פסקי דין על לביא רינה | פסקי דין על בני לביא

432/96 א     24/06/1997




א 432/96 לביא רינה נ' בני לביא





בבית משפט המחוזי בנצרת
בפני
כבוד השופט אהרן אמינוף תיק אזרחי מס' 432/96

בעניין: לביא רינה
המבקשת

- נ ג ד -

בני לביא


ה ח ל ט ה
.1המבקשת מבקשת שבית משפט זה יתן הסכמתו להעביר הדיון בתיק זה
לבית המשפט לעניני משפחה בנצרת.

.2המשיב מתנגד לבקשה זו.

.3ואלה בתמצית נמוקי הבקשה:

א. בית משפט לעניני משפחה מוסמך מבחינת סמכות לדון בתובענה זו
ולפי סעיף (6ה) לחוק בית משפט לעניני משפחה התשנ"ה-1996
(להלן-החוק) רשאי בית המשפט לעניני משפחה לצרף ולמשוך אליו
תובענות שהוגשו לבתי משפט אחרים, והכל בהסכמת השופט שהחל
לדון בו.
ב. מן הראוי שהענין כולו ידון כמקשה אחת בבית משפט לעניני
משפחה, שתהיה לו ראיה רחבה ומקפת של הדברים הנוגעים לכל
המשפחה.

.4נימוקי ההתנגדות:
ואלה בתמצית נימוקי ההתנגדות:

א. הדרישות המפורטות בסעיף (6ה) לחוק לא מתקיימות במקרה זה,
ולכן אין צורך להעביר את התיק לבית משפט לעניני משפחה.

ב. אחד התנאים המוקדמים להעברת התיק לבית משפט לעניני משפחה
היא שמבחינת רצף הזמן, תביעה לבית משפט לעניני משפחה תהא
קודמת להגשת תביעה אחרת.

ג. לפי סעיף (6ה) לחוק יש דרישה של קשר בין התביעה שהוגשה לבית
משפט אחר לבין התביעה שהוגשה לבית משפט לעניני משפחה.

במקרה זה אין כל קשר בין התביעה שהוגשה לבית המשפט לעניני
משפחה ובין התביעה שהוגשה לבית משפט זה.

התביעה בבית משפט זה נוגעת למערכת היחסים הרכושיים בין בני
הזוג, ואילו התביעה בבית משפט לעניני משפחה נוגעת ליחסי
הורים וילדים.

ד. ההוראה על צירוף התביעות לפי סעיף (6ה) לחוק צריכה להינתן
תחילה על ידי בית המשפט לעניני משפחה, אך הצירוף כפוף
להסכמתו של השופט.

.5רקע עובדתי:
א. המבקשת והמשיב הם בני זוג, אשר נשאו זל"ז כדת משה וישראל
ביום .24.3.80לבני הזוג נולדו שני ילדים.

ב. המבקשת, קודם לנשואיה עם המשיב, היתה נשואה לאחר, ממנו
נולדו לה שני ילדים שכיום הם בגירים.
חיי בני הזוג עלו על שרטון.
ג. לכאורה נראה כי בין הצדדים נחתם הסכם לפיו מכרה המבקשת את
זכויותיה בדירת המגורים אשר בקרית שמונה, רח' הרצל 40/5גוש
13146חלקה ( 51להלן-הדירה).

מיד לאחר חתימת ההסכם עזבה המבקשת את הדירה ועברה לגור
בדירה שכורה, ששכר להם המשיב.
המבקשת שבה לדירה בתחילת מאי 1996וסרבה לפנותה.

ד. בתאריך 28.5.96הגיש המשיב בקשה למתן צו מניעה זמני לפיו
התבקש בית המשפט לאסור על המבקשת מלהכנס, או לשהות בדירה.
בתאריך 24.9.96ניתן צו כמבוקש.

בתאריך 24.10.96הגישה המבקשת לבית המשפט לעניני משפחה
תביעת מזונות, מדור ונקיטת אמצעים, ובתאריך 17.12.96עתרה
המבקשת לאיחוד כלל המחלוקות בבית המשפט למשפחה.

ו. בית המשפט לעניני משפחה בנצרת קבע בעקבות בקשה שהוגשה לו
כהאי לישנא;
"... לא מצאתי לנקוט צעד כה חמור כדחיה, או מחיקה על הסף של
כתב התביעה וצו העיקול מהטעמים שצויינו, וכי יש מקום להמתין
כי אם תדחה התביעה לאכיפת ההסכם בבית המשפט המחוזי, התביעה
תתברר בבית משפט זה..." (ראה עמ' 5מפסק הדין מיום
.)10.3.97

מסקנות
.6לאחר עיון בבקשה ובסיכומי הצדדים, נראה לי שיש מקום להעתק
לבקשה, ואלה נימוקי:

א. בעקבות דוח של ועדה לבחינת יישום דיני המשפחה שפורסם בדצמבר
1986הוקם בית משפט לעניני משפחה (להלן-הדוח).
הדוח מפרט את המצבים ואת היחודיות שבדיני המשפחה וקובע
שהדיון וההכרעה בו שונים - מענפי משפט אחרים.

ב. להלן מספר קטעים מן הדוח:
"בבואנו להציע דרכי פעולה לפתרון הבעיות הנזכרות לעיל,
ראינו לנגד עינינו את המצב בארצות בהן הוקם בית משפט
למשפחה, המבוסס על העקרונות הבאים:

כל סכסוך שהצדדים המעורבים בו הם בני-זוג, או ילדיהם, מעיד
על קרע ברקמה המשפחתית. הוא רק סימפטום המעיד על מחלה עמוקה
יותר ולכן מחייב טיפול כולל, להבדיל מהכרעה בודדת בבעיה אשר
הובאה לבית המשפט. אין לטפל בסכסוך בבעיה פלונית בענייני
משפחה כאילו היה תביעה כספית, או קניינית רגילה, אלא כחלק
ממיכלול רחב שמטרתו הכרעה בסכסוך המשפחתי הכולל.

לעיתים קרובות הבחירה בדרך משפטית כלשהי, או בחירה בהליך
משפטי כזה, או אחר, היא פונצקיה של שיקולים אסטרטגיים
וטקטיים של בני הזוג במאבקם על רכוש המשפחה, על החזקת
ילדיהם והתרת קשר הנישואין ביניהם. במקרים רבים ההליך
המסוים שנבחר אינו מבטא את הסכסוך האמיתי, והוא נבחר כדי
להשיג מטרות אחרות, רחוקות יותר, שעניינן במשבר המשפחתי
בכללותו. גם מבחינה זו לא יהיה זה מן הראוי להשקיף על הבקשה
המובאת לפני בית המשפט בבדידותה, אלא כקצה הקרחון של הקרע
במשפחה, או כאחת החוליות של שרשרת המאבק בה...

במהלך בירורה של תביעה כלשהי בענייני משפחה בבית משפט, או
בבית הדין, נפרשת ממילא היריעה כולה. בני הזוג מעלים טענות
תביעה והגנה שיסודן באופי הצדדים, בהתנהגותם במהלך החיים
המשותפים, באפשרויות הכלכליות והרכושיות העומדות לרשות כל
אחד מהם וכיוצא בזה. לאור תפיסה זו, אין טעם ותכלית בניהול
התדיינויות בכל הליך והליך באופן נפרד. אין לנתק את הצד
הטיפולי מן הצד המשפטי... בדיון בענייני משפחה לא תמיד
נדרשת הכרעה משפטית כבסכסוך רגיל; לעיתים קרובות נדרש טיפול
והבאת הצדדים לידי הסדר משותף"... (ההדגשות שלי-א' א').

ג. הדברים האמורים בדוח מדברים בעד עצמם וכל המוסיף גורע.

.7לאור כל האמור לעיל, סבורני שבית המשפט לעניני המשפחה הינו
המקום הראוי ביותר שידון בכל הנושאים הקשורים לבעלי הדין
שלפנינו, כולל התביעה בהליך זה שטרם הוחל בגביית ראיות, וספק
רב אם יתחיל בקרוב, מכיון שלתוצאות התביעה בתיק זה תהיינה
השלכות ישירות וברורות על הצדדים עצמם ועל ילדיהם.

הפיסקה מהחלטת בית משפט לעניני משפחה שצוטטה בסעיף 5ו' לעיל
מצביעה על כך שיש לתביעה שהוגשה בבית משפט זה קשר לתביעה
שהוגשה בבית משפט לעניני משפחה.

.8סעיף (6ה) לחוק קובע לאמור:
"... הוגשה תובענה לבית משפט לעניני משפחה והוגשה תובענה אחרת
לבית משפט אחר, לגבי ענין שנדון בתובענה בבית המשפט לעניני
משפחה, רשאי בית המשפט לעניני משפחה להורות על צירוף התובענות
ולדון בהן יחדיו, יהא נושא התובענה האחרת, או שוויה אשר יהא,
אם לדעתו הצדק והתועלת בצרוף התובענות עולים על הפגיעה בענינו
של אדם אחר שהוא צד לתובענה. החל הדיון בתובענה בבית המשפט
האחר, לא תצורף התובענה כאמור, אלא בהסכמת השופט שהחל דון
בה...".

אמנם טוען ב"כ המשיב כי הדרישות המפורטות בסעיף (6ה) אינן
מתקיימות במקרה דנן בכדי להעביר את הדיון לבית משפט לעניני

בשום מקום בסעיף זה, או במקום אחר בחוק, לא נאמר שאפשר לצרף
תובענות רק אם הוגשה תובענה קודם לבית משפט לעניני משפחה.

לא היה גם כל הגיון בקביעת מגבלה כזו שהיתה מביאה לתחרות ומרוץ
לבתי משפט שונים ע"מ לקשור את הצדדים לבית משפט זה, או אחר.

.9לא למותר לצטט את אשר כתב עמוס זמיר בספרו "המעמד האישי
חיקוקים ופסיקה", מהדורה רביעית בהוצאת בורסי בע' :156

"בדיני משפחה חותך השופט גורלות ומחליט במקרים רבים החלטות
שבני-הזוג אמורים להחליט בהם בעצמם על-מנת להתוות את דרכי
חייהם בעתיד. על כן חייב השופט לשקול את מעשיו ואת הכרעותיו
תוך צפייה אף לעתיד, ולהשפעת הכרעותיו על התנהגות בני המשפחה
ודרך החיים שלה ושל יחידיה בעתיד.

בתי המשפט "הרגילים" אינם ערוכים להתמודד בצורה מרוכזת עם כל
בעיות המשפחה, וכך הוחק בארץ בעקבות המלצות ועדת שינבוים, חוק
בית משפט לעניני משפחה, תשנ"ה- ,1995אשר מדגיש את הייחוד
ביישום דיני המשפחה. השופטים נועדו להיות בעלי יידע ונסיון
מקצועי בתחום זה (סעיף (2ג) בחוק). תיקיה של משפחה אמורים
להתרכז ולהידון על-ידי שופט אחד (סעיף ,)6ובכך מובטחת ראיה
גלובלית על כל סכסוך; ליד ביהמ"ש אמורה לפעול "יחידת סיוע"
(סעיף ,)5אשר תסייע לביהמ"ש בתחומים הלבר-משפטיים, בנוסף כל
הסיוע שניתן ושראוי לקבל משירותי הרווחה המקומיים". (ההדגשות
שלי - א' א').
ע.א. (ת"א) ,1751/95סנגבי-סנגבי (טרם פורסם).

.10לאור כל האמור לעיל, נתנת בזה הסכמתי להעברת התיק לבית משפט
לעניני משפחה.

.11עו"ד וינברג תפנה תוך 30יום מהיום לבית משפט לעניני משפחה
בבקשה לצרוף תיק זה ותעביר אלי ההחלטה בענין זה מיד לאחר
קבלתה.

.12המזכירות תשלח העתק מהחלטה זו לב"כ הצדדים.

.13המזכירות תביא אלי התיק לבדיקה ביום .1.9.97

היום י"ט בסיון התשנ"ז - 24.6.97

אהרן אמינוף, שופט
בית משפט המחוזי
נ צ ר ת
י.ז.- א004326ג.ת








א בית משפט מחוזי 432/96 לביא רינה נ' בני לביא (פורסם ב-ֽ 24/06/1997)