פסקי דין על טישלר שרית | פסקי דין על יוסי חטיאל

35403-06/13 א     02/05/2017




א 35403-06/13 טישלר שרית נ' יוסי חטיאל








בית משפט השלום בנצרת


ת"א 35403-06-13 שרית נ' חטיאל




תיק חיצוני: תקליטור




בפני

כבוד השופט
דניאל קירס


התובעת

טישלר שרית
באמצעות ב"כ עוה"ד חיים אייזנקוט
ועוה"ד דנית סבג


נגד


הנתבע

יוסי חטיאל
באמצעות ב"כ עוה"ד איילת כהן



החלטה


1.
התובעת מבקשת כי יוצאו מתצהירי העדות הראשית מטעם הנתבע, תמלילים של שיחות שהתנהלו בין הצדדים. לטענת התובעת, התמלילים אינם קבילים, מאחר ומדובר בתמלילים של שיחות שהתנהלו בין הצדדים במסגרת משא ומתן.

2.
הנתבע טוען כי השיחות מושא התמלילים התנהלו קודם להגשת התביעה ומכאן "ודאי לא מדובר היה בשיחה במסגרת מו"מ לפשרה". הנתבע מפנה למכתב ב"כ התובעת, לפיו הפגישה שהתקיימה בין הצדדים נועדה "לצורך מציאת פתרון לתלונותיה בענין ליקויי בנייה בביתה", להבדיל מפגישה למ"מ לפשרה. הנתבע טוען כי התובעת מנסה באמצעות תביעה זו, לסחוט אותו. בהקשר זה טוען הוא כי התובעת דרשה ממנו תחילה סך 80,000, בהמשך סך של 200,000 ₪ ולאחר מכן סך של 600,000 ₪. הנתבע טוען כי הוא לא ניהל כל משא ומתן עם התובעת.

3.
הדין עם התובעת.

4.
מסמך שהוכן במסגרת משא ומתן לפשרה אינו קביל כראיה (ע"א 172/89 סלע חברה לביטוח בע"מ נ' סולל בונה בע"מ, פ"ד מז(1) 311, 334 (1993); רע"א 8320/08 א.ד אסולין השקעות ופיננסים בע"מ נ' החברה העירונית לפתוח אשדוד בע"מ, פס' 10 (27.1.2009)). דין זה חל גם על הקלטה של מגעים במסגרת משא ומתן (ת"א (מחוזי ת"א) 1135-11-12 גוב נ' קורן (22.6.2014)); ע"א (ת"א) 27867-04-11 טובול נ' לוי-רוזנבאום, פס' 45 (2.4.2012)). בכך שהמשא ומתן התנהל לפני הגשת התביעה, אין כדי לגרוע מהעדר קבילות הראיה (אדרבא: בענין סלע חברה לביטוח בע"מ, לא צוין בין התנאים לאי-הקבילות תנאי לפיו המשא ומתן התקיים רק לאחר הגשת התביעה; אלא, התנאי הרלוונטי שנקבע שם הוא שהיה משא ומתן לפשרה; וצוין בנוגע לפניה שנדונה שם כי היא "...מעידה על קיום דיאלוג בין הצדדים, אף שמדובר בנקודת זמן בה כבר הוגשה תביעת המשיבה כנגד המערערת...", ראו שם, ליד האות ד'; ההדגשה הוספה). תכלית אי-הקבילות – עידוד פשרות – מתקיימת גם כאשר מדובר במשא ומתן לאחר שהתחיל הסכסוך בין הצדדים אך לפני הגשת תביעה בעניינו בבית המשפט.

5.
עולה בבירור מהתמלילים מושא הבקשה שבפני
י כי תוכן השיחות הוא תוכן של מגעים לפשרה. בתמליל שיחה 13613 (נספח ג' לתצהיר הנתבע) מציע הנתבע כי הצדדים ידברו "מעבר" ואומר "אשמע מה את רוצה ונראה" (ע' 3 ש' 16, ע' 4 ש' 11). הנתבע מוסר כי מטרת השיחה היא "שהכל יהיה נקי" (ע' 32 ש' 26-28). הנתבע מדבר באפשרות ש"הולכים לשלום" (ע' 61 ש' 5-6). במסגרת התמליל מציע הנתבע לבצע תיקונים מסוימים (ראו למשל ע' 78 ש' 18-23). הוא מציין בשלב מסויים כי ייתכן וצריך לפצות את התובעת בגין הארון בביתה (ע' 161 ש' 28). עוד מציע הוא שבגין תיקוני צבע מסוימים התובעת לא תצטרך לשלם (ע' 171 ש' 12-13). כאשר מלינה התובעת על עמדת הנתבע במהלך השיחה בפגישה – "זה לא מו"מ, מו"מ זה 'אני נותן קצת, תתני גם את'" – הנתבע אינו אומר שהוא לא מנהל משא ומתן אלא, הוא שואל "אבל מה את רוצה שאתן לך? מגרש?" (ע' 183 ש' 24-25). הנתבע ממשיך ומבקש לדעת מה רוצה התובעת (ע' 184 ש' 2), והוא מוסר כי הוא מנסה לעשות צעד לקראתה (ע' 188 ש' 12). הנתבע אף מציע לתת לתובעת 150,000 ₪ יותר ממה שהיא שילמה עבור הבית מושא התביעה, בתמורה לבית (ע' 188 ש' 21-23). בהמשך הוא משפר הצעה זו לסך 200,000 ₪ (ע' 238).

6.
בתמליל שיחה 14125 (נספח ד') מדברת התובעת על הרצון להגיע ל"סגירה ולראות איך אנחנו מתקדמים" (ע' 1 ש' 14), והנתבע מציע לעזור לה לצאת מה"פלונטר" (ע' 7 ש' 1-3), ומציע לשלם לה סכום כסף ("לשלם לך משהו, לעזור לך בהוצאות משפט..."; ע' 9 ש' 25).

7.
בתמליל 14125 (החל מע' 316 לקובץ תצהירי העדות הראשית של הנתבע) מציין הנתבע העברה כספית (ע' 1 ש' 12-13), ובמקום אחר, שיוותר על הגג במבנה (ע' 5).
הנתבע שואל את התובעת כמה הוא צריך לשלם (ע' 10 ש' 5-6), והתובעת נוקבת בסך 200,000 ₪ (ע' 14 ש' 18).

8.
בתמליל 14125-1 (החל מע' 331 לקובץ תצהירי העדות הראשית של הנתבע), נוקבת התובעת בסך של 600,000 ₪. זאת, בקשר ל"שתי התביעות" (ע' 8-9).

9.
התוכן המתואר לעיל הוא תוכן מובהק של משא ומתן. למרות שבמסגרת חלק ניכר מהפגישה בין הצדדים (תמליל שיחה 13613 הנזכר לעיל) הנתבע הציג עמדה לפיה הוא עובר עם התובעת על ליקויי הבניה הנטענים בביתה לצורך ביצוע התיקונים בתשלום בלבד, עבורם תשלם לו התובעת (ראו למשל ע' 113 לנספח ג'), עינינו הרואות כי בהמשך הדברים השתנתה עמדתו, והוא העלה אפשרויות של עסקת חילופין (תשלום לתובעת של הסך שהיא שילמה על הבית בתוספת 150,000 או 200,000 ₪ בתמורה לבית), ויתור על הגג, או תשלום כספי.

10.
במסרון ששלח הנתבע לתובעת הוא כותב לה כי "אני ברמה העקרונית לא מוכן לנהל משא ומתן תחת לחץ ובטח לא כזה שנועד לסחוט אותי. כתנאי מוקדם להמשך השיחות בינינו אני מצפה לשמוע תשובה איך את מתיחסת לתיקון התביעה [תביעה אחרת שהתנהלה בין הצדדים], ובלי קשר לזה מה התשובה לגבי הבית שלי שאני רוצה לשעבד" (הודעה מיום 4.8.2013 בשעה 9:47 בנספח ה' לתצהירי הנתבע). התובעת משיבה בין היתר כי "...מוכנה להמשיך ולדבר ולנסות להגיע להבנות, כשתשתנה גישתך נעשה זאת" (הודעה מיום 4.8.2013 בשעה 9:53).

11.
הנתבע טוען כי התובעת סוחטת אותו. גם אם אניח שלנתבע לא היתה כל כוונה תמת לב לנהל משא ומתן, אלא הוא רק רצה להקליט את התובעת כדי לבסס טענות נגדה (ויצוין כי הנתבע מכחיש פעמים מספר בתמלילים שהוא מקליט את השיחות), אין בכך כדי לגרוע מהעדר קבילות התמלילים. בתוכן המתואר לעיל השתתף הנתבע בחילופי דברים המהווים משא ומתן. הנתבע הציג כלפי התובעת מצג של כוונה לנהל משא ומתן, וכך גרם גם לה להשתתף בשיחות ארוכות מאוד של משא ומתן. הכרה בקבילות תוכן של משא ומתן, בו הצד המגיש את הראיה לא התכוון באמת לשקול סיום הסכסוך במשא ומתן אלא רק לגרום, בתחבולה, לצד שכנגד להודות בהקלטה בעובדות שבהן יוכל להשתמש נגדו, עלולה להרתיע צדדים לסכסוכים מלהשתתף במשא ומתן לסיום סכסוכים בפשרה, באופן החותר במישרין נגד תכלית הדין בדבר עידוד צדדים לנהל משא ומתן לשם סיום סכסוכים בפשרה.

12.
לקראת סיום אעיר את הברור מאליו: בכך שצד מתאר את עמדת יריבו במשא ומתן כ"סחיטה", ואף בדרישות מופרזות מאד במשא ומתן (ואיני רומז לדבר בענין ההצעות שהועלו בתמלילים), אין, כשלעצמם, כדי לבסס את היסודות של עבירה פלילית של סחיטה. גם הגשת תביעה, והתראה על הגשת תביעה, אינן, כשלעצמן, בגדר סחיטה. הכל נגזר מנסיבות הענין. התביעה המתוקנת כאן הוגשה בגין ליקויי בניה נטענים על סך 262,367 ₪. מבלי שאקבע כל קביעה בענין הטענות לליקויי בניה בשלב זה אציין, כי לפי חוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט אמנם לא הוכר חלק הארי של טענות התובעת לליקוי בניה, אולם כן הוכרו בה ליקויים שעלות תיקונם 40,179 ₪ (ובחוות דעת משלימה בענין בידוד תרמי, צוין כי ביצוע ענין זה יעלה כ-20,000 ₪).
הנתבע טען כאמור כי התובעת דרשה ממנו תחילה 80,000 ₪, והעלתה דרישותיה עד 600,000 ₪; אולם בין הצדדים התנהלה כבר תביעה קודמת בענין הסכם רכישת המגרש שעליו בנוי הבית מושא התביעה שבפני
(העתק פסק הדין בתביעה הקודמת מופיע בנספח א' לתצהיר הנתבע) וכאמור, הדרישה בקשר לסך של 600,000 ₪ התייחסה ל"שתי התביעות". לאור האמור, גם אם נוכח סחיטה גרידא שעל-פניה אינה מבוססת ולו לכאורה בטענה אמיתית ולגיטימית כלשהי, ניתן לשקול קבילות תוכנו של "משא ומתן", אין אלו הנסיבות שבפני
. ודוק: לא נעלם מעיני כי במסגרת התמלילים מושא בקשה זו החליפו הצדדים דברים בענין טענת הנתבע, לפיה התובעת טוענת טענות בדבר חלקה בזכויות במגרש למרות שהיא יודעת שהטענות אינן אמת. אולם התביעה שבפני
אינה התביעה בענין הסכם מכר המגרש אלא – תביעה בגין ליקויי בניה נטענים.

13.
הבקשה מתקבלת. התמלילים שצורפו לתצהירי העדות הראשית מטעם הנתבע (כמו גם ההקלטות בבסיסם) אינם קבילים ולא יוגשו כראיה.

14.
הנתבע ישלם לתובעת שכר טרחת עורך דין בגין הבקשה בסך 1200 ₪.


ניתנה היום, ו' אייר תשע"ז, 02 מאי 2017, בהעדר הצדדים.


דניאל קֵירֹס
, שופט









א בית משפט שלום 35403-06/13 טישלר שרית נ' יוסי חטיאל (פורסם ב-ֽ 02/05/2017)