פסקי דין על א.משה שיווק | פסקי דין על משה אדרי | פסקי דין על גד רוש | פסקי דין על ראובן סולומון חנן חן חברת ח.י.טבעי מהגליל בע"מ רשות מקרקעי ישראל מרומי שכונת דניה עו"ד מאיה לביא

20246-03/17 א     11/05/2017




א 20246-03/17 א.משה שיווק בע"מ, משה אדרי, גד רוש נ' ראובן סולומון חנן חן חברת ח.י.טבעי מהגליל בע"מ רשות מקרקעי ישראל מרומי שכונת דניה עו"ד מאיה לביא








בית משפט השלום בחיפה


ט"ו אייר תשע"ז, 11 מאי 2017

ת"א 20246-03-17 א.משה שיווק בע"מ
ואח' נ' סולומון ואח'




מספר בקשה:
9

בפני

כב' הרשמת הבכירה, הדס שכטר-ישראלי



התובעים - המבקשים

1. א.משה שיווק בע"מ
2. משה אדרי
3. גד רוש


נגד


הנתבעים

המחזיקים

1. ראובן סולומון

2. חנן חן
3. חברת ח.י. טבעי מהגליל בע"מ
1. רשות מקרקעי ישראל
2. מרומי שכונת דניה
3. עו"ד מאיה לביא



החלטה


1.
לפניי בקשת הנתבע 1 מיום 05/05/17 (להלן: "הבקשה"), לעיון מחדש בצו העיקול הזמני שניתן על ידי ביום 12/03/17 (להלן: "ההחלטה").

צו העיקול ניתן במעמד צד אחד על זכויות הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") בדירת מגורים שברחוב מעלה אורט 58 בכרמיאל (להלן: "הנכס") אצל שלושה מחזיקים:

·
רשות מקרקעי ישראל (להלן: "ר.מ.י") – על זכויות הנתבע בנכס הרשומות אצל מחזיק זה;

·
מרומי שכונת דניה (להלן: "החברה המשכנת") - על זכויות הנתבע בנכס הרשומות אצל מחזיק זה;

·
עו"ד מאיה לביא
(להלן: "עורכת הדין") – על כספי תמורת עסקת מכר הנכס בהיותה עורכת הדין של הנתבע ורעייתו (להלן: "המוכרים").



יצוין, כי בהחלטה הוריתי על ביצוע מסירה אישית של הבקשה והצו לנתבע ולמחזיקים עד ליום 19/03/17.


הרקע, בקצרה
:

2.
עסקינן בתביעה שהגישו התובעים כנגד הנתבע, וכנגד חנן חן וחברת ח.י. טבעי מהגליל בע"מ, שהועמדה על סך של 556,960 ₪ בעילות משפטיות שונות.

בבסיס התביעה התקשרות הצדדים הנוגעת לתובעת 1 – א. משה שיווק בע"מ ( בשמה הקודם מ.ג. רובנס בייקרי בע"מ) (להלן: "החברה"), מערך ההסכמות שהיה ביניהם, המחלוקות שנתגלעו בין הצדדים והסכסוך הכספי אליו נקלעו.

3.
במועדים הרלוונטיים לתובענה היו התובעים 2 ו-3 הבעלים של החברה.

הנתבע 2 הוא הבעלים של הנתבעת 3 - חברה אשר עיסוקה בייצור, שיווק ומכירה סיטונאית של מזון קפוא וארוז.

4.
בתאריך 05/04/17 – חודש טרם הוגשה הבקשה דידן, הגיש הנתבע בקשה לביטול עיקולים אשר נקבעה לדיון, במעמד הצדדים, ליום 09/05/17 (לאחר שדיון שנקבע למועד מוקדם יותר נדחה לבקשת הנתבע ובהסכמת התובעים ).

למעשה, הבקשה שלפניי הוגשה 4 ימים טרם הדיון.

5.
במעמד הדיון ביקש ב"כ הנתבע כי תחילה תידון הבקשה לעיון מחדש בטוֹענו כי ככל שזו תתקבל, תתייתר למעשה הבקשה לביטול עיקולים.

על כן, התקיים הדיון בבקשה דנן, במסגרתו נחקר הנתבע על התצהיר שהגיש בתמיכה לבקשה ומכאן החלטתי זו.




6.
אציין, להשלמת התמונה, כי התובעים נקטו גם בהליך שטרי כנגד הנתבע במסגרת ת"ט 42741-01-17 (להלן: "ההליך השטרי") בו הוגשה התנגדות לביצוע שטר.

בקשת הנתבע בהליך השטרי לביטול עיקולים שהוטלו טרם מתן אזהרה נידונה בפני
כב' הרשמת הבכירה ג. ספרא-ברנע, אשר בהחלטתה מיום 03/02/17 הורתה על ביטול העיקולים שניתנו בתיק הוצל"פ 504442-11-16. דיון בהתנגדות נקבע בפני
כבוד הרשמת הבכירה ס. ספרא-ברנע ליום 13/06/17.

טענות הצדדים:

7.
בבקשה טוען הנתבע כי קיימות נסיבות שהשתנו ועובדות שלא היו בידיעת בית המשפט עת ניתנה ההחלטה אשר יש בהן כדי להביא לביטולה. לדידו, לאור נסיבות ועובדות אלה אין כל תועלת בהותרת הצו על כנו בעוד שמנגד, ייגרמו לו נזקים כבדים אם לא יבוטל הצו והוא יימצא כמפר את הסכם המכר עליו חתמו הוא ורעייתו למכירת הנכס (להלן: "הסכם המכר") לה"ה סבית מוניה והודא (להלן: "הקונים").

בבסיס הבקשה שתי טענות עיקריות:

8.
הראשונה – קיומו של משכון:

הנתבע ציין כי בתאריך 15/12/16 בהסתמך על הסכם המכר נרשם משכון על זכויות המוכרים לטובת הקונים ( הודעת המשכון צורפה לבקשה וסומנה כנספח "15").

טוען הנתבע, כי נוכח האמור, דין העיקול שניתן בתיק זה להידחות מפני המשכון.

9.
השנייה – התקדמות עסקת המכר, תשלום מלוא התמורה ומסירת החזקה

נטען, כי לאחר שבהליך השטרי בוטלו העיקולים בהחלטה מיום 03/02/17, ניתן אישור מאת ר.מ.י לפיו לא רובצים עיקולים על הנכס וכי ביום 30/04/17, לאחר שמלוא התמורה שולמה על ידי הקונים, נמסרה לאלה האחרונים החזקה בנכס כמתחייב מסעיף 4 להסכם המכר (הסכם המכר צורף לבקשה וסומן כנספח "14").



10.
נוכח האמור, יש לשיטתו של הנתבע להורות על ביטול העיקול הזמני, שאם לא כן יימצאו הוא ורעייתו , כפי שצויין לעיל, בבחינת מפרים של ההסכם – על כל המשתמע מכך.

הנתבע טוען אפוא כי לאור הנסיבות שפורטו לעיל והעובדות החדשות, יש להורות על ביטול ההחלטה, ובתוך כך להורות על ביטול העיקול אצל ר.מ.י, כמו גם א אצל החברה המשכנת בשל אי מסירת הצו, ואצל עורכת הדין נוכח תשובתה (הודעת המחזיק) מיום 22/03/17.

11.
התובעים עתרו לדחיית הבקשה, כמפורט בתגובה שהגישו, בהפנותם להוראות הסכם המכר ולמועדי התשלום שנקבעו בו לתשלום התמורה. הודגש, כי צו העיקול ניתן בתאריך 12/03/17, בעוד ששני מועדי התשלום כפי שנקבעו בהסכם הם לאחר מועד מתן צו העיקול, ואף לאחר מועד מסירתו לר.מ.י. ולעורכת הדין.

לטענת התובעים, אין זאת אלא שמהאמור בבקשה עולה כי הנתבע, בסיועם של הקונים ושל עורכת הדין, פעל בתרמית ובעורמה, תוך ניצול הליכים משפטיים, ובכך ביקש לחמוק ממילוי צו שיפוטי ולסכלו לחלוטין, בעוד שלא יכולה להיות מחלוקת כי הנתבע ועורכת הדין היו מודעים למטרת צו העיקול ולמהותו, ולקיומה של מניעה להשלמת רישום הזכויות על שם הקונים נוכח צו העיקול.

12.
במסגרת תגובתם, הגישו התובעים בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט, ובהעדר סמכות למותב זה לדון בבקשת הביזיון, קבעתי בהחלטה מיום 08/05/17 כי על התובעים לשקול נקיטת הליך משפטי נפרד ומתאים.

דיון והכרעה:

המסגרת הנורמטיבית

13.
וכך מורה אותנו תקנה 368 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 שעניינה "עיון מחדש:
"368.
(א) לבקשת בעל דין רשאי בית המשפט לעיין מחדש בצו זמני שניתן, אם ראה כי הדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שנתגלו מאז מתן הצו, או אם ראה כי מלכתחילה לא הייתה הצדקה למתן הצו.




(ב) בעיון מחדש רשאי בית המשפט לקיים, לשנות או לבטל, אל ההחלטה נושא העיון, או לתת החלטה אחרת במקומה; בין השאר, רשאי בית המשפט להורות כי אם יפקיד המשיב סכום מסוים כעירבון או ימציא ערובה מספקת אחרת להבטחת ביצוע פסק הדין, יפקע הצו הזמני."

14.
החלטה לגבי סעד זמני - החלטת ביניים היא ועל כן היא אינה יוצרת מעשה בית-דין. מכאן -שהערכאה אשר נתנה את ההחלטה רשאית לשוב ולדון בה ואף לשנותה, כאשר חל שינוי נסיבות, כשהתגלו עובדות חדשות או במקרה שבו השתכנע בימ"ש כי מלכתחילה לא הייתה הצדקה למתן הצו.

15.
על המבקש העותר לעיון מחדש מוטל נטל השכנוע להראות כי חל שינוי נסיבות או כי העילות בגינן ניתן הצו מוטלות בספק [ראו: רע"א 1056/10 קווי אשראי בע"מ נ' אליעד (מיום (2/8/10)].

16.
הדיון בבקשת הנתבע שלפניי אינו נעשה אפוא
de novo
ונטל השכנוע מוטל עליו, זאת - להבדיל מנטל השכנוע בבקשת נתבע לביטול עיקול, שם הנטל הוא על התובע - מבקש העיקול הזמני.

17.
לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובחומר המצוי בתיק לרבות
את עדות הנתבע, מוצאת אני כי דין הבקשה דחייה. אפרט:

הנימוק הנוגע לרישום המשכון

18.
נוכח המועד בו נרשם המשכון – 15/12/16, היה על הנתבע להתייחס לרישום זה בעת שהגיש את הבקשה לביטול עיקולים ביום 05/04/17.

טרם ניתנה ההחלטה והוצא צו העיקול, הגישו התובעים אישור זכויות עדכני מאת ר.מ.י. אודות מצב רישום הזכויות בנכס ממנו עלה כי הזכויות רשומות על שם הנתבע ורעייתו, וכי רשומים שני עיקולים שהוטלו במסגרת תיק הוצל"פ ביום 02/07/15.





במועד בו ניתנה ההחלטה, לא היתה אינדיקציה כלשהי לכך שנרשם משכון ו/או לקיומה של מניעה אחרת כלשהי וסבורה אני כי היה על הנתבע להביא נתון זה לידיעת התובעים, כמו גם לידיעת בית המשפט במועד מוקדם יותר, למצער במסגרת הבקשה לביטול עיקולים שהוגשה במסגרת הליך זה.

19.
הנתבע נשאל במהלך חקירתו מדוע לא מצא לנכון לציין במסגרת תצהירו אודות רישומו של המשכון, אולם תשובותיו לא הניחו את דעתי ולא מצאתי בהן ממש, בהיותן תשובות עמומות ובלתי מספקות בנסיבות העניין
[עמ' 9 לפרוטוקול שורות 30-32 ועמ' 10 לפרוטוקול שורות 1-22].

20.
על מנת להקים את שינוי הנסיבות הנדרש, היה על הנתבע להבהיר מדוע לא התייחס לעובדת רישום המשכון בשלב מוקדם יותר ויתרה מזאת, ובכך העיקר -
לא הובררו דיין נסיבות רישום המשכון, לא ברור מה היקפו של המשכון ומהי התמורה ששולמה עד למועד בו נרשם.


הנימוק הנוגע לתשלום מלוא יתרת התמורה ומסירת החזקה בנכס

21.
הנתבע פירט במסגרת הבקשה כי לאחר שבית המשפט בהליך השִטרי הורה על ביטול העיקולים שהוטלו במסגרת אותו הליך, ניתן ביום 12/03/17 אישור מס שבח לעסקת המכר, ובהמשך שולמה מלוא יתרת התמורה ונמסרה החזקה לידי הקונים.

וכך הצהיר הנתבע בסעיף 3.5 לתצהיר שניתן בתמיכה לבקשה:

"ביום 30.04.17, לאחר שמלוא יתרת תמורת העסקה שולמה על ידי הקונים, נמסרה החזקה בדירה לידי הקונים, כמתחייב מסעיף 4 להסכם המכר".

22.
הנתבע התבקש במהלך חקירתו, מספר פעמים, להציג אסמכתאות אשר יש בהן כדי לבסס את הנטען בתצהירו כמצוטט לעיל. בתוך כך, התבקש על ידי ב"כ התובעים וגם על ידי בית המשפט במהלך הדיון, להציג מסמכים רלוונטיים על מנת שניתן יהיה לעמוד על מועדי תשלום התמורה, אופן התשלום, וכן על מועד מסירת החזקה בדירה לידי הקונים.

[ראו עדותו בעמ' 8 לפרוטוקול שורות 16-31 ובעמ' 9 לפרוטוקול שורות 1-24]


עם זאת, הנתבע לא הציג מסמכים תומכים כלשהם; לא המציא לוח זמנים בו שולמה התמורה; לא פירט למי שולמה התמורה ולאן הופקדה. יכול, כי אילו היה תומך הנתבע את טענתו באשר לגובה התמורה ששולמה והמועד ששולמה באסמכתאות מתאימות, היו מסתתמות טענות התובעים נוכח הוראות הדין הרלוונטיות - אולם אסמכתאות אַין.

23.
הטענות הנוגעות לתשלום התמורה ולמסירת החזקה נטענו בעלמא, לא פורטו כדבעי, ואינן מבססות כנדרש את הבקשה לעיון מחדש. הדברים מקבלים מִשנה תוקף נוכח אי הבהירות שעולה מחקירתו של הנתבע בכל הנוגע לסכומי הכסף ששולמו, למועדי התשלום, ובשים לב להוראות הסכם המכר ובפרט סעיפים 8, 9 ו -11 להסכם.

סיכום

24.
באשר למשכון – הרי שאין עסקינן בנסיבות חדשות שנודעו לנתבע, המבקש עיון מחדש, לאחר ההחלטה; באשר לתשלום התמורה ומסירת החזקה – מדובר אומנם, על פניו, בעובדות חדשות, אולם אלה לא בוססו כלל;

ועל כל האמור – הבקשה נדחית.

25.
הנתבע ישלם לתובעים הוצאות הבקשה בסך 2,500 ₪.

26.
הנתבע יודיע האם עומד הוא על בקשתו לביטול העיקולים, שאז יקבע מועד לדיון במסגרתה תידון הבקשה להטלת העיקולים
de novo
.

27.
החלטה נפרדת באשר לעיקולים שהוטלו אצל החברה המשכנת ועורכת הדין תינתן במסגרת בקשה מספר 12 שהגישו התובעים לתיק ביום 10/05/17.

המזכירות תמציא לצדדים החלטה זו
.

ניתנה היום, ט"ו אייר תשע"ז, 11 מאי 2017, בהעדר הצדדים.









א בית משפט שלום 20246-03/17 א.משה שיווק בע"מ, משה אדרי, גד רוש נ' ראובן סולומון חנן חן חברת ח.י.טבעי מהגליל בע"מ רשות מקרקעי ישראל מרומי שכונת דניה עו"ד מאיה לביא (פורסם ב-ֽ 11/05/2017)