פסקי דין על מרים בן זקן | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

18504-02/14 בל     16/05/2017




בל 18504-02/14 מרים בן זקן נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו

ב"ל 18504-02-14

16 מאי 2017
לפני:
סגנית הנשיאה, השופטת ד"ר אריאלה גילצר – כץ

התובעת
:



מרים בן זקן
ע"י ב"כ: עו"ד אורטל יונה


-

הנתבע
:



המוסד לביטוח לאומי

ע"י המחלקה המשפטית

החלטה

ד"ר דוד אנג'ל מתבקש לעיין בכל החומר המצורף ולהשיב על שאלות ההבהרה הבאות, בתוך 30 יום מיום קבלת החלטה זו:

1.
בחוות דעתך מיום 27.1.2017 קבעת, בנוגע למחלת הכתף הימנית: "יש בעבודתה עומסים שגורמים נזקים בלתי הפיכים בכתף ולמרות שזה לא צוין בפרוש בהחלטה אני מניח שחלק מעבודתה (כמו ניקוי אבק, קירות וחלונות) היה כשהיד מורמת מעל גובה השכם. ניתן לדעתי לקבוע בסבירות של מעל 50% קשר סיבתי בין עבודתה למחלת הכתף הימנית".
הנך מופנה לבסיס העובדתי אשר נקבע בהחלטת ביה"ד מיום 4.11.16, שם נקבע כי עבודת התובעת כללה שטיפת רצפות, ניקיון חדרי שירותים וניגובי אבק (ראה סעיף 3 לעובדות).
לאור האמור, הנך מתבקש להשיב על השאלה: כיצד הגעת למסקנה כי בעבודת התובעת היא נדרשה לבצע תנועות חוזרות ונשנות בתדירות גבוהה כאשר ידה הימנית מורמת מעל גובה השכם?

2.
פרק
מספר 22 בספר הרפואי
essential orthopedics and trauma
, דן בבעיות בכתף. בנוסף, קיימת סקירה מקיפה הנוגעת לאיבר הכתף ב-
association between work related factors and specific disorders of the shoulder – a systematic review of the literature

בירחון 189-201: (3) 36: 2010-

scand j work environ health
.
בספרות הרפואית הנ"ל צוין כי גיד הסופרארספינטוס נמצא פגום ב- 40% מאלה שהינם בני 40.
יודגש, כי שם צוין שהרמת משאות מעל 20 ק"ג למעלה מ- 10 פעמים ביום, עלולה לגרום לתסמונת תפס הכתף, המהווה גורם סיכון לקרע בשרוול המסובב וכולל הפעלה של מעל 10% מכוח הכיווץ המקסימלי של השריר. עוד יצוין כי בספרות הרפואית הנ"ל, צוין כי עבודתו המתאפיינות בהפעלה ממושכת ונשנית של הזרוע, בעיקר הריחוק או סיבוב או עבודה כאשר הידיים נמצאות זמן ממושך מעל גובה הראש, תורמות לעליה בשכיחות התסמונת.
האם לאור העובדות אשר נקבעו בהחלטת ביה"ד מיום 4.11.16 ובשים לב לאמור בסעיפים 3 ו-6 להחלטה, הנך סבור שבמסגרת עבודתה התובעת ביצעה איזה מן הפעילות שהוכרו בספרות הרפואית שפורטה לעיל, אשר עלולות היו לגרום למחלתה בכתף הימנית?

3.
בחוות דעתך ציינת כי ע"פ התיעוד הרפואי התובעת סבלה מכאב גב תחתון אך לא אותר ליקוי מוגדר באזור זה ולא בוצעה בדיקת הדמיה לאיתור ליקוי באזור זה. מצ"ב ממצאי בדיקת
ct
של ע"ש לומבלי
. לאור ממצאי בדיקה זו ורשימת העובדות המוסכמות בתיק, מתבקש המומחה לבחון פעם נוספת את תשובותיו לשאלות בהחלטה מיום 4.11.16.

4.
ברשימת העובדות מיום 4.11.16 צוין בין היתר כי התובעת מרימה מידי יום דליי מים במשקל 10-5 ק"ג ומתכופפת עשרות פעמים ביום. לאור נתונים אלו, האם ניתן לקבוע כי:

א.
עבודת התובעת זירזה את המחלה ממנה היא סובלת בצוואר ו/או בגב?
ב.
האם סביר יותר לקבוע כי תנאי עבודתה של התובעת יש בהם כדי לגרום לפגיעה בע"ש מותני ו/או צווארי מאשר שלא סביר לקבוע כך?

5.
בחוות דעתך ציינת כי יש בעבודה פיזית נזקים זעירים ובחלקם בלתי הפיכים, אולם לא במידה מספיקה להכרה בקשר סיבתי זה. ע"פ פסיקת בית הדין הארצי, על מנת לקבוע קיומו של קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50% כי תנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על התפתחות הליקוי או החמרתו, דהיינו יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו על הופעת הליקוי או החמרתו, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו.
לאור הבהרה זאת, האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתה של התובעת לבין הליקוי בו לקתה (בצוואר ו/או בגב) או החמרתו?

6.
ככל שהתשובה לשאלה הקודמת חיובית – האם לתנאי העבודה השפעה משמעותית על הליקוי (השפעה משמעותית היא בשיעור של 20% ומעלה)?

המומחה מתבקש לנמק תשובותיו לשאלות ההבהרה.
התיק יעלה לעיוני ביום 25.6.17.

המזכירות מתבקשת לצרף לעותק החלטה זו אשר יישלח למומחה את בדיקת ה-
ct
שנערכה לתובעת (הוגשה ביום 11.5.15
).

ניתנה היום, כ' אייר תשע"ז,
(
16 מאי 2017), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


ק. אסף כהן






בל בית דין אזורי לעבודה 18504-02/14 מרים בן זקן נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 16/05/2017)