעיה ביחס לאחוז השומן הכולל במוצר. סבורני כי הנוסח הנוכחי המוצע ביחס לכיתוב על גביע הגבינה מושא ההליך, כמפורט בנספח "ג" לבקשה המתוקנת, מפיג את הספקות הנ"ל, באופן המהווה מענה הולם לפוטנציאל ההטעיה הצרכנית שמלכתחילה היווה את הבסיס לבקשה.
החל מנובמבר 2016,
הסימון של אחוזי השומן (5%) נמצא בסמיכות למילים "שומן בגבינה", כשמעליהם המילה "לאבנה", ובשורה מתחת כתוב "בתוספת שמן זית וזעתר". שינוי זה מבהיר לטעמי, בצורה ברורה ומפורשת יותר, שאחוז השומן מתייחס רק למרכיב הגבינה, כאשר האפשרות להטעיה ביחס לאחוזי השומן במוצר, פחתה באופן משמעותי.
בנסיבות אלה, בהן ההסדר הנוכחי עומד בקנה אחד עם האינטרס של כלל חברי הקבוצה בשמה הוגשה בקשת האישור, וכאשר הכיתוב הנוכחי מטפל ביעילות הנדרשת בפוטנציאל ההטעיה הצרכני שהיה כרוך בכיתוב המקורי,
מצאתי כי ניתן לאשר את בקשת ההסתלקות, על ההסדר הכרוך בה.

15.
אשר לשאלת הגמול - מגמת הפסיקה בשנים האחרונות, הינה שלא לפסוק גמול ושכר טרחה, אלא מטעמים חריגים. הטעם לכך טמון באינטרס הציבורי הקיים בצינון תמריציהם של תובעים ייצוגיים ובאי כוח מייצגים להגיש תביעות סרק, או לחלופין, להסתלק מתביעות מבוססות לכאורה
אך בשל הגמול ושכר הטרחה המובטח להם ("בעיית הנציג"). מגמה זו באה כתולדה ישירה לפרקטיקת הסתלקות מתוגמלת שהשתרשה והפכה ל"ברירת מחדל" של הליכים ייצוגיים, במיוחד בתחום סימון מוצרי המזון, כבענייננו.

16.
בהתאם להוראת סעיף 16(א) לחוק, בהחלטה אם לאשר טובת הנאה למבקש, על בימ"ש לשקול שני שיקולים: האחד (בהנחה שהבקשה להסתלקות הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית כבענייננו) , האם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה;
השני, התועלת שהביאה הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה.
להלן אבחן האם יש מקום לאשר את הגמול ושכר הטרחה המבוקשים במסגרת בקשת ההסתלקות.

17.
בכל הנוגע לשיקול הראשון, בהחלטתי מיום 3.11.17 פירטתי מדוע
אין המדובר בענייננו בתביעת סרק, וקבעתי כי הבקשה לאישור מגלה על פניה עילת תביעה, הכל מהטעמים המפורטים שם.
בכל הנוגע לשיקול השני (התועלת שהבקשה הביאה לכלל חברי הקבוצה), קבעתי בהחלטה
מיום 3.11.17, כי קיים ספק באשר לאפקטיביות ההסדר אליו הגיעו הצדדים, וכי ניתן לתהות האם השינויים המוסכמים יביאו למניעת אפשרות ההטעיה ביחס לאחוז השומן הכולל במוצר. ברם, במסגרת בקשת ההסתלקות המתוקנת בוצעו, מעבר לשינויים שפורטו בהחלטתי הנ"ל, שינויים נוספים בסימון המוצר (כמפורט לעיל), אשר מביאים לכך שהאפשרות להטעיה ביחס לאחוזי השומן במוצר, פחת באופן משמעותי.

18.
העולה הוא, שבקשת האישור הביאה תועלת לחברי הקבוצה, שכן היא גרמה לשינוי בהתנהגות המשיבה, באופן שהמוצר שבגינו הוגשה התביעה יסומן בסימון אחר מזה שסומן קודם להגשת הבקשה לאישור, ואשר יש בו כדי לבטל באופן משמעותי, כמעט באופן מלא, את החשש להטעיה צרכנית.
בכך הביאה התביעה להגשמתה של אחת מתכליות חוק תובענות ייצוגיות, והיא אכיפת הדין (ראו הוראת סעיף 1(1) לחוק).

19.
נוכח התועלת לחברי הקבוצה כאמור, ולאור השינוי בסימון המוצר שנגרם עקב הגשת התביעה, ובהתחשב גם בתרומה הכספית שהציעה המשיבה לתרום לעמותות לנזקקים כאמור לעיל (אם כי שיקול זה הוא זניח ושולי), יש מקום לטעמי לפסוק למבקש ובא כוחו גמול ושכר טרחה.

בנסיבות העניין אני מאשר את הגמול שהוסכם על ידי הצדדים, כאשר למבקש ישולם גמול בסך 7,500 ₪,
ולבא כוחו שכר טרחה בסך 15,000 ₪ בתוספת מע"מ.

20.
בכל הנוגע לפרסום הודעה לצורך מציאת תובע חלופי - בהחלטתי מיום 3.11.17 ציינתי, כי כאשר ההסתלקות מתייחסת לבקשת אישור שמלכתחילה מצביעה על עילה לכאורה, הנטייה תהיה לפרסם הודעה לבחינת הצטרפות תובע חלופי (ראו למשל: ת"צ 2172/09 מימון נ' אלטשולר שחם קופות גמל בע"מ (פורסם במאגרים); ת"צ 10-02-15282 יזרסקי נ' ישראכרט בע"מ (פורסם במאגרים)).

לצד עמדה זו, קיימים שיקולים אחרים, אשר יש בהם כדי להטות את הכף דווקא לאי שימוש בסמכות המוקנית לבית משפט לפעול לאיתור תובע חלופי. בת"צ 1469-02-13 עידן לוי נ' פסטה נונה בע"מ (פורסם במאגרים) קבע כב' סגן הנשיאה, השופט יצחק ענבר, כי "בסמכותו הנדונה של בית משפט לפעול לאיתור מייצגים חילופיים ראוי לעשות שימוש רק במקרים חריגים ויוצאי דופן, כאשר סיכויי ההצלחה של התביעה אינם אלא אחד מבין השיקולים הצריכים לעניין ולאו דווקא המכריע בניהם".
השיקולים הללו שמקצתם הוזכרו בבקשת ההסתלקות המתוקנת, עניינם, בעיקר, בקושי הקיים בשלב זה, בטרם הוגשה תגובה מטעם המשיבה, בהערכת סיכויי הזכייה בתביעה; בסרבול ההליך ובמשאבים הכספיים והאחרים הכרוכים בחיפוש אחר תובע חלופי; בעובדה כי פסקי הדין של בתי המשפט השונים לרבות כאלה בבקשות הסתלקות מתפרסמים ממילא במאגרי האינטרנט השונים, וכי צד המעוניין, יכול לעקוב אחר בקשות ההסתלקות הנרשמות ב"פנקס התובענות הייצוגיות" הפתוח לעין הציבור.

21.
לאור כל האמור, ולאחר ששקלתי את הנטען בעניין זה בבקשת ההסתלקות המתוקנת, ומשהמוצר בסימונו המתוקן משווק לחנויות כבר מחודש נובמבר 2016, ומכיוון שהנוסח הנוכחי מהווה מענה הולם לפוטנציאל ההטעיה הצרכנית שהיה בסימון המקורי, מצאתי, כי חרף העובדה כי על פניו קיימת עילת תביעה לכאורה, אין בנסיבות העניין להורות על פרסום הודעה לצורך מציאת תובע חלופי, כאמור בהוראת סעיף 16(ד) לחוק.

סוף דבר

22.
לנוכח כל המקובץ לעיל, אני קובע כדלקמן:

א.
הבקשה לאישור התובענה כתביעה ייצוגית נמחקת בזאת, ותביעתו האישית של המבקש נדחית.

ב.
אופן סימון גביע הגבינה מושא ההליך יהיה בהתאם למפורט בספח "ג" לבקשה ההסתלקות המתוקנת.

ג.
בנסיבות העניין אין מקום לפעול לאיתור מייצגים חלופיים כאמור בהוראת סעיף 16(ד) לחוק.

ד.
המשיבה תפעל לביצוע התרומה המפורטת בסעיף 10 לבקשה המתוקנת, לאחת העמותות שפורטו בסעיף זה, עד סוף שנת 2017.

ה.
המשיבה תשלם למבקש גמול בסך 7,500 ₪ וכן שכר טרחת עו"ד לבא כוחו בסכום של 15,000 ₪ בתוספת מע"מ, וזאת בתוך 30 ימים.

ו.
הצדדים יעבירו עותק מפסק הדין למנהל בתי המשפט לשם רישומו בפנקס התובענות הייצוגיות.


המזכירות
תעביר את פסק הדין לבאי כוח הצדדים, ותפעל לסגירת התיק.

ניתן היום,
ל' ניסן תשע"ז, 26 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.










תצ בית משפט שלום 5217-05/16 שחר בז'רנו נ' מחלבת השומרון בעמ (פורסם ב-ֽ 26/04/2017)