פסקי דין על חיים אלוש | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

2189/04 בל     05/05/2005




בל 2189/04 חיים אלוש נ' המוסד לביטוח לאומי




1
בתי הדין לעבודה
בל 002189/04
בית הדין האזורי לעבודה בנצרת
05/05/2005

כב' השופטת שפר ורד

בפני
:

חיים אלוש
בעניין:
המערער

ראמי תאברי

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
המוסד לביטוח לאומי
המשיב
ענבל חיון - מרצקי

ע"י ב"כ עו"ד

פסק דין
1. המערער נפגע בברך ימין ביום 25/9/97, באירוע אשר הוכר ע"י המשיב כתאונת עבודה (להלן: "התאונה").
ועדה רפואית מדרג ראשון, קבעה למערער דרגת נכות בשיעור 10% לפי סעיף 48 (2) (ד) 4.
הן המשיב והן המערער ערערו על החלטה זו וועדה רפואית לעררים דנה בערר ביום 8/7/03, וקבעה למערער נכות בשיעור 0% לצמיתות.
המערער הגיש ערעור לבית הדין על החלטת הוועדה לעררים,
וביום27/2/04 ניתן

פסק דין
בהסכמה, בו נקבע כי יש להחזיר את הדיון
בעניינו של המערער לועדה לעררים.
בעקבות פסק הדין, שבה והתכנסה הועדה לעררים ביום 8/6/04, וקבעה למערער דרגת נכות יציבה בשיעור 0%, החל מיום 26/09/97.

על החלטה זו נסב הערעור שבפני
נו.
2. להלן עיקר טענות ב"כ המערער:
(א) טעתה הועדה משקבעה 0% נכות למערער, בנימוקיה ומסקנותיה.
(ב) טעתה הועדה משקבעה נכות זמנית בגין תקופת האי-כושר, האשפוז וכן התקופות הסמוכות לאשפוז,זאת מבלי שנימקה החלטתה,
בניגוד להלכה הפסוקה.
(ג) טעתה הועדה משלא הזמינה בדיקות ו/או חומר רפואי ו/או צילומים ו/או משלא בדקה את המערער ו/או ערכה בדיקה מחדש לאור קביעתה כי "אין לצפות שיש אפשרות כלשהי להשוות בדיקה של
ברך שנעשתה בהפרש של חמש שנים, כך שהמסקנות שהופקו לאחר
בדיקה משנת 98, אינן ישימות בכל צורה שהיא חמש שנים מאוחר
יותר."
(ד) טעתה הועדה משסירבה לקבל מסמכים רפואיים מאת המערער ואשר ביקש להציגם לועדה ושבתגובה להם ציינה בסעיף 20 לפרוטוקול:
"הוסבר למבוטח כי הועדה אינה עורכת בדיקה ופועלת עפ"י הוראות
פסק הדין שניתן ב - 27/2/2004".
(ה) טעתה הועדה משלא קיימה פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בתיק עבל 1176/2000 אשר בו הוכרה הפגיעה כתאונת עבודה, כאשר היה על הועדה הרפואית לקבוע את תקופת האי-כושר, הנכות הזמנית והקבועה.
(ו) נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה, משקבעה, בהתייחס לחוות דעת ד"ר אדמוני, כי "אין לצפות שיש אפשרות כלשהי להשוות בדיקה של ברך שנעשתה בהפרש של חמש שנים, כך שהמסקנות שהופקו לאחר בדיקה משנת 98, אינן ישימות בכל צורה שהיא חמש שנים מאוחר יותר".
(ז) יש מקום להחזיר את עניינו של המערער לועדה רפואית בהרכב אחר.
3. להלן עיקר טענות ב"כ המשיב:
(א) הועדה קבעה כי איננה יכולה להסיק מסקנות עפ"י חוות דעת ד"ר אדמוני, אשר נערכה לפני למעלה מחמש שנים, ואולם, בפני
הוועדה עמדה חוות דעת פרופ' רופמן, אשר הינה חוות דעת עדכנית, שגם עליה סומך המערער ידיו.
(ב) הועדה התייחסה בפרוטרוט לממצאים העולים מחוות דעת פרופ' רופמן, המתבססת, כאמור, על בדיקה קלינית עדכנית אשר נערכה על ידו למערער, ולכן לא היה כל צורך לשלוח את המערער לערוך בדיקות עדכניות, ודי בחוות דעת פרופ' רופמן, כדי שתסייע בידי הועדה לגבש את מסקנתה בעניינו של המערער.
(ג) הוועדה נימקה היטב מדוע היא דוחה את אחוזי הנכות אשר קבע פרופ' פרומן בחוות דעתו בכך שממצאיו היו דומים לממצאי הוועדה, ואולם מסקנתו בנוגע לנזק עתידי אשר צפוי, לכאורה, למערער, הוא אשר גרם לו לקבוע למערער אחוזי נכות כפי שקבע.
(ד) הועדה קבעה את מסקנתה בעניינו של המערער רק לאחר שערכה לו בדיקה קלינית מקיפה ועיינה במכלול המסמכים הרפואיים אשר הציג בפני
ה.
(ה) אין בפסק הדין דבר המתייחס לקביעת דרגת אי כושר זמנית למערער.
(ו) הועדה לעררים התכנסה ביום 8.6.04 על מנת למלא אחר הוראות כב' השופט סומך בפסק דינו מיום 27.2.04, ולעניין זה בלבד.
הוועדה לא היתה מחויבת לקבל מסמכים רפואיים חדשים מאת המערער, ולא נדרשה לערוך לו בדיקה קלינית נוספת, מעבר לו שנערכה במועד כינוסה הראשון.
(ז) לא עלה בידי ב"כ המערער להראות מה בדיוק בפסק הדין של בית הדין הארצי הצריך את התייחסות הוועדה ומה בהחלטתה נוגד את פסק הדין,ואין בפסק הדין הנ"ל דבר המחייב נקיטת פעולה ע"י הוועדה דנן.
(ח) לא נפל כל פגם בהחלטת הוועדה, המצדיק את החזרת עניינו של המערער לדיון מחודש בפני
הוועדה.

4. החלטת הועדה נשוא הערעור:

(א) עניינו של המערער הוחזר לועדה הרפואית לעררים בהתאם לפסק הדין שניתן בתיק בל 2373/03 (להלן: "פסק הדין").
פסק הדין הורה לועדה לפעול כדלקמן:
1. לפרט לאלו ממצאים בחוות דעת פרופ' רופמן אינה מסכימה ומדוע השוני במסקנות.
2. לדון באם עקב התאונה נגרם למערער אי כושר זמני ואם כן תקבע את דרגת אי הכושר הזמני, וכן תתייחס לחוות דעתו של ד"ר אדמוני.
3. להתייחס במנומק לבדיקות ה- c.t מיום 20/9/98.

(ב) הואיל ועניינו של המערער הוחזר לועדה בהתאם ל

פסק דין
, יש, להתמקד בבדיקת השאלה האם מילאה הועדה לעררים אחר הוראות פסק הדין.

(ג) הועדה שמעה תלונות המערער ורשמה אותן בדו"ח הועדה כדלקמן:
"...תלונות הנפגע:
הוסבר למבוטח כי הוועדה אינה עורכת בדיקה ופועלת עפ"י הוראות פסק הדין שניתן ביום 27.2.04...".

(ד) הועדה ערכה למערער בדיקה קלינית, עיינה במסמכים הרפואיים וקבעה ממצאיה כדלקמן:
"m.r.i. ברך ימין מ - 20.9.98 מצב אחרי קרע של מיניסקוס פנימי בקרן האחורי - אין נוזל בפרק הברך, אין קרע ברצועות, אין ממצא חבלתי גרמי. הוועדה עיינה בפסק הדין מתאריך 27.2.04 ומתייחסת לסעיפים, כפי שהתבקשה על ידי בית הדין. לסעיף 3 (ב) התייחסה לעיל, לגבי סעיף 3 (א) אמנם הוועדה עיינה בקפדנות בחו"ד של ד"ר אדמוני מתאריך 17.11.98 - מבחינה רפואית, אין לצפות שיש אפשרות כלשהי להשוות בדיקה של פרק שנעשתה בהפרש של חמש שנים, כך שהמסקנות שהופקו לאחר בדיקה משנת 98, אינן ישימות בכל צורה שהיא חמש שנים מאוחר יותר.
בסעיף 23 של הפרוטוקול מיום 8.7.03 הוסבר כפי שתיאר פרופ' רופמן בבדיקה מ - 1.5.03, לא נמצא דלדול שרירי הירך, הברך הייתה יציבה, ואמנם מבחן שטיינמן הוא חיובי, אין נוזל תוך מפרקי, כמו כן טווח התנועות אצל פרופ' רופמן היה בין 0 מעלות ל - 140 מעלות, בוועדה בין 0 מעלות ל - 148 מעלות לכל הדעות טווח תנועה תקין לחלוטין.
בבדיקתו מתאר פרופ' רופמן כאב רטרופטלרי, דבר שלא נמצא בבדיקה בוועדה".

בסיום הדיון, סיכמה הועדה את ממצאיה, כדלהלן:
"לאחר שהוסברו ההשוואות בבדיקות, אין צל של ספק שגם לפי שיטתו של פרופ' רופמן ולפי תיאור הבדיקה כפי שהוא מתאר אותה, הנכות התפקודית היא 0%.
במסקנותיו, קובע פרופ' רופמן ש"מכלול זה השאיר ברך עם תפקוד לקוי, עם תהליך אריטמטי מתפתח והולך, ואין ספק כי כבר היום, אך עוד יותר בהמשך, יש ויהיה ליקוי קשה בתפקוד הכללי". לפי תיאור זה של פרופ' רופמן עצמו, אין ליקוי תפקודי עכשווי כלשהו, ובמידה ובעתיד יתפתח כזה, על התובע להגיש החמרת מצב".

מהאמור לעיל, עולה שהועדה עיינה בבדיקה מיום 20/9/98 , והתייחסה לחוות ד"ר אדמוני ופרופ' רופמן , ובכך יצאה ידי חובתה כמצוות פסק הדין בהקשר זה.
יחד עם זאת, הועדה נמנעה מלדון בעניין אי הכושר הזמני, כפי שנדרשה בהתאם להוראות פסק הדין, ובכך נפל פגם משפטי.

(ה) סבורני כי ראוי היה, בנסיבות המקרה דנן, להחזיר עניינו של המערער לועדה בהרכב חדש, הואיל וועדה זו דנה פעמיים בעניינו של המערער ונתבקשה לפעול לפי הוראות שפורטו בפסק הדין , ולא עשתה כן כנדרש.

5. אשר על כן הנני מורה על העמדת עניינו של המערער לועדה הרפואית לעררים בהרכב חדש, בפני
ה לא יהיו פרוטוקולי הועדה לעררים נשוא

פסק דין
זה, וגם לא פסק הדין עצמו, ופסק הדין הקודם.

המשיב ישלם למערער הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 1,500 ₪ בצירוף מע"מ.

6. במידה ומי מהצדדים יבקש לערער על פסק דיני זה עליו להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים וזאת בתוך 30 יום מיום קבלת עותק פסק הדין.

ניתן היום כ"ו בניסן, תשס"ה (5 במאי 2005) בהעדר הצדדים.

שפר ורד
- ש ו פ ט ת








בל בית דין אזורי לעבודה 2189/04 חיים אלוש נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 05/05/2005)