Google

אמיר נפתלי וקסלר, שחר גיל צרפתי - אברהם ושדי, רונן סמחוביץ

פסקי דין על אמיר נפתלי וקסלר | פסקי דין על שחר גיל צרפתי | פסקי דין על אברהם ושדי | פסקי דין על רונן סמחוביץ |

55899-02/17 א     12/05/2017




א 55899-02/17 אמיר נפתלי וקסלר, שחר גיל צרפתי נ' אברהם ושדי, רונן סמחוביץ








בית המשפט המחוזי מרכז-לוד



ת"א 55899-02-17 וקסלר ואח' נ' ושדי ואח'









בפני

כבוד השופטת
חנה קיציס


התובעים

1
.
אמיר נפתלי וקסלר

2
.
שחר גיל צרפתי


נגד


ה
נתבעים

1. אברהם ושדי
2. רונן סמחוביץ




החלטה

1.
בפני
בקשת התובעים
למינוי כונס נכסים.
2.
בין הצדדים נחתם ביום 11.8.2013 הסכם "יסוד שותפות" במסגרתו נקבע כי הצדדים יקימו שותפות לתקופה בלתי מוגבלת שעיקר עיסוקה הינו טיפול בהחזרי מס לשכירים. עוד נקבעו בהסכם הוראות בעניין הון השותפות השקעות וחלוקת רווחים. בסעיף 5.2 להסכם השותפות נקבע כי כל אחד מן הצדדים יהיה רשאי
לפרק את השותפות או לדרוש את פירוקה, ובלבד שנתן התראה בכתב של לפחות 90 יום מראש. הצדדים פעלו על פי מתווה ההסכם לתקופה של כ-3 שנים, במהלכן טיפלו הנתבעים בהגשת הדו"חות למס הכנסה וזאת מכוח הסמכתם כיועצי מס, ואילו התובעים היו אמונים על פעולות השיווק, גיוס לקוחות, מתן מענה אינפורמטיבי ללקוחות וניהולו הטכני של העסק, בין היתר בתחום התוכנה.
3.


ביום 11.9.16 הודיעו הנתבעים כי הם דורשים את פירוק השותפות. בעקבות מכתב זה הוסכם בין הצדדים כי התובעים יעברו לנכס אחר ואלו עסקם של הנתבעים נותר במשרדים מהם פעלה השותפות. לאחר משלוח המכתב וגם בחלוף 90 יום לא השכילו הצדדים להסדיר את אופן פרוק השותפות, ואף לא פנו לבית המשפט לצורך כך. רק ביום 26.2.17 פנו התובעים לבית המשפט ועתרו למתן צו מניעה זמני וצו עשה בקשר לטיפול המקצועי בלקוחות, ובגביית שכר הטרחה. יודגש בעניין זה כי התובעים, לפחות על פי הנטען בכתב התביעה, אינם סבורים כי נוסדה שותפות בין הצדדים, אלא לשיטתם, בין הצדדים התקיים שיתוף פעולה עסקי במסגרתו הם הפנו לקוחות לנתבעים ואלו אמורים היו לטפל בהגשת הדו"ח למס הכנסה, כאשר הצדדים רק חלקו בשכ"ט על פי הסכמות שגובשו ביניהם במועדים שונים. על ענין זה אעמוד בהמשך.

4.
בדיון שהתקיים ביום 19.3.17 הגיעו הצדדים להסכמה לפיה ימונה רו"ח אשר יעריך את שווי השותפות למועד 15/11/16 ולאחר מכן תתקיים התמחרות בין הצדדים.
באשר ל396 לקוחות השותפות שהטיפול בעניינם טרם הסתיים, הוסכם בין הצדדים כי הנתבעים ידווחו אחת לשבוע אודות הלקוחות שהטיפול בעניינם הסתיים וישיבו לתובעים מדי יום בשאלת סטאטוס הטיפול של עד 7 לקוחות מבין אותם לקוחות. הסכמות אלו קיבלו תוקף של החלטה.
5.
למרבה הצער, גם הסכמות אלו לא סייעו לצדדים לנהל את הליך פירוק השותפות בהסכמה ועל מי מנוחות.
6.
התובעים מבקשים כי ימונה כונס נכסים לביצוע החלטת בית המשפט מיום 19.3.17, ולחילופין לאכוף החלטה זו באמצעות פקודת ביזיון בית המשפט. לטענת התובעים הם ביקשו לקבל עדכון סטאטוס באשר ל28 לקוחות (7*4) אך קיבלו תשובה באשר ל24 בלבד. בנוסף הם ביקשו לקבל לידם את העתק דוח מס הכנסה עם חותמת נתקבל באשר ללקוחות אלו, כפי שהיה נהוג בעבר בין הצדדים , אך הנתבעים לא מילאו אחר בקשתם, בטענה כי הם מנועים מלעשות כן. התובעים
מדגישים כי אשר גם הם חפצים לשרת נאמנה את אותם לקוחות ולשמור על המוניטין שצברו, ואילו
התנהלותם זו של הנתבעים נועדה לסכל את ביצוע החלטת בית המשפט והכל מתוך מטרה להחריב את עסקם של התובעים.
7.
הנתבעים מתנגדים לבקשה וטוענים כי המדובר בבקשת סרק. לטענתם, התובעים הם האוחזים בפרטי לקוחות השותפות ורק להם היכולת להתקשר עימם. עוד לטענתם חלק מהלקוחות, ע"פ הנחיית התובעים החליפו את ייצוגם של הנתבעים והם מיוצגים כיום ע"י רו"ח שי ביטאון. עוד הם טוענים כי התובעים פנו במסרונים אל לקוחות השותפות והודיעו להם כי הנתבעים חדלו מלספק שירותי יעוץ מס
וביקשו להסיר את פרטי הנתבעים כמיופי כוח.
8.
הנתבעים מדגישים כי הם נכונים להעביר את הדו"חות ישירות ללקוחות וכי אסור להם להעביר העתק הדו"ח לצד ג'. מידע זה נמסר לתובעים אך אלו לא מצאו לנכון להעביר להם את פרטי הלקוחות. עוד הם טוענים כי בקשות הנתבעים לעדכון סטאטוס לוקות בחוסר סדר הם חוזרים שוב על פניות על אף שהתקבל מענה מספק ולעיתים חלפו מספר ימים בהם לא התבקש כלל מידע. חלק מהפניות נוגע ללקוחות אשר אינם מופעים ברשימת 396 לקוחות השותפות. בנוסף נטען כי התובעים מבקשים מידע גם בגין לקוחות אשר מטופלים כיום על ידי רו"ח באטון, וזאת כאשר התובעים היו שותפים לגריעת פרטי הנתבעים כמייצגים, ולמינויו של רו"ח באטון כמיצג.

9.
הנתבעים עותרים כי בית המשפט יפקח על התובעים אשר מטרידים את הנתבעים. בנוסף הודיעו כי הם אינם מעוניינים לרכוש את חלקם של התובעים בשותפות ומסכימים כי התובעים הם אלו אשר ירכשו את חלקם בשותפות.
10.
בתגובה לתשובה טוענים התובעים כי שורת ההיגיון היא שדווקא הנתבעים יקנו את חלקם, מאחר ויפוי הכוח ניתנו לטובתם. התובעים מפרטים כיצד ניתנו להם תשובות באיחור רב
וכיצד ניתן להם מידע חלקי כאשר אי מתן מידע מפורט ומידי פוגע בתובעים ובמותג עצמו. התובעים מדגישים כי אין לנתבעים כל זכות להתקשר ישירות ללקוחות ולהעביר להם את אישורי ההגשה של הדו"חות וכי על הנתבעים לפעול בדיוק בדרך בה פעלו בעבר. עוד הם טוענים כי גם אם הוחלף היצוג ע"י רו"ח בוטאן עדין על המשיבים להעביר את מלוא המידע המבוקש שכן הוא נמצא ברשותם ובידיעתם בלבד.
11.
התובעים מדגישים כי נוכח התנהלות הנתבעים כמפורט בבקשתם, אם לא ימונה כונס נכסים קיים חשש ממשי לפגיעה בערכם של הנכסים ועל כן מאזן הנוחות נוטה בברור לטובתם, ומנגד לא יגרם לנתבעים כל נזק, אם גורם ניטרלי יקבל גישה מלאה למסד הנתונים והוא זה שיעביר את המידע ישירות לתובעים.
12.
ביום 11.5.17 התקיים הדיון בבקשה.
13.
כאמור לעיל, הצדדים לא השכילו להסדיר בעצמם את פירוק השותפות טרם שהוגשה התביעה, אלא דאגו להפרדה פיזית בלבד. כך הנתבעים אמונים על מתן הטיפול המקצועי בהחזרי המס ואילו התובעים אמונים על מתן "שירות הלקוחות" קרי מתן מענה אינפורמטיבי לפניות הלקוחות וקידום הטיפול בעניינם. אותה הפרדה כפויה ומלאכותית, מקום בו נדרש שיתוף פעולה מביאה לאנומליה עסקית, כאשר התחרות הטבעית הקיימת בין הצדדים וניגודי האינטרסים מעצימים אנומליה זו. נדמה כי יותר מאשר טרודים הצדדים בהשלמת הטיפול בלקוחות אלו, הם
עסוקים בשאלה כיצד להכווין אותם לבחור דווקא באחד מהם, למתן שירותים בעתיד. הדבר עולה הן מהתנהלות הצדדים בינם לבין עצמם והן בבקשות שהוגשו על ידי התובעים הנוגעת לשכר הטרחה העתידי המגיע להם לשיטתם באשר ללקוחות אלו (סעיפים 4-7 לבקשת התובעים מיום 20.4.17).
14.
יחסים עכורים אלו כמו גם החשדנות ההדדית, באים לידי ביטוי בהתנהלות שני הצדדים; התובעים כאשר הדבר התאפשר להם, דאגו להחליף גורם מיצג במס הכנסה, כך שהנתבעים אינם יכולים עוד לפעול בתיקים אלו (עמ' 31 לפרוטוקול). כך מעידה גם פנייתם ללקוחות לפיה הנתבעים חדלו ממתן שירותי יעוץ מס
ומתן הדרכה מפורשת כיצד ניתן באמצעותם לפעול להסרת שמם כמיצגים (נספח א' לתגובת הנתבעים).
הנתבעים מצדם השתהו לעיתים
במתן מענה לבקשות הסטאטוס. פעמים המדובר בשיהוי קל (מתן מענה לבקשה שנשלחה ביום חמישי, 23.3.17 בשעה 16:40, ביום ראשון,26.3.17 בשעה 14:56) ולעיתים המדובר בשיהוי ממשי (ענינו של הלקוח בן יוסף שם ניתן המענה לאחר 9 ימים, ועניינה של הלקוחה סימה לוי אשר הנתבעים בחרו שלא להשיב לפניותיה בדוא"ל, עד אשר יצליחו לאמת את זהותה , מחשש כי התובעים עומדים מאחורי פניה זו).
מוקד מחלוקת נוסף בין הצדדים הוא בעובדה כי הלקוחות פונים לתובעים ומבקשים מהם להמציא להם אסמכתאות כי הדו"ח אכן הוגש וזאת נוכח התמשכות הטיפול, ואלו הנתבעים מצדם מסרבים להעביר מסמכים באמצעות התובעים אלא דורשים להעביר מסמכים אלו לידי הלקוחות עצמם, בעוד שבתקופת השותפות הסכימו להמצאת המסמכים באמצעות התובעים. הנתבע אישר בחקירתו כי כאשר קיבל פניה מלקוחה הוא סבר כי מדובר "בעוד תרגיל של התובעים" וכן כי הוא מבצע פעולות לאימות זהות הפונה, ורק לאחר מכן מעביר את המסמכים הנדרשים.
מחלוקת זו מדגימה היטב את ניגוד העניינים בין הצדדים; התובעים אינם חפצים להעביר לידי הנתבעים את פרטי ההתקשרות של הלקוחות מחשש כי הנתבעים ישדלו אותם להפנות אליהם עבודה עתידית, ואלו הנתבעים חפצים בקבלת הפרטים על מנת לאפשר להם קשר ישיר ללקוחות אלו וכך יהיה באפשרותם להציג בפני
הם את פעילותם וכישרונם.
15.
הטיפול המקצועי בלקוחות המשותפים כמו גם מתן מענה מהיר ומידי לכל פניה של לקוח שכזה אלו הם התורמים למוניטין החיובי של העסק חוויה שלילית של הלקוח מן הסתם תביא לכך כי זה ימשוך ידיו מכל פניה עתידית למי מהצדדים, ויתכן
שבעקבותיו ימנעו אף אנשים אחרים לפנות אל התובעים או הנתבעים לקבלת שירות. אותו חוסר אמון בין הצדדים מביא לפגיעה מהותית וחמורה במוניטין זה.
16.
לאור האמור עמדו התובעים בנטל המוטל עליהם להוכיח כי קיים "חשש ממשי לפגיעה בערכם של הנכסים" לפיכך יש לקבל את בקשת התובעים למינוי כונס נכסים ע"פ הוראות תקנה 387ב' לתקנות סדר הדין האזרחי, כך שזה יהוה חוט מקשר ומגשר בחילופי האינפורמציה בין הצדדים.
אומנם מינוי כונס נכסים הינו סעד דרסטי אשר לא ינתן כדבר שבשגרה, ועל בית המשפט לשקול מתן סעד פחות פוגעני, אלא שבנסיבות שבפני
אין באמתחתי סעד אפקטיבי חלופי אשר יבטיח כי שיתוף הפעולה בין הצדדים ישמר עד אשר יושלם הליך ההתמחרות.
17.
לכך יש להוסיף כי מינוי כונס הנכסים נדרש לטעמי גם על פי הוראות סעיף 47 לפקודת השותפויות (נוסח חדש) התשל"ה-1975; כאמור לעיל, בתחילת הדרך, התובעים לא סברו כי מדובר בשותפות שאינה רשומה ואלו הנתבעים טענו כי מדובר בשותפות. אלא שבהסכמת הצדדים בדיון
מיום 19.3.17 אישרו הצדדים כי מדובר בשותפות ומדברי ב"כ התובעים בדיון בבקשה הנוכחית עולה כי גם הוא מפנה להוראות פקודות השותפות ולמונחיה. על כן בנסיבות שבפני
צודק ונכון למנות כונס אשר יפקח על מתן מענה לאותם לקוחות אשר הטיפול בעניינם טרם הסתיים, ומינויו נדרש לצורך שמירה על נכסי השותפות.
18.
התובעים בהגינותם, אינם מלינים על השירות המקצועי אשר ניתן על ידי הנתבעים ואין להם דרישה כי ימשכו ידיהם מטיפול זה. הנתבעים מנגד מסכימים כי רואה החשבון שמונה להעריך את שווי השותפות הוא זה אשר ימונה ככונס נכסים .
19.
לאור האמור הצדדים ימשיכו לפעול ע"פ המתווה המוסכם בדיון מיום 19.3.17, ורו"ח ויקטור בר, יפקח על העברת המידע בין הצדדים כך שאם תתעורר מחלוקת בשאלת אופן מתן המידע אוו התשובות שניתנו הוא זה אשר יכריע במחלוקת זו ועל הצדדים למלא אחר הוראותיו. רו"ח בר גם יקבע מתווה להעברת מסמכי הלקוחות אם לידי התובעים ואם לידי הלקוחות עצמם. בשכ"ט בגין פעולות אלו ישאו הצדדים בחלקים שווים.


ניתנה היום, ט"ז אייר תשע"ז, 12 מאי 2017, בהעדר הצדדים.










א בית משפט מחוזי 55899-02/17 אמיר נפתלי וקסלר, שחר גיל צרפתי נ' אברהם ושדי, רונן סמחוביץ (פורסם ב-ֽ 12/05/2017)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים