פסקי דין על זיו בן עמר | פסקי דין על casa cosmetics (pty) ltd | פסקי דין על la vita van rooyen | פסקי דין על מתן פרץ |

28157-01/17 סעש     09/05/2017




סעש 28157-01/17 זיו בן עמר נ' casa cosmetics (pty) ltd, la vita van rooyen, מתן פרץ








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו

סע"ש 28157-01-17


09 מאי 2017
לפני:
כב' השופט אלעד שביון


התובע
:

זיו בן עמר
ע"י ב"כ עו"ד אסף גלעד

-

הנתבעים
:
1

.
casa cosmetics (pty) ltd
2

.
la vita van rooyen
3

.
מתן פרץ


החלטה

לפניי בקשה מטעם התובע כי ביה"ד יאשר שההמצאה שבוצעה לעו"ד צחי שוורץ (להלן – עו"ד שוורץ) עבור הנתבעות 1-2 מהווה המצאה כדין.

תמצית טענות התובע:

1.
לטענת התובע יש לראות בהמצאת כתב התביעה למשרד עו"ד צחי שוורץ ביום 18.1.17 כהמצאה כדין לנתבעות 1-2.

2.
לגרסת התובע, בתחילת חודש 6/16 (בתקופה בה עדיין הועסק) זומן התובע לפגישה ע"י הנתבע 3 עם עו"ד שוורץ על מנת שעו"ד שוורץ יעניק לכאורה ייעוץ לחברה. בעת הפגישה העלו על קו הטלפון את הנתבעת 2. בפגישה הציג עצמו עו"ד שוורץ כיועץ עסקי ועוה"ד של החברה. מטרת הפגישה הייתה דיון בשינוי ארגוני בחברה ברם בפועל הפגישה נסובה סביב ניסיון לגרום לתובע לוותר על חלק משכרו וחלק מזכויות האופציה שברשותו.

3.
ביום 22.6.16 התובע פוטר וביום 30.6.16 התובע העביר מכתב התראה עם העתק לעו"ד שוורץ.


4.
במשך מספר חודשים נערך מו"מ בין התובע ובא כוחו לבין הנתבעות אשר שלחו (כעו"ד מייצג או כמורשה לפי לשון החוק) את עו"ד שוורץ. נערכו מספר פגישות במהלכן הציע עו"ד שוורץ מספר הצעות מטעם הנתבעות. ביום 20.7.16 נערכה פגישה בין התובע וב"כ לבין עו"ד שוורץ במשרד עו"ד שוורץ הממוקם בשוהם. ביום 4.9.16 נערכה פגישת מו"מ נוספת בין התובע וב"כ לעו"ד שוורץ בבית קפה בקניון עזריאלי. בין לבין נערכו שיחות טלפוניות בהן ציין עו"ד שוורץ, כי הוא מעביר הלוך ושוב את המידע מב"כ התובע לנתבעות ובחזרה ונתן מצג של מייצג או לפחות מורשה מטעם הנתבעות לעניין זה. לגרסת התובע עד כה עו"ד שוורץ לא חזר עם פתרון מוסכם או כל הצעה אחרת מטעם הנתבעים ולמעשה כל הפגישות והטלפונים היו ניסיון למשוך זמן עד שהסחורה שוות הערך השייכת לחברה אשר הוחזקה במכס בישראל תשוחרר על מנת לייצא אותה לחו"ל.

5.
ביום 16.1.17 הגיש התובע תביעה כנגד הנתבעים. יומיים לאחר מכן, ביום 18.1.17 נמסר עותק מכתב התביעה (יחד עם הזמנה לדין) לעו"ד שוורץ במשרדו. על גבי התביעה צוין באופן מפורש ובולט זהות הנתבעות וכי הכתובת למסירה היא אצל עו"ד שוורץ.

6.
עו"ד שוורץ הסכים לקבל את כתב התביעה וההזמנה לדין מהשליח.

7.
ביום 23.1.17 נתקבלה אצל ב"כ התובע הודעת דוא"ל מעו"ד שוורץ ולפיה אין לו כל סמכות לקבל כתבי בי דין עבור הנתבעות, אין בידיו יפוי כוח לקבלת כתבי בית דין, משרדו אינו מהווה כתובת בארץ להמצאת כתבי בית דין ומעולם הוא לא מונה לקבלת כתבי בית דין של הנתבעים הזרים. לגרסת התובע מדובר בניסיון לחמוק מהדין ומבירור התביעה, כמו גם להערים קשיים בפני
התובע. התובע הדגיש, כי בהודעת הדוא"ל של עו"ד שוורץ אין הכחשה בדבר ייצוגו את הנתבעות לרבות בעניין נשוא התובענה.

8.
באותו יום השיב ב"כ התובע לעו"ד שוורץ בהודעת דוא"ל ומסר 'נא קבל במייל חוזר את מסמכי כתב התביעה על מנת שאוכל לעדכן את בית המשפט בגרסה שלך – אם לא ייצגת את החברה בארץ, מתוקף מה פעלת מול הלקוח שלי?'. להודעת הדוא"ל צורף עותק סרוק של כתב התביעה. עו"ד שוורץ השיב, כי מכתבו מדבר בעד עצמו וכי כתב התביעה הוחזר או נמחק מהמחשב.

9.
מייד לאחר המצאת כתב התביעה, ביום 31.1.17 פנה עו"ד שוורץ בהצעת פשרה מטעם הנתבעות, הצעה שלא התקבלה. בנסיבות אלו אין ספק, כי עו"ד שוורץ נמצא בקשר ישיר עם הנתבעות ומשמש כעו"ד שלהן ולכל הפחות "מורשה" מטעמן.

10.
במקרה דנן אין ספק, כי התקיימה המצאה כדין היות ועו"ד שוורץ פעל בשמן של הנתבעות בעניין נשוא התובענה. עו"ד שוורץ פעל בשמן של הנתבעות באותו נושא עליו סבה התובענה בתיק זה סמוך למועד הגשת התביעה ואין כל ספק, כי עו"ד שוורץ והנתבעות שמרו על קשר רציף אשר יש בו כדי להגיע למסקנה שהתביעה הגיעה לידיעת הנתבעות. עו"ד שוורץ אישר במספר שיחות טלפוניות, כי הוא נמצא בקשר ישיר עם הנתבעת 2 שהיא בעלת המניות והדירקטורית של הנתבעת 1. זאת ועוד, ביום 28.9.16 נערכה שיחת טלפון בין ב"כ התובע לעו"ד שוורץ, שהוקלטה. ב"כ התובע ביקש לפטור את התובע מהערבות האישית עליה הוא חתום במכס ועו"ד שוורץ קיבל החלטה מבלי להתייעץ עם הנתבעות ועל כן יש לראותו לכל הפחות כמורשה מטעם הנתבעות.

תמצית טענות עו"ד שוורץ:

11.
באמצע שנת 2016 עו"ד שוורץ התבקש ע"י חבר לתת יעוץ עסקי לנתבעים 2-3 בקשר עם הפעילות שלהם. יצוין, כי מעבר להיותו של עו"ד שוורץ עורך דין הוא נושא בתעודת מאמן אישי, תואר שני במינהל עסקים ועוסק, בין היתר, כמאמן עסקי.

12.
כבר בפגישה הראשונה הסתבר, כי קיים סכסוך בין התובע לנתבעים שהביא כנראה לקריסת החברה והוא התבקש ליתן ייעוץ לנתבעים 2-3. מייד לאחר הפגישה עם התובע נראה, כי לא היה כל מנוס אלא מהפרדה מוחלטת בין התובע לנתבעים 2-3. הפגישה לא נערכה במשרדו הרשום של עו"ד שוורץ, אלא במשרד הצמוד לביתו.

13.
עו"ד שוורץ הבהיר לצדדים, כי הוא מוכן לגשר ביניהם. עו"ד שוורץ הבהיר בכל הזדמנות, כי הוא אינו מייצג את החברה. לאחר מאמץ של כמה חודשים שהבשיל לסיום הסכסוך ולקיום מתווה מוסכם, הנתבעת 2 ביקשה פרק זמן נוסף עקב עניינים אישיים והתובע בחר להגיש את תביעתו. עו"ד שוורץ ציין, כי הוא חזר לב"כ התובע עם הסכמה למתווה שהוסכם ואולם הוא העלה את דרישותיו ונסוג ממנו לחלוטין.

14.
עו"ד שוורץ הדגיש, כי במהלך ניסיונות הגישור ב"כ התובע ביקש להעביר אליו מסמכים והוא סרב שכן הוא אינו בקיא במצב המשפטי של התובע. עוד ציין עו"ד שוורץ, כי מספר רב של פעמים הוא הודיע לב"כ התובע, כי אין לו קשר לחברה.
15.
עו"ד שוורץ הבהיר, כי גם אם תתקבל טענת התובע תוך הטעיית ביה"ד, הרי שהוא לא ייצג את החברה בתביעה זו ואם הוא יתבקש לעשות זאת הוא לא יסכים לכך. עו"ד שוורץ הוסיף, כי אסור היה לב"כ התובע להקליטו.

תשובת התובע:

16.
התובע שומע לראשונה, כי עו"ד שוורץ הינו "מאמן עסקי". עו"ד שוורץ לא נשכר על מנת להיות מאמן אישי. עו"ד שוורץ הציג עמו כלפי התובע כיועץ עסקי ועו"ד של החברה. עו"ד שוורץ לא צרף תצהיר התומך בטענותיו. מאחר ועו"ד שוורץ ציין, כי לא פעל כעו"ד של הנתבעות אלא כאדם פרטי / יועץ עסקי, לא נעברה כל עבירה אתית בהקלטתו.

17.
התובע הוסיף, כי גם אם עו"ד שוורץ אינו עו"ד של החברה הרי שהוא "מורשה" מטעם הנתבעות שכן עו"ד שוורץ ציין כי ניסה לגשר ולהציע מתווי פשרה וככזה הרי שהוא מורשה מטעם הנתבעות. מכוח זה גם פנה לאחר הגשת כתב התביעה לב"כ התובע בהצעת פשרה, דבר המוכיח כי: ביכולתו של עו"ד שוורץ להביא (ואף הביא) את כתב התביעה לידיעת הנתבעות וכי עו"ד שוורץ מורשה מטעם הנתבעות לנהל בשמן את נושא ההתדיינות שבנדון.

המסגרת הנורמטיבית:

18.
תקנה 477 לתקנות סדר הדין האזרחי, החלה בבית הדין לעבודה מכוח תקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, קובעת כדלקמן:

"ההמצאה תהא ככל האפשר מבחינה מעשית לנמען גופו, אולם אם יש לו מורשה לקבלת כתבי בי-דין לשם המצאה לפי תקנות אלה – דיה ההמצאה למורשה, ואם יש לו עורך דין, דיה ההמצאה לעורך הדין או למתמחה שלו, או בהנחה במשרדו, והכל אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת".

19.
עפ"י הפסיקה אין הכרח בקיומה של הסמכה מפורשת לעורך הדין על מנת לקבל כתבי בי-דין בשם לקוחו, כל עוד ברור כי קיימים יחסי שליחות וכי עורך הדין הוסמך לפעול בשם לקוחו, בין בכלל ובין בעסקה נשוא התביעה (ע"א 23/83 סוזן ריטה יוחימק ואח' נ' תרזה קדם ואח', פ"ד ל"ח (4) 309).

20.
עוד נקבע בפסיקה, כי מטרת ההמצאה היא להביא לידיעת בעלי הדין, שהם צד להתדיינות את ההליכים שבפני
בית המשפט. תקנה 477 מבוססת על ההנחה שהמצאה למי שאינו בעל הדין ובכלל זה מורשה של בעל הדין, תביא את ההליך או את כתבי בי-הדין הרלוונטיים לידיעתו של בעל הדין. המבחן הוא מבחן נורמטיבי ואינו עוסק בבחינה בדיעבד אם נמסר לבעל הדין ע"י המורשה על ההליכים המתנהלים נגדו, אלא תכליתו של המבחן היא לקבוע אם המצאה למורשה היא אפקטיבית במובן זה שיש בה הפוטנציאל הנדרש להביא את ההליכים לידיעתו של בעל-הדין (ע"א 4588/96 חרמץ נ' מרגוליס, פ"ד נו (6) 742).

מן הכלל אל הפרט:

21.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ולאור הפסיקה, מצאתי לקבוע, כי ההמצאה שבוצעה לעו"ד שוורץ עבור הנתבעות 1-2 הינה המצאה כדין.

22.
מעיון בטענות הצדדים עולה, כי אין למעשה מחלוקת בקיומו של קשר אינטנסיבי בין עו"ד שוורץ לנתבעות 1-2 במהלך התקופה שמתחילת חודש 6/16 (מועד בו התובע עדיין הועסק) ועד לאחר הגשת כתב התביעה. אף לגרסת עו"ד שוורץ, במהלך כל התקופה האמורה היה לו קשר שוטף עם הנתבעות 1-2 בעניינו של התובע והוא מסר לתובע הצעות שונות מטעם הנתבעות 1-2 לצורך הסדרת המחלוקות בין הצדדים.

עו"ד שוורץ אף ציין, כי לאחר הגשת כתב התביעה, הוא חזר לב"כ התובע עם הסכמה למתווה שהוסכם (הסכמה מאת הנתבעת 2) ואולם לגרסתו התובע העלה את דרישותיו ונסוג מהמתווה לחלוטין. גרסת עו"ד שוורץ מדגישה, כי הוא היה בקשר עם
הנתבעות 1-2 אף לאחר הגשת כתב התביעה וכי היה ויש ביכולתו להביא את כתב התביעה לידיעת הנתבעות 1-2 ולהודיע להן על כך שעליהן להגיש כתב הגנה. מעבר לאמור אציין, כי הקשר השוטף והאינטנסיבי שבין עו"ד שוורץ לנתבעות 1-2 בעניינו של התובע, מוביל אותי למסקנה, כי הוא מורשה מטעמן בעניין זה.

טענת עו"ד שוורץ לפיה הוא לא ייצג את הנתבעות 1-2 בהליך אף אם יבקשו זאת ממנו, אינה מעלה ואינה מורידה. הנתבעות רשאיות לבחור בייצוג ע"י עו"ד אחר וככל שיעשו כן ממילא ישוחרר עו"ד שוורץ אף מלשמש כמורשה לקבלת כתבי בי דין.



סוף דבר:

23.
בנסיבות אלו הנני לקבוע, כי ההמצאה שבוצעה לנתבעות 1-2 באמצעות עו"ד שוורץ הינה המצאה כדין.

24.
הנתבעות 1-2 תגשנה כתב הגנה מטעמן עד ליום 15.6.17, שאם לא כן ישקול בית הדין מתן

פסק דין
כנגדן בהעדר הגנה.

25.
התובע ימציא העתק מהחלטה זו לעו"ד שוורץ עד ליום 17.5.17 ויגיש העתק מאישור המסירה למזכירות ביה"ד עד ליום 22.5.17.

26.
לעיוני ביום 16.6.17.

ניתנה היום, י"ג אייר תשע"ז,
(
09 מאי 2017) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


















סעש בית דין אזורי לעבודה 28157-01/17 זיו בן עמר נ' casa cosmetics (pty) ltd, la vita van rooyen, מתן פרץ (פורסם ב-ֽ 09/05/2017)