פסקי דין על בית כנסת "עולי מרוקו" | פסקי דין על עמרם יוסף דויטש | פסקי דין על יעקב אמסטר | פסקי דין על ה ח ל ט ה |

810-03/17 א     01/05/2017




א 810-03/17 בית כנסת "עולי מרוקו" נ' עמרם יוסף דויטש, יעקב אמסטר, ה ח ל ט ה








בית משפט ה
שלום בירושלים



ת"א 810-03-17 "עולי מרוקו" נ' דויטש ואח'

ת"א 2570-03-17
תיק חיצוני
:



בפני
כב' השופט גד ארנברג
, סגן הנשיא


תובעים

בית כנסת "עולי מרוקו"


נגד


נתבעים

1. עמרם יוסף דויטש
2. יעקב אמסטר


ה
ח
ל
ט
ה


עניינה של החלטה זו היא שתי בקשות לצו מניעה שהוגשו בקשר למבנה המצוי בגוש 30053 חלקה 67 ברח' הע"ח בירושלים (להלן: "המבנה").

בבקשה אחת (בתיק 810-03-17) המבקשת היא בית הכנסת "עולי מרוקו" באמצעות מר משה חיון. הבקשה היא למתן צו האוסר על המשיבים לאותה בקשה לבצע כל פעולה או דיספוזיציה במבנה. על פי האמור בבקשה המבנה משמש כבית כנסת מזה כ- 50 שנה. במקום מתקיימים שיעורים ותפילות לכל אורך השנים. המשיב 1 קיבל רשות מבית הכנסת וגבאיו להשתמש במקום למספר שעות ביום על מנת שילמדו במקום תורה. תוך שימוש ברשות זו הציג עצמו כבעלים וקיבל פיצוי מבעלי הנכס המיוצגים על ידי משיב 2 שרכש עבורם את הנכס בנאמנות. המבקשת טוענת כי למשיב 1 לא היו כל זכויות במבנה והזכויות שייכות למבקשת ולפיכך ביקשה כאמור צו שימנע עריכת כל דיספוזיציה במבנה.

בבקשה השניה (בתיק 2570-03-17) הגיש המבקש (הוא המשיב 2 בבקשה בתיק 810-03-17) צו מניעה האוסר על המשיבים באותה בקשה (אבי מויאל ואילן אנקווה) להיכנס למבנה, להפריע למבקש או למי מטעמו להיכנס למבנה ו/או להטריד אותם בכל הקשור לשימוש במבנה וצו המורה למשטרת ישראל למסור פרטים על אנשים נוספים שפלשו למבנה שפרטיהם נרשמו על ידי שוטרים שהוזמנו למבנה בשל המחלוקת שבין הצדדים. המבקש ביקש גם צו מניעה כלפי כולי עלמא שיאסור כניסה למבנה. לפי האמור בבקשה המבקש רכש את הנכס בנאמנות עבור לקוחותיו והוא רשום כבעליו. המבקש לא הירשה למי מהמשיבים או לכל אדם אחר לעשות שימוש במבנה (שהוא חלק קטן מכלל המקרקעין שנרכשו על ידו). המבקש טוען כי אמנם בעבר הרחוק שימש המבנה כבית כנסת ואולם בשנים האחרונות, לאחר שמרבית
המתפללים נפטרו והצעירים עזבו את השכונה הפסיק המקום לשמש כבית כנסת.
המבקש
טען כי המשיב 1 לבקשה בתיק 810-03-17 עשה שימוש במבנים המצויים במקרקעין נשוא ההליך
ב- 45 השנים האחרונות ובגין שימוש זה וטענות נוספות התנהל הליך בין המבקש לבינו במהלכו הגיעו הצדדים להסכם גישור שקיבל תוקף של

פסק דין
.
גם המשיב 1 הנ"ל לא נתן רשות לאף אדם אחר, כולל למשיבים או למי מטעמם, לעשות שימוש במבנה. לטענתו, רק לאחר שהמקום נעזב על ידי המשיב 1 הנ"ל הופיעו המשיבים ואנשים נוספים אשר טענו כי מדובר בבית כנסת שפועל במקום שנים רבות והם מתפללים בו באופן קבוע. המבקש טוען כי המשיב 1 שטען ששימש בעבר כגבאי בית הכנסת הסכים בפגישה שנערכה איתו שהמקום אינו
משמש עוד כבית כנסת ושאין לו או לכל אדם אחר זכויות במבנה. המבקש הגיש תלונה במשטרה ובמהלך
בירורה נאמר לו שאמנם המשיבים לא רשאים להיכנס למבנה אך עליו להמציא צו של בית המשפט ה
אוסר עליהם לעשות זאת. המבקש טוען עוד כי המשיב 2 לבקשה בתיק 2570-03-17 הגיש בעבר תביעה בקשה למקרקעין בהם נמצא המבנה ובקשר למבנה, בה טען כי הוא דייר מוגן במקום אך התביעה נמחקה. לאור כל האמור טען המבקש כי מדובר ב"פלישה טרייה" ולפיכך יש לתת את הצו המבוקש.

קויים דיון ב- 2 התיקים והמצהירים נחקרו על תצהיריהם.

בתחילת ההליך הודיע המשיב 2 לבקשה בתיק 2570-03-17 כי אין לו שום דרישה לגבי המקרקעין או המבנה ולפיכך הוא נמחק בהסכמה.

מחקירת המצהירים על תצהיריהם ניתן לומר שהצטיירו העובדות כדלקמן:

המבנה שימש בעבר כבית כנסת פעיל בו נערכו מידי יום תפילות. בשנים האחרונות, ככל הנראה, לא מתנהלים במקום 3 תפילות ביום ואולם לא ניתן לקבוע כי בית הכנסת ננטש על ידי המתפללים באופן מוחלט. ההיפך הוא הנכון, מהעדויות והחקירות, כולל עדותו של המשיב 1 בתיק 830-03-17, ניתן ללמוד שבמבנה התנהלו עד לאחרונה ממש פעילויות דת שונות שכללו תפילות בעיקר בשבתות ושיעורי תורה בלילות השבוע. אמנם המצהיר בתיק 830-03-17 שהוא גבאי בית הכנסת לפי הנטען לא מתגורר באזור כבר כ- 10 שנים, אך לפי עדותו הוא עדיין ממשיך לטפל במקום כגבאי ואף הפעיל אדם שדאג לניקיון המקום בסופי שבוע לצורך שימוש במקום.

המשיב 1 לתיק 810-03-17 שטען מול הבעלים (לקוחותיו של עו"ד אמסטר) לזכויות במקום עקב שיפוצים שעשה ובגין כך אף קיבל פיצוי של כ- 600,000 ₪ בהליך הגישור בקשר למבנה נשוא סכסוך זה, העיד כי הוא לא מסר דבר לרוכשי הנכס או למבקש, עו"ד אמסטר, בקשר למבנה נשוא הסכסוך או השימוש שנעשה בו. לדבריו הפיצוי שקיבל בהליך הגישור לא היה קשור כלל למבנה נשוא הליך זה אלא למבנים אחרים שמצויים במקרקעין ושבהם ערך שיפוץ נרחב ואף השתמש בהם לכולל לאברכים שהוא הפעיל לפיכך לא ניתן ללמוד מתצהירו או מעדותו שהמבנה לא שימש כבית כנסת או כמקום להעברת שיעורי תורה על ידי המבקשים בתיק 810-03-17.

עוד התברר בחקירות ובמסמכים שהוגשו שאין ספק שהמבקש בתיק 2570-03-17 הוא הבעלים הרשום של המקרקעין (בנאמנות עבור לקוחותיו) והמקרקעין כוללים גם את המבנה.

לאור הממצאים האמורים באתי למסקנה שאין מקום ליתן את צווי המניעה שביקשו 2 הצדדים. מצד אחד, המשיב 2 בתיק 830-03-17 רשום כבעלים של המקרקעין בהם מצוי המבנה הכוללים גם את המבנה. המבקשים בתיק זה לא הצליחו, בשלב זה, להוכיח כי יש להם זכות כלשהי במקרקעין או במבנה לבד מכך שבמקום פעל בית כנסת במשך שנים רבות. לא התברר באיזו זכות התקיים בית הכנסת במקום, מי נתן רשות לקיים שם בית כנסת והאם מדובר ברשות
בלתי הדירה. לפיכך אין מקום לתת את צו המניעה שביקשו המבקשים בתיק זה שיאסור על הבעלים הרשום במבנה ובמקרקעין לבצע דיספוזיציה במבנה. מבלי שהוכחו זכויות שיש למבקשים בתיק זה, שיש בהם כדי למנוע את זכותו של הבעלים לעשות ברכושו כטוב בעיניו, אין מקום לתת את הצו המבקש.

מאידך, טענת המבקש בתיק 2570-03-17 לפיה יש לתת צו האוסר על המשיבים או מי מטעמם לעשות שימוש במקום כאשר הטענה נסמכת על כך שמדובר ב"פלישה טריה" לא הוכחה אף היא. ההיפך הוא הנכון מתוך העדויות עולה שבמקום פעל בית כנסת במשך שנים רבות. אמנם בעבר מדובר היה בבית כנסת פעיל יותר ובשנים האחרונות הפעילות בו פחתה. כך שאם בעבר התנהלו במקום 3 תפילות ביום כולל בימי השבוע ובשבתות, נכון להיום ככל הנראה לא מתקיימות 3 תפילות ביום ואולם מתוך העדויות עולה כי המקום עדיין פעיל, מתקיימות בו תפילות בסופי שבוע וכן שיעורי ערב במהלך כל השבוע. לפיכך לא מדובר בפלישה טריה שיש לתת לגביה צו האוסר את המשכה. מדובר בשימוש רב שנים שבשלב זה לא ניתן לקבוע האם הוא מקנה זכויות להמשך השימוש אם לאו ואולם די בו כדי לקבוע שאין לתת את צו המניעה המבוקש.

התוצאה היא איפוא ששתי הבקשות לצו מניעה נדחות. ובנסיבות אלו אין גם צו להוצאות.

המזכירות תשלח את ההחלטה לב"כ הצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.



ניתנה היום, ה' אייר תשע"ז, 01 מאי 2017, בהעדר הצדדים.







קלדנית: כרמלה עובדיה






א בית משפט שלום 810-03/17 בית כנסת "עולי מרוקו" נ' עמרם יוסף דויטש, יעקב אמסטר, ה ח ל ט ה (פורסם ב-ֽ 01/05/2017)