פסקי דין על ארז עובד ואח' |

28027-06/16 א     16/05/2017




א 28027-06/16 ארז עובד ואח' נ' מדינת ישראל - משרד הבינוי והשיכון








בית משפט השלום בקריות


ת"א 28027-06-16 עובד נ' משרד הבינוי והשיכון




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני





בפני

כבוד השופטת
פנינה לוקיץ'


תובעים

ארז עובד ואח'


נגד


נתבעת

מדינת ישראל - משרד הבינוי והשיכון



החלטה


הנתבעת מבקשת כי ביהמ"ש יסלק על הסף את תביעת התובעים למתן צו עשה כנגדה, וזאת מחמת העדר פרטים המבססים עילת תביעה כנגד הנתבעת בכתב התביעה, כפי שזה הוגש בחודש 6/16.

הנתבעת טוענת עוד, כי על אף שסעד הסילוק על הסף הינו דרסטי, אין מקום לאפשר לתובעים, בשלב זה של ההתדיינות, לתקן את כתב התביעה, על דרך של הוספת הפרטים הנדרשים, מאחר וניתנה להם הזדמנות לעשות כן במסגרת דיון בבקשה למתן צו להוספת פרטים (קודם להגשת כתב הגנה מטעם הנתבעת) ומאחר והתנגדו לכך, יש לראותם כמי שויתרו על האפשרות לתקן את כתב התביעה.

התביעה, כפי שהוגשה, הינה תביעה של התובע ומספר מתושבי שכונת ההרחבה בקבוץ מצובה, אשר טוענים כי בשל ליקויים באופן ביצוע עבודות התשתית להקמת שכונת ההרחבה, ובאופן ספציפי בהנחת צנרת המים בשכונה, נוצרו ונוצרים פיצוצים חוזרים של הצנרת, המחייבים תיקונים חוזרים ונישנים. לטענת התובעים הנתבעת, או מי מטעמה, הם שביצעו את העבודות להנחת הצנרת וכי יש בתקלות החוזרות להצביע על ליקוי בעבודות שביצעה הנתבעת, ומשכך יש להורות לנתבעת לבצע מחדש את הנחת הצנרת באופן תקין תוך מתן אחריות למשך 10 שנים לתקינותה, ותוך ביצוע כל תיקון נדרש לכבישים בשל התיקונים החוזרים.

לטענת הנתבעת הפרטים החסרים בכתב התביעה, לצורך גיבוש עילת תביעה, הינם:
א. זיהוי המקרקעין בהם מדובר
ב. הצגת מסמכים המעידים על בעלות התובעים באותם מקרקעין
ג. מה הן העבודות שנטען כי הנתבעת ביצעה תוך פירוטן על גבי תשריט
ד. מה הוא הבסיס החוזי לחיוב הנתבעת כלפי התובעים
ה. מה הן החובות המוטלות על הנתבעת אשר אותן כנטען בתביעה הפרה, ובאם מדובר בחובות חקוקות לציין מה הן הוראות החוק שהופרו
ו. מה הוא הנזק שנטען כי נגרם לתובעים ומה הקשר שלו להפרות הנטענות
ז. איזה צעדים נקטו התובעים להקטנת נזקיהם הנטענים

כמו כן נטען כי מכתב שצורף לתביעה, ומעיד, לכאורה, על קיום התקלות החוזרות בצנרת כלשהי בקבוץ מצובה, אינו חתום ובוודאי שאינו ערוך כחוות דעת.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה, אינני סבורה כי יש מקום להורות על סילוק התביעה על הסף, אלא יש לאפשר לתובעים (חרף סרובם לעשות כן קודם לכן וחרף העדר בקשה לתיקון כתב התביעה), לתקן את תביעתם כך שתעמוד בדרישות המינימליות לקיום עילת תביעה, כאר בהעדר התיקון עליו אורה, יהא מקום לשקול את בקשת הסילוק על הסף.

ואלו הפרטים הנדרשים לצורך הקמת עילת תביעה:
א. על כתב התביעה לכלול את שמות כל התובעים (בכותרת המסמך או ברשימה נספחת) כאשר ליד כל תובע יצויין פרט זיהוי של המגרש שהוא טוען לבעלות בו (בין אם לפי גוש חלקה, ובין אם על בסיס תשריט שיצורף כנספח לכתב התביעה).


אציין, כי נכונה טענת התובעים, כי ככל הנראה הנתבעת יודעת היטב באיזה מגרשים מדובר (שכן מאז הגשת התביעה היא פעלה, באמצעות נציגיה לבירור הענין בביקור בשטח), אולם אין בכך לגרוע מחובת התובעים ליתן פרטים נדרשים בכתב התביעה שיאפשרו (גם לביהמ"ש) זיהוי ברור של המגרשים בהם מדובר.

ב. על התובעים לפרט את הבסיס החוזי לבעלותם במגרשים שיפורטו, לרבות צרוף דוגמת חוזה התקשרות של חלק מהם לכתב התביעה.

ג. על התובעים לפרט מתי בוצעו העבודות להנחת הצנרת, ומה מקור ידיעתם כי עבודות אלו בוצעו ע"י הנתבעת או מי מטעמה, וכן, באם אכן בוצעו ע"י מי מטעמה, מדוע אותו מבצע איננו צד להליך.

ד. על התובעים לפרט מועדים של פיצוצים שארעו, מיקום הפיצוצים והפעולות שבוצעו לצורך תיקונם, תוך ציון המועדים (לערך) או התדירות הנטענת של הפיצוצים, תוך ציון מועד ראשון להתגלות הפיצוצים.

ה. על התובעים לפרט, ביתר פירוט, מה הוא הנזק שנגרם להם (להבדיל מלקבוץ או לכל גורם אחר שביצע תיקונים) כתוצאה מהתקלות החוזרות בצנרת המים, גם באם זה אינו מכומת בשלב זה בהעדר תביעה כספית.

ו. על התובעים לפרט איזה חובות המוטלות על הנתבעת היא הפרה, בין אם בדרך של טענה ובין אם על דרך פירוט חובה חקוקה המוטלת עליה. אמנם נכון כי אין הכרח לפרט הוראת חוק עליה מסתמכים, ככלל, אולם כאשר מדובר בעוולה של הפרת חובה חקוקה, יש לפרט מה היא אותה חובה חקוקה שבגין הפרתה קמה עילה לפי פקודת הנזיקין. בהעדר פירוט חובה חקוקה כאמור, לא יוכלו התובעים לבסס תביעתם על עוולה לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין.

על אף שנכונה טענת התובעים כי אינם נדרשים לצרף ראיות לכתב התביעה (ואפילו לא חוות דעת מטעמם בשלב זה), הרי שעליה להכיל, את המידע העובדתי הרלבנטי במידת פירוט שתאפשר לנתבעת להתגונן מפני התביעה. התביעה כפי שהוגשה אינה מכילה את מידת הפירוט הנדרשת והתובעים אינם יכולים לסמוך על "ידיעת" הנתבעת בכדי להשלים את החסר.

טענת התובעים כי החלטת כב' רשמת מיום 15.1.17 חוסמת את דרכה של הנתבעת מלהעלות בקשה זו, נדחית מכל וכל לאור האמור מפורשות באותה החלטה.

אינני רואה לנכון לעשות צו להוצאות בגין הבקשה, בין היתר לנוכח העובדה כי הבקשה הקודמת נדחתה ללא צו להוצאות.

כתב תביעה מתוקן אשר יכיל את הפרטים האמורים לעיל יוגש בתוך 30 יום שאם לא כן אשקול מחיקת התביעה בהעדר עילת תביעה, תוך מתן זכות טיעון בשאלת ההוצאות.
התיק יעלה לעיוני עם הגשת כתב תביעה מתוקן ולכל המאוחר בעוד 35 יום.



ניתנה היום, כ' אייר תשע"ז, 16 מאי 2017, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 28027-06/16 ארז עובד ואח' נ' מדינת ישראל - משרד הבינוי והשיכון (פורסם ב-ֽ 16/05/2017)