פסקי דין על קיבוץ רוחמה | פסקי דין על עמוס תמיר | פסקי דין על יוסף אזולאי | פסקי דין על נדב אוחיון לול שירותים וחיסונים | פסקי דין על או קראיסרן ואח' | פסקי דין על משטרת ההגירה | פסקי דין על שר הפנים |

156/03 עמנ     27/04/2003




עמנ 156/03 קיבוץ רוחמה, עמוס תמיר, יוסף אזולאי, נדב אוחיון לול שירותים וחיסונים בע"מ, או קראיסרן ואח' נ' משטרת ההגירה, שר הפנים




1
בתי המשפט
עמנ 000156/03
בשא 30361/03
בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
27/04/03

כב' השופטת אלשיך ורדה

בפני
:

1. קיבוץ רוחמה

2. עמוס תמיר

3. יוסף אזולאי

4. נדב אוחיון
5. נדב אוחיון לול שירותים וחיסונים בע"מ

6. או קראיסרן ואח'

בעניין:
העותרים
נ ג ד
1. משטרת ההגירה

2. שר הפנים
המשיבים

החלטה iii

עיינתי ב"בקשה בהולה לקביעת מועד דיון" אותה הגישה היום עו"ד גור.
אינני מוצאת לנכון לשנות את החלטתי מיום 16.4.03 או לקבוע דיון על פי בקשתה.
הבקשה לקביעת דיון היא אי הסכמה, או בלשון קשה יותר ויכוח, עם החלטתי מיום 16.4.03.
דרך כזו של ויכוח עם החלטתו של בית המשפט איננה מקובלת.

גם אם צווי ההרחקה הוצאו ונחתמו על ידי לשכת משרד הפנים נתב"ג, שמושבה בנמל התעופה בן גוריון, עדיין הסמכות המקומית לדיון בערעור על צווי ההרחקה הינה לבית המשפט המחוזי בירושלים. כך עולה מסעיף 13 (ב) לחוק הכניסה לישראל וכך גם עולה מפסיקה של בתי המשפט בענין זה. העובדה כי שר הפנים
(שמקום מושבו בירושלים) האציל סמכות חתימה על צו ההרחקה לנציגו בנמל התעופה בן גוריון אין בה כדי לשנות את לשון החוק לפיה שר הפנים
הוא מוציא הצו וכנגד צו הרחקה כזה הערעור על מעשהו של שר הפנים
הוא לבית המשפט המחוזי בירושלים.

עם זאת, נשמטה מעו"ד גור, כנראה, העובדה כי בבקשה שהוגשה על ידה ערב חג הפסח היא הלינה על העובדה כי (סעיף 12 לבקשה) לא עלה בידה ואף סורבה בקשתה לקבל מידע בסיסי מתי הוצאו הצווים או כל מידע אחר.
אותה עת לא ידעה כלל איפוא נחתמו הצווים ובידי מי. גם לכן לא נפלה כל שגגה בהחלטתי להעביר את הענין לבית המשפט המחוזי בירושלים.

אלא שפטור בלא כלום אי אפשי, זאת דווקא לאור אופי הבקשה שהוגשה היום; ביום 16.4.03 עת הוגשה הבקשה הראשונה עמד עניינם של המבקשים אל מול עיני וביקשתי ליתן החלטה ענינית במהירות המירבית. זאת לזכור; 16.4.03 היה ערב ליל הסדר ובית המשפט היה בפגרה וכך גם פרקליטי הפרקליטות. כיוון שאני שמשתי כתורנית הוריתי למזכירות לזמן אלי בדחיפות את ב"כ הפרקליטות התורן, כדי שתגובתו תונח בפני
בהקדם. ב"כ הפרקליטות התייצב אמנם במהירות ראויה לציון ומסר על גבי הבקשה את עמדת הפרקליטות. אציין כי הוא הגיע ללשכתי ואת התגובה ישב וכתב ליד שולחן המתמחה שלי בלשכתי, בעודי עוסקת בעניני תורנות אחרים. כל זאת כיוון שביקשתי לראות את הענין כדחוף ולא להשהות את החלטתי. לאחר שב"כ הפרקליטות עזב את לישכתי ניתנה החלטתי, כפי שצויין בה, בשעה 12:30.
שוב פעלתי "כנגד הזמן" על מנת שהחלטתי תובא בהקדם בפני
עו"ד גור בעוד ניתנים שירותי מזכירות. כזכור המזכירות פתוחה בעת הפגרה ובתורנויות עד השעה 12:30 בלבד. עיכבתי גם לצורך כך את המזכירה התורנית.

לא הייתי כותבת את הדברים הללו אלמלא השתלשלות הדברים שלאחר מכן, אותה אני רואה בחומרה לאור התנהגותה של עו"ד גור. החלטתי כנראה לא נשאה חן בעיניה ולבד מהעובדה שמתוך לשכתי שמעתיה צועקת, וזאת בלשון המעטה, על נציג הפרקליטות היא הצליחה בדרך שאינני יודעת אותה להשיג את מספר הטלפון האישי שלי בלשכתי, טילפנה ללשכתי ובהעדרי ענה לטלפון העוזר המשפטי שלי, שהוא עו"ד במקצועו. עו"ד גור מצאה לנכון להרים את קולה על העוזר המשפטי שלי. לנסות ולהתווכח עימו על תוכן ההחלטה שלי כאשר היא משתמשת בביטויים כגון "מה אתם חושבים לעצמכם שהלשכה שלכם היא היכל הקודש?" היא הלינה בפני
ו על כך כי לא זומנה אף היא ללשכתי ועוד כהנה וכהנה ביטויים אשר אינני סבורה שהם ראויים לעורכת דין ובודאי לא תוך שהיא עושה זאת בטלפון האישי שלי בצעקות על העוזר המשפטי שלי. העוזר המשפטי שלי בחר שלא להגיב.
המעט שיש לי לומר על כך, בלשון זהירה מאוד, כי אני סבורה שזו איננה התנהגות ראויה לעורך דין שמכבד את עצמו ולא לעורך דין בכלל. ויכוח עם החלטות בית המשפט לא נעשה בדרך של צלצול טלפון למכשיר האישי של השופט (ומה היה קורה אם אני הייתי עונה לצלצול הטלפון - האם היתה מתווכחת איתי בטלפון?) ובודאי שלא עם העוזר המשפטי. עו"ד גור גם מצאה לנכון "להביע" את דעתה על אופן התנהגותי, קרי, סירובי לזמנה ללשכתי, במזכירות, וגם זאת בלשון שרחוקה להיות לשון נקיה.
משך כל שנות כהונתי כשופטת פעמים בודדות מאוד העברתי פרוטוקולים והחלטות לעיון ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין. מקרה זה אני סבורה הוא אחד המקרים הראויים לכך. סגנון דיבור ולשון נקיה הם כלי עבודה של עורך דין ובודאי כאשר הוא עושה זאת כלפי שופט או בעל תפקיד אחר בבית המשפט.

המזכירות תדאג להעביר החלטתי זו לועדת האתיקה שליד לשכת עורכי הדין במחוז ת"א, אשר תיתן את דעתה בודאי על דרך התנהגות כזו.

בלשכתי, היום י"ח בניסן, תשס"ג (20 באפריל 2003) בהעדר הצדדים, שעה 13:00.

מזכירתי שעוכבה על ידי במזכירות תמסור את ההחלטה לידיה של עו"ד גור הנמצאת בבית המשפט.
אלשיך ורדה
, שופטת








עמנ בית משפט מחוזי 156/03 קיבוץ רוחמה, עמוס תמיר, יוסף אזולאי, נדב אוחיון לול שירותים וחיסונים בע"מ, או קראיסרן ואח' נ' משטרת ההגירה, שר הפנים (פורסם ב-ֽ 27/04/2003)