Google

מינהל מגורים ישראל - מ.ש.י בע"מ על ידי באי כחה עורך דין רונן ברומר ועורך דין אביתר אזולאי - שוהם בן חמו, רפאל בן עמי סופי דהן, שלושתם על ידי בא כחם עורך דין איתי לסקי ואח'

פסקי דין על מינהל מגורים ישראל - מ.ש.י בע"מ על ידי באי כחה עורך דין רונן ברומר ועורך דין אביתר אזולאי | פסקי דין על שוהם בן חמו | פסקי דין על רפאל בן עמי סופי דהן | פסקי דין על שלושתם על ידי בא כחם עורך דין איתי לסקי ואח' |

8996-10/16 א     22/05/2017




א 8996-10/16 מינהל מגורים ישראל - מ.ש.י בע"מ על ידי באי כחה עורך דין רונן ברומר ועורך דין אביתר אזולאי נ' שוהם בן חמו, רפאל בן עמי סופי דהן, שלושתם על ידי בא כחם עורך דין איתי לסקי ואח'








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ת"א 8996-10-16 בן עמי ואח'
נ' מינהל מגורים ישראל - מ.ש.י בע"מ ואח'
ת"א 64941-09-16 בן חמו נ' מינהל מגורים ישראל - מ.ש.י בע"מ ואח'




לפני
כבוד השופט עזריה אלקלעי

ה
מבקשת
מינהל מגורים ישראל - מ.ש.י בע"מ

על ידי באי כחה – עורך דין רונן ברומר ועורך דין אביתר אזולאי


נגד

ה
משיבים
1. שוהם בן חמו

2. רפאל בן עמי
3. סופי דהן
שלושתם על ידי בא כחם – עורך דין איתי לסקי

4. זהבי, בלאו ושות' - משרד עורכי דין


החלטה
1.
לפניי בקשת הנתבעת 1 בתיקים שבכותרת לסילוק התובענות שהוגשו כנגדה (ואשר הדיון בהן אוחד לפניי) על הסף, וזאת משלל טעמים המצוינים בבקשה ואשר יפורטו להלן (להלן: "הבקשה" ו/או "הבקשה לסילוק").
2.
המשיבים 1-3 הם התובעים בני התיקים שבכותרת.
3.
המשיב 4 הוא הנתבע 2 בתובענות שבכותרת.

הרקע להגשת הבקשה
4.
התובעים בשתי התביעות שבכותרת הם חלק מקבוצת רכישה הידועה בכינויה "יונייטד שרונה".
5.
לפי כתב התביעה, הנתבעים הם אלו שעומדים מאחורי הקמתה של קבוצת רכישה זו.
6.
קבוצת הרכישה האמורה זכתה במכרז של רשות מקרקעי ישראל לרכישת קרקע במתחם שרונה בתל אביב-יפו בעלות שיא של כ- 1.25 מיליארד ₪.
7.
לטענת התובעים בכתבי התביעה מטעמם, הנתבעים גרמו לתובעים באמצעות מצגי שווא, תרמית והטעיה, ותוך הפרת חובות תום הלב, הנאמנות והזהירות שהם חבים כלפיהם, להתקשר עם קבוצת הרכישה כחברים, וזאת במסגרת מערכת הסכמים מורכבת ומסועפת, המתיימרת לפטור את הנתבעים מכל אחריות לשם ביצוע העסקה בהיקף של מיליארדי שקלים, עסקה בעלת סיכונים אדירים, סיכונים אשר הועלמו מעיני התובעים (המשיבים 1-3).
8.
כפי שנטען בכתבי התביעה, התביעות מעוררות שאלות עקרוניות בדבר היקף חובת הגילוי החלה על הגורמים המארגנים, המשווקים והיועצים המשפטיים של קבוצות רכישה טרם ובמהלך צירוף חברים לקבוצה, וכן את שאלת אחריותם של הגורמים הללו למצגי שווא הנמסרים על ידם באשר לעלויות, סיכונים וסיכויים הכרוכים במיזם.
9.
המשיבה 1
הצטרפה לקבוצת הרכישה לצורך רכישת זכויות ליחידה בפרויקט (דירה), המשיבים 2-3 הם זוג נשוי, אשר הצטרפו לקבוצת הרכישה ורכשו זכויות ל- 2 דירות, וזאת לטענתם, לאור התרמית וההטעיה של המבקשת והמשיבה 4.
10.
המבקשת היא החברה המארגנת העומדת מאחורי הקמת קבוצת הרכישה ושיווק המיזם, כאשר המשיבה 4 היא שותפות עורכי דין המשמשת כיועציה המשפטיים של קבוצת הרכישה, ולטענת התובעים (המשיבים 1-3), בעת הרלוונטית סיפקו למשיבים 1-3 שירותים משפטיים שונים, לרבות ערכית מערכת ההסכמים עם קבוצת הרכישה וגורמים נוספים, ייצוג בהליכי הגשת ההצעה למכרז ובפני
רשויות המס וניהול חשבון נאמנות.
11.
התובעים טענו בכתבי התביעה, כי המבקשת שיווקה לתובעים דירות יוקרה בקומות גבוהות במגדלים מפוארים במרכז העיר תל אביב, באומדן מחיר "אופטימי" במידה קיצונית של חוסר ריאליות, הנע בין 24,000 ל- 27,000 ₪ למ"ר בלבד, כל זאת, כשידעה כבר במועד השיווק ו/או היה עליה לדעת, כי אין כל קשר בין האומדן שהוצג לבין המציאות, שכן העלות הסופית ליחידה צפויה לחרוג במידה קיצונית של עשרות אחוזים מהאומדן שנמסר להם, כאשר זו הסיטואציה במקרה הטוב, או שלא יעלה כלל בידי הקבוצה להשלים את הפרויקט, במקרה הפחות טוב. הכל, כפי שהסתבר למשיבים 1-3 בדיעבד.
12.
עוד הסתבר למשיבים 1-3 בדיעבד, כי הנתבעים ובהם המבקשת, הציגו במכרז בשם הקבוצה סכום דמיוני והזוי אשר סיכל מראש כל אפשרות של השלמת המיזם תוך עמידה בהתחייבויות ובמצגים לרוכשים, בכללם התובעים.
13.
המשיבים 1-3 ציינו בכתב התביעה כי הוטעו באשר לכל רכיביה המהותיים של העסקה ע" הנתבעים, שכן אין ספק שמסמכי היסוד שונו ע" הנתבעים באופן מהותי בין מועד החתימה על טופס ההצטרפות וביצוע התשלום הראשון ולאחר מועד הזכייה.
14.
לאור האמור לעיל, התובעים הודיעו לנתבעות על ביטול ההסכמים ועתרו במסגרת התביעות לחיובם של הנתבעים בפיצוי התובעים בגין כל נזק ו/או תשלום שנגרם ו/או צפוי להיגרם להם עקב התקשרותם בהסכמים וכן עקב ביטולם.
15.
בכתב ההגנה מטעמה, טענה הנתבעת 1, היא המבקשת בבקשה שלפניי, כי בהתאם להסכמים מפורשים עליהם חתמו התובעים בכתב ידם, הם אינם רשאים לבטל את המערכת ההסכמית. יתרה מכך, ביטול המערכת ההסכמית, עליו מושתתות התביעות, אינו אלא יומרה לבטל את ההתקשרות של התובעים עם חבריהם לקבוצת הרכישה, שהנתבעים בתביעה אינם חברים בה. וגם זאת, כאמור, בניגוד להסכמים ומבלי שצורפו חברי הקבוצה כצד לתביעות.
16.
כבר בכתב ההגנה מטעמה, טענה המבקשת, כי יש לסלק את התביעות כנגדה על הסף, שכן הן מהוות שימוש קיצוני לרעה בהליכי משפט, תוך אי צירוף צדדים רלבנטים וכן העובדה כי מדובר בתביעות מוקדמות שטרם נתגבשו "הנזקים" כביכול הנתבעים בהן, כאשר בשלב זה של הפרויקט הם ספקולטיביים ותיאורטיים לחלוטין.
17.
המבקשת, ציינה בכתב ההגנה מטעמה, כי התובעים ניסו ליצור רושם בכתב התביעה כי לא הבינו דבר, לא קראו את ההסכמים ולא ידעו על מה חתמו. לדבר אין אחיזה במציאות. התובעים הצטרפו לקבוצת הרכישה בידיעה כי מדובר בקבוצת רכישה, על הסיכויים ועל הסיכונים הכרוכים בכך, וכי הקבוצה מתעתדת להגיש הצעה ביחס לרכישת המגרש היקר בישראל.
18.
לאחר הזכייה במכרז, חתמו התובעים על כל המערכת ההסכמית הנוגעת לקבוצה ולפרויקט, תוך שהוצג להם והועמד לרשותם כל המידע הרלבנטי, והכל מתוך הבנה וידיעה ברורה של כל פרטי ההתקשרות והפרויקט, כפי שאף אישרו התובעים בכתב.
19.
התובעים היו יכולים ואף צריכים לערוך בדיקה עם אנשי מקצוע מטעמם, ומהמסמכים עולה שהתובעים נעזרו לפחות בעורכי דין.
20.
בניגוד לרושם שניסו התובעים ליצור בכתבי התביעה, מעולם לא ניתנה להם התחייבות כלשהי באשר לעלות הסופית בה יישאו עבור הדירות שרכשו. לתובעים הוצג אומדן, כנהוג בקבוצות רכישה והובהר להם מפורשות כי מדובר במחירי אומדן, העשויים להשתנות.
21.
חברי הקבוצה הם אלו שמקבלים את ההחלטות בפרויקט ומנהלים את כל היבטיו. להחלטותיהם יש השפעה ניכרת על המחיר הסופי בו נושאים לבסוף חברי הקבוצה, זאת מלבד גורמים חיצוניים שהם אינם בשליטת המבקשת גם כך.
22.
מספר חודשים לאחר הזכייה המכרז, שינו לפתע התובעים את דעתם והחליטו להשתחרר מההסכמים המחייבים עליהם חתמו, וזאת באופן חד צדדי ובניגוד לדין ולהסכמים.
23.
התובעים ניסו להלך אימים על הנתבעים שיביאו לכך שהתובעים ישתחררו מההסכמים ויקבלו חזרה את כספם. משלא עלה בידם הדבר, הודיעו על ביטול ההסכמים, דבר שהנתבעים לא אישרו. הגשת התביעות היא חלק מניסיונם של התובעים להפעיל לחץ על הנתבעות. מטרותיה הפסולות של התביעה מתחדדות לנוכח אי צירופם של חברי קבוצת הרכישה לתביעה, בהיותם צדדים נדרשים ביותר.
24.
המבקשת הוסיפה כמובן וציינה כי דין התביעות להידחות אף לגופן, שכן לא נפל כל רבב בהתנהלותה של המבקשת, וודאי לא כזה המקנה לתובעים זכות לקבל את הסעדים שתבעו.
25.
להשלמת התמונה ובקצרה, יצוין כי גם הנתבע 2 בכתב ההגנה מטעמו, הכחיש את טענות התובעים. הנתבע 2 ציין כי ההסכמים הועברו לתובעים וניתנה להם הזדמנות להבינם ו/או לשאול כל שאלה ביחס אליהם, זאת גם טרם הצטרפותם לקבוצת הרכישה וגם במהלך תהליך ההצטרפות. לכל שאלה מטעם התובעים ניתן מענה מהיר ומלא.
26.
השינויים המתחייבים בהסכמי הרכישה דווחו לחברי הקבוצה מיד עם היוודע ההכרח בשינויים הללו בפרויקט, ובשל חשיבותם אושרה קבלת הדיווח באופן אישי וישיר מול כל חבר קבוצה, לרבות התובעים. השינויים הודגשו במספר הזדמנויות שונות באופן מלא וגלוי.
27.
רק לאחר שהעירו הערותיהם, חתמו התובעים על המסמכים.
28.
התנהלות התובעים לכל אורך הדרך היתה אופורטוניסטית, כאשר הובהר לתובעים לאורך כל הדרך כי ביכולתם למכור את זכויותיהם במקרקעין ולהסב את התחייבויותיהם וזכויותיהם לצד שלישי ובכך להחזיר השקעתם (אולי אף ברווח) או לפחות להקטין את נזקיהם. התובעים בחרו שלא לעשות כן.
29.
הנתבע 2 טען כי התביעה נעדרת נזק אמיתי וכי הנתבע 2 אינו חב באחריות כלפי התובעים ביחס לכדאיות הכלכלית של הפרויקט, וזהו כל שעומד בבסיס התביעה.
30.
הנתבע 2 הוסיף וטען כי הסעדים הנתבעים בעייתיים, שכן, מחד, התובעים ממשיכים להחזיק בזכויותיהם בנכס, מאידך, תובעים השבת הכספים ששולמו עבור הנכס ואת ההשבה הם דורשים מהנתבעים. אולם, אין המדובר ב"השבה", שכן הכספים הופקדו בחשבון נאמנות של קבוצת הרכישה איתה התקשרו התובעים בהסכם שיתוף, אך הקבוצה אינה נתבעת בהליך.

טענות המבקשת בבקשה לסילוק על הסף
31.
המבקשת, היא כאמור הנתבעת 1, הגישה בקשה לסילוק התביעות שהגישו נגדה התובעים כבר על הסף, ע"י דחיית התביעה או לחילופין ע" מחיקתה על הסף.
32.
הטעמים בעטיים סבורה המבקשת כי דין התביעה להיות מסולקת על הסף, הם אלו:
33.
ראשית, טוענת המבקשת כי התובעים לא יוכלו לקבל את הסעדים שהתבקשו בתביעותיהם, שכן מדובר בתביעות הנעדרות עילת תביעה.
34.
הסעד הראשי המבוקש בתביעות הוא השבת סכומים ששולמו לקבוצת הרכישה אשר שמורים כולם או חלקם בחשבון הנאמנות המנוהל ע"י הנתבעת 2.
35.
אם כן, מדובר על תביעה בדבר ביטול זכות חוזית עם מאות רוכשים שהם חברי קבוצת הרכישה (אשר הנתבעים אינם צד לה) ועל טענה בדבר זכות להשבת כספים ששולמו לחשבון קבוצת הרכישה במסגרת אותה התקשרות חוזית.
36.
לטענת המבקשת, לצורך בירור התביעות, יש לערוך דיון מקדמי באשר לתוקפה של הודעת הביטול שערכו התובעים, זאת כשאלה מקדמית שבלעדיה כלל לא ניתן לדון בזכאות התובעים לסעדים המבוקשים בתביעה. שאלה זו, לפי המבקשת, כלל לא ניתן לברר ללא הקבוצה, שכאמור לא נתבעה כלל בהליך זה או בכלל.
37.
כך, לשיטת הנתבעת, גם אם סברה כי התובעים זכאים לסכומים אותם הם התובעים, ממילא לא היתה יכולה לשלם להשיב לתובעים אותם, כי אלו לא שולמו לה, אלא לקבוצה, וזאת אף לשיטת התובעים בכתב התביעה.
38.
סעדים נוספים שנתבעו, הם לפי המבקשת, הם אינם ברי תביעה, שכן הם "נזקים" תיאורטיים וספקולטיביים שטרם באו לעולם. מדובר בנזקים הנטענים שעניינם הפער הנטען בין העלויות שהתובעים צפו במועד הצטרפותם לפרויקט לבין העלויות בפועל, שלא יכולה להיות מחלוקת שאינן ידועות ויהיו ידועות רק כשתסתיים הקמת הפרויקט. במועד סיום הפרויקט, יהיה ניתן גם להתחקות אחר הסיבות לשינויים, אם ככל ויהיו, בין העלויות בפועל לבין העלויות באומדן הראשוני. אם כן, לטענת המבקשת, מדובר בתביעה ספקולטיבית שעדיין לא בא זמנה.
39.
כמו כן, טוענת המבקשת, חרף ניסיונם של התובעים להסתיר זאת בתביעותיהם, הרי שהתביעות הם לביטול הסכמים מפורשים החתומים בכתב ידם, עם חברי קבוצת הרכישה, הסכמים אותם התובעים כלל לא היו רשאים לבטל. התובעים ניסו להסביר את אי צירוף חברי הקבוצה לתביעותיהם בטיעון קלוש של "היעדר יריבות", כאשר הטעם האמיתי לאי צירופם של חברי הקבוצה, הם בעל הדין הנדרש לבירור התובענה, טמון בתניית בוררות המחייבת את התובעים להתדיין עם חברי הקבוצה או נציגותה במסגרת בוררות בלבד. התובעים ניסו לעקוף סעיף זה.
40.
לפיכך, בעצם הגשת התביעה שלא כנגד חברי קבוצת הרכישה אך כנגד המבקשת, ברור, כי מטרתה להפעיל לחץ פסול על המבקשת. מדובר על חוסר תום לב מצד התובעים המצדיק אף הוא את סילוקן של התביעות על הסף.
41.
לבסוף, טוענת המבקשת כי טעם נוסף לסילוק התביעה על הסף הוא כי התביעה חסרה פרטים מהותיים בניגוד לתקנות סדר הדין האזרחי ובניגוד לתקנה 78 בפרט, כאשר טענות התובעים משוללות היסוד המתיימרות לייחס למבקשת הצגת מצגי שווא ותרמית הובאו בכתבי התביעה בכלליות, ללא כל הסבר ופירוט, ובין היתר, באשר למועד בו התרחשו כביכול, לנסיבות בהן הוצגו המצגים ולזהותו של הגורם שכביכול הציג אותם.

טענות המשיבים 1-3 (התובעים) בתגובה לבקשה
42.
המשיבים 1-3 טוענים בתגובתם, כי דין הבקשה להידחות תוך חיוב המבקשת בהוצאות משמעותיות. לטענתם, לא זו בלבד שבטענות המבקשת אין ממש, אלא שהיא ניסתה לסלף את העובדות ולנהל את התיק כולו במסגרת בקשה מקדמית לסילוק על הסף, תוך העלאת טענות עובדתיות שונות (ללא תמיכה בתצהיר), שדינן להתברר לגופן במסגרת המשפט ותוך תיאור כוזב של העילות והסעדים המפורטים בתביעה.
43.
בתמצית, טענות המשיבים 1-3 בתגובתם, הן כי סעד ההשבה מתייחס אך ורק לסכומים ששולמו למשיב 4 כשכר טרחה ואינו מתייחס לסכומים ששולמו ע" התובעים לקבוצת הרכישה. ביחס לסכומים אלו ששולמו לקבוצת הרכישה נתבע סעד של פיצוי המופנה כנגד הנתבעים עצמם.
44.
כמו כן, בניגוד לטענת המבקשת, התביעה אינה מתבססת על הטענה בדבר ביטול ההתקשרות עם הקבוצה, אלא על נזקים שנגרמו לתובעים (המשיבים 1-3) כתוצאה מגרימה להתקשרות עם הקבוצה דווקא והיעדר כל אפשרות משפטית – גם ובייחוד לשיטת הנתבעים עצמם, להביא לביטול התקשרות זו. הודעת הביטול אינה אלא ניסיון להקטנת נזק מטעם התובעים, ניסיון שלא צלח שכן ההודעה לא כובדה ע" הקבוצה, והיא אינה עומדת למבחן בהליך זה.
45.
הסעד הנתבע הינו כאמור פיצויים מכיסה של הנתבעת, ולא השבת הכספים המוחזקים בחשבון הנאמנות של הקבוצה, וזאת עקב התנהלותה של הנתבעת עצמה שלא כדין.
46.
עילות התביעה המיוחסות לנתבעים הינן הטעיה, תרמית, מצג שווא, הפרת חוזה, הפרת חובת גילוי, הפרת חובת תום הלב והיפר חובות מקצועיות, בטענה כי על יסודן גרמו למשיבים 1-3 להתקשר, שלא בהסכמה מדעת, עם קבוצת הרכישה בעסקה בה לא היו מתקשרים אלמלא הפרות הדין והחוזה הנ"ל מצד הנתבעים עצמם (ולא מצד קבוצת הרכישה ויחידיה) ואילו היו מועמדים מראש על מהותה האמיתית של העסקה, עלויותיה וסיכוניה הרבים והחמורים.
47.
המשיבים טוענים כי אין להם כל טענה ו/או עילת תביעה כנגד קבוצת הרכישה ו/או מי מיחידיה ועל כן, אין כל יריבות בינם לבין קבוצת הרכישה. המשיבים אינם טוענים בתביעתם ולצורך העניין אינם טוענים כלל כי יחידיה של קבוצת הרכישה הטעו ו/או רימו אותם. ולכן הם לא נתבעו. לפיכך
סעדי התביעה לא הופנו כלפי קבוצת הרכישה ו/או מי מיחידיה.
48.
בנוסף, המשיבים טוענים בתגובתם, כי למבקשת מיוחסת בכתבי התביעה אף הפרה ישירה של חובותיה לפי החוזה הנפרד למתן שירותי ארגון לקבוצה, שנכרת בינה לבין המשיבים. בהתאם לסעיפים 2-3 להסכם זה, חלות על המבקשת, בין היתר, חובות זהירות, הגינות, נאמנות ושקיפות, אשר בהפרתן נטען כי גרמה למשיבים להתקשר עם קבוצת הרכישה בכלל – ובעסקה במסגרתה עלויות וסיכונים רבים שהוסתרו מעיני המשיבים בפרט.
49.
טענות אלה בדבר הפרת חובות חוזיות של הנתבעת כלפי המשיבים 1-3 הן טענות עובדתיות ומשפטיות שדינן להתברר לגופן.
50.
המשיבים טוענים כי כל מבוקשם הוא להקטין נזקיהם מהפרויקט, וכי ניסו למכור זכויותיהם לצדדים שלישיים אף ללא רווח. אולם, הדבר לא עלה בידם שכן השוק אינו מביע אמון בפרויקט בשלב זה, לאחר שהתבררה מידת הסיכון האמיתי הכרוכה בו ולאחר שרשויות המס העריכו את עלות היחידות בניגוד לעמדת המבקשת בכמעט כפליים ממחירי האמדן שמסרה המבקשת בשלב השיווק.
51.
באשר לטענות המבקשת בדבר היותה של התביעה תיאורטית שכן טרם התגבשו כל הנזקים הנתבעים, המשיבים 1-3 דוחים טענה זו וטוענים בתגובתם, כי הנזק הנתבע הוא אך ורק הנזק הכספי שהתגבש עד למועד הגשת התובענה בגין סכומים קצובים שאין חולק שכבר שולמו ע"י המשיבים (למעט לעניין נזקי מס נוספים שאפשר ויקימו בעתיד צורך בעתירה למתן רשות לתקן את כתב התביעה ו/או לפיצול סעדים).
52.
המשיבים אינם תובעים כלל פיצויי קיום או פיצויים בגין נזקים שעניינם באבדן רווח או תועלת התלויים בפער כלשהו בין האמדנים שהוצגו בפני
הם ובין העלויות הסופיות של היחידות כפי שתיקבע לאחר סיום הפרויקט.
53.
באשר לטענות המבקש בדבר היעדר פרטים מהותיים בכתבי התביעה, טוענים המשיבים כי אין בטענות אלו כל ממש. עיון בכתבי התביעה ונספחיהם מעלה כי מפורטים בהם כל הפרטים והמועדים הנוגעים לפגישות השיווק עם נציגי המבקשת במהלך חודש 1/2016 וכל הפרטים הנדרשים לשם ביסוס עובדות התביעה. מכל מקום, טוענים המשיבים כי גם אם היה בטענה זו ממש, הרי שבוודאי שאין בה להצדיק סילוק התביעה על הסף, אלא לכל היותר היתה מקימה זכות לדרוש פרטים נוספים ו/או תיקון כתב הטענות.
54.
לאור הטעמים בתגובה ולאור ההלכות כי סילוק על הסף ייעשה במקרים נדירים, בקשו המשיבים כי הבקשה תידחה וכי המבקשת תחויב בהוצאות התגובה על הצד הגבוה וללא תלות בתוצאות פסק הדין הסופי.
55.
לחילופין, עתרו המשיבים שבית המשפט יאפשר להם להגיש בקשה ו/או לתקן את התביעות, בהתאם לעניין.

תשובת המבקשת לתגובה
56.
ביום 14.3.2017 התקיים דיון קדם משפט בתיק ונשמעו טענות הצדדים ביחס לבקשה לסילוק על הסף. בסופו של הדיון הבעתי את דעתי, לפיה בשלב זה ועל פי החומר שלפניי וטיעוני הצדדים, הרי שעל פי הפסיקה הברורה על פיה תסולק תביעה על הסף רק במקרים נדירים, הרי שאין מקום להורות על סילוק התביעה על הסף. בהתאם, הצעתי לנתבעת 1 לחזור בה מבקשתה.
57.
ביום 21.3.2017 הודיעה המבקשת כי היא עומדת על בקשתה וכי תגיש תשובה לתגובה בהתאם לפרק הזמן שנקבע לצורך כך בהחלטה מהדיון מיום 14.3.2017.
58.
במסגרת התשובה לתגובה ציינה המבקשת כי במסגרת התגובה אין מענה לקשיים המהותיים בתביעות, כפי שהוצגו בבקשה.
59.
המבקשת חזרה על טענותיה שהועלו בבקשה לסילוק והוסיפה כי במסגרת התגובה, ערכו התובעים מקצה שיפורים לתביעות, על מנת "לרבע את המעגל" בדיעבד ולהציג את מהות התביעות והסעדים באופן שונה מכפי שפורטו בכתבי התביעה. כמו כן, הוסיפה המבקשת כי חלק הארי של טיעוניהם המשפטיים של המשיבים בתגובתם הוא שגוי ונסמך על פסיקה שאינה רלבנטית.
60.
המבקשת השיבה בגוף התשובה לתגובה לטענות המשיבים בתגובתם, תוך שחזרה על עמדתה.

דיון והכרעה
סילוק התביעה על הסף
61.
המקור הנורמטיבי, לפיו בית המשפט מוסמך לסלק תביעה על
הסף, הוא
בתקנות 100 ו- 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984

(להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי"), אשר מורות כדלקמן:

"100. בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, לצוות על מחיקת כתב תביעה נגד הנתבעים, כולם או מקצתם, על יסוד אחד הנימוקים האלה:

(1) אין הכתב מראה עילת תביעה;
(2) נראה לבית המשפט או לרשם מתוך הכתב שהתובענה היא טרדנית או קנטרנית;
(3) שוויו של נושא התובענה נישום בחסר והתובע לא תיקן את הכתב תוך הזמן שנקבע לכך;
(4) שולמה אגרה בלתי מספקת והתובע לא שילם את האגרה הנדרשת תוך הזמן שנקבע לכך.
101. (א) בית המשפט או רשם שהוא שופט רשאי, בכל עת, לדחות תובענה נגד הנתבעים, כולם או מקצתם, מאחד הנימוקים האלה:
(1) מעשה בית דין;
(2) חוסר סמכות;
(3) כל נימוק אחר שעל פיו הוא סבור שניתן לדחות מלכתחילה את התובענה בנוגע לאותו נתבע.
"
62.
כידוע, המגמה ככלל בפסיקה הינה לתת לבעל דין את יומו בבית המשפט ולאפשר לו לממש את זכות הגישה לערכאות. משכך, בתי המשפט אינם ממהרים לסלק תביעות על הסף, על אחת כמה וכמה כשמבוקש לדחות אותן כליל.
63.
כמו כן, קבעה הפסיקה לא אחת, כי בשלב זה, של בקשה לסילוק התביעה על הסף, טרם הוגשו הראיות מטעם הצדדים, יש להניח כי העובדות המפורטות בכתב התביעה הן נכונות ואין לחסום את דרכם של התובעים מבירור תובענתם לגופו של עניין.
64.
בבר"ע 59/81 ארדיטי נ' עזבון ארדיטי, פ"ד לה(2) 811 (פורסם בנבו), נקבע כי:

"נפסק כבר פעמים רבות בעניינים דומים, שכאשר מדובר בדחייה או במחיקה של תביעה על הסף, אין בית המשפט בוחן, מה הם סיכויי התובע להצליח בתביעתו, ואפילו סיכויי התובע קלושים, לא יחסום בפני
ו בית המשפט את הדרך לבירור תובענתו, אם קיים סיכוי כלשהו, על-פי כתבי הטענות, הנמצאים לפני בית המשפט, שהתובע יצליח בתביעתו" "כלל ידוע הוא שאין לדחות תביעה על הסף, אלא אם מתברר

לבית המשפט שאין כל סיכוי של ממש לתובע להצליח בתביעתו, ושבבירור סיכוי זה יש לצאת מתוך הנחה, שכל העובדות שפורטו בכתב התביעה הן נכונות
".
65.
הנה כי כן, בתי המשפט לא יורו בנקל על דחיית תביעה על הסף בטרם נשמעו ראיות, שכן יש בכך משום מניעה של מימוש זכות הגישה לערכאות של בעל-דין, אשר הינה זכות יסוד חוקתית במשפטנו. דחייה של תביעה על הסף הינה אמצעי קיצוני, אשר מונע את יומו של בעל דין בבית המשפט ואת בירור המחלוקת באופן מהותי ולכן יעדיף בית המשפט שלא לסלק תביעה על הסף.
66.
יפים הדברים בע"א 5634/05 צוקית הכרמל פרוייקטים בע"מ נ' מיכה צח חברה לקבלנות כללית בע"מ (פורסם בנבו, מיום 4.6.2007):

"על בית המשפט הדן בבקשות לסילוק על הסף לפלס דרכו בין אינטרסים נוגדים - נוגדים לא רק בין בעלי הדין אלא גם מבחינת המדיניות השיפוטית. מחד גיסא, עשיית צדק מחייבת פתיחתם של שערי משפט; מאידך גיסא, צדק הוא גם מניעתם של הליכי סרק, הטרדת בעלי הדין שכנגד והעמסת יומנו של בית המשפט. מכאן הזהירות הנדרשת".
67.
וכפי שנקבע ברע"א 359/06 עו"ד ד' חורי מועין נ' עו"ד סאלמן פרג' (פורסם בנבו, מיום 26.4.2006):

"כלל הוא כי מחיקה על הסף של תביעה היא אמצעי קיצוני הננקט רק מקום שאין אפשרות, ולו קלושה, כי התובע יזכה בסעד המבוקש".

מן הכלל אל הפרט
68.
כפי שפורט לעיל בהרחבה, המבקשת עותרת לסילוק התביעות שהגישו המשיבים 1-3 כנגדה על הסף, שכן הן נעדרות עילת תביעה, תאורטיות וכי ממילא, גם אם תתקבלנה התביעות, לא ניתן יהיה להורות על הסעדים המבוקשים, שכן המשיבים עתרו להשבת כספים שכלל לא שולמו לנתבעת וכי יתר הסעדים, ברובם, טרם התגבשו.
69.
אינני סבור כי הצדק עם המבקשת.
70.
כפי שטענו המשיבים בתגובתם, מעיון בכתב התביעה ניתן לראות כי העילות המיוחסות לנתבעים, ובין היתר למבקשת, הן עילות של מצגי שווא שביצעה הנתבעת ו/או מי מטעמה כלפי התובעים, עילה של תרמית והפרת חובות שונות בהן היתה המבקשת מחויבת, בין אם מכוח הסכם שנחתם בינה לבין התובעים ובין אם מכוח הדין הכללי.
71.
התובעים טוענים כי לולא התנהלותה זו של המבקשת, לולא מצגי השווא והתרמית, אילו היה מובאים בפני
הם כל פרטי העסקה, לא היו מתקשרים בעסקה זו ולא היו מצטרפים לקבוצת הרכישה.
72.
בגין טענות אלה, תבעו התובעים את הנתבעת, המבקשת, כמו גם את משרד עורכי הדין שליווה את הפרויקט, לתשלום פיצויים בגין הנזקים שנגרמו לתובעים עקב כניסתם לקבוצת הרכישה, כניסה שנעשתה כאמור, לאור ועל סמך מצגי הנתבעת.
73.
ודוק – אין המדובר בהשבה, אלא בפיצויים בגין הנזקים הנטענים.
74.
מקבל אני את טענת המשיבים 1-3 בתגובתם, כי הסכום היחיד אותו הם מבקשים כי יושב להם, הוא סכום שכר הטרחה ששולם למשיב 4 בגין שירותיו. יתר הסכומים נתבעים כפיצויים.
75.
בנוסף, לתובעים עילת תביעה חוזית בגין ההפרה הנטענת של החוזה שנחתם בין התובעים למבקשת עצמה.
76.
הנה כי כן, נראה כי לתובעים יש עילות תביעה שרירות וקיימות העומדות בבסיס תביעותיהם, ועל כן, אין מקום להורות על סילוק התביעה מהטעם של היעדר עילה.
77.
בהקשר זה, אני דוחה גם את טענת המבקשת בעניין ההשבה. כאמור, התובעים עותרים לפיצויים בגין נזקים שנגרמו להם עקב התנהלותה של המבקשת. טענת המבקשת כי מדובר בהשבת סכומים שכלל לא שולמו לכיסה ועל כן לא ניתן לתבוע השבתם במסגרת תביעה זו - דינה להידחות כליל.
78.
זאת ועוד, לא מצאתי כל סעד תיאורטי או עתידי בתביעות שלפניי. הסעדים הנתבעים הם בגין נזקים שאירעו זה מכבר לתובעים ו/או בגין סכומים, אשר כפי שצוין בתגובה לבקשה, אין חולק כי שולמו ע" המשיבים בקשר עם הצטרפותם לקבוצת הרכישה.
79.
כתבי התביעה מפורטים דיים, לפי שיקול דעת התובעים ויועציהם המשפטיים, ויש בהם על מנת להקים עילות תביעה לכאוריות כלפי המבקשת.
80.
הנה כי כן, המדובר בתביעות אשר יש עילת תביעה ביסודן ואין כל מקום להורות על סילוקן על הסף בטרם בירור עובדתי ומשפטי של הטענות המועלות בהן.
81.
למעלה מן הצורך אציין, כי אין באמור לעיל בכדי להביע דעתי באשר לסיכויי התביעה וכן אין בהחלטה זו כדי לקבוע ממצאים עובדתיים בתיק, אלא כי בשלב זה, לפי הטענות שהוצגו לפניי, אין מדובר באחד מהמקרים החריגים, בהם יורה בית המשפט על סילוק התביעה על הסף בטרם בירורה.

סוף דבר
82.
לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית, המבקשת תשלם למשיבים 1-3 הוצאות בסך של 10,000 ₪ בלא קשר לתוצאות התביעה.





ניתנה היום, כ"ו אייר תשע"ז, 22 מאי 2017, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 8996-10/16 מינהל מגורים ישראל - מ.ש.י בע"מ על ידי באי כחה עורך דין רונן ברומר ועורך דין אביתר אזולאי נ' שוהם בן חמו, רפאל בן עמי סופי דהן, שלושתם על ידי בא כחם עורך דין איתי לסקי ואח' (פורסם ב-ֽ 22/05/2017)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים