פסקי דין על פאיז סעיד | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

20619-11/09 בל     14/05/2017




בל 20619-11/09 פאיז סעיד נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בחיפה


ב"ל 20619-11-09

14 מאי 2017

לפני:


כב' השופטת
אילת שומרוני-ברנשטיין
נציגת
ציבור (עובדים) : גב' שרה בן איתמר
נציגת ציבור (מעסיקים): גב' זיוה בסר


ה
תובע
פאיז סעיד
ע"י ב"כ: עוה"ד יאן רובינזון ואח'

-

ה
נתבע
המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ: עוה"ד הדס אהרוני
פסק דין

1.
לפנינו תובענה מטעם התובע להכיר בפגיעה בשמיעתו מסוג טנטון כ"פגיעה בעבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה 1995.
2.
בתיק התקיימו מספר דיונים, לרבות דיוני הוכחות, כאשר בדיון שהתקיים ביום 20.6.3013 הסכימו הצדדים על העובדות הרלוונטיות בתיק וכן על מינוי מומחה רפואי בתחום הא.א.ג.. לאחר שהמומחה מונה וכבר ניתנה חוות דעת מטעמו – קיים בית הדין דיון נוסף במסגרתו נוספו עובדות נוספות והמומחה התבקש לשקול עמדתו שוב לאור העובדות שנוספו.

3.
יצוין עוד, כי לאחר דיון ההוכחות השני הודיע הנתבע ביום 12.10.2015 כי הוא מכיר בליקוי השמיעה ממנו סובל התובע כפגיעה בעבודה ועל כן, השאלה היחידה שנותרה במחלוקת הינה האם הטנטון ממנו סובל התובע עובד בתנאי סעיף 84א(ב) לחוק, וספיציפית – האם התובע סובל מטנטון תמידי או לא.

4.
לאחר שהמומחה שמונה נתן 4 חוות דעת מטעמו ולאחר שהצדדים הגישו סיכומים ובית הדין החל במלאכת כתיבת פסק הדין בתיק, ניתנה החלטה ביום 9.10.2016 כי בית הדין סבור שיש מקום למנות מומחה נוסף בתיק, וניתנה לצדדים הזדמנות להביע עמדתם בעניין זה.

5.
התובע הודיע על הסכמתו למינוי מומחה נוסף והנתבע לא הגיב על הודעת בית הדין, ועל כן ביום 14.11.2016 ניתנה החלטה הממנה את ד"ר ברקו, רופא א.א.ג., כמומחה נוסף בתיק.


להלן התשתית העובדות השלמה
6.
התובע יליד 1973.

7.
התובע עבד כנהג ביובית בחב' "אוסקר אקולוגיה" מ-1.4.2006 ועד 12/2008 ואחר כך מ-3/2009 ועד 08/2009.
8.
במסגרת עבודתו נחשף התובע לרעש מזיק, שהגיע לעיתים אף עד לרעש של 94 דציבל.
9.
התובע נחשף לרעש מזיק העולה על המותר גם בתקופות שמחודש 5/1996 ועד 3/2006, למעט חודשים 1-5/2003, 9-12/2003, 9-10/2004 ו- 1/2005.


מינוי המומחה הרפואי הראשון וחוות דעתו
10.
בהחלטתנו מיום 31.10.2013 מונה ד"ר ראובן בן טובים, מומחה בא.א.ג. לשמש מומחה יועץ רפואי (להלן: "המומחה"), לשם מתן חוות דעת רפואית בעניין הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע למצבו הרפואי.

לאור הסכמת הנתבע להכיר בליקוי השמיעה ממנו סובל התובע כפגיעה בעבודה ומאחר והמחלוקת בתיק מתייחסת אך ורק לשאלה האם סובל התובע מטנטון תמידי, אם לאו, נתייחס רק לתשובותיו של המומחה לעניין סוגיה זו.

11.
בחוות הדעת מיום 17.2.2014 קבע המומחה:





12.
למומחה נשלחו שאלות הבהרה על פי בקשות הצדדים כדלקמן:

השאלות עליהן יתבקש המומחה להשיב הן כדלקמן
:
החלטת בית הדין מיום 31.10.15
5.
האם בחומר הרפואי שהועבר למומחה מצוי תיעוד על כך שהתובע התלונן על טנטון/רעש תמידי מהם הוא סובל?

6.
מתי תועדה לראשונה תלונת התובע על טנטון ברשומה רפואית?
7.
האם קיימות מספר פניות לטיפול רפואי עקב הטנטון ובאילו תאריכים מתועדות פניות כאלה ברישומים הרפואיים שהועברו למומחה ומה נרשם בכל תאריך?

8.
האם הפניות היו עקב פגיעה בתפקוד והאם התובע התלונן על פגיעה בתפקוד במסגרת פניות אלה?

שאלות מבקשת התובע מיום 25.7.15

9.
אלו בדיקות מבוצעות בדרך כלל לצורך קביעת / שלילת קיומו של טנטון?
10.
האם בוצעו בדיקות אופייניות לטנטון בעניינו של התובע?
11.
בסעיף 9.7 לחוות דעתך מיום 9.2.14 כתבת כי "כל הדיווחים הם באותו הנוסח כתמונת ראי(ע"י ד"ר שארל חדד), קרי נוסחם זהה לחלוטין" , אנא השב מה הפסול בתלונות הרשומות באותו הנוסח כתמונת ראי?

12.
מה היית מצפה לראות רשום ברשומה הרפואית כאשר מדובר על אותן תלונות חוזרות של מטופל?"

13.
ביום 23.12.2015 התקבלה חוות דעתו של המומחה כדלקמן:-

14.
ביום 24.12.2015 נתן בית הדין צו לסיכומים. התובע הגיש סיכומים מטעמו ביום 21.3.2016 והנתבע הגיש סיכומים ביום 2.5.2016, כאשר בית הדין התבקש בסיכומי הנתבע לדחות את תביעת התובע, או לחילופין, להעביר למומחה שאלת הבהרה נוספת.

15.
ביום 19.6.2016 ניתנה החלטת בית הדין, כי הוא סבור שיש מקום להפנות למומחה שאלות הבהרה נוספות, כאשר בית הדין נתן לצדדים הזדמנות להביע עמדתם לעניין זה.

16.
באותו יום התקבלה הודעת ב"כ התובע כי הוא מסכים להעברת השאלות הנוספות כאשר הנתבע לא הגיב להחלטה.

17.
אשר על כן, ביום 6.7.2016 ניתנה החלטת בית הדין במסגרתה הופנו למומחה שאלות ההבהרה במסגרתן היה עליו להבהיר האם ניתן לקבוע כי התובע סובל מטנטון כהגדרתו בסעיף 84א(ב) לחוק הביטוח הלאומי, וככל שהתשובה היא חיובית - האם התובע סובל מטנטון תמידי או טנטון לא תמידי.

18.
ביום 11.8.2016 התקבלה חוות דעתו של המומחה כדלקמן:
19.
ביום 11.8.2016 ניתן צו נוסף לסיכומים.

20.
כפי שפורט לעיל – לאחר שהצדדים הגישו את סיכומיהם – מונה מומחה נוסף, ד"ר ברקו, אשר התבקש לחוות דעתו בעניינו של התובע.

21.
ביום 20.12.2016 התקבלה חוות דעתו של ד"ר ברקו, כדלקמן:

22.
על פי בקשת התובע – הופנו למומחה שאלות הבהרה וביום 14.2.2017 התקבלה חוות דעתו של המומחה כדלקמן:




סיכומי הצדדים

23.
בסיכומי התובע

מיום 2.4.2017 נטען, כי המומחה החדש שמונה מבהיר כי טנטון היא תלונה סובייקטיבית ואין במבחני הטנטון לשלול או לחייב באופן פוזיטיבי.

24.
בתקופה של 3 שנים, בין 2007 ל-2010 קיים תיעוד של 10 ביקורים בהם הלין התובע על טנטון ואף התלונן על פגיעה בתפקוד.

25.
מחוות דעתו של ד"ר חדד (מטעם התובע) עולה, כי התובע סובל מטנטון תמידי ותלונותיו הן נכונות ואמיתיות.

26.
אין בעברו של התובע או בתעודות המחלה כל סיבה אחרת לפגיעה באוזן הפנימית ועל כן יש לקבל את תלונת הטנטון כנובעת מחשיפה לרעש מזיק במהלך שנות עבודתו.

27.
מחוות דעתו של ד"ר חדד עולה כי בדיקת מאפייני הטנטון כנראה לא בוצעה כראוי, ועל כן, על פי עדותו של התובע והתרשמות בית הדין מאמינותו ועל בסיס התיק הרפואי יש לקבל את תביעתו במלואה.

28.
לטענת הנתבע בסיכומיו

השאלה היחידה העומדת לדיון הינה האם התובע סובל מטנטון כהגדרתו ברישא של סעיף 84א(ב) לחוק הביטוח הלאומי.

29.
מבדיקת מאפייני טנטון מיום 13.11.2008 ומהמבחן האודיולוגי מיום 15.12.2003 שהם שני רישומים שונים ובלתי תלויים עולה, כי התובע אינו סובל מטנטון תמידי.

30.
מנגד, קיימים רישומים בכרטיס א.א.ג. של התובע בדבר טנטון טורדני העונים על תנאי של פניות חוזרות ונשנות אך אין ברישומים האלה כדי להעיד על כך שהתובע סובל מטנטון תמידי, מה גם שעל פי חוות דעתו של המומחה הראשון שמונה, ד"ר אלי בן טובים, תמוה שב-8 דיווחים התלונות כמעט זהות ללא שינוי באופי התלונות או חומרתן או המסקנות או דרכי הטיפול. כך למשל, ברישום מיום 16.8.2007 וברישום מיום 16.7.2010, בשניהם דווח על אי שווי משקל מזה כשבוע וזה מצביע ללא עוררין על כך שמדובר ברישומים מגמתיים ולא אמיניים המהווים העתקה של תלונות קודמות ללא כל אבחנה.

31.
ד"ר ברקו המומחה הנוסף שמונה ציין בחוות דעתו, כי לא ברור מהתיק הרפואי האם התובע סובל מטנטון תמידי שכן ברישומים אין תיאור של אופי הטנטון.

בחוות דעתו המשלימה חיווה ד"ר ברקו דעתו כי סביר יותר שמדובר בטנטון לא תמידי שאינו פוגע בתפקוד.
32.
הנתבע מפנה לפסקי דין שונים שבהם קבעו המומחים שאם המבוטח לא חש בטנטון בעת שביצעו לו בדיקת מאפייני טנטון הרי שלא מדובר בטנטון תמידי.

33.
בעניינו קיימים שני רישומים שונים, בלתי תלויים שנערכו על ידי בודקים שונים בהתייחס ספציפית לאיפיון הטנטון אשר שוללים פוזיטיבית קיומו של טנטון תמידי.


דיון והכרעה
34.
כפי שפורט לעיל
– בתיק זה השאלה העומדת לפנינו הינה האם התובע סובל מטנטון בהתאם להוראות סעיף 84א(ב) לחוק הביטוח הלאומי אשר קובעות

"ב)
רעש תמידי באוזניים (להלן – טנטון) עקב חשיפה לרעש לא יוכר כפגיעה בעבודה, אלא אם כן התקיים בסעיף קטן (א) וכן כל אלה –

...
(3)
הפגיעה בתפקוד עקב הטנטון חייבת להיות חוזרת ונישנות לטיפול רפואי שתועדו ברשומה רפואית"

35.
כפי שניתן
לראות – בהתאם לחוק – על מנת שטנטון יוכר כפגיעה בעבודה, יש צורך כי יהיה טנטון תמידי וכן יש צורך כי תהיה פגיעה בתפקוד.
36.
שני המומחים מטעם בית הדין נתבקשו לבדוק האם התובע עומד בתנאי החוק, כאשר המומחה הראשון סבר שהליקויים בשמיעתו של התובע אינם קשורים לעבודתו והמומחה השני קבע, שעל אף שאינו יכול לקבוע בוודאות – קיימת סבירות שהתובע אינו סובל מטנטון תמידי. כמו כן קבע אותו מומחה שהתובע לא התלונן על פגיעה בתפקוד כתוצאה מהטנטון.
37.
מכל מקום, מאחר ועסקינן בתיק אזרחי, הרי שעל התובע מוטל הנטל להוכיח תביעתו מעבר ל- 51% .
במקרה דנן, התובע לא עמד בנטל זה שכן מחוות דעת המומחים שמונו מטעם בית הדין עולה, כי הסבירות היא שהתובע אינו סובל מטנטון תמידי.
יתרה מכך, על פי דין חוות דעתו של ד"ר ברקו, ממילא התובע לא הוכיח פגיעה בתפקודו כתוצאה מהטנטון – ועל כן, ברי שלא מתקיימים תנאי סעיף 84א(ב) לחוק.
38.
באשר לבדיקת מאפייני טנטון והמשמעות של בדיקות אלה, משהמומחים התייחסו לבדיקות בחוות דעתם ואף ניתחו אותם, אין אנו סבורים שעלינו ליתן לתוצאות הבדיקות משמעויות שונות מאלו שניתנו על ידי המומחים שמונו מטעם בית הדין.
39.
באשר לחוות דעתו של ד"ר חדד – תחילה יצוין, כי מדובר בחוות דעת מטעם התובע כאשר בתיק מונו מומחים מטעם בית הדין. על פי הפסיקה, יש להעדיף את חוות דעתם של המומחים האובייקטיבים אשר מונו מטעם בית הדין. על כן,
ולאור הקשיים בחוות דעתו של ד"ר חדד כפי שפורטו בהרחבה בסיכומי הנתבע – אין אנו יכולים לבסס פסק דיננו על חוות דעתו של ד"ר חדד אלא על חוות הדעת של המומחים מטעם בית הדין בלבד.
40.
מכל המפורט לעיל ומשהתובע לא הוכיח את תביעתו – התביעה לעניין הכרה בטנטון כפגיעה בעבודה נדחית.
41.
אין צו להוצאות.
42.
הצדדים רשאים לערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מתאריך המצאת פסק הדין.

ניתן היום, י"ח אייר תשע"ז, (14 מאי 2017
)
, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.






נציגת ציבור (עובדים)
גב' שרה בן איתמר

אילת שומרוני-ברנשטיין
, שופטת

נציגת ציבור (מעסיקים)
גב' זיוה בסר








בל בית דין אזורי לעבודה 20619-11/09 פאיז סעיד נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 14/05/2017)