פסקי דין על שלמה מנצור | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

58545-12/16 ברע     21/05/2017




ברע 58545-12/16 שלמה מנצור נ' המוסד לביטוח לאומי








בית הדין הארצי לעבודה


בר"ע 58545-12-16






ניתנה ביום

21 מאי 2017

שלמה מנצור
המבקש


-

המוסד לביטוח לאומי
המשיב

בשם המבקש עו"ד אורטל יונה


–



החלטה

השופטת רונית רוזנפלד
1.
לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת שרה מאירי; ב"ל 2766-03-15). בפסק הדין, דחה בית הדין האזורי את ערעור המבקש על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 19.5.15 (להלן גם: הוועדה)
. בהחלטתה קבעה הוועדה כי למבקש דרגת יציבה בשיעור 19%. בבקשתו טוען המבקש כי על הוועדה היה להתאים לו דרגת נכות בשיעור גבוה יותר ההולם את פגיעותיו בכתפיו, ועל כן, על בית הדין לקבוע את דרגת נכותו או למצער, להחזיר את הדיון בעניינו לוועדה בהרכב אחר.

2.
המבקש, יליד 1948, הוא פחח במקצועו. ליקוייו של המבקש בכתפיו הוכרו כפגיעה בעבודה על דרך תורת המיקרוטראומה (להלן: הפגיעה). ביום 29.4.14 קבעה ועדה רפואית מדרג ראשון כי דרגת נכותו של המבקש היא בשיעור 0%. על כך הגיש המבקש ערר לוועדה.
ביום 21.8.14 שמעה הוועדה את נימוקי הערר מפי בא כוחו של המבקש, ובסעיף 'ממצאים ונימוקים' קבעה כך:
"בבדיקה
אין דפורמציה או דלדול בחגורת כתף - דו"צ.
פיסוק
?
90 כיפוף קדמי
?
90 סיבוב חיצוני
?
20 סיבוב פנימי
?
100 כיפוף אחורי
?
40.
מבחן ניר והובקינס שליליים.
מסוגל להביא ידיים לכתף נגדית.
כתפיים יציבות.
us
מיום 18.8.13 קרע ב
ssp
משמאל
us
מיום 2.9.12 קרע
ssp
מימין.

הוועדה אבחנה כי המבקש לוקה ב"
קרעים ב-
ssp
דו"צ בכתפיים
" וסיכמה כך:
"הוועדה מקבלת את הערר וקובעת נכות של 10% בגין כל כתף לפי סעיף 42(1)(ד)(
i
).



סה"כ 19% לצמיתות"
10% לכתף ימין

10% לכתף שמאל.

על קביעה זו הגיש המבקש ערעור ראשון לבית הדין האזורי (ב"ל 61024-09-14).

3.
ביום 10.3.15 ניתן תוקף של

פסק דין
להסכמת הצדדים לפיה עניינו של המבקש יוחזר לוועדה, כדלקמן:
"א.

[הוועדה]
תבחן התאמת נכות עבור הכתפיים לפי סעיף 41 העוסק בהגבלה בתנועות הכתף, בהתאם לממצאיה, ותקבע הנכות לפי הגבוה מבין סעיפים 41
ו-42.

ב.

[הוועדה]
תשקול מחדש קביעת הנכות עבור כתף ימין בשים לב לכך, שעבור כתף שמאל הותאמה נכות בשיעור 10% כאשר מדובר בקרע 8 מ"מ בלבד, בעוד שהקרע בכתף ימין הינו בגודל 18 מ"מ.
..."
(להלן: פסק הדין המחזיר).

4.
ביום 19.5.15 התכנסה הוועדה בהתאם להוראות פסק הדין המחזיר וקבעה כך:
"הוועדה עיינה בפס"ד מיום - .
הוועדה עיינה בדו"ח ועדה מיום .... לפי הדוח אין הגבלה בתנועות ב 2 הכתפיים לפי תקנות
. למעשה מדובר בקרע בינוני כתף ימין וקרע קטן מבינוני בכתף שמאל. למרות זאת הוועדה קבעה נכות לפי קרע בינוני גם בכתף שמאל קרע בינוני לפי תקנה של המלל בכתף ימין הוא 10%. מאחר שאין הגבלה בתנועות ואין הפרעה פונקציונלית בכתפיים לפנים משורת הדין הוועדה הייתה צריכה לקבוע נכות פחות מ 10% בכתף שמאל אך לא עשתה זאת. לכן הוועדה משאירה את דעתה על כנה ולא משנה את החלטתה מוועדה קודמת."
(ההדגשה שלי, ר.ר).

על כך הגיש המבקש ערעור נוסף לבית הדין האזורי.

5.
בפסק הדין עמד בית הדין האזורי על טענות המבקש לפיה הוועדה מצאה בבדיקה הקלינית כי הפיסוק שנמדד בכתפיו הוא בשיעור 90 מעלות. בהתאם, היה עליה לקבוע את דרגת נכותו לפי סעיף ליקוי 41(4)(ב), שעניינו "
הגבלת התנועות בפרק הכתף, עד לגובה שכם
", והמקנה בצידו דרגת נכות בשיעור 15%. בית הדין ציין כי בבדיקתה הקלינית התייחסה הוועדה למדידת מעלות בתנועות שונות, ובכללן תנועות הפיסוק. בפסק הדין המחזיר התבקשה הוועדה להתייחס לכלל הממצאים שבבדיקתה, ולא רק לממצא תנועות הפיסוק. בהתאם, בהחלטתה התייחסה הוועדה לכלל הממצאים שבבדיקתה וציינה כי אין הגבלה בתנועות שתי הכתפיים על פי התקנות. בית הדין ציין עוד כי בהגדרת סעיף הליקוי נכתב "
תנועות
" ולא "
תנועה
", משמע, בקביעת דרגת הנכות יש להתחשב בתנועות השונות ולא רק בתנועת הפיסוק. מכל מקום, השאלה האם הגבלה בתנועות הכתפיים היא עד גובה שכם אם לאו, היא שאלה רפואית מובהקת, ובה אין מקום להתערב. לאור האמור קבע בית הדין כי הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין המחזיר וכי לא נפלה טעות משפטית בהחלטתה, ובהתאם, דחה את הערעור.

6.
בבקשתו טוען המבקש, כי הוועדה מצאה שטווח התנועה שלו בפיסוק הוא 90 מעלות, ובהתאם, הוא מוגבל בתנועותיו עד גובה שכם. על כן, היה על הוועדה להתאים לו דרגת נכות בשיעור 15% לפי סעיף ליקוי 41(4)(ב). המבקש מפנה לעניינם של מבוטחים אחרים, שם, לטענתו, נקבעה דרגת נכות בשיעור 15% לפי סעיף ליקוי 41(4)(ב) בגין אותו הממצא.
המבקש מוסיף כי בית הדין נקט בגישה מחמירה כאשר קבע כי על מנת שתותאם דרגת נכות בגין ליקוי בכתף יש צורך בהגבלה בתנועות ולא בתנועה אחת.
לטענת המבקש מדובר ב"
מקרה קלאסי בו ביה"ד יכול לקבוע את שיעור אחוזי הנכות
". לחלופין מבקש המבקש כי הדיון בעניינו יוחזר לוועדה בהרכב אחר על מנת שתקבע את דרגת נכותו בהתאם להוראות הסעיף, לאחר שיובהר לה כי 90 מעלות משמען 'הגבלה עד גובה שכם'.

7.
ל
אחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, בפסק דינו של בית הדין האזורי, בפרוטוקול הוועדה הרפואית לעררים ובכלל המסמכים שבתיק, הגעתי לכלל החלטה כי דין הבקשה להידחות. זאת, מן הטעמים כמפורט להלן.

8.
הלכה פסוקה היא, כי משמוחזר עניינו של מבוטח לוועדה על פי

פסק דין
, על הוועדה למלא במדויק אחר האמור בו (דב"ע (ארצי) נא/29-01 מנחם פרנקל – המוסד לביטוח לאומי
, פד"ע כד 160, 162 (1992)). כאמור, הוועדה קבעה למבקש דרגת נכות לפי סעיף ליקוי 42(1)(ד)(
i
), העוסק ב"
פציעת שרירי הכתף –
supraspinatus

– בצורה בינונית
". זאת, בהתאם
לקרעים שאבחנה בגיד זה. בפסק הדין המחזיר התבקשה הוועדה, בין היתר, לשקול להתאים למבקש דרגת נכות לפי סעיף ליקוי 41, שעניינו "
הגבלת התנועות בפרק הכתף
". בשים לב לממצאי הוועדה בבדיקתה הקלינית, הבהירה הוועדה כי אין למבקש הגבלות בתנועות הכתפיים. בקביעתה הסתמכה הוועדה על ממצאי בדיקתה את המערער לפיהם:

אין דפורמציה או דלדול בחגורת כתף - דו"צ.
,
פיסוק
?
90 כיפוף קדמי
?
90 סיבוב חיצוני
?
20 סיבוב פנימי
?
100 כיפוף אחורי
?
40. מבחן ניר והובקינס שליליים.


מסוגל להביא ידיים לכתף נגדית.

כתפיים יציבות
. בקביעותיה הרפואיות של הוועדה אין לבית הדין הכלים, הידע והסמכות להתערב. כמו כן, מפסקי הדין עליהם נסמך המבקש לא ניתן ללמוד הלכה כפי שמבקש המבקש ללמוד. משפעלה הוועדה על פי הוראות פסק הדין המחזיר,
והבהירה, לאחר שהיו לפניה ממצאי בדיקתו של המבקש, כי לא מצאה אצלו הגבלות בתנועות הכתף, אין טעות משפטית בהחלטתה שלא ליישם בעניינו את סעיף הליקוי 41(4)(ב), העוסק בהגבלה בתנועות הכתף.

9.
סוף דבר
לא מצאתי כי בהחלטת הוועדה או בפסק דינו של בית הדין האזורי נפלה טעות משפטית שיש בה כדי להצדיק מתן רשות ערעור.
הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.
אין צו להוצאות.



ניתנה היום,
כ"ה אייר תשע"ז (21 מאי 2017) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.














ברע בית הדין הארצי לעבודה 58545-12/16 שלמה מנצור נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 21/05/2017)