פסקי דין על אליהו נעים | פסקי דין על רביע חוסין

28832-11/14 תאמ     08/05/2017




תאמ 28832-11/14 אליהו נעים נ' רביע חוסין








בית משפט השלום בכפר סבא


08 מאי 2017
תא"מ 28832-11-14 נעים נ' חוסין




בפני

כב' הרשם הבכיר צוריאל לרנר


תובע

אליהו נעים


נגד

נתבע
רביע חוסין



פסק דין


1.
בפני
תביעה שטרית, בסך 14,164 ₪ (3 שיקים, מהם 2 בסך 4,700 ₪ ו-1 בסך 4,500 ₪, בצירוף הפרשי שערוך), שהחלה דרכה בהוצאה לפועל (תיק 500524-03-14), ועברה לסדר דין מהיר לאחר שניתנה רשות להתגונן חלקית (בטענת ההטעיה בלבד).

2.
בקצרה, אלה העובדות שביסוד ההליך והמחלוקת: התובע הוא סוחר רכב, המפעיל מגרש לממכר מכוניות משומשות. ביום 16.6.2013 רכש הנתבע מהתובע רכב מתוצרת סיטרואן, דגם
c4
, שנת ייצור 2008, תמורת מסירת רכב מדגם "מגנום" מתוצרת מיצובישי (הנתבע טען בהתנגדות כי הרכב שמסר הוא מתוצרת איסוזו, אך נראה כי מדובר בטעות) וכן סך 13,900 ₪, שנפרש ל-3 השיקים המדוברים.

3.
הנתבע טוען בתצהירו התומך בהתנגדות, כי העסקה מגלמת תשלום מעל למחיר המחירון של הרכב הנרכש, זאת נוכח מצגי התובע, כי מדובר ברכב בבעלות פרטית, "נקי לחלוטין", ו"חדש, ולא חסר בו בורג אחד". לאחר הרכישה גילה כי מדובר ברכב בבעלות מקורית של חברת החכרה, ובמהלך השבועות הראשונים לאחר הרכישה התגלו תקלות רבות ברכב, בעיות לחץ, בעיות היגוי, נזילות שמן, וכיו"ב. בכך הטעה אותו התובע, והוא זכאי, עקב הטעיה זו, לבטל את העסקה. בחקירתו על תצהיר זה הוסיף, כי מכר את הרכב בהפסד.

4.
התובע הגיש תצהיר עדות ראשית, ובו טען, כי גילה דבר מקוריות הרכב, וממילא לא יכול היה להסתיר זאת, שכן הפרטים מופיעים ע"ג הרישיון, וכי אף מחיר העסקה שיקף זאת. עוד סיפר, כי הציע לנתבע לבדוק את הרכב במכון בדיקה, אך הנתבע ויתר על זכותו זו. לאחר מכן, התברר לתובע כי פניית הנתבע אליו היתה רק לאחר שמכר את הרכב לאדם אחר, ולטענתו הפסיד סך 23,000 ₪ מהמכירה, אך לא הובאה כל ראיה לכך.

5.
בישיבת ההוכחות נחקרו בעלי הדין. התובע טען שאינו זוכר מה היו מחירי המחירון של הרכב שמכר לנתבע ושל הרכב שקיבל ממנו. הוא גם לא ידע לבסס במספרים את טענתו, כי הרכב נמכר במחיר ששיקף את מקורו בחברת החכרה. הוא הכחיש כי סיפר לנתבע, שההערה ברישיון אודות מקוריות הרכב משקפת את היותו מוחזק במגרש, ותיעלם לאחר העברת הבעלות. הוא אישר כי לא צרף לתיק טופס גילוי נאות, אך העיד כי מן הסתם מילא טופס כזה ומסרו לנתבע, אלא שיתכן שהטופס אבד.

6.
הוא טען, כי ערך לרכב בדיקה במגרש המכוניות, באמצעות הציוד שיש ברשותו (שאינו מקיף כציוד שיש במכון בדיקה), ובדיקה זו גילתה שהרכב תקין. הוא אישר, כי לפי דו"ח הבדיקה שצרף הנתבע לתצהירו, מכון בדיקה שבדק את הרכב מצא בו ליקויים שהתובע עצמו לא מצא בו. הוא אישר גם, כי הנתבע פנה אליו וביקש להחליף את הרכב ברכב אחר, וכי הוא נעתר לך, אולם המגעים לא הבשילו לכדי הסכמה מלאה.

7.
הנתבע נחקר וסיפר כי הוא קבלן לעבודות עפר, וכי בעבר רכש כלי רכב אחרים. הוא טען שבדק את המחירון לפני המכירה וכן כשפנה לבא-כוחו, אך לא ידע להסביר מדוע אין ברשותו אסמכתא לממצאים שלו. הוא הסביר, כי חרף המחירים הדומים של שני כלי הרכב, הסכים להוסיף כ-14,000 ₪ משום שתכנן להציע את רכב הסיטרואן אצל יבואן כלי רכב מסחריים תמורת רכב מסחרי, מתוך ציפייה שיקבל הצעה טובה יותר עבורו, בהיותו רכב פרטי. הוא סיפר עוד, כי בעת הרכישה התלווה אליו חבר, והסביר כי לא הגיש תצהיר שלו משום שהוא בחו"ל, אם כי התקשה להסביר מדוע לא צרף תצהיר שלו בעת הגשת ההתנגדות, שאז יכול והחבר היה בארץ.

8.
הוא אישר כי בדק את רישיון הרכב, וראה כי הרכב ממקוריות החכרה, אך טען שהתובע סיפר לו שההערה תיעלם לאחר העברת הבעלות, שכן משמעה הוא שהרכב מוחזק במגרש. הוא אישר כי התובע הוסיף להסכם הרכישה כי הוא אחראי לליקויי מנוע, תיבת הילוכים ושילדה (ככל שיימצאו בבדיקה במכון), אך אף על פי כן לא פנה למכון בדיקה, שכן התובע שכנע אותו שאין בכך צורך.

9.
הוא סיפר, כי התקלות התגלו בתחילת חודש יולי, וכי מכר את הרכב כבר ביום 7.7. הוא תיאר תיקונים בשווי מאות שקלים בודדים, בצירוף מחיר החלפים, אותם רכש בעצמו, ובסך-הכל כ-1,300 ₪.

10.
הוא סיפר, כי בין התיקונים לבין המכירה הספיק לנסוע למגרש המכוניות של התובע ולנהל עמו מו"מ שכשל, שכן התובע הציע לשלם לו עבור הרכב שיוחזר סך של כ-30,000 ₪ במקום שוויו, המתקרב ל-50,000 ₪. עוד סיפר, כי הרכב נתקע בדרכו חזרה הביתה. לדבריו, כבר למחרת מצא קונה לרכבו, אך לא זכר מה היו הנסיבות. הוא אישר כי לקח את הרכב למכון בדיקה ביום 7.7, ואישר כי הדבר היה לצורך המכירה. הוא טען, כי מכר את הרכב בסך 23,000 ₪ במזומן, וכי לא הציג אסמכתא לכך, שכן לא מצא את זכרון הדברים. כשהתבקש להסביר מדוע מכר את הרכב לאותו קונה במחיר כזה, כשהתובע הציע לו, לדבריו, כ-30,000 ₪, הסביר כי ההצעה היתה כרוכה בתוספת תשלום עבור רכב יקר יותר. הוא טען ששוחח עם התובע לפני המכירה, אך לאחר הבדיקה, בנסיון (שלא צלח) להביאו לידי הסכמה, ודבק בטענתו זו גם כשעומת עם כך שבין הבדיקה להעברת הבעלות חלפה כשעה.

11.
אני סבור, כי דין התביעה להתקבל. בפתח הדברים יש להדגיש, כי מאחר שמדובר בתביעה שטרית, ומאחר שהנתבע מודה בעובדות כתב התביעה (מסירת השיקים על מנת שייפרעו, וחילולם), אלא שהוא טוען לזכותו לביטול העסקה עקב הטעיה, הרי שנטל השכנוע רובץ לפתחו.

12.
עיקר החקירה והעדויות היה סביב שאלת הנזק שספג הנתבע, לטענתו, בשל מכירת הרכב בהפסד ובשל תיקונו, אולם לאלה רלבנטיות רק ככל שהיה עולה בידי הנתבע להוכיח את הגנתו היסודית, כי הוטעה על ידי התובע.

13.
בכך, כפי שנראה, כשל הנתבע – ועל כן יש לדחות את הגנתו.

14.
בשני נושאים מיקד הנתבע את טענת ההטעיה – בשאלת מקוריות הרכב ובשאלת מצבו. אלא, שהנתבע הודה בחקירתו, כי ראה את רישיון הרכב לפני שרכש אותו, וראה את ההערה המופיעה בו לגבי מקור הרכב; ועוד הודה, כי נמנע מלקחת את הרכב לבדיקה שכן התובע שכנע אותו שאין בכך צורך.

15.
בשני עניינים אלה לא ניתן לקבל את גרסת הנתבע. זאת, בראש ובראשונה, משום שלא היה זכר לטענות אלה בשלב הדיון בהתנגדות. שם, כזכור, טען הנתבע שהתובע הסתיר ממנו את מקוריות הרכב, ולא טען כי התובע נתן לו הסבר מטעה אודות המידע המופיע במפורש ברישיון.

16.
גם אם נתעלם מחוסר הסבירות שבטענה, שהנתבע האמין להסבר כזה, אשר דומה שלא נדרש ידע רב או ניסיון רב בעסקאות רכב כדי לדעת שהסבר כזה הוא הבל, הרי שהדעת נותנת, שלאחר קבלת ההסבר, וגילוי דבר היותו עורבא פרח, היה הנתבע פונה מייד, ומתייחס מפורשות לעניין זה, הן במכתב בא-כוחו והן בהתנגדות – אלא שאין זכר לכך במסמכים האמורים.

17.
בדומה, גם את דבר הצעת התובע כי הרכב ייבדק במכון בדיקה, וסירוב הנתבע לכך, לא טרח הנתבע לציין בתצהירו התומך בהתנגדות – או במכתב בא-כוחו שצורף לאותו תצהיר – את קיומו של דין ודברים בעניין הבדיקה.

18.
מדובר אפוא בגרסה כבושה, לבד מכך שלפחות בחלקה היא אינה מסתברת.

19.
למעלה מהדרוש אוסיף, כי גם בשאר חלקי פרשיית ההגנה, הנוגעים לתקלות הנטענות, לבדיקה שנערכה, למגעים שהתקיימו, ולתנאי מכירת הרכב לצד שלישי – קיים קושי רב לתת אמון בגרסת הנתבע, בהעדר אסמכתאות שניתן היה לצפות שתוצגנה, החל מהעתקי הדפים הרלבנטיים של מחירון כלי הרכב, עבור דרך זכרון הדברים (והנתבע אף אישר, כי באפשרותו להגיע לרוכש הרכב, דרך בתו, שאת מקום עבודתה הוא יודע), עדים רלבנטיים שהשתתפו עמו בחלק מהמגעים, וכיו"ב.

20.
הנתבע כשל, אפוא, בהוכחת הגנתו, ועל כן לא ניתן לקבלה.

21.
לפני סיום אעיר, כי הגם שמצופה היה שהתובע ימציא העתק טופס הגילוי הנאות שהוא טוען שמילא, ויהיה ערוך ביתר שליטה בנתונים האמורים להיות בידיעתו (כגון: המחירונים הרלבנטיים וכיו"ב) – הרי שאין בהעדרם של אלה כדי לפגום פגימה אנושה במהימנותו, ומאחר שממילא לא עליו רובץ נטל הבאת הראיות, הרי שידו כאן תישאר על העליונה.

22.
אני מקבל את התביעה, באופן זה שיראו את ההתנגדות כאילו נדחתה. הליכי ההוצאה לפועל בתיק 500524-03-14, ככל שעוכבו עקב הגשת ההתנגדות, יחודשו אם לא יפרע החוב בתיק תוך 30 יום.

23.
בנוסף על ההוצאות שנפסקו עם פתיחת תיק ההוצאה לפועל ואגב ניהולו (עד להגשת ההתנגדות), אני מחייב את הנתבע בשכ"ט ב"כ התובע בסך של 1,800 ₪, שיצטברו על החוב בתיק ההוצאה לפועל האמור.


ניתן היום,
י"ב אייר תשע"ז, 08 מאי 2017, בהעדר הצדדים.









תאמ בית משפט שלום 28832-11/14 אליהו נעים נ' רביע חוסין (פורסם ב-ֽ 08/05/2017)