פסקי דין על דורון בריבו | פסקי דין על יצחק בריבו | פסקי דין על גבריאל בריבו |

8600-07/13 פ     23/05/2017




פ 8600-07/13 מדינת ישראל נ' דורון בריבו, יצחק בריבו, גבריאל בריבו








בית משפט השלום בבאר שבע


כ"ז אייר תשע"ז
23 מאי 2017
ת"פ 8600-07-13 מדינת ישראל
נ' בריבו ואח'

תיק חיצוני
:
3242/13


בפני
כב' השופט רון סולקין

המאשימה
מדינת ישראל

– פמ"ד
ע"י ב"כ עו"ד מוחמד אלעבוד


נגד

הנאשמים
1. דורון בריבו
ע"י ב"כ עו"ד מיטל דנינו
2. יצחק בריבו

– נדון
ע"י ב"כ עו"ד מיטל דנינו

3. גבריאל בריבו
- נדון
ע"י ב"כ עו"ד אבי חימי




גזר דין לנאשם 1


כתב האישום והסדר הטיעון

הנאשם שלפני נותן את הדין בגין עבירות של
הפרת סודיות, בניגוד לסעיף 16 לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א – 1981 (מספר עבירות); מרמה והפרת אמונים, בניגוד לסעיף 284 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (מספר עבירות); שיבוש מהלכי משפט, בניגוד לסעיף 244 לאותו חוק (מספר עבירות);
קשירת קשר להשיג מטרה אסורה, בניגוד לסעיף 500(7) לאותו חוק (עבירה אחת); הבאת אדם לידי עיסוק בזנות, בניגוד לסעיף 201 לאותו חוק (עבירה אחת); קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, בניגוד לסעיף 415 סיפא לאותו חוק; סרסרות למעשי זנות, בניגוד לסעיף 199(א)(2) לאותו חוק.

בהתאם לעובדות האישום הראשון בכתב האישום המתוקן ת/4, בהן הורשע הנאשם במסגרת הסדר טיעון,
בהיותו פקח ברשות ההגירה במחוז הדרום, ניצל גישה למאגר מידע של רשות ההגירה (מערכת "אביב"), ומסר לקרובי משפחה ולמכרים פרטים שונים בנוגע לאזרחים, שנשמרו במאגר, כגון מועדי יציאה לחו"ל; כתובת מעודכנת. זאת, תוך הפרת פרטיותם של אותם אזרחים והפרת חובת הסודיות המוטלת עליו.

בהתאם לעובדות האישום השני באותו כתב אישום, הודיע הנאשם, מספר פעמים, לאחיו – הנאשם 2 בכתב האישום – על פעילויות מתוכננות של רשות ההגירה לאיתור נתינים זרים השוהים בארץ ללא רשיון ובכך סייע לו למנוע מעצרו של עובד זר שהוחזק אצלו. בנוסף, אותו עובד זר הודיע גם לעובדים זרים אחרים על הפעולות המתוכננות. בכך, פעל הנאשם לסיכול המבצעים היזומים של רשות ההגירה.

בהתאם לעובדות האישום השלישי באותו כתב אישום, הודיע הנאשם, מספר פעמים,
לאחיו – הנאשם 2 גם על פעילות מתוכננת לאיתור נתינים זרים שהם שוהים בלתי חוקיים בבית עסק לספורט ימי שנוהל על ידי חברו של הנאשם 2. גם בכך, פעל הנאשם לסכל הפעילות המבצעית של רשות ההגירה.

בהתאם לעובדות האישום הרביעי באותו כתב אישום, הודיע
הנאשם גם לאח נוסף – הנאשם 3 – על פעילות מתוכננת של רשות ההגירה לאיתור שוהים בלתי חוקיים, ובכך סייע לו להסתיר עובד זר שהועסק על ידו.

בהתאם לעובדות האישום החמישי באותו כתב אישום, הודיע הנאשם, מספר פעמים, לחבר, בעל חברת כֹּח אדם, שאף הוא העסיק עובדים שהם נתינים השוהים בארץ באופן בלתי חוקי, על פעילות מתוכננת למעצרם של העובדים הזרים.

בהתאם לעובדות האישום השישי באותו כתב אישום, בירר הנאשם בעבור קרוב משפחה, באמצעות פניה למשטרת ישראל, פרטי בעלות על כלי רכב שונים, תוך יצירת מצג, כי הדבר נדרש לשם עבודתו.

בהתאם לעובדות האישום השביעי בכתב האישום, מסר הנאשם, שלא כדין, פרטים לנתינה זרה, שהיתה שוהה בלתי חוקית, בנוגע למצב הטיפול בבקשה לקבל מעמד בארץ בעקבות נשואיה עם אזרח ישראלי. בהמשך, פנתה אותה נתינה זרה לנאשם, מספר פעמים, בבקשה לקבלת הלוואה עקב מצוקתה הכלכלית. הנאשם הציע לאותה נתינה זרה להרוויח כסף באמצעות עבודה בזנות, תוך שתקיים מגעים מיניים עם נתינים זרים אחרים.

אותה נתינה זרה נסעה עם הנאשם למושב, בו הועסקו נתינים זרים וקיימה מגע מיני עם שני נתינים זרים אחרים. בתמורה לכך, גבה הנאשם סך בן 500 ₪ משני הנתינים, אותו חלק, מחצה למחצה, עם הנתינה הזרה.

בין הצדדים נקשר הסדר, במסגרתו תוקן כתב האישום והמאשימה הגבילה את עתירתה הענשית לעונש מאסר בפועל בן 14 חדשים, בצירוף מאסר מותנה; קנס; פיצוי לנפגעת העבירה באישום השביעי.

להגנה נתאפשר לטעון כראות עיניה. עוד סוכם, כי מי מהצדדים יהיה רשאי להביא ראיות לענין העונש, על מנת לשכנע בעמדתו, וכי הנאשם יופנה לחקירת שירות המבחן למבוגרים.


ראיות לעונש

התביעה
לא הגישה ראיות לעונש מטעמה.

ההגנה
הגישה דף חשבון מחשבון הבנק של הנאשם (נ/1), ממנו עולה, כי מופקדים לחשבונו משכורות בסכומים נמוכים יחסית וכי מוגדר כלקוח מוגבל; מכתב המלצה מחברת מוניות (נ/2), בה מועסק הנאשם היום, המתאר אותו כאחראי, אמין, שירותי ואדיב; אסופת מכתבי תודה והמלצה (נ/3), הנוגעים לשירותו של הנאשם בשב"ס וכן לשירותו ברשות ההגירה; אסופת תעודות על הסמכות שונות שעבר הנאשם (נ/4) בשב"ס, בשירותו הצבאי בסדיר ובמילואים, בלימודים טכנולוגיים; אישור לימודים (נ/5), ממנו עולה, כי הנאשם נרשם ללימוד קצבות; אישור על העסקתו של הנאשם כאזרח עובד צה"ל בשנים 1993 – 1994 (נ/6).

בנוסף, העיד, מטעם ההגנה, מפקדו של הנאשם בשירות מילואים, רס"ן א.ג., אשר סיפר, כי הנאשם משרת במילואים ביחידת חילוץ והצלה, תחת פיקודו, כי משרת כ-30 יום כל שנה. במלחמת צוק איתן, שהה 32 יום בשירות מבצעי. העד תיאר את הנאשם כמי שתורם רבות ליחידה, מעבר למצופה. העד ביקש ליתן לנאשם הזדמנות.

עוד העיד, מטעם ההגנה, מפקדו לשעבר של הנאשם בשב"ס, מר ד.א., אשר סיפר על מידותיו הטובות של הנאשם; על היותו אמין ועל כך שהאציל לו סמכויות וסמך עליו ב"עיניים עצומות".


הערכת שירות המבחן למבוגרים

בהתאם להסדר, הופנה הנאשם לשירות המבחן למבוגרים והוגשו בענינו מספר תסקירים, המפרטים את נסיבותיו האישיות, בשנות הארבעים לחייו, נשוי ואב לשלושה, עובד כיום כנהג מונית.

הנאשם נטל אחריות חלקית על מעשיו. תחילה, נקט בעמדות מטשטשות ביחס לפרטי מעורבות אך בהמשך, החל למסור פרטים על המניעים אשר הביאו אותו לעבור העבירות. שירות המבחן התרשם, כי העבירות נעברו על רקע מאפינים אישיותיים של הערכה עצמית נמוכה וצורך בחיזוקים ובקבלת תחושת ערך מהסובבים אותו. באמצעות המידע שמסר הנאשם, השיג תחושת כוח ושליטה.

שירות המבחן התרשם, כי הנאשם חש בושה מהסתבכויותיו וכי אף בני משפחתו – הסובבים אותו, וביחוד רעיתו, מגנים את הסתבכויותיו אלה.

הנאשם שולב בהליך טיפולי ארוך והחל בתהליך של בחינה עצמית.

לאחר תקופה בת קרוב לשנתיים, במהלכה שיתף הנאשם פעולה באופן מלא בהליך הטיפולי, בא שירות המבחן בהמלצה להשית על הנאשם עונש שיקומי, בדמות צו של"צ וכן להעמידו במבחן לתקופה נוספת בת מחצית השנה, לסיום פרק נוסף ואחרון במסכת הטיפולית.


טענות הצדדים

התביעה
הגישה טענותיה לעונש בכתב. התביעה הדגישה הערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה ממעשיו של הנאשם – אמון הציבור בעובדי הציבור; בתקינות פעולות המנהל ובאינטרס הציבורי;

התביעה מדגישה כי הנאשם הכשיל את פעילותה של רשות ההגירה, בזמן שהוא פועל מטעמה, ובכך מעל בשליחותו הציבורית. התביעה עותרת לקבוע מתחם ענישה שינוע בין 12 ועד 36 חדשי מאסר בפועל בגין מכלול מעשיו של הנאשם. עם זאת, בהתאם להסדר, עותרת התביעה להעניש הנאשם ברף הגבוה שנקבע בהסדר, קרי: עונש מאסר בפועל בן 14 חדשים וכן יתר העונשים שסוכמו במסגרת ההסדר.

ההגנה
מדגישה את ההליך הטיפולי הארוך והמעמיק שעבר הנאשם; את העובדה, כי שיתף פעולה בחקירה באופן מלא; את שירותו הארוך של הנאשם במגוון תפקידים בצבא, בשב"ס וברשות ההגירה.

ההגנה עותרת לאמץ את המלצתו הטיפולית - שיקומית של שירות המבחן ולחלופין להטיל על הנאשם עונש מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות.

עוד העלתה ההגנה, במהלך פרשת העונש, טענה בנוגע לאי הגשת כתב אישום נגד חלק מאותם שקיבלו מידע מהנאשם.

כל אחד מהצדדים הגיש פסיקה לתמיכה בטענותיו.

בדברו האחרון
, הביע הנאשם חרטה ובושה וסיפר על הנזקים שנגרמו לו ולבני משפחתו כתוצאה מחשיפת הפרשה.

הנאשם פנה לרחמי בית המשפט וביטא פחד ממאסר.


דיון והכרעה

העבירות שעבר הנאשם חמורות.

העבירות המנויות באישומים הראשון והשישי מלמדות על זלזול בזכותם של אחרים לפרטיות ועל היעדר הפנמה של חובת הסודיות המוטלת עליו כמשרת הציבור.

העבירות המנויות באישומים השני, השלישי, הרביעי והחמישי – מהוות הפרת אמונים ברמה הגבוהה ביותר ומלמדות על כשל ערכי עמוק ומשמעותי אצל הנאשם. למעשה, במעשים המתוארים, הכשיל הנאשם פעולות אכיפה מטעם הרשות שהוא חב לה חובת אמון והוא פועל בשמה. במעשים אלה מגולמת פגיעה קשה ומשמעותית באמון הציבור במנהל הציבורי. לא קשה לתאר כיצד יחוש אותו אזרח אשר נתפס מעסיק נתין זר, ללא היתר, וננקטו כנגדו הליכים, במישורים שונים, עקב כך, כאשר יתברר לו, כי שכנו, המחזיק בעסק דומה, שאף הוא מעסיק נתינים זרים ללא היתר – נמלט מן הדין בשל קרבתו אל נושא המשרה הציבורית.

במעשים המפורטים באישום השביעי, פעל הנאשם לניצול מצוקתה של נפגעת העבירה, נתינה זרה, שהיתה במצב כלכלי קשה, על מנת להפיק רווח כספי תוך פגיעה בכבודה כאדם וכאשה.


מתחם הענישה

להלן תובא סקירה של פסיקה בנוגע למתחם הענישה בגין העבירות המנויות בששת האישומים הראשונים בכתב האישום:

בגזר הדין ת.פ. (תל-אביב) 6721/00 מדינתי ישראל נ' סילברמן (פורסם במאגרים), נגזר עונש מאסר בן 14 חדשים על
איש משטרה, שעדכן חשודים בנוגע לחקירה סמויה שהתנהלה בענינם.

בגזר הדין ת.פ. (באר-שבע) 5682/01 מדינת ישראל
נ' בן מוחא (פורסם במאגרים), נגזר עונש מאסר בן 3 חדשים, לריצוי בדרך של עבודות שירות, על שוטר, אשר שיבש הליכי משפט וביקש מאחר, למסור הודעה כוזבת, על מנת למלט עצמו מאחריות לתאונה.

בפסק הדין ע.פ. (תל-אביב) 20762-09-11 מדינת ישראל
נ' מואס (פורסם במאגרים), התקבל ערעור המדינה בנוגע לשוטר שהביא, בדיווח שקר, למעצרו של אדם והוחמר עונשו לעונש מאסר בפועל בן חדשיים והביא לריצוי בדרך של עבודות שירות, תוך הדגשה, כי ערכאת הערעור אינה ממצה את הדין.

בנוגע לעבירות שענינן מסירת מידע מתוך מאגרים שונים לחברים, או קרובי משפחה, ללא דרישה או קבלה של אתנן כספי – הפנתה ההגנה למספר מקרים, בהם נסתימו ההליכים בהסדר של סגירת תיק מותנית, או בהליכים בבית דין למשמעת.

בית המשפט מוצא, אם כן, להעמיד את מתחם הענישה בגין העבירות נושא האישומים הראשון והשישי בכתב האישום, בין עונש מאסר צופה פני עתיד ועד למאסר קצר, לריצוי בדרך של עבודות שירות.

אשר לעבירות נושא האישומים השני, השלישי, הרביעי והחמישי בכתב האישום
- יעמיד בית המשפט את מתחם הענישה בגין המפורט בכל אחד מהאישומים האמורים
בין עונש מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות לבין מאסר בפועל בן 14 חדשים.

אשר לעבירות נושא האישום השביעי בכתב האישום, שענינן, בתוספת להפרת האימונים, גם
סרסרות למעשה זנות, והבאת אדם למעשה זנות:


·
בגזר הדין ת.פ. (ירושלים) 3479/04 מדינת ישראל
נ' שרם (פורסם במאגרים), נדונה נאשמת שהחזיקה מספר דירות בעיר ירושלים ופרסמה נשים העוסקות בזנות, תוך שנטלה חלק מהאתנן לעונש מאסר צופה פני עתיד וכן עיצום כספי על סך 7,000 ₪.

·
בגזר הדין ת.פ. (אילת) 32947-12-11 מדינת ישראל
נ' לוי (פורסם במאגרים), נדון נאשם בגין עבירות דומות לעונש מאסר צופה פני עתיד וכן עיצום כספי בסך 15,000 ₪.

·
בגזר הדין ת.פ. (אילת) 1003/10 מדינת ישראל
נ' ברלינסקי (פורסם במאגרים), נדון נאשם שהעסיק מספר נשים במתן שירותי זנות, לשישה חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות וכן עיצום כספי בסך 15,000 ₪;

·
בגזר הדין ת.פ. (נתניה) 5203/09 מדינת ישראל
נ' בורד (פורסם במאגרים), נדון נאשם בעל עבר פלילי שהעסיק 10 נשים בזנות, ביניהן שוהה בלתי חוקית, וחי על ריווחיהן, למאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות ביחד עם עיצום כספי בסך 10,000 ₪.

·
בגזר הדין ת.פ. (באר-שבע) 4898/08 מדינת ישראל
נ' דניאל (פורסם במאגרים), נדון נאשם שהחזיק דירה בעיר באר-שבע לצורך העסקת נשים בזנות וכן ניהל את הדירה תוך שהעסיק בה שתי נשים, שהעבירו לו חלק מהאתנן - לעונש מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות.

·
בגזר הדין ת.פ. (ירושלים) 3479/04 מדינת ישראל
נ' שרם (פורסם במאגרים), נדונה נאשמת שהחזיקה מספר דירות בעיר ירושלים ופרסמה נשים העוסקות בזנות, תוך שנטלה חלק מהאתנן לעונש מאסר צופה פני עתיד וכן עיצום כספי על סך 7,000 ₪.

·
בגזר הדין ת.פ. (באר-שבע) 4446-08-11 מדינת ישראל
נ' קרקש ואח' (פורסם במאגרים), נדונו שלושה נאשמים, אשר העסיקו נשים בזנות, תוך שיגורן לבתי מלון לצורך מפגשים מיניים עם לקוחות, ואף פעלו לשחד שוטרים על מנת לקבל מידע מקדים בנוגע לפעולות אכיפה בתחום זה – לעונשים של 9 חדשי מאסר בפועל (על הנאשם הראשון); 6 חדשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות (על הנאשמת השניה); עונש מאסר צופה פני עתיד וכן צו של"צ (על הנאשם השלישי). באותו מקרה, הועמד מתחם הענישה בכל הנוגע לעבירת הסרסרות לבדה, בין עונש מאסר צופה פני עתיד ועד למאסר בפועל בן 9 חדשים.

·
בגזר הדין ת.פ. (אשדוד) 1830/00 מדינת ישראל
נ' סבידש (פורסם במאגרים), נדון נאשם שהורשע בעבירות סרסרות תוך שידול שלוש צעירות שהגיעו ממדינות חבר העמים לעסוק בזנות, נטילת דרכוניהן ואף איום עליהן עם תסרבנה לעבוד - למאסר בפועל בן 11 חודשים.

·
בפסק הדין ע.פ. (מחוזי באר-שבע) 7032/03 אביתן נ. מדינת ישראל
(פורסם במאגרים), שם הושת על נאשם בעבירות סרסרות מאסר בפועל בן 12 חודשים ועיצום כספי על סך 15,000 ₪. עם זאת, באותו מקרה, כלא המערער את הנשים שהועסקו על ידו וניצל את מצוקתן.

לנוכח הפסיקה שהובאה לעיל ותוך ניפוי המקרים שהם חמורים באפים מהמקרה דנן, בו נותן הנאשם את הדין בגין מקרה חד פעמי של הבאת נפגעת העבירה לקיים מגע מיני עם אחרים ותוך מתן משקל גם ליסוד של ניצול מעמדו של הנאשם כלפי נפגעת העבירה, במקרה דנן – פן שאינו קיים בשורת המקרים שהובאו - יועמד מתחם הענישה בגין העבירות המתוארות באישום השביעי, בין עונש מאסר קצר בפועל, אשר יכול שירוצה בדרך של עבדות שירות, ועד 9 חדשי מאסר בפועל.

מתחם הענישה הכולל, בגין כלל העבירות וכלל האישומים שבכתב האישום המתוקן ת/4, תוך חפיפה חלקית בין המתחמים שנקבעו, יועמד בין 8 חדשי מאסר בפועל ועד לשנתיים ומחצה מאסר בפועל.


טווח הענישה שנקבע במסגרת הסדר הטיעון

בהתאם להסדר הטיעון שהוגש לבית המשפט (ת/5), הגבילה התביעה עתירתה הענשית לעונש מאסר בן 14 חדשים בלווית עיצום כספי מסוג פיצוי לנפגעת העבירה באישום השביעי.

להגנה נתאפשר, במסגרת ההסדר, לטעון כראות עיניה ומכאן שטווח הענישה, כפי שסוכם בין הצדדים, מגיע עד למאסר בפועל בן 14 חדשים.

הרף העליון שנקבע במסגרת ההסדר, נמוך באופן משמעותי מהרף העליון של מתחם הענישה הראוי. עם זאת, מתוך הנחה, כי התביעה הכללית שקלה את שיקוליה ולנוכח ההלכה הנוגעת לכיבוד הסדרי טיעון – לא יחרוג בית המשפט מהטווח שנקבע במסגרת ההסדר.


קביעת הענישה הספציפית

אשר לשאלת הענישה הספציפית שתוטל על הנאשם, ייקח בית המשפט בחשבון, לחובת הנאשם, את העובדה, כי פעל בשיטתיות תוך הפרת אמונים ושיבוש הליכי משפט, במקרים רבים ושונים. היקף הפעילות מצביע על עמקו של הכשל הערכי וזהו נתון בעל משמעות, הגם שהמדובר בנאשם נעדר עבר פלילי.

עצימותו של הכשל הערכי מתגברת לנוכח מעשיו של הנאשם כפי המתואר באישום השביעי, תוך ניצול מעמדו כלפי המתלוננת נפגעת העבירה, וניצול מצב הדחק בו היתה מצויה.

עמקו ועצימות של הכשל הערכי מצדיקים החמרה מסוימת במסגרת מתחם הענישה.

מנגד, יזקוף בית המשפט לזכותו של הנאשם את תרומתו לחברה ולמדינה בשירות ציבורי ארוך, הן במסגרת צה"ל, הן במסגרת השב"ס והן בתפקידים נוספים. הנאשם אף מקדיש פרק ניכר מזמנו לשירות מילואים ומפקדו גמר את ההלל על תפקודו. מהראיות שהוצגו, מטעם ההגנה, עולה תמונה של מי שאינו מהסס לסייע לזולת ולתרום מזמנו למען הכלל. ביום פקודה, על בית המשפט ליתן משקל ממשי לעובדות אלה, אשר, ביחד עם עברו הפלילי הנקי של הנאשם והודאתו באשמה, מטות את הכף לצד הנמוך של מתחם הענישה, אם גם לא על הרף הנמוך ממש.

הנאשם סיים בקלון את שירותו הציבורי, הקריירה בה בחר נגדעה, גם את זאת יביא בית המשפט בחשבון.

כאן המקום להידרש להליך הטיפולי השיקומי הארוך שעבר הנאשם, במסגרתו החל, אט אט, לגלות תובנה לחלקים המכשילים באישיותו ולמשמעות מעשיו. המדובר בהליך טיפולי בו משולב הנאשם, עד כה,
זמן ארוך מאוד. זמן כזה, שהוא מספיק על מנת לקבוע, כי אין המדובר בהשתתפות כדי לצאת ידי חובתו וכי פניו לשינוי משמעותי בתפישותיו ובארחות חייו.

הצלחת ההליך הטיפולי השיקומי, ביחד עם העובדה, כי הנאשם סיים את שירותו כעובד ציבור,
מפחיתים, עד כדי מאיינים הסיכון, כי הנאשם ישוב ויסתבך בעבירות בעתיד.

בהתאם להוראות סעיף 40ד' לחוק העונשין, תשל"ז – 1977, רשאי בית המשפט לחרוג לקולא ממתחם הענישה הראוי, לצרכי שיקום.

במקרה דנן, עצימותו של הכשל הערכי אינה מאפשרת חריגה ממתחם הענישה, באופן כה מרחיק לכת, כפי שהומלץ על ידי שירות המבחן. עם זאת, מוצא בית המשפט, כי ניתן להושיט יד לנאשם במאמצי השיקום שעבר ולגזור ענשו לעונש מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, לתקופה המקסימלית.
ודוק: גם לו היה בית המשפט גוזר דינו של הנאשם למאסר בפועל ממש, על הצד הנמוך של מתחם הענישה – היה מרצה, בעולם המעשה, עונש מאסר בפועל לתקופה דומה. כך שהפער בין ענישה על הצד הנמוך של מתחם הענישה לבין ענישה שיקומית שתגזר – אינו משמעותי, במקרה זה, ככל שמדובר באינטרס הציבורי. לעומת זאת, בעבור הנאשם – יהיה בכך בבחינת התווית דרך והנחיה להמשיך במאמצי השיקום בהם החל.

לעונש זה, מוצא בית המשפט להוסיף, כמובן, עונש מאסר מותנה וכן פיצוי לנפגעת העבירה באישום השביעי.

עוד יועמד הנאשם תחת צו מבחן, בהתאם להמלצת שירות המבחן למבוגרים.

סוף דבר, גוזר בית המשפט על הנאשם את הענשים הבאים:


א.
6 חדשי מאסר בפועל, אשר ירוצו, אם ימצא הנאשם מתאים לכך, בדרך של עבודות שירות;


ב.
6 חדשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מהיום, שהנאשם לא יעבור עבירה בניגוד
לחוק העונשין, תשל"ז-1977, פרק ח' סימן י'; פרק ט' סימנים א', ב', ד'; פרק י"א סימנים ו' – ז'; פרק י"ד;


ג.
3 חדשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מהיום,
שהנאשם לא יעבור עבירה בניגוד לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א – 1981;


ד.
פיצוי לנפגעת העבירה באישום השביעי שבכתב האישום המתוקן ת/5, בסך 5,000 ₪. הפיצוי ישולם עד ליום 15/07/17. התביעה תעביר למזכירות בית המשפט, בתוך 14 יום מהיום, פרטי נפגעת העבירה לצורך העברת הפיצוי. במידה שאין ניתן לאתר את נפגעת העבירה – יהיה הנאשם פטור מרכיב זה.


ה.
הנאשם יעמוד במבחן למשך חצי שנה מהיום. במסגרת צו המבחן, יהיה עליו להשתתף בכל הליך טיפולי או מעקבי כפי שיומלץ ע"י שירות המבחן. על הנאשם להתיצב, בתוך 7 ימים מהיום, בשירות המבחן לקבלת הוראות מתאימות. הנאשם מוזהר, כי אי שיתוף פעולה במסגרת צו המבחן עלול להביא להפקעתו ולדיון מחדש בשאלת העונש בתיק זה, על כל המשתמע מכך.

המזכירות תעביר עותק הפרוטוקול לממונה על עבודות השירות בשב"ס, על מנת שיחווה דעתו בדבר התאמת הנאשם לריצוי מאסר בדרך של עבודות שירות.

חוות דעת הממונה תוגש עד ליום כ"ו אלול תשע"ז – 17/09/17. המזכירות תעקוב.

ניתן לזמן הנאשם באמצעות הסניגור טל' 03-7515001 פקס 03-7520802.

לא יקבל הנאשם זימון לממונה בתוך 15 יום מהיום – באחריות הסניגור לתאם מועד לראיון.

הובהרה לנאשם חשיבות שיתוף הפעולה עם הממונה על עבודות השירות, לרבות התיצבות במועד; המצאת מסמכים, תעודה מזהה, אישור רפואי, תמונות פספורט; מסירת בדיקות ככל שידרש. בהיעדר נסיבות מיוחדות – לא ידחה הדיון בשל אי התיצבות הנאשם לפני הממונה או אי שיתוף פעולה בכל ענין שהוא, ומשמעות הדבר תהיה ויתור הנאשם על האפשרות לרצות מאסר בדרך של עבודות שירות.

קובע למתן גזר דין משלים ליום כ"ט תשרי תשע"ח – 19/10/17, שעה 09:00.

הודע לנאשם מועד הדיון וכי לא יקבל הזמנה נוספת. כן הוזהר הנאשם, כי במידה שלא יתיצב רשאי בית המשפט להוציא כנגדו צו הבאה. בנוסף, הובהר לנאשם כי בית המשפט רשאי להמשיך בהליכים כנגדו גם בהעדרו.

עותק גזר הדין יועבר לשירות המבחן למבוגרים.
צו מבחן יוגש לחתימה בתוך 30 יום מהיום.

ניתנה היום, כ"ז אייר תשע"ז, 23 מאי 2017, במעמד הצדדים.









פ בית משפט שלום 8600-07/13 מדינת ישראל נ' דורון בריבו, יצחק בריבו, גבריאל בריבו (פורסם ב-ֽ 23/05/2017)