פסקי דין על דורית פונדק ו- 24 אח' | פסקי דין על אופיר יריבאורנה לוי יריב

43525-05/16 א     01/05/2017




א 43525-05/16 דורית פונדק ו- 24 אח' נ' אופיר יריבאורנה לוי יריב








בית משפט השלום בכפר סבא


ת"א 43525-05-16 לוי-יריב ואח' נ' הלוי ואח'











מספר בקשה:
14

בפני

כבוד השופט
רונן פלג

המבקשים
דורית פונדק ו- 24 אח'


נגד

המשיבים
1.אופיר יריב

2. אורנה לוי יריב


החלטה

1.
המשיבים הגישו נגד המבקשים ונגד נתבעים נוספים תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין הידועים כחלקות 3 ו- 4 בגוש 6411 (מגרש 5 בתכנית המתאר) בהוד השרון (להלן: "המקרקעין").

2.
לפניי בקשת המבקשים (הנתבעים 16-1, 30-23 ו- 34) לסילוק התביעה על הסף, בהיעדר סמכות עניינית לבית משפט השלום לדון בה.

תמצית טענות הצדדים בבקשה

3.
בבקשה נטען כך:

א.
הסמכות העניינית לדון בתובענה נקבעת על ידי הסעד המבוקש על ידי התובע ביום הגשת התביעה.

ב.
זכות להירשם כבעליו של נכס מקרקעין איננה בעלות במקרקעין. עסקה במקרקעין טעונה רישום, שאחרת מדובר בהתחייבות לעשות עסקה במקרקעין, אשר לא מהווה זכות קניינית.

ג.
התובעים הגישו את תביעתם לפירוק שיתוף במגרש זמני 5, אשר באותו זמן טרם נרשם בלשכת רישום המקרקעין וכפועל יוצא זכויות הצדדים בו טרם נרשמו.

ד.
לפיכך, בעת הגשת התביעה, הזכויות שבגינן התבקש פירוק השיתוף היוו נכס לפי חוק המיטלטלין.

ה.
הסמכות העניינית לדון בכל הנוגע לפירוק שיתוף בנכס מיטלטלין, אפילו היה נכס זה זכויות הקשורות במקרקעין, נגזרת משוויו. השווי במקרה זה עולה על 2,500,000 ₪, שזהו גבול סמכותו העניינית של בית משפט השלום.

ו.
רק מספר חודשים לאחר הגשת התביעה הסתיים הליך רישום הפרצלציה והזכויות נרשמו במאוחד בחלקה החדשה, הידועה כחלקה מס' 504 בגוש 6411. עם זאת, זכויות הבעלות של הנתבעים 34-31 טרם נרשמו והן מוגנות בהערת אזהרה בלבד. תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין צריכה להתנהל בין בעלי זכות בעלות רשומה ולא בין צדדים שאינם רשומים כבעלים.

ז.
זכויותיהם של הנתבעים 32-31 נרכשו על ידי חברת "דור-אל ש. הנדסה בניה והשקעות" בע"מ (להלן: "דור-אל"), שיש לצרפה להליך.

4.
בתגובה לבקשה נטען כך:

א.
התביעה הוגשה ביום 22/5/16. ביום 1/11/16 המקרקעין עברו פרצלציה, כך שכל בעלי המקרקעין וכל בעלי הדין רשומים בפנקס הזכויות בלשכת רישום המקרקעין תחת חלקה מס' 504 בגוש 6411.

ב.
בהתאם לפסיקה, הסמכות להורות על פירוק שיתוף במקרקעין נתונה לבית משפט השלום, בין אם המגרשים רשומים כחלקות נפרדות ובין אם לא. הדברים וודאי נכונים מקום שבו המקרקעין כבר עברו הליך של פרצלציה, כך שחלקות המקור אוחדו לכדי חלקה אחת, הזהה לחלוטין למגרש התב"עי.

ג.
על פי המידע המצוי בידי המשיבים, לא ניתן להשלים את עסקת המכר מהנתבעים 32-31 לחברת "דור-אל", בשל התנגדותם של עורכי הדין שהיו אמונים על הסכמי שיתוף שנרשמו לפי 11 שנה. לאחר ההכרעה בשאלת הסמכות העניינית, בכוונת המשיבים להגיש בקשה לצו עשה נגד עורכי הדין הנ"ל. מכל מקום, היעדר הרישום הזמני של "דור-אל" לא יפגע ביכולתה להשתתף בהתמחרות שתבוצע.

5.
המבקשים הגישו תשובה לתגובה, אשר בעיקרה חזרה על טענות הבקשה.

דיון והכרעה

6.
עניינה של הבקשה שלפניי הוא בשאלת סמכותו העניינית של בית משפט השלום לדון בתובענה. הצדדים העלו טענות נוספות בנושאים אחרים, שאין צורך לדון בהם בשלב זה ובמסגרת בקשה לסילוק על הסף.

7.
אין חולק כי ביום הגשת התביעה, זכויות הצדדים במגרש זמני 5 טרם נרשמו בלשכת רישום המקרקעין. בהיעדר רישום, עסקת המקרקעין לא נגמרה ורואים אותה כהתחייבות לעשות עסקה (סעיף 7 לחוק המקרקעין, התשכ"ט - 1969). מכאן הבסיס לטענת המבקשים כי לפנינו תביעה לפירוק שיתוף בזכויות, אשר הסמכות העניינית לדון בה נקבעת לפי שוויין.

8.
סמכות בית משפט השלום לדון בענייני מקרקעין נקבעה בסעיף 51(א)(3) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984, כדלקמן:

"תביעות בדבר חזקה או שימוש במקרקעין או בדבר חלוקתם או חלוקת השימוש בהם, לרבות תביעות הכרוכות בהן שעניינן חזקה או שימוש במיטלטלין, יהיה שוויו של נושא התביעה אשר יהיה; אך בית משפט שלום לא ידון בתביעות בדבר חכירה לדורות ובתביעות אחרות הנוגעות למקרקעין".


9.
בהחלטה שניתנה בה"פ (מחוזי - חיפה) 119/08 שרה שוייצר ואח' נ' אילן רפאל (פורסם במאגרים - 6/7/08) קבע כב' השופט יצחק עמית כך (סעיף 9 להחלטה):

"המבחן הפשוט, היעיל והברור ביותר לקביעת הסמכות העניינית הוא מבחן הסעד, והפסיקה חזרה על הכלל לפיו הסמכות העניינית הולכת אחר הסעד ... קריאה זהירה של סעיף 51(א)(3) מעלה כי בענייני מקרקעין, מצא המחוקק לחלק את הסמכויות בין בתי המשפט לא לפי
טיבם של המקרקעין (זכויות רשומות או זכויות אובליגטוריות) אלא לפי הסעדים.
סעדים שעניינם חזקה / שימוש / חלוקה מנותבים לבית משפט השלום, בין אם המקרקעין רשומים ובין אם לאו, בין אם שווי המקרקעין עולה על הסמכות הכספית של השלום ובין אם הוא בגדר הסמכות הכספית של השלום. כל יתר הסעדים שעניינם מקרקעין, כמו תביעה לאכיפת הסכם מקרקעין, הצהרה על זכות או היעדר זכות במקרקעין וכיו"ב - כל אלו מנותבים לבית המשפט המחוזי. ובקיצור, המבחן הוא מבחן הסעד ללא קשר אם התביעה היא לגבי מקרקעין רשומים או לגבי זכויות אובליגטוריות במקרקעין".

10.
המבקשים הפנו לפסיקת סותרת של כב' השופט יהושע גייפמן בעניין ת"א (מחוזי - תל אביב) 54109-02-14 נורילי לוי שרה ואח' נ' שלמה שמואלי ואח' (פורסם במאגרים - 26/4/15):

"הסמכות לדון בתובענה נתונה לבית המשפט המחוזי בתל אביב לאור העובדה שמדובר בפירוק שיתוף של זכויות מכוח סעיף 13[א] לחוק המיטלטלין ולאור העובדה ששווי הזכויות עולה על 2.5 מיליון ₪".

11.
כשלעצמי, אני סבור כי יש להעדיף את גישת מבחן הסעד. עם זאת, בנסיבות המקרה שלפניי, נחסך מבית המשפט הצורך לבחור את בחירתו בין שתי פסיקות מנחות נוגדות של בתי המשפט המחוזיים, שכן לאחר הגשת התביעה חל שינוי מהותי בנסיבות - ביום 1/11/16 הסתיימו הליכי הרישום, כך שזכויות הצדדים נרשמו במאוחד בחלקה חדשה, הידועה כחלקה מס' 504 בגוש 6411.

12.
בנסיבות אלו, קבלת הבקשה והעברת הדיון בתובענה לבית המשפט המחוזי נטולת כל הגיון, שהרי אין חולק שכיום הסמכות העניינית לדון בתובענה במקרקעין המסוימים נתונה לבית משפט השלום.

13.
מובן גם ששינוי העובדות שבבסיס התביעה דורש את תיקון כתב התביעה. עם הגשתו של כתב התביעה המתוקן תתאיין מאליה הטענה, שהסמכות העניינית ביום הגשת התביעה הייתה לבית המשפט המחוזי.

14.
סבורני כי ראוי היה שהמבקשים לא יעמדו על טענותיהם לעניין היעדרה של סמכות עניינית, לאחר שכבר נודע להם דבר השלמת הרישום.

15.
הבקשה נדחית. המבקשים ישלמו למשיבים הוצאות בסך של 3,000 ₪.

ניתנה היום, ה' אייר תשע"ז, 01 מאי 2017, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 43525-05/16 דורית פונדק ו- 24 אח' נ' אופיר יריבאורנה לוי יריב (פורסם ב-ֽ 01/05/2017)