פסקי דין על יצחק לוי | פסקי דין על ג'ואל יעל לוי | פסקי דין על שלמה דהן

15983-11/12 א     15/05/2017




א 15983-11/12 יצחק לוי, ג'ואל יעל לוי נ' שלמה דהן








בית משפט השלום באשדוד



ת"א 15983-11-12 לוי ואח' נ' דהן ואח'





בפני

כב' סגן הנשיאה, השופט גיל דניאל



תובעים

נתבעים שכנגד

1
.
יצחק לוי

2
.
ג'ואל יעל לוי



נגד


נתבע

תובע שכנגד

שלמה דהן






פסק דין


התובעים (הנתבעים שכנגד) הינם בני זוג, בעלי הזכויות והמחזיקים במגרש ברחוב ענבר 12 באשדוד.
הנתבע (התובע שכנגד) הינו קבלן רשום העוסק בעבודות בניה, לרבות עבודות גמר.

המחלוקת בין הצדדים אשר נדונה במסגרת התביעה והתביעה שכנגד, עניינה בהתקשרות בין הצדדים לביצוע עבודות שלד ועבודות גמר של בית מגורים.

התביעה

התובעים הגישו תביעה כספית על סך 526,456 ₪, אשר עניינה בטענות לליקויי בניה שהתגלו בעבודות שביצע הנתבע.

לטענת התובעים, ביום 23.1.11 נחתם בין הצדדים הסכם לביצוע עבודות שלד של ביתם הפרטי.
לאחר השלמת ביצוע עבודות השלד, ועוד טרם התגלו לטענתם ליקויי הבניה, התקשרו עם הנתבע ביום 5.5.11 בהסכם לביצוע עבודות גמר של ביתם.

בהתאם להסכם, התחייב הנתבע לבצע ולהשלים את כל העבודות הכרוכות בבניית הבית עד למסירת הבית לידי התובעים כשהוא מוכן לקבלת טופס 4 וראוי למגורים, להכין את התשתיות הנדרשות, לתאם בין הגורמים השונים, להזמין ולעקוב אחר עבודות קבלני המשנה לצורך סיום העבודות ולפקח על ביצוע העבודות באתר הבניה בכל השעות בהן מתבצעת העבודה, בין בעצמו ובין אם באמצעות מפקח מטעמו.

עוד טוענים התובעים כי הנתבע התחייב לסיים את העבודות עד ליום 1.3.12.

לטענת התובעים, הנתבע לא עמד בהתחייבויותיו על פי ההסכם ופעל תוך ביצוע הפרות יסודיות של ההסכם. התובעים טוענים, כי הנתבע לא פיקח על ביצוע העבודות בשטח, לא עמד בקשר עם קבלני משנה וסירב לתקן את הליקויים שגרם, כך שלא ניתן היה להמשיך בהשלמת העבודות ועל כן נוצר עיכוב ניכר אשר גרם לנזקים לתובעים ואף אילץ אותם לעבור לגור במרתף הבית.

התובעים מוסיפים וטוענים כי העבודות שבוצעו נעשו ברשלנות ואף התגלו ליקויי בניה רבים בבית לרבות ליקויי רטיבות קשים ביותר במרבית חלקי הבית, אשר תוקנו ע"י הנתבע אולם אלו הופיעו פעם נוספת כך שהתיקון היה לא יעיל.

לטענת התובעים, ביום 22.5.12 ועוד טרם ראוי היה הבית למגורים, דרש הנתבע באופן מפתיע לבצע מסירה של הבית, ומשסירבו התובעים ודרשו ממנו להשלים ביצוע כל העבודות ולתקן הליקויים, בחר להודיע על הפרה יסודית מצד התובעים שכן הבית מוכן זה מכבר למסירה וביום 20.6.12 ביצע הנתבע מסירה חד צדדית של הנכס.

הסכומים אותם דורשים התובעים בכתב התביעה, הינם כדלקמן:

סך של 308,738 ₪ פיצוי בגין ליקויים בדירה, לרבות עלות הפיקוח על ביצוע התיקונים.
סך של 106,178 ₪ פיצוי בגין תיקון ליקויי חיפוי אבן.
סך של 41,448
₪ הוצאות נוספות להן נדרשו התובעים בגין עבודות גמר שעוד נותרו לביצוע.
סך של 10,414 ₪ בגין עבודות בהן נשאו התובעים לתיקון (החלפת ריצוף עקב איטום לקוי, התקנת דלת ראשית עקב קיר עקום כתוצאה מביצוע רשלני של עבודות הכנה, התקנת גלאי נפח בשל ביצוע לקוי של תשתיות תקשורת, פירוק והרכבה מחדש של קופינג במספר מקומות בבית).
סך של 8,734 ₪ בגין חומר מיותר שנרכש ע"י התובעים עקב טעויות בחישוב החומרים הדרושים לביצוע העבודות.
סך של 13,500 ₪ בגין פיצוי מוסכם בגין איחור במסירה.
סך של 3,500 ₪ בגין עלות חוות דעת מומחה.
סך של 3,944 ₪ בגין עלות בדיקות מכון התקנים.
סך של 5,000 ₪ בגין תיקון ליקויים שנגרמו בבית השכנים.
סך של 25,000 ₪ בגין טרדה ועוגמת נפש, אובדן ימי עבודה, שיחות טלפון והתמודדות מול קבלני המשנה.

הנתבע בכתב ההגנה טען, כי הוא מילא אחר חובותיו על פי ההסכמים שנחתמו בין הצדדים באופן המקצועי ביותר. לעמדת הנתבע, הוא סיים את העבודות אשר נטל על עצמו לבצען, הן בהקמת השלד והן עובודת הגמר, בהתאם למוסכם בין הצדדים.

הנתבע מדגיש, כי בניגוד לנטען על ידי התובעים, הוא לא התחייב מעולם באף אחד מההסכמים עם התובעים למסור את הבית כשהוא מוכן לקבלת טופס 4 וראוי למגורים.

ביחס למועד סיום ביצוען של העבודות, הנתבע טוען כי העיכוב נבע בשל מחדלים ונסיבות נוספות אשר נעוצות בתובעים. לעמדת הנתבע, התובעים הם אלו אשר גרמו לעיכובים בביצוע העבודות.

הנתבע מפנה לנסיבות שונות הנעוצות בתובעים אשר גרמו לעיכוב. בכלל זאת, מצביע הנתבע על עיכובים בביצוע העבודות שנגרמו בשל בעיות באספקת המרכיבים שעל פי ההסכם היה מוטל על התובעים לספק, כגון שיש לקוי, אספקת ריצוף וחיפוי שהגיע בכמויות לא נכונות. עוד טוען הנתבע לעיכובים שנגרמו בשל התלבטויות התובעים בבחירת קרמיקה לאמבטיות, אי אספקה במועד של המטבח, גופי תאורה, כלים סניטריים, ארונות אמבטיה, וכן גרמי מדרגות.

בנוסף, לטענת הנתבע, העיכוב בהשלמת העבודות נבע גם מחריגות בניה אשר הצריכו תיקון התוכניות וקבלת היתר בניה, דבר אשר היה באחריות התובעים ולא בשליטתו.

התביעה שכנגד

הנתבע הגיש תביעה שכנגד, על סך 343,396 ₪, שעיקרה בטענה לקיומו של חוב כספי שנותר בגין ביצוע העבודות על ידיו, לרבות בקשר לתוספות ושינויים אותם דרשו התובעים לבצע במהלך הקמת בית המגורים.

לטענתו, התובעים הפרו הפרה יסודית את ההסכמים שנחתמו בין הצדדים בכך שהתוכניות אשר סופקו עם חתימת ההסכם לביצוע עבודות השלד שונו על ידי התובעים באופן תכוף ואף חלקן סופק לאחר תחילת ביצוע העבודות, בחוסר תום לב, דבר שהפך את הסכם עבודות הגמר לקשה לביצוע.

הנתבע טוען, כי כאשר סיים לבצע את כל העבודות אשר היו תלויות בו, ביקש לבצע מסירה של הבית לאחר שגם התחייב כי ככל ויתגלו ליקויים הוא ידאג לתקנם ותוך מתן הסבר לתובעים כי אין באפשרותו להמתין למילוי מלוא חובותיהם על פי ההסכם. משסירבו התובעים, נאלץ לבצע מסירה חד צדדית של הבית.

לפיכך, דורש הנתבע (התובע שכנגד),לחייב את התובעים (הנתבעים שכנגד) בסכומים הבאים:

סך של 85,000 ₪ כולל מע"מ, בגין חוב שנותר עבור ביצוע העבודות בהתאם להסכם עבודות הגמר.
סך של 143,354 ₪ כולל מע"מ, בגין עבודות נוספות שביצע לפי דרישת התובעים.
סך נוסף של 2,215 ₪ תוספות ועבודות בלתי משולמות.
סך של 35,000 ₪ בגין אובדן והשחתת זמן וימי עבודה, טרדה וטרחה ועוגמת נפש.

התובעים (הנתבעים שכנגד) מכחישים את טענות הנתבע בתביעתו שכנגד. לעמדתם, הנתבע אינו זכאי לתשלום נוסף בקשר לעבודות הכלולות בהסכמים בין הצדדים, שכן לא ביצע את מלוא העבודות אשר נדרש לבצען. בנוסף, אינו זכאי לתשלום בטענה לביצוען של עבודות נוספות, הואיל והעבודות שביצע, היו חלק מהעבודות הכלולות בהסכמים ולא מדובר בעבודות נוספות אשר בגינן זכאי לתשלום נוסף מעבר לתשלום הקבוע בהסכמים בין הצדדים.


חוות דעת המומחים

כתב התביעה נתמך בחוות דעת מהנדס, אברהם בן עזרא, מיום 11.6.12 וכן בחוות דעת משלימה של המהנדס מר בן עזרא, מיום 11.9.12.

הליקויים שנמצאו ע"י המומחה מטעם התובעים בחוות דעתו מיום 11.6.12 כוללים את הסכומים הבאים:
-
עלות התיקונים: 222,120 ₪.
-
עלות פיקוח הנדסי: 22,212 ₪.
-
מע"מ (בשיעורו באותה עת): 39,093 ₪.
-
עלויות בלתי צפויות מראש: 22,674 ₪ .
-
סה"כ: 306,099 ₪.
בחוות הדעת הנוספת, מיום 11.9.12, התייחס המומחה מטעם התובעים לליקויים נוספים בנושא חיפוי חוץ-אבן שנמצאו בנכס לאחר שהתקבלו תוצאות בדיקת מכון התקנים עליהן המליץ בחוות דעתו הקודמת (סעיף 27 לחוות הדעת מיום 11.6.12). המומחה מטעם התובעים העמיד עבודות התיקון הנוספות בנושא חיפוי החוץ בסך של 82,500 ₪ לא כולל מע"מ ופיקוח הנדסי.

הנתבע (התובע שכנגד) הגיש חוות דעת של מומחה מטעמו, מהנדס הבנין מר קליסברג יעקב מחברת טרמינל שירותי הנדסה, אשר הוגשה לאחר שהמומחה בדק את הבית ביום 14.3.13. לעמדת המומחה מטעם הנתבע, הבית בנוי ברמה גבוהה ולמעט מספר ליקויים ותיקונים אשר ניתן בנקל להשלימם.

סיכום הליקויים שנמצאו על ידי המומחה מטעם הנתבע
עומד על הסכומים הבאים:
-
עלות תיקון ליקויים : 9,500 ₪ ללא מע"מ.
-
במידה ויימצא כי הרטיבות במרתף נגרמה עקב מחדלי הקבלן תעמוד עלות התיקון
על סך של 20,200 ₪ ללא מע"מ.
-
אומדן העלויות נקבע בהתאם לכך שהנתבע עצמו יבצע התיקונים ולא צד ג'.

הנתבע (התובע שכנגד) הגיש חוות דעת נוספת של המומחה מטעמו, בתמיכה לתביעה שכנגד. בחוות דעת זו מתייחס המומחה מטעם הנתבע (התובע שכנגד) לעבודות הנוספות שבוצעו בבית התובעים מעבר להתחייבות על פי ההסכמים.

המומחה מטעם הנתבע (התובע שכנגד) מעריך את עלויות התוספות בסך כולל של 136,300 ₪ (לא כולל מע"מ). לסכום זה יש להוסיף עלויות נוספות בגין ביצוע והתקנת עבודות ואביזרי חשמל ברחבי הבית מעבר לנדרש על פי התוכניות בהתאם לדוח החשמלאי מר אשר בן ישי.

בית המשפט הורה על מינויו של מומחה מטעם בית המשפט, מהנדס הבניין, מר אורמן דן.
המומחה מטעם בית המשפט הגיש חוות דעתו מיום 28.1.14 בהמשך למספר ביקורים שערך בנכס.

בחוות דעתו מתייחס המומחה הן לעלות תיקון הליקויים שנמצאו בנכס והן לעניין התמורה המגיעה לתובע שכנגד בהתאם לתביעתו הנגדית לעניין עלויות יתרת התשלום לפי ההסכם ועלויות העבודות הנוספות וזאת מבלי להיכנס למחלוקות המשפטיות בין הצדדים.

כמו כן, לעניין ליקויים בעבודות החשמל, הסתייע המומחה בבודק חשמל מוסמך, מר ליאוניד יעקובוביץ, אשר בדק בנוכחות הצדדים את כל העבודות כולל חוסרים, תיקונים ועבודות נוספות וצירף את מסקנותיו לפיהן עלות השלמת העבודה לאחר הפחתת עבודות נוספות מעניקה לתובעים זיכוי בסך 15,450 ₪. לעניין עלויות של 3,200 ₪ עבור חציבות בקירות ובתקרת הבטון, לגביהן טען הקבלן כי אלו נדרשו במסגרת שינויים לאחר גמר השלד ומנגד טוענים התובעים כי תכנית השינויים סופקה לקבלן עוד לפני יציקת המרתף, קבע המומחה כי במידה ותוכנית השינויים התקבלה לאחר שלב של יציקות בטון, זכאי הקבלן לתשלום עבור ביצוע עבודות אלו.

סיכום הסכומים המפורטים בחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט:

עלות תיקון הליקויים כולל חשמל: 48,300 ₪.
עלות תיקון חיפויי החוץ: 30,000 ₪.
זיכוי לפי מחירי חוזה (מיתרת התשלום לפי ההסכם): 12,000 ₪.
עלות עבודות נוספות: 56,230 ₪.
הסכומים האמורים אינם כוללים מע"מ.

ב"כ הצדדים הפנו למומחה מטעם בית המשפט שאלות הבהרה והמומחה השיב באופן מפורט לשאלות שהוצגו לו.

בתשובות המומחה לשאלות הבהרה קבע המומחה כי יש לתקן סיכום חוות הדעת כדלקמן:
עלות תיקון הליקויים תתוקן ותעמוד על סך של 49,050 ₪ ובתוספת של
7.5% בגין פיקוח הנדסי.
עלות תיקון חיפויי החוץ תתוקן ותעמוד על סך של 31,480 ₪.
עלות עבודות נוספות תתוקן ותעמוד על סך של 60,230 ₪.

הן המומחים מטעם הצדדים והן המומחה מטעם בית המשפט וכן איש המקצוע בתחום החשמל שסייע למומחה, העידו בבית המשפט ונחקרו בהרחבה על ידי ב"כ הצדדים ביחס
לחוות דעתם.

העדויות מטעם הצדדים

מטעמם של התובעים (הנתבעים שכנגד) הוגשו תצהירי עדות ראשית של התובעים אשר מתארים את מהלך הדברים ביחס לנסיבות הקשורות להתקשרות בין הצדדים לביצוע עבודות הבניה השונות.

התובעים הגישו תצהיר של גב' רינה מגן, אדריכלית מטעם התובעים, אשר תצהירה התייחס לנושאים נוספים הקשורים בביצוע העבודות.

מטעמו של הנתבע (התובע שכנגד) הוגש תצהיר עדות ראשית של הנתבע, אשר מתאר את מהלך הדברים באשר לביצוע עבודות הבניה לרבות הנסיבות לעיכוב לשיטתו.

מטעם הנתבע הוגשו תצהירי עדות ראשית של העדים הבאים:

אשר בן ישי,
קבלן משנה בתחום החשמל אשר ביצע עבודות החשמל בבית התובעים אשר תצהירו התייחס לביצוע עבודות החשמל.

מיכאל מיארה
, קבלן משנה בתחום האינסטלציה אשר ביצע עבודות האינסטלציה בבית התובעים אשר תצהירו התייחס לנסיבות ביצוע העבודות בתחומו ולשינויים שביקשו התובעים לבצע בעבודות האינסטלציה.

פאחר אלדין עזדין שחאדה
, עבד אצל הנתבע כקבלן משנה לביצוע עבודות שונות. מסר תצהירו באשר לנסיבות ביצוע העבודות בבית התובעים.

אייל שמש
, מנהל תחום אבן ושיש בחברת לסרי גלאס פלוס בע"מ, ממנה הזמינו התובעים שיש לחיפוי קירות החוץ וכן מדרגות שיש בפני
ם לביתם.

מרדכי זהבי
, קבלן תקשורת אשר הוזמן לביצוע עבודות תקשורת בביתם של התובעים. העיד באשר לנסיבות ביצוע עבודות אלה והפסקתם ע"י התובעים.

העדים שתצהירי העדות הראשית שלהם הוגשו על ידי הצדדים, העידו בבית המשפט ונחקרו בחקירה נגדית אודות המפורט בתצהיריהם.

כמו כן, התובעים זימנו למתן עדות מספר עדים נוספים שלגביהם לא הוגש תצהיר עדות ראשית:

יעקב בגדדי
העיד באשר לחשבוניות של התקנת מערכת האזעקה לתובעים.

סרגיי רייס
, חשמלאי, העיד לעניין החשבוניות שהונפקו לתובעים בקשר לעבודות החשמל.

זוהר פייסיק
, נציג מכון התקנים אשר העיד באשר לאופן ביצוע בדיקת מכון התקנים (תעודת הבדיקה מיום 4.9.12 צורפה כחלק מחוות דעתו של המומחה מטעם התובעים, מוצג ת/14 לתיק המוצגים של התובעים).

שני התובעים (הנתבעים שכנגד), הנתבע (התובע שכנגד) וכל העדים המפורטים לעיל, העידו בבית המשפט ונחקרו על ידי ב"כ הצדדים.


המחלוקת לגבי איחור בביצוע העבודות

כל צד מטיל את האחריות לעיכובים שנוצרו בביצוע העבודות על כתפי הצד השני.

התובעים טוענים כי בהתאם להסכם ביצוע עבודות גמר היה על הנתבע לסיים ביצוע העבודות עד ליום 1.3.12 אולם הנתבע התעכב בביצוע העבודות, לא השלים את העבודות במועד הקבוע בהסכם, דבר שאילץ אותם לשכור דירה ומחסן לאחסון חפציהם למשך חודשיים וחצי עד שעברו להתגורר במרתף הבית וזאת על מנת להקטין את נזקיהם.
על כן לעמדתם יש לחייב את הנתבע בפיצוי מוסכם לכל יום איחור במסירה.

מנגד, טוען הנתבע כי השינויים בתוכניות העבודה שנדרשו ע"י התובעים לאחר תחילת ביצוע העבודות הביאו להימשכות העבודות. כך גם עיכובים הקשורים לאי אספקת חומרים או מוצרים שעל התובעים היה לספקם הביאו לעיכובים.

בהתאם לסעיף 10 (א) להסכם עבודות הגמר, מועד סיום העבודות הינו לא יאוחר מיום 1.3.12, אולם במידה וחל עיכוב בנסיבות התלויות במזמינים, יידחה יום סיום העבודות בהתאם. כמו כן נקבע כי איחור של עד 20 ימי עסקים לא ייחשב כאיחור במסירה.

לאחר שבחנתי את העדויות ואת המסמכים הנוגעים למחלוקת זו ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים בעניין, הגעתי למסקנה לפיה חל עיכוב מסוים שמקורו באחריות הנתבע, אולם ניתן לייחס חלק מהעיכוב גם לתובעים. מכאן, שלשני הצדדים הייתה תרומה לעיכובים בביצוע העבודות.

כך לדוגמא, אחת מטענות הנתבע היתה כי חל עיכוב באספקת המטבח, דבר ההמצוי באחריות התובעים. מעדות התובעת עלה כי המטבח היה מוכן אולם התקנתו עוכבה בגלל הרטיבות שהתגלתה בדירה. עדותה של התובעת מתיישבת עם מכתב מחברת רגבה (ת/7) ממנו עולה כי העיכובים נבעו מבעיה
באזור המטבח ועל כן דחו את אספקת המטבח. אני מקבל את עדות התובעת בהקשר זה ומכאן עולה, כי התקנת המטבח לא עיכבה את השלמת העבודות.

מנגד, מעדותו של הנתבע עלה כי חלו עיכובים שלא בשליטתו למשל לעניין קבלן האלומיניום אשר התעכב עם התקנת המשקופים העיוורים אשר רק לאחר התקנתם יכול היה לקחת מידות לחיפוי שיש ועל כן לא היה באפשרותו לסיים עבודות בהן היה תלוי בקבלן מטעם התובעים.

כך גם העיד הנתבע, כי לא סיפקו לו מוצרים סניטריים ולכן לא היה באפשרותו לסיים ביצוע עבודות אלה אשר ביצוען תלוי בספקים מטעם התובעים שלא סיפקו מוצריהם.

עם זאת, גם מעדותו של הנתבע עלה כי היו איחורים שנבעו גם מביצוע לקוי של חלק מהעבודות כגון פירוק המרתף כתוצאה מרטיבויות.

באשר לעיכובים הנטענים הנובעים משינויים שביקשו התובעים, האדריכלית מטעם התובעים העידה כי הגישה תכניות להיתר לחלק מהמרתף ובמהלך תכניות העבודה התלבטו התובעים ואת הבקשה להגדלת המרתף הגישו במהלך הבניה, אולם לטענתה לא מדובר בחריגות בניה אלא בחריגה מההיתר שהצריכה הגשת בקשה להיתר למרתף כולו.

מעדותה של האדריכלית מטעם התובעים עולה כי אמנם היו עיכובים הקשורים להליכי הבניה וקבלת היתר, אולם אלו לא נדרשו שינויי תב"ע אלא ניוד שטחים ולכן גם אם ייתכן ועניין זה הביא לעיכוב מסוים בביצוע העבודות, עדיין ניתן היה להתקדם במקביל לקבלת ההיתר.

ממכלול העדויות שבאו בפני
ניתן להבין שהיו איחורים הדדיים של הנתבע ושל התובעים באמצעות קבלנים שלהם או ספקים שלא סיפקו מוצרים.

לפיכך, איני מוצא כי ראוי וצודק להטיל על הנתבע תשלום פיצויים, לרבות בהתאם לסעיף הפיצוי המוסכם הקבוע בהסכם בין הצדדים לעניין איחור בביצוע העבודות. כל זאת, משום שלא ניתן להטיל את מלוא האחריות לעיכובים בבניה על צד זה או אחר, ועל כן עולה כי לצדדים אחריות משותפת לעיכוב בביצוע העבודות. עם זאת, לעניין חלקו של הנתבע בעיכובים השונים אשר נכללו בגדר מכלול הנסיבות שהובילו להשלמת ביצוע העבודות במועד מאוחר מהקבוע בהסכם, יהיה מקום לתת לכך את הדעת בעת פסיקת הפיצוי לתובעים בגין עוגמת נפש וטרדה.


יתרת התמורה החוזית המגיעה לנתבע (התובע שכנגד) בגין העבודות ע"פ ההסכם

הנתבע (התובע שכנגד) טוען כי לתובעים (הנתבעים שכנגד) נותר חוב בסך של 85,000 ₪ בגין עבודות הבסיס על-פי ההסכם המקורי (סעיף 10 לתצהיר הנתבע).

מנגד, מתצהירם של התובעים, עולה כי לגרסתם עמדו בחובותיהם החוזיות כלפי הנתבע למעט סך של 60,000 ₪ אשר נמנעו לשלמו ולגביו הודיעו לנתבע כי מקזזים סכום זה על חשבון העבודות שלא הושלמו על ידו והנזקים שנגרמו.

לפיכך, לטענת התובעים, הם אינם חבים לנתבע את תשלום יתרת התמורה החוזית שכן לטענתם, לא השלים את יתרת העבודות.

בנספח ת/8 מפרט הנתבע רשימה של עבודות שביצע ולגביהן דורש תשלום. עיון מדוקדק בסעיפים הנדרשים לתשלום בהתאם לנספח זה מעלה כי המדובר בעבודות אשר נכללו בהסכם גמר העבודות אשר נחתם ע"י הצדדים ולגביהן דורש התובע שכנגד סך של 60,000 ₪ שנותרו לתשלום.

בנספח זה אשר נערך ע"י הנתבע ביום 29.4.12 עולה לכאורה, כי יתרת התשלום בגין העבודות שכבר בוצעו בפועל על-פי ההסכם המקורי עומדת על סך של 60,000 ₪ ולא 85,000 ₪. מכאן, שהמכתב האמור תומך לכאורה בעמדת התובעים לפיה יתרת התשלום עומדת על סך של 60,000 ₪ בלבד.

ניתן לומר, כי לגבי העבודות המפורטות במכתב האמור (הנכלל במוצג ת/18) אין למעשה מחלוקת על חובת התובעים בתשלום יתרת התמורה החוזית. עם זאת, הנתבע פרט בתצהירו עבודות נוספות אשר נכללו במסגרת העבודות המתחייבות לפי ההסכם בין הצדדים (להבדיל מעבודות נוספות, אשר לגביהן טוען הנתבע לביצוען ודורש תשלום נוסף). בסעיף 120 לתצהירו, מציין הנתבע, מלבד עבודות הצבע וסיום התקנת אביזרי החשמל ולוח החשמל, גם את עבודות התקנת הכלים הסניטריים ועבודות גמר ניקיון ומסירה למזמין. עבודות אלו אכן נכללות במסגרת ההסכם המקורי, ובהתאם לכך גם התמורה בגינן אומנם
נכללת במסגרת התמורה החוזית אותה חייבים התובעים לשלם לנתבע לפי ההסכמים שנחתמו בין הצדדים.

מכאן, שהתובעים נותרו חייבים לשלם לנתבע, עבור השלמת מכלול העבודות לפי ההסכמים שבין הצדדים, סך של 85,000 ₪ (כולל מע"מ).

ככל שהנתבע לא ביצע חלק מהעבודות נשוא ההסכמים בין הצדדים, אותם התחייב בביצוע, אזי יופחתו הסכומים המתאימים, כפי המפורט להלן בהמשך.

הפחתות שיש לערוך מהתמורה המגיעה לנתבע בגין העדר ביצוע מלא של עבודות

המומחה מטעם בית המשפט קבע בחוות דעתו, כי מבלי להיכנס למחלוקת המשפטית, הרי שמתוך היתרה שמגיעה לתובע בגין עבודות הבסיס לפי ההסכם, יש להפחית בגין תיקונים וביצוע חלקי של עבודות אלה, סך של 12,000 ₪ (סעיף 7.1 לחוות דעתו של המהנדס מר דן אורמן).

בגין עבודות צבע ושפכטל פנים

הנתבע חייב את התובעים בתשלום בסך 20,000 ₪ בגין עבודות צבע ושפכל פנים. המומחה מטעם בית המשפט קבע בחוות דעתו (סעיף 7.1.1 לחוות הדעת), כי יש להפחית מתוך הסך האמור, בגין תיקונים לאחר התקנת האביזרים וכן תיקוני סדקים, סך של
7,000 ₪.

בגין התקנת כלים סניטריים

הנתבע דורש בגין התקנת כלים סניטריים סך של 10,000 ₪.
מנגד, התובעים טוענים כי הנתבע לא סיים להתקין את כל הכלים הסניטריים.

המומחה מטעם בית המשפט קבע לעניין זה בחוות דעתו (סעיף 7.1.3), כי להערכתו בוצעה רק מחצית מהעבודה ועל כן יש להפחית 5,000 ₪ מהתשלום לנתבע לעניין זה.

הנתבע טוען, כי לא התקין את מכלול הכלים הסניטריים בשל עיכוב באספקתם. בהקשר זה, נמצא כי לשני הצדדים חלק בעיכובים ובפרט גם באלו הנוגעים לקידום תהליך התקנת הכלים הסניטריים. עוד טוען הנתבע, כי כמות הכלים הסניטריים שטרם הותקנה היא קטנה ואין מקום להפחית מחצית מהתשלום עבור עבודה זו. בהקשר זה, מפנה הנתבע לעדותו של קבלן האינסטלציה אשר העריך עלות התקנת הכיורים ושאר העבודה שנשארה בסך של 1,500 ₪.

בשים לב למכלול הראיות שהובאו, אני מוצא להעדיף את הערכתו של המומחה מטעם בית המשפט לעניין הזיכוי המגיע לתובעים בגין סעיף זה, אשר לא בוצע במלואו על ידי הנתבע, על פני עדותו של קבלן האינסטלציה.

בתשובות לשאלות הבהרה שנשלחו למומחה הוצגה עמדת הנתבע, לפיה הוא התקין את מרבית הכלים הסניטריים. המומחה ציין, כי אם תתקבל טענת הנתבע בקשר להתקנת כלים סניטריים, הרי שיש להפחית סך של 2,000 ₪ (עמ' 6, סעיף 11 לתשובות לשאלות הבהרה מיום 14.5.14). אולם, המומחה גם עמד על כך, כי אין לו יכולת לקבוע באופן מדויק את הפריטים הכלולים ברשימת האביזרים והכלים הסניטריים שהותקנו על ידי הנתבע ואת מכלול האביזרים והכלים הסניטריים שלא הותקנו.

במצב כזה, ובהעדר ראיות המצביעות באופן ברור על כך, עומדת בעינה הערכת המומחה מטעם בית המשפט לפיה יש להפחית מחצית מהתשלום.

יוער, כי הזיכוי המובא לעיל צריך להלקח בחשבון בעת בחינת דרישתם של התובעים לתשלום בגין הוצאות נוספות שנגרמו להם בשל הצורך בתיקון או בהשלמת עבודות המצויות באחריות הנתבע. היינו, הערכת הסכום המגיע לתובעים בגין הוצאות שונות כאמור, לוקחת בחשבון הפחתה מעלות העבודה שטרם בוצעה ואת הזיכוי המפורט לעיל בגין אי השלמת מלוא התקנת הכלים הסניטריים.

ריצוף הגג

התובעים טוענים כי יש לקזז תשלום בגין אי ביצוע עבודות ריצוף הגג על ידי הנתבע, סך של 6,000 ₪ בהתאם להערכתו של העד מטעם התובע שכנגד מר פאחר בעדותו.
גם הנתבע בעדותו בבית המשפט אישר כי עבור ביצוע עבודות ריצוף הגג שלא ביצע יש לקזז תשלום.
בסיכומים מטעם הנתבע ניתנת הסכמה להפחתת התשלום האמור בסך של 6,000 ₪
מתמורת החוזה נוכח אי השלמת ריצוף הגג.


בגין עבודות חשמל

התובעים טענו כי הנתבע לא סיים לבצע את מכלול עבודות החשמל אשר התחייב לבצע.
לעניין זה קבע המומחה מטעם בית המשפט (סעיף 5.24), לאחר שנעזר באיש מקצוע בתחום החשמל, כי הנתבע חייב בהחזר לתובעים כזיכוי בגין עבודות חשמל שלא בוצעו. בנוסף, המומחה מטעם בית המשפט קבע, בסיוע איש המקצוע בתחום, כי לתובעים נגרמו הוצאות הקשורות בביצוע עבודת חשמל.
המומחה מטעם בית המשפט פרט והסביר קביעותיו ואף צירף לחוות דעתו את הפירוט שביצע בודק החשמל מטעמו. איש המקצוע בתחום החשמל נחקר בבית המשפט אודות המפורט בחוות דעתו ונמצא כי יש לקבל את קביעת המומחה לעניין זה.

המומחה מטעם בית המשפט כלל את הזיכויים המגיעים לתובעים בגין עבודות חשמל כחלק מסיכום הפיצוי בגין ליקויים (סעיף 5.24.1 לחוות דעת המומחה) ולפיכך, למען הנוחות, יכללו הסכומים המפורטים בחוות דעת המומחה (לרבות זיכויים בעבודות חשמל), אותם מצאתי לקבל כאמור, במסגרת פירוט סעיפי הפיצוי בגין ליקויים.

בגין גמר עבודות ניקיון ומסירה למזמין

הנתבע חייב את הנתבעים, כחלק מהתשלום החוזי הנובע מההסכמים שנחתמו, בסך של 25,000 ₪ בגין גמר עבודות, ניקיון ומסירה למזמין. לטענת הנתבע, הוא ביצע את כל המוטל עליו בהקשר זה.

מנגד, טוענים התובעים כי הנתבע לא ביצע מסירה של הבית אלא נטש את העבודה ומהתמונות שהציגו עולה כי השאיר פסולת רבה ועל כן לא מגיעה לו התמורה עבור עבודות הניקיון שכלל לא בוצעו.
התובעים תומכים טענותיהם בתמונות מהן עולה לטענתם כי פסולת רבה הושארה בבית.

המומחה מטעם בית המשפט קבע בחוות דעתו כי מדובר בשאלה משפטית ובנושא שאינו יכול לבדוק וציין כי הנתבע טען כי הביא עובדי ניקיון לאחר שקבלנים מטעם התובעים ביצעו עבודות ולא ניקו.

לאחר עיון בתמונות עולה כי אמנם קיימת פסולת בניה באתר. כשעומת הנתבע עם התמונות, השיב כי התמונות אינן מחודש יוני 2012 מועד בו ביצע מסירה חד צדדית של הבית לאחר שסיים מלוא מחוייבויותיו, שכן לגרסתו כבר בחודש אפריל דאג לסילוק הפסולת מהאתר לאחר שהכשיר את הממ"ד למגורי הנתבעים שכנגד אשר נכנסו לגור בו בחודש אפריל 2012 ועל כן לא השאיר פסולת בניין לאחר מכן.

עם זאת, בנספח ת/8 אשר במסגרתו ריכז הנתבע את העבודות שאותן כבר סיים במלואן בהתאם להסכם ולגביהן דרש כי תשולם לו יתרת התמורה, לא דרש הנתבע כל תשלום בגין עבודות הניקיון והמסירה למזמין. עניין זה, לפיו הנתבע לא דרש תשלום בזמן אמת ואף לא בחודש אפריל 2012, פועל לחובת הנתבע בעת בחינת היקף עבודות המסירה והניקיון שביצע הנתבע.

ממכלול הראיות שהובאו בפני
לעניין זה, ובשים לב לעדויות ולראיות המתייחסות למועד סיום הקשר בין הצדדים וביצוע המסירה החד צדדית של הנכס על ידי הנתבע, אני מוצא לנכון לקבוע כי הנתבע זכאי לתשלום חלקי בלבד מתוך מכלול עבודות הניקיון והמסירה למזמין, בסך של 10,000 ₪.

בהקשר זה יצוין, כי הנתבע אומנם ביצע במהלך העבודות גם ניקיון של האתר, ועבודות ניקיון אלו נכללות במסגרת הסעיף הכולל של עבודות גמר וניקיון. כל זאת, גם לפי תצלומים המתעדים את העבודות בשלבים השונים ואת מצב הבית וסביבת העבודה במועדים שונים. על רקע זה, היה מקום להעריך בדרך של אומדנה, את היקף העבודה שבוצעה על ידי הנתבע מתוך המכלול ובהתאם לכך לקבוע את סכום ההפחתה מהתמורה (זיכוי).

לפיכך, בשים לב לראיות הקיימות בתיק, מצאתי שיש להפחית סכום בסך של 15,000 ₪ מתוך התמורה החוזית בגין העדר השלמת מלוא הנדרש לביצוע מסירה וניקיון ובגין הוצאות שהועברו אל כתפי התובעים בקשר לנושאים אלו.

סיכום ההפחתות מהתמורה החוזית המגיעה לנתבע (מלבד עבודות חשמל שיתומחרו בנפרד):

7,000 ₪ עבודות צבע ושפכטל.
5,000 ₪ התקנת כלים סניטריים.
6,000 ₪ ריצוף הגג.
15,000 ₪ העדר השלמת עבודות מסירה וניקיון.
סה"כ: 33,000 ₪.

התמורה המגיעה לנתבע (התובע שכנגד) בגין עבודות נוספות

הנתבע (התובע שכנגד) טוען כי זכאי לסך של 143,354 ₪ (כולל מע"מ) בגין עבודות נוספות שבוצעו לפי דרישת התובעים מעבר למתחייב בהסכם בין הצדדים.

מנגד, טוענים התובעים כי חלק מהעבודות הנוספות לגביהן דורש הנתבע תשלום כלולות למעשה בעבודות המתחייבות על פי ההסכמים ולפיכך נכללות בתמורה החוזית. על כן התובעים טוענים כי הנתבע אינו זכאי לתשלום נוסף בגין עבודות כגון דלת מרתף, קולטי שמש, בניית חדר מדרגות גג עליון ושביל כניסה לבית.

לגבי חלק אחר של העבודות הנוספות, לטענת התובעים, הם נדרשו לצורך תיקון ליקויים שהנתבע עצמו גרם להם ועל כן לא זכאי לתשלום נוסף בגינם. כך נטען לעניין הכנסת אדמה גננית, חיתוך זווית השיש בחיפוי, פירוק ריצוף מרתף מערבי וחלק ממרתף מזרחי, ניסור פתחים ברפסודה, תיקון חיפוי השיש בחזיתות המבנה.

כמו כן, טוענים התובעים כי בהסכם לביצוע עבודות השלד סוכם בין הצדדים כי לגבי שינויים לא מהותיים לא תהיה תוספת תשלום, זאת בניגוד לשינויים מהותיים. לטענתם, הנתבע לא דרש תשלום כלשהו בזמן אמת לגבי שינויים שבוצעו בבניה ועל כן ראה בהם שינויים לא מהותיים שנכללים בתשלום התמורה הקיים.

הנטל להוכיח דרישה לתשלום נוסף נוכח שינויים מוטל על הנתבע (התובע שכנגד) להראות שאלו אינן עבודות הכלולות בתמורה החוזית וכי הוא זכאי לגביהן תשלום נוסף.

בנספח ת/8 מפרט התובע שכנגד רשימת עבודות שדורש לגביהן תשלום. הדבר פועל לחובתו לעניין העבודות הנוספות אשר לגביהן לא דרש תשלום בזמן אמת וגם לא בחודש אפריל 2012. אמנם המומחה מטעם בית המשפט מציין כי חלק מהעבודות בוצעו בעקבות שינויים, אולם ניתן ללמוד מנספח זה כי בהתאם להסכמות בין הצדדים, ראה הנתבע בחלק מהעבודות שבוצעו כעבודות שאינן חורגות באופן מהותי מהמוסכם, אשר לא נדרש לגביהן תשלום נוסף.

בהתאם לקביעת המומחה מטעם בית המשפט, עלות עבודות נוספות הינה בסך של 60,230 ₪
(סעיף 27 למכתב התיקון המתייחס לסעיף 7.6 לחוות הדעת) הכוללים:

דלת מרתף
– עלות העבודה להערכת המומחה הינה בסך 1,500 ₪.
עיון בנספח ג'10 לתצהירו של הנתבע מעלה כי עבודה זו התבקשה ע"י התובעים לביצוע כתוספת עבודה. אין מחלוקת כי אכן עבודה זו בוצעה.

מסתור קולטי שמש
– הנתבע טוען, כי התובעים ביקשו לבצע את המסתור בשיפוע והוא נאלץ להרוס את מה שבנה ולבנות מחדש. המומחה מטעם בית המשפט מציין בחוות דעתו, כי אינו יכול לבדוק
את מהלך הדברים בין הצדדים לעניין זה, אך אם טענות הנתבע נכונות הוא זכאי לתוספת תשלום בסך של 2,000 ₪.

בחינת העדויות והראיות שהובאו מלמדת כי אין די ראיות להוכחת זכאותו של הנתבע לתוספת תשלום בגין עבודה זו, שכן אפשר ומדובר בשינויים ובתיקונים הנעשים כחלק שגרתי מביצוען של עבודות, להבדיל מדרישה של התובעים, מזמיני העבודה, לשינוי בביצוע העבודות אשר מולידה זכאות לתשלום נוסף.

בניית חדר מדרגות בגג עליון –
הנתבע דורש תשלום עבור חומרים, טיח ושפריץ שסיפק לתובעים. המומחה מטעם בית המשפט העריך עלות החומר שסופק בסך של
5,000 ₪.

גם בהקשר זה, אין במכלול הראיות שהובאו כדי ללמד על חובת התובעים בתשלום נוסף. כך למשל, לא נסתרה טענת התובעים, לפיה מדובר בעבודות אשר היו צריכות להכלל במסגרת העבודות הנדרשות על פי הסכם ביצוע עבודות הגמר ולא הובאה ראיה מספקת לטענת הנתבע, לפיה מדובר בשינוי אשר הוכנס על ידי התובעים בשלבים מאוחרים אשר חייב אותו באספקת חומרים נוספים, מעבר לחומרים שהיו ממילא נדרשים לבנייה באזור חדר המדרגות העולה לגג המבנה.

השלמת אדמה גננית
– הנתבע טוען כי הוא הכניס אדמה גננית, וזאת מעבר למתחייב בהסכמים בין הצדדים ועל כן זכאי לתשלום בגין כך.
עלות הכנסה ופיזור אדמה מוערכת על ידי המומחה מטעם התובע (סעיף 4 לסיכום העבודות הנוספות) בסך של 1,200 ₪. המומחה מטעם בית המשפט, מסכים להערכה זו אולם מציין כי אינו יכול להכריע בזכותו של הנתבע לתשלום נוכח המחלוקת העובדתית בין הצדדים.
התובעים טוענים כי דרשו החלפת האדמה מאחר והפועלים מטעם הקבלן שפכו פסולת טיח לחצר ומאחר ומדובר בליקוי שהתובע שכנגד עצמו אחראי לו, אין לפסוק בגינו תשלום כעבודה נוספת.

בסוגיה זו, כאשר עולה מן הראיות כי הנתבע אכן הכניס אדמה גננית ודאג לפיזורה, הרי שמדובר בעבודה שבוצעה מעבר למתחייב בחוזה והדבר חסך לתובעים את העלות הנדרשת ברכישת האדמה ופיזורה בעצמם. על כן הנתבע זכאי לתוספת תשלום בגין סעיף זה.

ניסור פתחים ברפסודה
– הנתבע דורש תוספת תשלום בגין ניסוח פתחים מרובעים ברצפות הבטון של החצרות האנגליות. לפי הערכת המומחה מטעם הנתבע (סעיף 7 לסיכום העלויות הנוספות) מדובר בתוספת בסך של 4,050 ₪. המומחה מטעם בית המשפט מעריך את עלות ביצוע עבודות הניסור בסך של 2,880 ₪.

בחינת הראיות בעניין זה מלמדת כי לא מדובר בעבודה נוספת בגינה זכאי הנתבע לתוספת תשלום. מעדות הנתבע עולה כי מאחר והניקוז היה סתום, ביקש התובע שיפתחו פתחים רחבים יותר. אמנם הנתבע ציין בעדותו כי העבודה נעשתה לפי דרישת התובע ולא בגלל הסתימה, אולם מעדותו עולה כי דרישת התובע הגיע בעקבות סתימה שאירעה בניקוז. על כן נראה כי לא מדובר בעבודה נוספת אלא בעבודה הקשורה לביצוע העבודות המקוריות הנכללות בהסכמים בין הצדדים.

הרחבת שביל הכניסה לבית
– הנתבע טוען כי פעל להרחבת השביל לפי דרישת התובעים. המומחה מטעם התובע וכן המומחה מטעם בית המשפט העריכו עלות ההרחבה בסך של 1,200 ₪.

בחינת הראיות הנוגעות ליציקה הנוספת שנעשתה בשביל הכניסה מלמדת, כי מדובר בשינויים אשר נעשו על דעת שני הצדדים במסגרת ביצוע עבודות יציקת השביל, ולא מדובר בעבודה נוספת החורגת ממסגרת העבודות הנכללות בהסכם שבין הצדדים.

עבודות במרתף
- הזזת חדר רחצה וחציבה להכנסת צנרת
- הנתבע טוען כי נאלץ לבצע עבודות נוספות להזזת צנרת הביוב בחדר השירותים במרתף המערבי. לפי הערכת המומחה מטעם התובע מדובר בעבודות שעלותן סך של 6,000 ₪ ואילו המומחה מטעם בית המשפט סבור, כי הנתבע זכאי בגין עבודות אלו לתוספת תשלום בסך של 1,200 ₪.

מכלול הראיות מלמד כי מדובר בשינוי מהתכנית המקורית אשר הצריך הנתבע בביצוע עבודה נוספת בגינה זכאי לתשלום. לפיכך הנתבע זכאי לתשלום סך של
1,200 ₪ בהתאם להערכת המומחה מטעם בית המשפט.

ריצוף באריחי שיש בחוץ
–
הנתבע טוען כי ביצע ריצוף של אבני שיש בחצר במקום אבני קרמיקה. לפי הערכת המומחה מטעם הנתבע, מדובר בתוספת בסך של 4,900 ₪. לפי הערכת המומחה מטעם בית המשפט, עלות ההפרש הנוגעת לביצוע הריצוף עומדת על סך של
3,000 ₪.

מכיוון שמדובר בשינוי מהתכנית המקורית, אזי הנתבע זכאי לתוספת תשלום בסך של 3,000 ₪, בהתאם להערכת המומחה מטעם בית המשפט.

חיפוי החוץ כעבודות נוספות

-

הנתבע טוען, כי בגין הצורך בהחלפה של אבנים בחיפוי החוץ, אשר נעשתה שלא באשמתו, נאלץ הנתבע לבצע עבודות נוספות מעבר למתחייב.

לפי הערכתו של המומחה מטעם הנתבע בחוות דעתו (סעיף 11 לסיכום עלויות עבודות נוספות), החלפת חלקים גדולים מחיפוי האבן החיצוני, באזור המתפרס על שטח של כ- 160 מ"ר, אשר כללה שימוש בפיגומים, עבודות חיתוך מורכבות ופינוי פסולות, מוערכת בתשלום תוספת בסך 60,000 ₪.

המומחה מטעם בית המשפט העריך עלות תיקון והחלפה של החיפוי, אשר בוצעה על ידי הנתבע נוכח גילוי ליקויים באבני החיפוי שסופקו על ידי התובעים, בסך של 39,000 ₪.

המומחה מטעם בית המשפט מציין בחוות דעתו, כי מדובר בתקלה בסוג החומר שהגיע עם כתמים בצורת פסים. יש קושי לקבוע במדויק את היקף השטח שהיה על הנתבע להחליף נוכח גילוי הפגם באריחים. המומחה מעריך כי מדובר בהחלפה של כ-70% משטח המעטפת, כ- 130 מ"ר.

הנתבע טוען, כאמור, שנכפתה עליו העבודה הנוספת ועל כן דורש תשלום בגין ביצועה ואילו התובעים טוענים כי הנתבע לא קיים את חובתו במיון האריחים טרם הדבקתם ואף ביצע עבודתו ברשלנות ועל כן לא זכאי לתשלום נוסף בגין תיקון ליקויים שהוא היה שותף להם.

המחלוקת לעניין זה נוגעת לשאלה האם היה באפשרותו של הנתבע להבחין בפגמים באריחים קודם להשמתם והאם היה עליו להתקינם.

התובעת טוענת בתצהירה כי כשהתגלו האריחים הפגומים ביקשה מהנתבע להפסיק את החיפוי על מנת שיהיה באפשרותם לפנות לספק "לסרי גלס פלוס בע"מ", אולם הוא הבטיח שימיין בעצמו האריחים כך שיתקין רק האריחים התקינים ואת הפגומים יותיר בצד לצורך החלפתם אצל הספק וזאת על מנת למנוע עיכוב בעבודה. כך הבטיח, כי בהמשך יחליף את האריחים הפגומים. אלא שבדיעבד התגלה כי הנתבע לא פיקח על עבודת הפועלים מטעמו אשר התקינו את כל האריחים הפגומים בניגוד להסכמה. בנסיבות אלה, לגרסת התובעת בעדותה, הסכימו הצדדים כי הנתבע יפרק את האריחים הפגומים וירכיב מחדש את האריחים התקינים שדאגו לספק לו.

יצוין, כי התובעים מעלים טענה נוספת הנוגעת לחיפוי החיצוני. לפי טענתם, אשר תבחן במסגרת הפרק הנוגע לטענות בדבר ליקויי בניה, עולה מבדיקת מכון התקנים כי האריחים הותקנו על ידי הנתבע בצורה לא תקנית ועל כן ממילא יש צורך בהחלפתם. לפיכך, לעמדת התובעים, הנתבע בכל מקרה אינו זכאי לתשלום עבור התקנת האריחים בחיפוי החיצוני נוכח הפגם בעבודתו, וממילא אינו זכאי לתשלום נוסף עבור עבודות החלפת החיפוי. טענה זו של התובעים תבחן בנפרד. יש להפריד בין האירועים הנוגעים להחלפת האריחים הנובעים מליקוי באריחים עצמם (אריחים אשר נרכשו על ידי התובעים מהספק לסרי גלס פלוס) ואשר בגינם טוען הנתבע לתשלום נוסף בגין החלפת אריחים ובין המחלוקת הנוגעת לאופן התקנת האריחים על ידי הנתבע והשמתם בחיפוי החיצוני (עניין אשר ייבחן במסגרת הטענות לליקויים).

התובעת העידה כי כבר בשלב הראשוני באספקת השיש, הבחין הנתבע כי יש פגמים באריחים ולכן הבטיח כי ימיין את האריחים ואת הפגומים לא יתקין, אולם בפועל לא עשה כן.

האדריכלית מטעם התובעים העידה, כי לאחר חיפוי כמחצית הקיר הקידמי של הבית, התגלה פגם באריחי החיפוי ואז ביקשו מהנתבע לעצור את העבודות על מנת לבחון מה עושים, אולם הנתבע עצר את העבודות ליום-יומיים ולאחר מכן המשיך. לעמדתה, מתוקף עבודתו היה עליו למיין את האריחים ולהודיע לתובעים על אריחים לא תקינים במידה ונתקל בכאלה.

לעניין זה העיד הנתבע כי ניתן להבחין בפגם רק בזווית מסוימת של השמש ולא ניתן לראותו בבחינת האריח עצמו (אף שיש לציין כי מעיון בתמונות שהוגשו לתיק נראה כי בחלק מהאריחים אכן קיים פס על האריח, אשר ניתן היה להבחין בו). כמו כן העיד הנתבע, כי התובעת ראתה את הפגם באריחים רק לאחר כחודש וחצי מתחילת ביצוע החיפוי. יצוין, כי בהקשר זה עדותו של הנתבע אינה מתיישבת עם תעודות המשלוח בדבר אספקת האריחים המקוריים והחלופיים. בעוד שתעודת משלוח בדבר אספקת החיפוי ניתנה ביום 3.7.11 (ת/2),
תעודת משלוח בדבר אספקת אריחים חלופיים ניתנה ביום 12.7.11(ת/4). מתעודות המשלוח שצורפו עולה כי הבעיה התגלתה תוך זמן קצר ועל כך לא נתן הנתבע תשובה מספקת.

כמו כן, מעדותו של מר אייל שמש, אשר שימש כנציג של ספק האריחים, עולה כי אמנם קשה לזהות את הפגם באריחים אולם מביקורו בשטח ראה כי כבר נעשה חיפוי של כ-50% והבחין כי קיים פגם של סימן לכל האורך.

אין מחלוקת, כי הפגם באריחים מקורו בספק השיש. בהקשר זה טוען הנתבע כי התובעים קיבלו פיצוי מספק השיש בסך 17,000 ₪. התובעים טוענים כי בהתחשבנות עם ספק האריחים לא קיבלו זיכוי על אף שביקשו. במכתבים בין ב"כ התובעים לחברת לסרי גלס עולה כי בפועל לא ניתן לתובעים זיכוי או פיצוי. מכל מקום, יש להפריד בין הנזק הנוגע לעבודתו של הנתבע ובין הנזק הנובע ממחדלי ספק השיש באספקת אריחים פגומים. מהראיות שהובאו בפני
בית המשפט, לא עולה כי התובעים קיבלו פיצוי מספק האריחים בקשר לביצוע החלפת האריחים הפגומים. על כן, יש לבחון את חלקו של הנתבע לעניין העדר גילוי הפגם באריחי החיפוי החיצוני ואת ההשלכות של עניין זה על זכותו לקבלת תוספת תשלום.

בחינת מכלול העדויות והראיות מעלה, כי הליקוי באבן אשר סופקה על ידי ספק האריחים גרמה לעיכובים בביצוע העבודה, אשר נבעו מהצורך בהחלפתם של האריחים הפגומים שכבר הודבקו, אולם קיימת במקביל גם רשלנות מצד הנתבע אשר לא גילה את הפגם במועד והתקין את אריחי האבן הפגומים, עד אשר נעצרה העבודה והיה צורך בהחלפתם.

הנתבע החל בביצוע התקנת האריחים והיה עליו לגלות את הפגם שנמצא בחלק מן האריחים בשלב מוקדם יותר. אכן, התחלת ביצוע עבודות החיפוי נעשה כפי המקובל שכן לא ניתן היה לגלות הפגמים באופן מיידי ועוד לפני תחילת הביצוע. עם זאת, היה על הנתבע להמנע מהתקנת האריחים בשטח כה משמעותי, עד אשר נעצרה העבודה. התקדמות עבודת החיפוי על ידי הנתבע - תוך התעלמות מסימנים לגבי פגמים באריחים אותם ניתן היה לגלות בשלבים מוקדמים של עבודת החיפוי ובניגוד להנחיית התובעת והאדריכלית מטעם התובעת - מביאה למסקנה לפיה הנתבע זכאי לתשלום נוסף בגין החלפה של אריחים, רק ביחס לשטח מצומצם בלבד, התואם את השלב הראשון במהלך ביצוע עבודות חיפוי (עד למועד בו צריך היה להפסיק העבודות ולא להמשיך בהן).

ניתן להעריך, כי ניתן היה לגלות הפגמים ולהפסיק העבודות לאחר התקנת כ- 50 מ"ר של אריחים בחיפוי החיצוני. על כן הנתבע זכאי לתשלום נוסף רק בקשר לחלק זה של העבודה, בביצוע החלפת החיפוי. בהתאם להערכתו של המומחה מטעם בית המשפט, לפיה עלות החלפה של החיפוי עומדת על סך של 300 ₪ לכל מ"ר, זכאי הנתבע לפיכך לתוספת תשלום בסך של 15,000 ₪.

עבודות נוספות אחרות
- המומחה מטעם בית המשפט העריך ביצוען של עבודות נוספות על ידי הנתבע, וראוי לקבל בקשר אליהן את הערכתו של המומחה:
בגין ביצוע פנל שיש, סך של 1,000 ₪ (סעיף 7.3.6);
בגין חומרים שנותרו במקום, סך של
2,250 ₪ (סעיף 7.3.7);
בגין שינוי נקזים בסך של 3,200 ₪ (סעיף 7.3.8).

סיכום התמורה הנוספת המגיעה לנתבע (התובע שכנגד) בגין ביצוע עבודות נוספות
:

דלת מרתף: 1,500 ₪.
אדמה גננית: 1,200 ₪.
עבודות במרתף: 1,200 ₪.
ריצוף אריחי שיש: 3,000 ₪.
עבודה נוספת בחיפוי חוץ: 15,000 ₪.
פנל שיש: 1,000 ₪.
חומרים שנותרו: 2,250 ₪.
שינוי נקזים: 3,200 ₪.
סה"כ: 28,350 ₪.

הסכומים האמורים אינם כוללים מע"מ, ולפיכך בתוספת מע"מ עומד הסכום אשר על התובעים (הנתבעים שכנגד) לשלם לנתבע (התובע שכנגד) בגין עבודות נוספות, עומד על סך 33,170 ₪.


פיצוי התובעים בגין ליקויי בניה

מתוך יתרת התמורה המגיעה לתובע שכנגד, בגין ביצוע העבודות, יש להפחית את עלות הליקויים שנמצאו בנכס, המהווים בסיס לתביעתם של התובעים.

התובעים העמידו את תביעתם על סך של 308,738 ₪ בגין ליקויים בדירה, לרבות עלות הפיקוח על ביצוע התיקונים (למעט לעניין הליקויים בהשמת החיפוי החיצוני המהווים מרכיב נפרד בתביעה).

המומחה מטעם בית המשפט בתחום הנדסת הבנין, המהנדס מר אורמן דן, בדק את הנכס ופרט בחוות דעתו את מכלול הליקויים שנמצאו בעבודות אותן ביצע הנתבע וכן פרט את העלויות הנדרשות לביצוע תיקונים של הליקויים.

בחוות דעתו המקורית קבע המומחה, כי העלות הכוללת של תיקון הליקויים, כולל זיכויים והוצאות בעבודות חשמל, עומדת על סך של 48,300 ₪ (סיכום בסעיף 8.1 לחוות הדעת).

במענה לשאלות הבהרה שנשלחו למומחה (סעיף 22 למכתב התיקון המתייחס לסעיף 5.3 לחוות הדעת), תיקן המומחה את הסכומים שפורטו במסגרת הערכת עלויות תיקון הליקויים, והעמיד את עלות ביצוע תיקון הליקויים על סך של 49,050 ₪.

לסכום זה יש להוסיף מע"מ וכן עלות פיקוח הנדסי בשיעור 7.5%.

הצדדים היו חלוקים ביניהם בכל אחד ואחד מסעיפי הליקויים הנטענים על ידי התובעים, לרבות לאחר שהוגשה חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט.

לגבי כל אחד ואחד מן הסעיפים בהם נמצאו ליקויים על ידי המומחה מטעם בית המשפט, עדיין נותרה מחלוקת בין הצדדים בשאלה האם אכן קיים ליקוי, כאשר הנתבע מבקש לטעון כי למרות עמדת המומחה מטעם בית המשפט לפיה נמצא ליקוי, הרי שאין מדובר בליקוי כפי הנטען.

כמו כן, לגבי כל אחד ואחד מן הסעיפים בהם נמצאו על ידי המומחה מטעם בית המשפט ליקויים, טען כל אחד מהצדדים כי ראוי להפחית או להגדיל את עלות התיקון הנוגעת לאותו ליקוי.

באשר לסעיפים בהם לא מצא המומחה מטעם בית המשפט קיומו של ליקוי, טענו התובעים כי אומנם קיים ליקוי וכן טענו לגבי חלק מן הליקויים הנטענים (אותם לא מצא המומחה מטעם בית המשפט), כי בינתיים הם נאלצו לתקן את הליקוי על חשבונם (עניין אשר ייבחן במסגרת דרישת התובעים בגין הוצאות נוספות).

בחנתי את סעיפי המחלוקת השונים הנוגעים לליקויים הנטענים על ידי התובעים ומצאתי כי ראוי לקבל את חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, אלא אם יפורט להלן אחרת.

תפר הפרדה
(סעיף 5.1.1 לחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט) – לא ניתן לקבל טענת הנתבע המבקש להטיל אחריות להעדר תפר הפרדה להוראות שניתנו לו על ידי התובעים. ככל שקיים ליקוי הרי שמדובר בליקוי מיקצועי בביצוע העבודה. ביחס לאורך התפר טוענים התובעים כי מדובר בחוסר הן בשער הכניסה והן בשער החניה. לעניין זה יש לקבל את הערכת המומחה לגבי האורך הנדרש. בהתאם להערכת המומחה מטעם בית המשפט סך של 200 ₪.

ליקויים באבנים משתלבות
(סעיף 5.2.1) – מומחה מטעם הנתבע מצא שקיעה בריצוף בשטח כולל של כ- 4 מ"ר. אף אם מצב האבנים המשתלבות היה תקין בעת מסירת הנכס לתובעים, כפי טענת הנתבע, הרי שנוכח מציאת שקיעות באיזורים מסוימים, יש לפסוק קיומו של ליקוי. המומחה מטעם בית המשפט העריך את עלות התיקו בסכום נמוך, אך בהקשר זה ניתן לראות בחוות דעת המומחה מטעם הנתבע כהודאת בעל דין, ולפיכך יש לפסוק לפי 4 מ"ר, סך של 400 ₪.

ליקויים בגימור הפילר
(סעיף 5.3) – המומחה מטעם התובעים מצא ליקויים בגימור הפילר וכן הצביע על זיכויים המגיעים לפי הנטען לתובעים עקב העדר השלמת העבודות. המומחה מטעם בית המשפט הצביע על תיקונים שיש לבצע באיזור הפילרים. לעניין חלק מהתיקונים, טוען הנתבע כי הפילר הרלבנטי לא נבנה על ידו אלא על ידי הבית השכן ולכן אין לו אחריות לליקויים או חוסרים הקיימים בו. מכיוון שמדובר בפילר הקשור לביתם של התובעים, יש לראות בנתבע כאחראי לתקינותו ולהשלמת העבודות בו. לעניין נדבכי הראש, המומחה מטעם בית המשפט ציין כי נוכח תקרת הבטון לא ניתן לבדוק אותם. לפיכך בהתאם להערכת המומחה מטעם בית המשפט סך של 350 ₪.

ליקויים שונים בחצר ובהיקף הבית
(סעיף 5.4) –

בין יתר הסעיפים התייחס המומחה מטעם בית המשפט להשלמת אדמה גננית. מכיוון שהנתבע נמצא זכאי לתשלום בגין הכנת אדמה גננית ומכל מקום, הוא זה שביצע עבודה זו, הרי שאם העבודה לא בוצעה באופן מלא, יש לראות בכך כליקוי (סך של 350 ₪).

נושא אחר אשר עלה בתביעת התובעים ואליו התייחס המומחה מטעם בית המשפט נוגע לצורך בתפר בקיר הגדר. המומחה סבור כי לגדר מסוג זה אין צורך בביצוע תפר. מכל מקום, לטענת הנתבע הגדרות נבנו על ידי השכנים ולא על ידי הנתבע. למעשה, המומחה מטעם בית המשפט התבסס בחוות דעתו על כך שהנתבע בנה רק חלק קטן מהגדרות. ביחס לליקויים הקיימים בקירות הגדרות הסובבים את הבית, הרי שמדובר בקירות המהווים קו גבול אל מול הבית השכן. במצב כזה, כאשר עיקר הגדרות לא נבנה על ידי הנתבע, הרי שלא ראוי לפסוק במחלוקת בין הצדדים לגבי חלקו של הנתבע בליקויים (אם קיימים בגדרות). ככל ותבוא טענה של השכנים לליקוי בגדרות, אזי יהיה מקום לבחון את קירות הגדר וממילא יהיה בידי התובעים להפנות לטענותיהם בדבר ליקויים בעבודת הנתבע ביחס לגדרות. בשלב זה, ההכרעה בכל הנוגע לשאלת ליקויים בקירות הגדר, הינה מוקדמת.

לעניין מכסי שוחות ביוב, המומחה מטעם בית המשפט מצא מעט צבע חום הנראה כמו חלודה, ולעמדתו אין מדובר בליקוי. יש לקבל חוות דעת המומחה בעניין זה.

לגבי מוצאי הניקוז, המומחה מטעם הנתבע העריך כי עלות הנמכת מוצא הניקוז בחצר קדמית עומדת על סך של 500 ₪. אף אם המומחה מטעם בית המשפט העריך עלות התיקון בסכום נמוך יותר, נראה כי במקרה זה יש לקבל את הערכת המומחה מטעם הנתבע (כהודאת בעל דין).

לעניין מזוזת הדלת, התובעים טענו כי בשל התקנת המזוזה בצורה עקומה נגרם נזק. המומחה מטעם בית המשפט מציין בחוות דעתו כי ליקוי זה תוקן. אין מחלוקת בין הצדדים, כי המזוזה הותקנה עקום והיה צורך בפיקוח והרכבת הדלת מחדש. כל צד טוען, כי הצד השני אחראי להתקנת המזוזה בצורה עקומה. לעניין זה טוען הנתבע, כי התובע התעקש להתקינה למרות אזהרותיו. כך עולה כי שני הצדדים היו מעורבים בדבר ולפיכך ראוי לחלק הנזק בין שני הצדדים. עלות פירוק והתקנה, ששולמה לחברת "רשפים" סך של 1,200 ₪. לפיכך, יש לפסוק בגין מרכיב זה, סך של 600 ₪.

לגבי יתר הנושאים שנכללו בסעיף זה, כגון לעניין המחלוקת בצורך בביצוע שליכט בפרגולות הכניסה, לגבי איטום סביב הבית או לגבי הטענה להעדר שכבת טיח בקיר חוץ, לא מצאתי שיש לסטות מחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט.

לגבי מדרגה בודדת בכניסה, התובעים הודיעו כי נוכח השינוי בתקנות (כפי שציין המומחה מטעם בית המשפט בסעיף 5.4.15 לחוות דעתו), הם אינם עומדים על טענתם לליקוי בנושא זה.

סה"כ בסעיף זה: 2,450 ₪.

ליקויים שונים בתוך הבית
(סעיף 5.6) – לאחר בחינת טענות הצדדים, יש לקבל את הערכת המומחה לגבי הנושאים הכלולים בסעיף זה. יוער, כי טענות התובעים לפיהן הם תיקנו חלק מהליקויים (ולכן בחלק מהנושאים המומחה מטעם בית המשפט לא מצא בעת ביקורו קיומו של ליקוי) צריכה להיבחן במסגרת תביעת התובעים לפיצוי בגין הוצאות נוספות.

לגבי ליקוי בחדרי השירותים, גם אם המומחה מצא ליקוי בחדר שירותים אחד, עדין אין מקום להכפיל את הסכום נוכח טענת התובעים לקיום ליקוי דומה בחדר שירותים נוסף.

כמו כן, גם טענת התובעים הנוגעת להוצאות נוספות, הקשורות להעדר פיקוח מצד הנתבע על עבודת קבלני המשנה או קבלנים שפעלו מטעמם, כגון לגבי תיקון מסגרת דלתות סלון, צריכה להיבחן בגדר מרכיב התביעה הנוגע להוצאות נוספות.

סה"כ בסעיף זה: 500 ₪.



ליקויי איטום וחדירת רטיביות
(סעיף 5.7.2) –

המומחה מטעם בית המשפט מצא רטיבויות באיזורים שונים בבית, ובכלל זאת במרתף הבית ובחצר האנגלית.
המומחה סבור, כי יש לערוך תיקונים שונים, אשר מצויים באחריות הנתבע.

למעשה, אין מחלוקת של ממש בשאלת קיומה של רטיבות, בעיקר במרתף הבית, והמחלוקת נוגעת לשאלת הגורם לרטיבות ובהמשך לכך גם בשאלת האחריות לקיומה.

הנתבע טען לאורך כל ההליך, כי הרטיבות הקיימת במרתף אינה באשמתו. לטענת הנתבע, התובעים התעכבו בהזמנת סגירת הפתחים בכל ביתם. מרבית הפתחים היו אמורים להתבצע על יד קבלן אלומיניום מטעם התובעים. למרות שהבית כבר היה מוכן מבחינת הפתחים, קבלן האלומיניום התעכב בביצוע סגירת הפתחים וזאת שלא באשמת הנתבע. בהמשך לכך, לטענת הנתבע, העדר סגירת הפתחים הוביל לחדירת מי גשמים אל תוך הבית ובהמשך לכך לרטיבות.

עוד טוען הנתבע, כי למרות שחדירת הגשמים אל תוך הבית לא היתה באשמתו, הרי שהוא פעל למנוע את חדירת מי הגשמים כאמור באמצעות ניסיון לאטימת הפתחים באמצעות ניילונים. הנתבע טוען, כי גם לאחר שנאלץ לבצע את עבודות ייבוש המרתף בבית, ובכלל זאת הרמת הריצוף, ייבוש המצעים וריצוף המרתפים מחדש, התובעים המשיכו באוזלת ידם והותירו פתחים שונים כשהם פתוחים ומאפשרים חדירת גשמים אל הבית.

לאחר בחינת העדויות והראיות שהוצגו בפני
בית המשפט לעניין חדירת מי הגשמים אל תוך הבית, ובשים לב לחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט לגבי הערכתו ביחס למקור הרטיבויות, נמצא כי יש להטיל על הנתבע את האחריות לרטיבויות הקיימות כיום בביתם של התובעים ומדובר בליקוי אשר עלות תיקונו מוטלת על הנתבע.

המומחה מטעם בית המשפט פרט, כאמור, את הליקויים שמצא בעבודת האיטום, אשר גורמים לרטיבות הן במרתף המערבי והן באזור המרתף המזרחי. בדיקת לוחות הזמנים לגבי חדירת מי הגשמים אל תוך פנים הבית, בשל פתחים שנותרו פתוחים ולא נסגרו, מעלה כי לאחר האירוע האמור, בוצעו על ידי הנתבע פעולות לייבוש מצע הריצוף והריצוף הושם מחדש. לא הובאו ראיות ברורות המלמדות על כך שגם לאחר המועד האמור היתה חדירה נוספת משמעותית של מי גשמים אשר יכולה להסביר את מכלול הרטיבויות אשר עדיין קיימות כיום, במועד בדיקת הבית על ידי המומחה מטעם בית המשפט. כך למשל הסביר המומחה בעדותו, כי גם אם חלון המרתף נסגר רק בסוף שנת 2012 הרי שכיום מצע החול מתחת לריצוף כבר אמור להיות יבש. מכלול הראיות ביחס לרטיבות באותו איזור תואם יותר את המסקנה לפיה קיימת רטיבות שחדרה כתוצאה מליקויים באיטום ולא בשל אותם אירועים מוקדמים הנוגעים לפתחים שנותרו פתוחים בבית וחדירת מי גשמים. המומחה מטעם בית המשפט אף הסביר, כי סביר להניח שפעולות הייבוש של מצע החול והחלפת הריצוף בוצעו על ידי הקבלן לאחר שנפתרה (במלואה או בעיקרה) בעיית הפתחים, שכן אין זה הגיוני לבצע פעולות רחבות כאמור תוך הותרת בעיית הפתחים על כנה. מה גם שעולה מן הראיות, כי גם כאשר נותרו פתחים מסוימים פתוחים, עדיין נעשתה סגירה באמצעות ניילונים.

אף אם בנושא הרטיבות לא ניתן לקבוע ממצאים באופן חד משמעי, וכדברי המומחה מטעם בית המשפט, אשר נאמרו גם נוכח טיבו של הנושא הנוגע לאיתור ליקויים באיטום ואיתור מקור חדירת רטיבות, כי "לא יכול לשלול שום דבר לגבי מים", הרי שבסוגיה זו מאזן ההסתברות נוטה בבירור לכיוון עליו הצביע המומחה מטעם בית המשפט בדבר קיומם של ליקויים באיטום.

באשר נושא הרטיבויות, המומחה מטעם בית המשפט ציין בחוות דעתו, כי מצא כשלים באיטום הרצפה באגף המערבי של המרתף ואין רולקות בקירות. לעמדת המומחה, הגורם לרטיבות נובע מחדירת מי גשמים הנשפכים לחצר האנגלית אשר מחלחלים למצע החול של הריצוף הפנים וגורמים לעליית רטיבות קפילרית מלווה בכתמים וקילוחי טיח וצבע בקירות המרתף. בקטע המרתף המזרחי נמצאה רטיבות אשר לעמדת המומחה מטעם בית המשפט נובעת מהעדר איטום סביב האינטרפוץ בחדר הרחצה וברצפת תא המקלחון. רטיבות זו מחלחלת במצע החול ומרטיבה את הקירות באגף המזרחי.

המומחה מטעם בית המשפט העריך בחוות דעתו את עלות תיקון הליקויים במרתף ובחצר האנגלית, בסך של 14,000 ₪. בתשובות לשאלות הבהרה תיקן המומחה סכום זה והעמיד את העלות הכוללת על סך של 16,500 ₪.

ליקויי איטום בגג הבית
– המומחה מטעם בית
המשפט מציין בחוות דעתו, כי לאחר ביצוע הריצוף בגג לא ניתן לבדוק האם בוצעו רולקות. בהעדר חדירת רטיבות יש להניח שבוצעו רולקות. עם זאת, המומחה הצביע על כך שיש לתקן חיבורי נדבכי ראש במעק הגג וכן חריצת אפי מים. לא נמצאה הוכחה מספיק ברורה לקיומם של ליקויים נוספים בעבודות איטום גג הבית ולפיכך יש לאמץ מסקנות המומחה בסוגיה זו. להערכת המומחה מטעם בית המשפט מדובר בעלות תיקונים בסך של 1,200 ₪.

אדני חלונות
– התובעים טוענים כי הנתבע לא ביצע את אדני החלונות בכל הבית בהתאם לכללי הבניה והמפרט הבין-משרדי לעבודות בניה.

לעמדת הנתבע, התקנת אדני החלונות בוצעה לאחר בצוע שיפועים לכיוון החוץ בתוספת איטום, באופן שבו מים אינם יכולים לחדור. רק לאחר מכן הותקן השיש עם איטום.

בחינת הראיות שהובאו בפני
בית המשפט, לרבות תצלומים שונים שהוגשו, אל מול עדותו של המומחה מטעם בית המשפט, מלמדת כי אומנם קיימת בעיה מסוימת של חדירת רטיבות באזור חלונות הבית. המומחה מטעם בית המשפט ציין בעדותו (עמ' 247, שורות 12-24) כי להערכתו עלות התיקון עומדת על כ-600 ₪ לכל חלון, ואם מדובר ב-10 חלונות, אזי העלות הכוללת עומדת על סך של 6,000 ₪.

נישת ארונית פינת אוכל
(סעיף 5.7.3) – המומחה מטעם הנתבעים אישר קיומו של ליקוי אשר עלות התיקון עומדת על סך של 1,200 ₪. אף אם המומחה מטעם בית המשפט העריך עלות התיקון בסכום נמוך יותר, הרי שעדיין, לאחר בחינה של טיב הליקוי ואפשרות לפיה עלות התיקון יכולה להיות גבוהה יותר במקצת, ראוי לפסוק לפי הערכה של עלות תיקון בסך 1,200 ₪.

פתח מעבר במרתף
(סעיף 5.7.5) – יש לאמץ מסקנת המומחה מטעם בית המשפט לפיה לא מצא ליקוי. בשים לב לתכנית הבניה ובשים לב למהלך הדברים לגבי שינויים במרתף, אזי יש לקבל עמדת הנתבע בעניין זה.

גימור קירות חצרות אנגליות
(סעיף 5.7.7) – יש לאמץ מסקנות המומחה מטעם בית המשפט שהעריך עלות התיקונים בסך של 1,000 ₪.

חלון ממ"ד
(סעיף 5.8) – לטענת התובעים, פתח חלון הממ"ד קטן מהנדרש. המומחה מטעם בית המשפט לא מצא כי מדובר בליקוי. בין הצדדים מחלוקת לגבי פרשנות תקנות התכנון והבניה לקבלת היתר, לעניין אופן מדידת שטח חלון ממ"ד. יש לאמץ עמדת המומחה מטעם בית המשפט, כפי שפורטה בחוות דעתו וכפי שהמומחה עמד עליה גם בעדותו בבית המשפט (עמ' 262, שורות 24-34) לפיה שטח החלון בפועל תואם את התקנים בעניין זה.

יש לזכור, כי התובעים קיבלו גם שירותי פיקוח של האדריכלית, ועל כן יש קושי להטיל על הנתבע אחריות לסוגיה הנוגעת להיבט תכנוני מה גם שאם היתה בעיה בגודל החלון, אזי מחובתה של האדריכלית היה להעיר על כך כבר בשלבי ההתקנה.

המומחה מטעם בית המשפט מצא (סעיף 5.8.3), כי נדרש לתקן גימור סביב חלום הממ"ד, עלות תיקון בסך של 300 ₪.

ליקויים בדלת ממ"ד
(סעיף
5.9) – יש לקבל חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט אשר מצא מספר ליקויים קלים, אשר עלות התיקון הכוללת עומדת על סך של 600 ₪.

ריצוף המרתף
(סעיף 5.10) – יש לקבל חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט (וגם הנתבע מוכן לקבל זאת) אשר מצא ליקוי אסטטי בביצוע ריצוף במפלס נמוך מתחת לסף הדלת. המומחה העריך הפיצוי בעניין זה בסך של 1,100 ₪.

נקז בקיר מערבי
(סעיף 5.11) – יש לקבל חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט
אשר העריך עלות תיקון בגין נקז מיותר בסך של 250 ₪.

הזזת אסלה בשירותי מרתף
(סעיף 5.12) – יש לקבל חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט
אשר העריך עלות הזזת אסלה לשם קבלת מרחק תקני מהקיר בסך של 600 ₪.

קופסת ביקורת
(סעיף 5.13) – יש לקבל חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט
אשר העריך עלות תיקון גימור קופסת ביקורת ותיקון ברז כיור בסך של 150 ₪.

צנרת קיר חצר אנגלית
(סעיף 5.14) – לטענת התובעים, היה על הנתבע להתקין צנרת החשמל והמפסק באופן סמוי ומוטמע בקיר. מדובר בגרסה אל מול גרסה ובהעדר ראיות אובייקטיביות, לא ניתן להטיל על הנתבע אחריות לכך שצנרת החשמל גלויה. מכל מקום, לעמדת המומחה מטעם בית המשפט, קופסת החשמל מוגנת מים ועל כן בנקודה זו לא נמצא ליקוי.

צנרת ניקוז מזגן
(סעיף 5.15) – המומחה מטעם בית המשפט לא מצא קיומו של ליקוי בצנרת ניקוז המזגן, ויש לקבל חוות דעתו בסוגיה זו.

חדר הורים
(סעיפים 5.17, 5.18) – לגבי התקנת סף מוגבה, יש לקבל הערכת המומחה מטעם בית המשפט בחוות דעתו. לגבי המחלוקת בשאלה האם נכון היה לבסס את העבודה על הנחה לפיה יותקן פרקט, עניין המשליך על גובה הסף, הרי שבהקשר זה נוטה מאזן ההסתברות לצד טענת הקבלן, ולפיכך יש להפחית מהסך של 800 ₪, אותו ציין המומחה
בחוות דעתו, סכום של 200 ₪, כך שעלות התיקון עומדת על סך 600 ₪.

בסעיף 5.17.2 התייחס המומחה מטעם בית המשפט לנזילה במקלחון חדר רחצה הורים. בהקשר זה עומד הנתבע על טענתו, הנוגעת לדיון בנושא האיטום (בעיקר בקשר למרתף), בדבר חדירת מי גשמים. יוער, כי בהקשר לחדר הרחצה הסיכוי לכך שהרטיבות נובעת מחדירת מי גשמים הוא קלוש. זאת גם בשים לב לליקוי עליו הצביע המומחה מטעם בית המשפט לגבי הניקוז והאיטום ברצפת המקלחון. כמו כן, אין בסיס ראייתי מספיק לטענת הנתבע לפיה הרטיבות באותו אזור קשורה להתקנה לקויה של עבודות האלומיניום, של המרזבים או בשל מחדלים של קבלנים אחרים, כגון קבלן תקשורת, שפעלו וביצעו עבודות בבית מטעם התובעים.

לגבי עלות התיקון, יש לקבל את הערכת המומחה מטעם בית המשפט לפיה עלות התיקון עומדת על סך של 7,500 ₪.

חדר כביסה
(סעיף 5.19) – טענת התובעים לקיומו של ליקוי אשר תוקן על ידיהם, צריכה להיבחן במסגרת תביעתם להחזר הוצאות. מכל מקום, בשלב בו נבדק הבית על ידי המומחה מטעם בית המשפט, לא נמצא ליקוי.

דלת מרפסת חדר שינה
(סעיף 5.20) – המומחה מטעם בית המשפט מצא להמליץ על תיקון איטום סף הדלת. הנתבע טוען, כי סף הדלת אמור היה להיות מותקן על יד קבלן האלומיניום. לפיכך, ככל שיש ליקוי הרי שלעמדתו על התובעים לפנות בעניין לקבלן האמור שפעל מטעמם. בהקשר זה, ועל רקע העדויות והראיות שהובאו לרבות תצלומים של אותו אזור בבית, אכן קיימת אי בהירות לגבי זהות הגורם האחראי לאיטום סף הדלת למרפסת. נוכח זאת, אין מקום לחייב דווקא את הנתבע בעלות התיקון הנוגעת לליקוי שנמצא וזאת נוכח האפשרות לפיה ניתן היה לבצע האיטום במסגרת חיבור מסילת דלת ההזזה לרצפה.

חיבור חדר רחצה לחדר שינה
(סעיף 5.21) –

המומחה מטעם בית המשפט ציין בחוות דעתו, כי יש לבצע סף ריצוף בין חדר הרחצה לחדר שינה וכן יש להנמיך תעלת ניקוז. עלות התיקון בסך של 1,000 ₪. בתשובה לשאלות הבהרה מסר, כי אם תוכנן לבצע פרקט, אזי יש להפחית סך של 200 ₪.
כמפורט לעיל, בנקודה זו נוטה מאזן ההסתברות לצד גרסת הנתבע ועל כן יש להעמיד עלות התיקון על 800 ₪.

מעקה הגג
(סעיפים 5.22, 5.23) – המומחה מטעם בית המשפט מצא, כי כתוצאה מהגבהת הרצפה בשל בניית המדרגות בגובה 8 ס"מ, הוקטן גובה המעקה. על כן, יש לבצע הגבהה למעקה. להערכת המומחה מטעם בית המשפט מדובר בעלות של 750 ₪.

במענה לשאלות הבהרה מסר המומחה, כי על פי תכנית הגג, הגבהת הסף ממפלס הריצוף הפנימי הינה פרט אשר תוכנן על ידי הדיירים. בפועל נדרשת הגבהת המעקה ב-7 ס"מ בלבד, אך זאת באחריות הדיירים ויש לבטל המלצתו לפיצוי בסך 750 ₪.

חוות דעתו של המומחה במענה לשאלות הבהרה, המפנה לליקוי בתכנון, לא נסתרה בראיות ברורות. על כן, יש לקבל התיקון שנקבע על ידי המומחה במסגרת התשובות לשאלות הבהרה ואין לפסוק פיצוי בסעיף זה.

לגבי פגמים באדני שיש, המומחה כלל ליקוי בהקשר זה במסגרת עלות תיקון ליקויי האיטום בגג (סעיף 5.7.2 לחוות הדעת).

נושא אינסטלציה
(סעיף 5.25) – המומחה לא מצא ליקויים אשר מצויים באחריות הנתבע. ככל שהתובעים ביצעו תיקונים והשלמות של עבודה המצויה באחריות הנתבע, הרי שהדבר צריך להיבחן במסגרת הפרק הדן בתביעה להחזר הוצאות.

קירות מרתף
(סעיף 5.26) – לא נמצא ליקוי.

עבודות גמר שונות
(סעיפים 5.27, 5.28) – המומחה מטעם בית המשפט פרט את עבודות הגמר הנדרשות, אשר עיקרן כבר נכלל בסעיפים השונים שנבדקו. חלק אחר מן הליקויים לא נמצא (כאמור, ליקויים שהיו ותוקנו על ידי התובעים צריכים להיבחן בפרק לעניין התביעה להחזר הוצאות). מעבר לכך, המליץ
המומחה מטעם בית המשפט על תיקון גימור סביב מכסה קופסת מאסף בעלות בסך של 300 ₪.

סדקים
(סעיף 5.29) – המומחה מטעם בית המשפט פרט את הסדקים שנמצאו ואת עלות התיקון כלל המומחה במסגרת ההפחתות מן התמורה המגיעה לנתבע.

הליקוי הנטען במדרגות פנימיות
-

התובעים טוענים, על יסוד חוות דעת המומחה מטעמם, כי הנתבע התרשל בבניית המדרגות הפנימיות, באופן חלוקת המדרגות, במיקומן ובעובי הפלטה עליה המדרגות יושבות. בכלל זאת טוענים התובעים, כי בסיבוב במהלך המדרגות בין המרתף לקומת הכניסה בנה הנתבע 5 מדרגות במקום 4 מדרגות טרפזיות, כאשר מזקפי הראש בחלק מהמדרגות אינם ברום הנדרש על פי התקנות. כמו כן נטען, כי גם אורך השלחים במדרגות אלו קטן מהנדרש.

מעדותו של הנתבע עלה, כי לאחר יציקת המדרגות מקומה ראשונה לגג התברר לנתבע כי היציקה אינה תואמת את התוכנית האדריכלית ולכן זימן את האדריכלית וביקש הבהרות. לשיטתו, האדריכלית טעתה בתוכניות שלה שכן הובאו בפני
ו 2 תכניות: בהתאם לאחת, אמורות להיות 16 מדרגות ובהתאם לשנייה, אמורות להיות 17 מדרגות. הנתבע (התובע שכנגד) טוען כי הציע לפרק את המדרגות כל עוד הבטון רטוב אבל בתיאום מול האדריכלית שביקרה במקום סוכם כי המדרגות לא יפורקו והמצב יישאר כפי שהוא.

בעדותו העיד הנתבע כי יצק את המדרגות לפי מה שחשב שצריך לבצע באופן שיתאים למציאות בשטח ואף יטיב עם התובעים ולא לפי התוכנית.

המומחה מטעם בית המשפט קבע (סעיף 5.16 לחוות דעתו) כי בהתאם לתוכנית אמורות היו להיות 16 מדרגות כאשר גובה כל מדרגה אינו תקני ולכן התובע שכנגד הוסיף מדרגה נוספת כך שכל מדרגה ברום תקני. המומחה הסיק כי מהלך המדרגות שהתקבל הינו במקור מטעות של האדריכלית ומה שביצע התובע שכנגד מהווה שיפור.

בעדותה מסרה האדריכלית כי זוכרת שהייתה בעיה במדרגות אולם הטעות לא נובעת מהתוכניות שתכננה. לעמדתה היה על הנתבע
לעדכן אותה טרם היציקה על טעות שלדעתו נובעת מהתוכנית שלה.

ממכלול העדויות שהובאו בפני
י לעניין זה יש לקבוע כי המדובר בטעות משותפת של האדריכלית ושל הקבלן.

גם אם הייתה אי בהירות לעניין המדרגות הרי שמצופה מקבלן סביר לעצור ולראות במשותף עם האדריכלית כיצד יש לפעול, וזאת עוד טרם היציקה בפועל ולא לאחר סיום היציקה.

עם זאת, מן הראיות עולה כי גם האדריכלית הבינה שמדובר בטעות תכנונית שכן אחרת לא הייתה מסכימה להשאיר את המצב כפי שהוא.

בפועל, לאחר שהנתבע הציג בפני
האדריכלית את האופן בו בנה את המדרגות, זו לא דרשה ממנו לפרק ולבנות באופן שונה. מכאן, שהנתבע קיבל אישור, אף אם בדיעבד, לאופן בניית המדרגות.

מכל מקום, ראוי לתת את הדעת לעמדת המומחה מטעם בית המשפט אשר לא התייחס רק למהלך הדברים (השנוי במחלוקת בין הצדדים) לגבי אופן בניית המדרגות והתאמתן לתכניות, אלא בחן את מצב המדרגות כפי שהוא כעת ואת השאלה האם יש במדרגות ליקוי. עמדת המומחה הינה, כי אין כעת במדרגות הפנימיות של הבית ליקוי מהותי וכדבריו: "המדרגות תקניות".

המומחה מטעם בית המשפט נחקר ממושכות בחקירה נגדית לעניין חוות דעתו בנושא המדרגות. המומחה נתן תשובות מפורטות לשאלות שהוצגו לו והסביר כיצד חוות דעתו תואמת את נסיונו וידיעותיו בתחום.

המומחה מטעם בית המשפט הבהיר בעדותו, כי אכן קיימת בעיה מסוימת במדרגות הנוגעת לגובה מזקף הראש בחלק מהמדרגות או לרוחב השלח. עם זאת, גם בהקשר זה הדגיש המומחה את הקושי הנעוץ בבניית המדרגות באותו מקום ובשים לב לתכנית שנערכה, כך שלא ניתן להצביע על אחריות הנתבע דווקא לבעייות הקיימות בפועל, שכן גם להן יש רקע בהיבט התכנוני.

בעדותו בבית המשפט הציע המומחה מטעם בית המשפט לערוך תיקון קל במדרגות בדרך של "קיטום" המדרגה. להערכתו, פעולה זו לא תגרום לפגם אסטטי משמעותי.

הערכת עלות התיקון עליו המליץ המומחה מטעם בית המשפט עומדת על סך של כ- 1,000 ₪. לא ברור מן המפורט לעיל, האם תיקון זה מצוי באחריות הנתבע או באחריות האדריכלית. מכל מקום, שעה שמדובר בפעולה אשר יכולה היתה להתבצע על ידי הנתבע בעת הקמת המדרגות (ביצוע הקיטום על מנת להתאים גובה מזקף הראש), הרי שיש להטיל את עלות התיקון על הנתבע.

מכאן, שיש לדחות תביעת התובעים בכל הנוגע למרכיב זה, ועם זאת לחייב הנתבע בעלות תיקון ליקוי בסך של 1,000 ₪.

המחלוקות בנושא עבודות חשמל


התובעים טענו, כי הנתבע התחייב להשלים את כל עבודות החשמל וכי לפי הוראות חוזה עבודות הגמר, היה באחריות הקבלן להתקין את "אביזרי החשמל ולוח החשמל", מונח הכולל גם את גופי התאורה.
לטענת התובעים, הנתבע לא סיים לבצע את מכלול עבודות החשמל ועל כן נאלצו לבצע את השלמת העבודות בתחום זה, על חשבונם. טענות אלו של התובעים נכללות ומובאות בחשבון בעת הערכת התשלום המגיע להם כהחזר בגין הוצאות נוספות, עניין אשר יידון בנפרד.

בשל ריבוי הנושאים השנויים במחלוקת בין הצדדים לעניין עבודות החשמל, הסתייע המומחה מטעם בית המשפט באיש מקצוע בתחום החשמל, מר לאוניד יעקובוביץ, אשר בדק את הנושאים הקשורים בתחום זה וחיווה את דעתו ביחס אליהם. המומחה מטעם בית המשפט אימץ את דעתו של איש המקצוע בתחום החשמל במסגרת חוות דעתו.

לא מצאתי כי נפל פגם בעבודת המומחה מטעם בית המשפט, בעת שבחר להסתייע באיש מקצוע מטעמו בכל הנוגע להערכה מקצועית של תחום עבודות החשמל. מובן, כי גם איש המקצוע הפועל מטעם המומחה אשר מונה על ידי בית המשפט צריך לעמוד בקריטריונים המתאימים לקבלת חוות דעת של איש מקצוע. בכלל זאת, חובתו לשמור על אובייקטיביות. אף אם מדובר במתן עזר למומחה מטעם בית המשפט, הרי שעדיין נדרש, כי יהיה מדובר באיש מקצוע הנכנס לגדר הגדרת "מומחה" בפני
עצמו. עם זאת יש גם לזכור, כי עבודתו של איש המקצוע המסייע למומחה מטעם בית המשפט, עוברת את בחינת המומחה עצמו אשר מפקח על עבודת איש המקצוע המסייע לו.

כמפורט לעיל, לעניין ליקויים בעבודות החשמל, הסתייע המומחה בבודק חשמל מוסמך, מר ליאוניד יעקובוביץ. לאחר בחינת נסיונו והכשרתו של איש המקצוע, עולה כי אומנם ניתן וראוי להתבסס על בדיקותיו והערכותיו המקצועיות.

איש המקצוע בתחום החשמל בדק בנוכחות הצדדים את כל העבודות כולל חוסרים, תיקונים ועבודות נוספות וצירף את מסקנותיו לחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, לפיהן עלות השלמת העבודה לאחר הפחתת עבודות נוספות מעניקה לתובעים זיכוי בסך 15,450 ₪.

לעניין עלויות של 3,200 ₪ עבור חציבות בקירות ובתקרת הבטון, טען הקבלן כי אלו נדרשו במסגרת שינויים לאחר גמר השלד. מנגד טענו התובעים כי תכנית השינויים סופקה לקבלן עוד לפני יציקת המרתף. המומחה מטעם בית המשפט קבע, כי במידה ותוכנית השינויים התקבלה לאחר שלב של יציקות בטון, זכאי הקבלן לתשלום עבור ביצוע עבודות אלו.

הן המומחה מטעם בית המשפט והן מר יעקובוביץ העידו כאמור בבית המשפט ונחקרו על ידי באי כוח הצדדים לעניין הנושאים השנויים במחלוקת הקשורים בתחום השחמל.

שני הצדדים העלו טענות ביחס למסקנות שפורטו לעניין ההתחשבנות הנוגעת לעבודות החשמל. התובעים ביקשו להוסיף לזיכויים המגיעים להם סכום מסוים הנוגע לנקודות החשמל במטבח. הנתבע ביקש להשיג על המפורט בחוות דעת איש המקצוע בתחום החשמל במספר רב של נושאים.

עדותו של המומחה מטעם בית המשפט וכן של איש המקצוע בתחום החשמל היו מפורטות וברורות והם נתנו מענה משכנע לשאלות שהוצגו בתחום האמור. לפיכך, יש לקבל את חוות הדעת המקצועית שניתנה בתחום החשמל.

באשר לטענות לגבי שינויים בתכניות החשמל, אשר לכאורה לא עמדו בפני
איש המקצוע בתחום החשמל, הרי שהיה על שני הצדדים לדאוג לכך שתעמוד בפני
איש המקצוע התמונה המלאה הנוגעת לשינויים בתכניות. מכל מקום, ככל שהיו עבודות חשמל נוספות אשר בוצעו על ידי הנתבע מעבר לתכניות, הרי שהיה בידי איש המקצוע לבחון אותן בעת שערך סיור במקום ולא נמצא כי התעלם מנושאים אשר הוצגו בפני
ו.

יש לציין, כי לא כל שינוי בתכנית החשמל מחייב תוספת תשלום לקבלן. היה על הנתבע (התובע שכנגד) להצביע על שינויים מהותיים בתכניות החשמל ועל עבודות חשמל נוספות אשר בוצעו מעבר למוסכם בין הצדדים. במועד ביקורו בנכס, שמע איש המקצוע את הצדדים והתייחס לנושאים אשר הועלו על ידי שני הצדדים. לעניין זה נמצא, כי ניתן לקבל את הערכתו של איש המקצוע, גם ביחס לאותם שינויים ותוספות אשר התובעים צריכים לשלם לנתבע בקשר לעבודות חשמל נוספות.

לפי חוות הדעת המקצועית בתחום החשמל, התובעים זכאים להחזר בגין עבודות חשמל שלא בוצעו בסך של 28,190 ₪.

כמו כן, התובעים זכאים להחזר בגין הזזת נקודות חשמל קיימות בסך של 1,450 ₪.

מנגד, התובעים נמצאו כחייבים לנתבע (התובע שכנגד) בגין עבודות חשמל נוספות, סך של 14,190 ₪.

סך הכל זיכוי כללי לתובעים, הכולל עלות השלמת העבודה ולאחר הפחתת עבודות נוספות, סך של 15,450 ₪.

המומחה מטעם בית המשפט ציין, כי קיימת מחלוקת בין הצדדים לעניין טענת הנתבע לפיה ביצע עבודות חשמל במרתף לאחר גמר שלד וכתוצאה מכך נדרש לחצוב קירות עבור שרוולים ושינוי מיקום לוח, וזאת בעלות של 3,200 ₪.

מנגד טענו התובעים, כי תוכנית השינויים סופקה לנתבע לפני יציקת המרתף, ועל כן אינו זכאי לתוספת תשלום בגין שינויים במערכת החשמל.

נוכח המחלוקת הקיימת בין הצדדים לעניין מועד העברת תכנית השינויים, ובשים לב לחוסר הבהירות הקיימת בשאלה זה, לא מצאתי כי קיימות ראיות מספיקות לביסוס דרישתו של הנתבע (התובע שכנגד) לתוספת תשלום בגין מרכיב זה של ביצוע שינויים במערכת החשמל.

חיפוי חוץ – ליקויים

המומחה מטעם בית המשפט התייחס בחוות דעתו (סעיף 6 לחוות הדעת) לטענות התובעים, כפי שבאו לידי ביטוי בחוות דעת המומחה מטעם התובעים, לגבי ליקויים בחיפוי חוץ. לעמדת המומחה מטעם בית המשפט, אשר התבסס בין היתר על בדיקה שנערכה לפי בקשת התובעים על ידי מכון התקנים, נמצאו ליקויים בחיפוי האבן בקירות החוץ של המבנה.

בבדיקה האמורה אשר נערכה על ידי נציג מכון התקנים (צורפה כנספח לחוות דעתו הנוספת של המומחה מטעם התובעים, מוצג ת/14) נמצאו אי התאמות לדרישות התקן במספר מרכיבים הנוגעים לחיפוי החוץ.

בכלל זאת עלה מן הבדיקה, כי מספר הקדחים בכל אבן לא מתאים לתקן, עומק הקדחים אינו מתאים לתקן, אין חפיה בין הרשתות, המרחקים בין העוגנים לא מתאימים לדרישות התקן, מרחק בין החורים בזויתן לא מתאים לתקן, הזויתן נתגלה עם חלודה, צורת קיבוע ווי החיבור לרשת לא מתאימה ולא נמצא חומר איטום למישקים.

המומחה מטעם התובעים סבור, כי יש להחליף את כל החיפוי החיצוני, עניין הכרוך בהוצאות כספיות כבדות.

המומחה מטעם בית המשפט סבור, כי אין חובה לבצע פירוק והחלפת חיפוי האבן. ניתן לבצע חיזוקים לאבנים על ידי ברגי עיגון. לפי הנתונים המתייחסים לשטח החיפוי, מספר העוגנים הנדרשים ומחיר התקנתו של כל עוגן, העריך המומחה מטעם בית המשפט את עלות התיקון בהתקנת עוגנים כאמור, בסך של 29,600 ₪. בנוסף נמצאו 2 אריחים בולטים הנדרשים תיקון, כך שהעלות הכוללת הנוגעת לתיקון הליקויים בחיפוי החוץ הועמד על ידי המומחה מטעם בית המשפט על סך של 30,000 ₪.

במענה לשאלות הבהרה שנשלחו למומחה מטעם בית המשפט (סעיף 23 למכתב התיקון המתייחס לסעיף 6.3 לחוות הדעת), תיקן המומחה את הערכתו לגבי עלות תיקון הליקויים בחיפוי חוץ, והעמיד עלות התיקונים על סך של 31,480 ₪.

שני הצדדים מבקשים לחלוק על מסקנותיו של המומחה מטעם בית המשפט.

הנתבע טוען, כי לא קיימים ליקויים בחיפוי החוץ, הנוגעים לאופן השמת החיפוי ואשר מצויים באחריותו. בהקשר זה, טוען הנתבע כי אין לקבל את ממצאי ומסקנות בדיקת מכון התקנים.

התובעים טוענים, כי לא יהיה זה נכון לאמץ המלצת המומחה מטעם בית המשפט לביצוע עוגנים, ובשעה שמסתבר כי קיים ליקוי הנובע מהשמה לא תקינה של אריחי אבן בחיפוי החיצוני, אזי יש להעדיף את המלצת המומחה מטעם התובעים לפיה ראוי להחליף את החיפוי (עניין הכרוך בעלויות הגבוהות באופן משמעותי מהעלויות הנובעות מהתקנת עוגנים בלבד).

לאחר ששמעתי את העדויות שהובאו בסוגיה האמורה, ובכלל זאת עדותם של המומחים השונים וכן עדות נציג מכון התקנים, מצאתי כי ראוי לאמץ את עמדתו של המומחה מטעם בית המשפט.

המומחה מטעם בית המשפט הסביר בחוות דעתו וכן בעדותו בבית המשפט, מדוע הינו סבור כי קיימים ליקויים הנובעים מאופן השמת אריחי האבן (עניין המצוי באחריות הנתבע). לעניין זה, שאלת הקרבה של הבית לים והגדרת הסביבה כ"סביבה ימית", הינה רלבנטית רק למקצת מן הליקויים שנמצאו באופן ביצוע החיפוי. כך למשל, עובדת גילוי חלודה בחלק מהאריחים מלמדת בפני
עצמה, כי חומר הגלם בו נעשה שימוש אינו מתאים.

בהמשך לכך, המומחה הסביר ופרט בחוות דעתו וכן בעדותו בבית המשפט, מדוע ניתן להסתפק בהתקנת עוגנים ואין הכרח בביצוע החלפה של האריחים. גם בהקשר זה, ההסברים והנימוקים שניתנו על ידי המומחה מטעם בית המשפט היו משכנעים.

לעניין חישוב עלות תיקון הליקויים בחיפוי חוץ, נראה כי הנתונים עליהם התבסס המומחה מטעם בית המשפט בחישוב העלויות, לא היו מדויקים. כך לדוגמא, סך כל השטח לחיפוי עומד בערך כל כ- 220 מ"ר ואילו המומחה מטעם בית המשפט ערך החישוב לפי שטח של 275 מ"ר. בהתחשב בגובה הבית, עלות התקנת העוגנים עומדת אפוא על סך של כ- 24,000 ₪. לסך זה יש להוסיף 400 ₪ בגין אריחים בולטים, ובסך הכל 24,400 ₪.

עם זאת, בשתי סוגיות מצאתי כי ראוי להרחיב מעבר למסקנותיו של המומחה.

נושא אחד נוגע להבדל בין החיפוי המקורי ובין החיפוי לאחר ביצוע התיקון. בצדק טענו התובעים, כי אף אם נמצא על ידי המומחה שהתקנת עיגונים מהווה פתרון ראוי, הרי שעדיין אין מדובר בביצוע עבודות חיפוי החוץ בהתאם להוראות ההסכם. הואיל והסכמת הצדדים התייחסה לשיטה מסוימת של הצמדת אבני החיפוי ואילו בפועל, נוכח ליקויים שנמצאו, יהיה צורך בתוספת של עיגונים, אזי ראוי לבחון השלכות השינוי האמור על מצבם של התובעים.

קשה לאמוד את הפגיעה האסטתית אשר ודאי תגרם כתוצאה מביצוע קידוחים. יש גם לתת את הדעת לאפשרות לפיה בעת הקידוח לשם החדרת העוגנים עלולים להינזק חלק מהאריחים. לפיכך, יהיה זה נכון, ראוי וצודק, להעריך הפיצוי הנוסף המגיע לתובעים בשל הליקוי שנמצא בחיפוי החוץ והנובע מכך (מעבר לעלויות התיקון באמצעות התקנת עוגנים), בדרך של אומדנא.

נושא נוסף נוגע לקיומם של מספר אריחי אבן אשר בהם התגלו כתמים עקב הליקוי בחיפוי הנובע מחלודה. המומחה מטעם בית המשפט מסר בעדותו, כי אומנם קיימים מספר אריחי אבן בהם התגלו כתמים בשל חלודה אך להערכתו המצב יציב ולא צפויה החמרה משמעותית בהיקף הבעיה. הפתרון של התקנת עוגנים אינו מספק תשובה לבעיה זו. עדיין אין בכך כדי ללמד, כי ראוי לזנוח פתרון יעיל זה שהציע המומחה ולהעדיף בשל נתון זה את הפתרון המכביד של החלפת כלל האריחים. עם זאת, יש לתת ביטוי לבעיה האמורה בדרך של פיצוי נוסף, אשר גם אותו ראוי להעריך בדרך של אומדנא (תוך התחשבות גם בעלויות שנקבעו על ידי המומחה ביחס להחלפת מספר אריחים בשל בליטות).

בנסיבות העניין, שעה שמדובר בבית פרטי ולאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים לעניין זה, אני מעריך את הפיצוי הנוסף המגיע לתובעים מעבר לעלות תיקון הליקויים לפי המלצת המומחה מטעם בית המשפט, בסך של 8,000 ₪.

שקיעת חומה אצל השכנים
– התובעים טוענים, כי הנתבע לא בנה תמיכה של כלונסאות דיפון, דבר אשר גרם לשקיעה של החומה בגבול עם השכנים.

בשלב זה, בהעדר הוכחה לנזק שנגרם לתובעים עצמם וכל עוד לא באה דרישה מצד השכנים בעניין זה, הרי שהתביעה הינה מוקדמת. עם זאת, ככל שהתובעים יידרשו לפצות את השכנים בגין טענה לגרימת נזק בשל שקיעת החומה, אזי שמורה לתובעים האפשרות לדרוש בסוגיה קונקרטית זו, שיפוי מהנתבע. במקרה כזה, יהיה מקום לבחון את המחלוקת בין הצדדים בשאלה, האם מדובר בליקוי אשר נובע מעבודות שבוצעו על ידי הנתבע או בשל גורמים אחרים.

סיכום עלויות תיקון הליקויים:

מלבד נושא עבודות החשמל, אשר לגביהן נמצא, כי בהתחשבנות הכוללת בין הצדדים בתחום עבודות החשמל זכאים התובעים לזיכוי בסך של 15,450 ₪, להלן פירוט הליקויים שנמצאו:

תפר הפרדה: 200 ₪.
אבנים משתלבות: 400 ₪.
גימור הפילר: 350 ₪.
ליקויים שונים בחצר ובהיקף הבית: 2,450 ₪.
ליקויים בתוך הבית: 500 ₪.
תיקוני איטום במרתף ובחצרות אנגליות: 16,500 ₪.
איטום בגג הבית: 1,200 ₪.
אדני החלונות: 6,000 ₪.
נישת ארונות פינת אוכל: 1,200 ₪.
גימור קירות חצרות אנגליות: 1,000 ₪.
חלון ממ"ד: 300 ₪.
דלת ממ"ד: 600 ₪.
ריצוף המרתף: 1,100 ₪.
נקז קיר מערבי: 250 ₪.
הזזת אסלת שירותי מרתף: 600 ₪.
קופסת ביקורת: 150 ₪.
סף חדר הורים: 600 ₪.
מקלחון חדר רחצה הורים: 7,500 ₪.
חיבור חדר רחצה לחדר שינה: 800 ₪.
מכסה קופסת מאסף: 300 ₪.
מדרגות פנימיות: 1,000 ₪.
חיפוי חוץ תיקונים ופיצוי נוסף: 32,400 ₪.
סה"כ
: 75,400 ₪.

לסכום זה יש להוסיף מע"מ וכן עלות פיקוח הנדסי בשיעור 7.5%.
בתוספת מע"מ וכן בתוספת עלות פיקוח הנדסי עומד הסכום האמור על סך של 94,834 ₪.

בסעיף 34.2 לתשובות המומחה לשאלות הבהרה, הבהיר המומחה מטעם בית המשפט כי המחירים חושבו לפי מחיר ביצוע על ידי הקבלן. בגין ביצוע על ידי קבלן חיצוני יש להוסיף 15%. התובעים טוענים, כי ראוי להעמיד התוספת בגין עבודות על ידי קבלן חיצוני, על שיעור 25%, אולם בנסיבות המקרה נראה כי הערכתו זו של המומחה מטעם בית המשפט בדבר תוספת בשיעור 15% הינה הגיונית וסבירה ויש לקבלה.

לפיכך, סכום הפיצוי אותו חייב הנתבע לשלם לתובעים בגין ליקויים, כולל מע"מ, עלות פיקוח ותוספת תשלום בגין ביצוע על ידי קבלן חיצוני, עומד על סך של 109,060 ₪.

הנזקים הנוספים להם טוענים התובעים/ עלות השלמת העבודות ע"י התובעים

התובעים טוענים כי הנתבע לא השלים את ביצוע העבודות כפי שהתחייב בהסכם, ולפיכך, מלבד הפחתה וזיכוי של סכומים המגיעים להם מתוך התמורה החוזית ששולמה, הם זכאים גם להחזר בגין הוצאות שונות שהיו להם בביצוע עבודות שהיה על הנתבע לבצע וכן בביצוע תיקונים של ליקויים בעבודת הנתבע.

כפי המפורט לעיל, בחלק מהסעיפים הנוגעים לליקויים בעבודת הנתבע, הצביעו התובעים בחוות דעת המומחה מטעמם על ליקויים, אולם כאשר המומחה מטעם בית המשפט הגיע לבית התובעים ובחן את הליקויים, הרי שבאותו שלב כבר הספיקו התובעים לתקן חלק מן הליקויים וזאת על חשבונם.

מובן עם זאת, כי ראוי לתת את הדעת לכך, שלא כל הליקויים אשר נטענו על ידי המומחה מטעם התובעים, ולא נמצאו על ידי המומחה מטעם בית המשפט, אכן היו קיימים ותוקנו על ידי התובעים על חשבונם. לגבי חלק מן הסעיפים מדובר בעמדות שונות ובמחלוקת בשאלת קיומו של ליקוי, להבדיל ממצב דברים אשר בו עלה מן הראיות כי היה קיים ליקוי והוא בינתיים תוקן.

התובעים הפנו לעדויות של אנשי מקצוע אשר פעלו מטעמם, ואשר על פי הנטען ביצעו עבודות בתשלום, אשר הנתבע היה צריך לבצען, כגון עבודות ריצוף, שליכט וכן עבודות חשמל. כמו כן, התובעים הפנו למסמכים שונים, כגון קבלות וחשבוניות, לעניין תשלומים שהם שילמו, אשר לטענתם נובעים מהוצאות שהיה עליהם להוצא במקום הנתבע.

לסיכום מרכיב זה של התביעה, התובעים טוענים, כי נאלצו להוציא מכיסם סך כולל של 41,448 ₪. כמו כן, התובעים טוענים, כי הנתבע גרם לנזקים שונים במהלך עבודתו, אשר היה עליהם לתקן בעצמם, כגון נזק לתשתיות התקשורת, נזקים אשר עומדים על סך של 10,414 ₪.

בחנתי את כל אחת מטענות התובעים ביחס להוצאות נוספות וכן ביחס לנזקים שנגרמו להם במהלך ביצוע העבודות על ידי הנתבע. נתתי דעתי להכרעות שכבר פורטו לעיל ביחס לסעיפים שונים של זיכוי המגיעים לתובעים (על מנת להימנע מפסיקת זיכוי או פיצוי בגין ליקוי ובנוסף תשלום הוצאות בגין אותם מרכיבים). בחנתי את הקבלות והחשבוניות שהוצגו על ידי התובעים (בשים לב גם לטענות הנתבע, ביחס לאותנטיות של חלק מן המסמכים). בהמשך לכך מצאתי כי ראוי לפסוק לטובת התובעים תשלום החזר הוצאות (מעבר לזיכוי וליתר הסעיפים שפורטו לעיל) בסך כולל של 20,000 ₪ (כולל מע"מ).


התביעות ההדדיות לפיצויים בגין נזק לא ממוני

התובעים עותרים לפיצוי בסך של 25,000 ₪ בגין עוגמת נפש שנגרמה להם נוכח התנהלות הנתבע בעניינם.

מנגד, טוען הנתבע והתובע שכנגד, לפיצוי בסך של 35,000 ₪ בגין עוגמת נפש שנגרמה לו בהתנהלות התובעים.

ממכלול הראיות שהונחו לפני בית המשפט עולה כי מערכת היחסים בין הצדדים הגיעה בשלבים מסוימים לחוסר אמון מוחלט שגרם לפגיעה בתקשורת ביניהם.

לתובעים נגרמה עוגמת נפש, טרחה וחוסר וודאות, הן בגין ליקויי הבניה שנמצאו בדירתם והן נוכח התנהלות הנתבע בעניינם, בפרט, הצורך להתמודד עם קבלני משנה לביצוע השלמת העבודות.

כך גם באשר לקיומם של ליקויי רטיבות בדירה, אשר הינם בבחינת מפגע אסטתי בולט וגלומה בו פגיעה בתחושת הנוחות והרווחה בדירה, כמו גם תסכול ועוגמת נפש.

נראה כי עוגמת הנפש שנגרמה לתובעים עולה על זו שנגרמה לנתבע (התובע שכנגד) הנובעת מטענותיו ביחס להתנהלות התובעים במערכת היחסים בין הצדדים וביצוע ההסכמים.

בשים לב למכלול הנסיבות את מוצא להעמיד את הפיצוי המגיע לתובעים בגין עוגמת נפש, טרדה ואי נוחות, על סך של 10,000 ₪.

סיכום

סכומים העומדים לזכות הנתבע (התובע שכנגד) ולחובת התובעים (הנתבעים שכנגד):

- יתרת התמורה החוזית שעל התובעים לשלם לנתבע: 85,000 ₪.
- תשלום אותו חייבים התובעים לנתבע עבור עבודות נוספות: 33,170 ₪.
סה"כ: 118,170 ₪.

סכומים העומדים לזכות התובעים ולחובת הנתבע:

- הפחתות (זיכויים) לטובת התובעים מהתמורה החוזית: 33,000 ₪.
- זיכוי בגין התחשבנות בעבודות חשמל:
15,450 ₪.
- פיצוי לתובעים בגין ליקויים: 109,060 ₪.
- הוצאות ונזקים נוספים: 20,000 ₪.
- פיצוי לתובעים בגין עוגמת נפש, טרדה ואי נוחות: 10,000 ₪.
סה"כ: 187,510 ₪.

התביעה וכן התביעה שכנגד מתקבלות באופן חלקי, כאשר סכומי התביעה שאושרו עולים על סכומי התביעה שכנגד שאושרו. על כן, בסיכום הכולל יהיה על הנתבע לשלם את הסכום שיפורט להלן לתובעים.

אשר על כן, על הנתבע לשלם לתובעים סך של 69,340 ₪.
סכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הגשת התביעה, יום 8.11.12.


שני הצדדים נשאו בהוצאות משפט בסכומים גבוהים, הכוללים בין היתר את תשלום אגרות המשפט, התשלום למומחים השונים וכן הוצאות בקשר להבאתם של עדים למתן עדות. הצדדים ובאי כוחם הקדישו זמן רב לניהול ההליך, לרבות בקשר לדיונים הממושכים שנערכו בתיק והגשת המסמכים, המוצגים והטיעונים המפורטים.

לעניין הוצאות המשפט שיש לפסוק בגין ניהול ההליכים המשפטיים, יש לתת את הדעת לתוצאה המפורטת לעיל, אשר מהווה סיכום של הנושאים השונים (הרבים) אשר עמדו במחלוקת בין הצדדים. עם זאת יצוין, כי סכום התוצאה הסופית אינו משליך באופן מלא ומדויק על פסיקת הוצאות המשפט. שכן, חלקים רבים מהמחלוקות נפסקו לטובת צד זה ואילו חלקים רבים אחרים של המחלוקות נפסקו לטובת הצד האחר. יש שוני מסוים בין הוצאות המשפט הנוגעות לכל אחת מהמחלוקות, אף שלגבי מרבית המחלוקות, העלויות העיקריות הנוגעות לבירורן נובעות מתשלום שכר טרחת המומחים מטעם הצדדים וכן מתשלום שכר טרחת המומחה מטעם בית המשפט (הן בגין קבלת חוות דעת המומחים והן בגין עדויותיהם של המומחים).

כך יוצא, כי כל צד יישא למעשה בעיקר ההוצאות שהיו מנת חלקו, ואין מקום לזכוף לזכות או לחובת מי מהצדדים את החזר מלוא הוצאות המשפט. נוכח מכלול השיקולים הנוגעים לדבר, ראוי גם לחייב את הנתבע בתשלום חלק מסוים מהוצאות המשפט של התובעים.

לפיכך, הנתבע יישא בתשלום חלק מהוצאות המשפט של התובעים, בסך של 12,000 ₪.
בנוסף, הנתבע יישא בתשלום שכ"ט עו"ד של התובעים בסך של 12,870 ₪.





ניתן היום, י"ט אייר תשע"ז, 15 מאי 2017, בהעדר הצדדים.









א בית משפט שלום 15983-11/12 יצחק לוי, ג'ואל יעל לוי נ' שלמה דהן (פורסם ב-ֽ 15/05/2017)