פסקי דין על יוסף חמצני | פסקי דין על אסולין תעשיות אבן וקרמיקה בע"מ

13146-11/16 תט     28/05/2017




תט 13146-11/16 יוסף חמצני נ' אסולין תעשיות אבן וקרמיקה בע"מ








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ת"ט 13146-11-16 חמצני נ' אסולין תעשיות אבן וקרמיקה בע"מ




לפני
כבוד הרשמת קרן כ"ץ


ה
תובע
:

יוסף חמצני

, עו"ד
ע"י ב"כ עו"ד מירב שחר


נגד


ה
נתבעת
:

אסולין תעשיות אבן וקרמיקה בע"מ




פסק דין


לפניי מונחת התנגדות לביצוע שיק על סך 10,385 ₪ שהגישה המבקשת, חברה בע"מ כנגד המשיב, שהינו עו"ד במקצועו.

מנהל המבקשת מר שמעון אסולין (להלן: "מר אסולין") שהצהיר מטעם המבקשת, נחקר בחקירה נגדית על תצהירו ובאי כוח הצדדים הגישו את סיכומיהם בכתב.

להלן יובאו עיקרי טענות המבקשת כפי שעלו מההתנגדות ומסיכומיה:
המשיב שהינו עו"ד במקצועו ייצג את מר אסולין בהליך של גילוי מרצון מול פקיד השומה, על מנת להגיע לשומה מוסכמת באשר לכספים שהופקדו בחו"ל ולא דווחו.

המשיב קיבל על חשבון הטיפול שני תשלומים כל אחד מהם על סך של 17,500 ₪ כולל מע"מ.

לאחר מכן, המשיב הגיע להסכם עם פקיד השומה לשלם שומה סופית בסך של 458,376 ₪, והמבקש הסכים לחתום על הסכם עם פקיד השומה בסכום זה.

המבקש הפקיד שיק על הסך הנ"ל ויתרת שכ"ט בשני שיקים, האחד ע"ס 15,000 ₪ והשני ע"ס 10,385 ₪ בידי המשיב. השיק ע"ס 15,000 ₪ נפרע , השני ניתן ברובו כשכ"ט עבור הבונוס בהתאם לסעיף 8 להסכם שבין הצדדים.

כיוון שבסופו של דבר המשיב טען שההסכם הסופי עם פקיד השומה היה כפוף לחישוב סופי של חישובי ריבית והצמדה עקב טעות של פקיד השומה רחובות בנקודה זו, הועלה סכום השומה על ידי פקיד השומה לסך של 474,647 ₪.

הסכם זה מותנה באישור הוועדה הקובעת ועדיין לא ניתן האישור. עד ליום הדיון לא אושר ההסכם, ואף ניתנה תשובה שלילית מפקיד השומה לבקשת מר אסולין להגיע להסכם כפי שעולה ממוצג מב/4.

מדובר במצג שווא מצד המשיב, למו"מ על סכום מסוים שבסופו של דבר נדרש סכום גבוה יותר. המשיב הציג מצג שווא כי הגיעו להסכם על הסכום של 458,376 ₪ כשבפועל לא היה כך (ראו סעיפים 12-13 בתצהיר ההתנגדות).
מדובר בטיפול כושל של המשיב,
מצגי שווא ונזקים שגרם למבקשת ולכן המבקשת הודיעה למשיב בסוף חודש אוגוסט 2016 להפסיק לטפל בתיק.

לאור הפסקת הטיפול ואי השלמת המהלכים לא מגיע למשיב לקבל את יתרת שכה"ט ואת הבונוס.

לחילופין, טוענת המבקשת באמצעות מר אסולין, כי מועד התשלום טרם הגיע, כיון שההסכם לא אושר.

עוד טוענת כי בעקבות העובדה כי השומה בפועל הייתה גבוהה מהשומה הסופית המוסכמת נגרמו לה נזקים בסכומים אלו על סך של 16,973 ₪ ולכן יש לקזזם משכרו של המשיב, לא לשלם השיק נשוא ההתנגדות ועל המשיב אף להחזיר הסכום שפדה בסך 15,000 ₪.

בסיכומיה הוסיפה המבקשת כי ההחלטה הסופית אם לחתום על ההסכם היא בלעדית של הלקוח, כלומר של מר אסולין, ולמשיב לא הייתה כל סמכות או רשות לחתום על ההסכם. עוד טענה בסיכומיה כי מר אסולין מעולם לא הסכים לחתום על ההסכם עם פקיד השומה בסך שך 474,647 ₪ . המשיב גם הורה לרו"ח לחתום על ההסכם למרות שידע שמר אסולין מתנגד לכך וללא ידיעתו וללא הסכמתו של מר אסולין.

מנספח י"ב לתצהיר ההתנגדות, עולה הודאת בעל דין כי יש להקטין את סכום הבונוס לסך כולל של 9,894 ₪.

גם מ-מש/5 עולה כי השומה עומדת על סך שך 479,326 ₪ נכון ליום 31.12.15.

מ-מב/1 עולה כי המשיב הוציא חשבונית זיכוי לגבי השיק נשוא ההתנגדות, מסיבת ביטול העסקה ולכן לא יכול לבוא ולתבוע סכום זה בהליך דנן, והוא מושתק מלתבוע את השיק שבוטל כאן.


להלן יובאו עיקרי טענות המשיב כי שפורטו בסיכומיו

בהתאם לסעיף 8 להסכם שכר הטרחה שבין הצדדים, אין רלבנטיות למועד שבו מס הכנסה אישר את ההסכם בפועל. המועד הקובע הוא החלטת מר אסולין לחתום על
ההסכם עם מס הכנסה תוך חשיפת שמו.

היות ומר אסולין הודה בחקירתו שאם יראה הסכם חתום הוא מוכן לשלם (עמ' 5 שורות 12-13 לפרוטוקול הדיון), הרי שדי בכך כדי לדחות את ההתנגדות.

הפער בין הסכום שמר אסולין אישר לתשלום ולהגעה להסכם בחודש יולי 2016 ובין הסכום שנחתם בפועל, נובע כתוצאה מהפרשי ריבית והצמדה מהמועד הקובע לתשלום סכום המס 31.12.15 ועד ליום החתימה על ההסכם 21.7.16.

מר אסולין, בניגוד לנטען בהתנגדות, הוא זה שחתם על ההסכם מש/4 עם רשויות המס. לכן, כל טענותיו בסיכומים ובהתנגדות, הופרכו. ההסכם שחתם עליו והסכים לחתום עליו מש/4 עמד על הסכום הגבוה, כולל הריביות וההצמדה בסך של 474,647 ₪.
לכן יש לדחות את כל טענותיו בנושא.
מר אסולין חתם על ההסכם, למרות הסתייגויותיו בעניין הריבית וההצמדה.


לא זו אף זו, גם אם פקיד השומה חתם על ההסכם מאוחר יותר הדבר היה כי מר אסולין ביקש זאת, ובוודאי שלא בניגוד להסכמתו, אלא לפי בקשתו בהתאם להודעת דוא"ל ששלח למשיב ביום
14.9.16.

המשיב לא הציג מצגי שווא ועדכן בכל שלב בזמן אמת את מר אסולין.

המסמך מש/4 שוגר ואושר על ידי רשות המסים באופן סופי ולכן הונפק מש/5 מיום 11.1.17 המאשר כי "יצאה שומה כשרה".

המשיב טיפל אך ורק בפן האזרחי של הגילוי מרצון של המשיב מול רשויות המס.

בקשתו של המשיב במישור הפלילי לקבלת חסינות מפני העמדה למשפט פלילי, היא שנדחתה, כפי שעולה ממסמך מב/4.

באשר לחשבונית זיכוי מס, הסעיף הקובע הוא סעיף 48 לחוק מע"מ ולא סעיף 49 לחוק מע"מ. היות ומר אסולין הוא שביטל את השיק, הרי שמשרד רואי החשבון
bdo

הוא זה שהוציא חשבונית זיכוי מס, לפי הסעיף הנ"ל ולא המשיב.

המבקשת עושה כל שלאל ידה כדי להתחמק מהתשלום למשיב ויש לחייבה בהוצאות הדיון בסך של 4,000 ₪ + מע"מ וכן בהוצאות לדוגמא בשל הצהרות כוזבות. כמו כן יש לדחות את ההתנגדות במלואה ולהורות על חידוש הליכי ההוצל"פ.

להלן עיקרי הטענות החדשות שהועלו בתשובת המבקשת לסיכומי המשיב

המשיב עשה דין לעצמו והגיש במסגרת הסיכומים מסמכים שלא קיימים בתיק ביהמ"ש ללא קבלת רשותו של ביהמ"ש.

המבקשת מסכימה לשלם את שכר הטרחה, אם יש הסכם החתום על סך של 458,374 ₪ אך אין הסכם כזה.

המשיב לא מפרט בשום מקום כיצד הסך של 458,374 ₪ הופך להיות 474,647 ₪. מ- מש/4 עולה כי זהו הסכום נכון ליום 31.12.15 ואח"כ פקיד השומה יערוך חישוב של סך החוב הנוצר כתוצאה מהסכם זה בהתאם לסעיף 4 להסכם מש/4.

מ-מב/4 עולה בבירור כי רשות המסים החליטה לדחות את הבקשה לגילוי מרצון. אין כל ממש בטענת המשיב בסיכומיו כי מש/4 מתייחס רק לפן הפלילי . הטענה אינה סתמית ללא נימוק.

בסעיף 13 לסיכומי התשובה מודה המבקשת כי מר אסולין ביקש להשלים את הטיפול לחתימת ההסכם ומצטטת: "נא השלם הטיפול באופן שמס הכנסה יחתום על הסכם שומה"
.
אך טוענת כי כוונת מר אסולין היא שפקיד השומה יחתום על נספח ח' בהסתייגות תחת הנחיית המשיב.

מ-מש/5 עולה כי מס הכנסה אינו מסכים לשומה המוסכמת והוא עתיד להחזיר את הסך ששולם. הסכום ששולם בפועל היה "טרום שומה".

לגופו של עניין
במהלך החקירה, הוגש כמוצג מש/4, הסכם חתום עם פקיד השומה, שפקיד השומה חתום עליו באמצעות מר סיאני יאיר מפקח מס הכנסה ביום 21.7.16.

יש בהסכם זה כדי לסתור את טענת מר אסולין כי לא נחתם הסכם עם פקיד השומה ולא הגיע המועד לתשלום יתרת שכר הטרחה, הבונוס בהתאם להסכם שבין הצדדים. לכן הגיעה העת לשלם את השיק נשוא ההתנגדות.

מר אסולין העיד בנושא זה, כי לא ידע עד ליום הדיון כי היה קיים הסכם חתום, וכל שהיה בידיו הוא טיוטה לא חתומה . כמו כן הסכים לשלם קצת פחות מסכום התביעה. ראו חקירתו בעמ' 5 לפרוטוקול הדיון.

עוד עולה מ- מש/4 כי המבקשת היא זו שחתמה על ההסכם בעצמה. לכן, כל הטענות של המבקשת כי המשיב הוא זה שחתם על ההסכם בניגוד לרצונה נסתרו והופרכו ממסמך מש/4 ואינן נכונות.

לא זו אף זו, הסכומים המפורטים ב-מש/4 עליו חתמה המבקשת ביום 21.7.16, והסכימה לשלם עומדים לפי סעיף 2 להסכם על סכום כולל המכיל הפרשי הצמדה בסך של 7,193 ₪, בגין קרן המע"מ לשנים 2006 – 2015, בסך של 428,736 ₪ וכן ריבית בגין אותו מס בסך שלך 38,718 ₪. המבקשת חתמה על כל הסכומים האלה. כלומר שהמבקשת הסכימה וחתמה בפועל לשלם סכום כולל של 474,593 ₪ לרשויות המס, וללא כל הסתייגויות, שלא טרחה להוסיפן ליד חתימתה.

בחתימתה זו של המבקשת על ההסכם יש כדי להפריך ולסתור את כל טענות המבקשת בהתנגדות ובסיכומים מטעמה. אין כל רלבנטיות לאישור של מר אסולין לב"כ משום שהמבקשת הסכימה ואף חתמה בפועל כאמור לעיל, לשלם את הסכום הנ"ל לפקיד השומה.

משחתמה והסכימה המבקשת לשלם את הסכום הנ"ל, אין כל שחר לטענותיה כי נגרם לה נזק בגין הריביות והפרשי הצמדה ויש לדחות את כל טענותיה בנושא. בעניין זה צודק המשיב בסיכומיו ולמבקשת אין כל הסתייגויות בעניין ריביות והצמדה. כל הגנתה נסתרה.

משנחתם אותו הסכם גם על ידי רשויות המס הרי שבשלה אותה עת לשלם את כל הסכומים.

אמנם צודקת המבקשת כי המשיב לא רשאי להגיש את הודעת הדוא"ל מיום 14.9.16 בשלב הסיכומים. אך המבקשת
התייחסה לכך בסיכומיה, ולכן בהתאם להלכה אימצה את האמור בדוא"ל, וגם הודתה באמור בה (סעיף 13 לסיכומי התשובה מטעם המבקשת לסיכומי המשיב). כאמור, המבקשת ציטטה בסיכומיה גם את המשפט המהותי והמכריע: "נא השלם הטיפול באופן שמס הכנסה יחתום על הסכם שומה".

לכן משאימצה המבקשת את האמור בהודעה, ניתן לקבל את ההודעה לתיק ביהמ"ש ואף להסתמך עליה. משנתנה המבקשת הוראה למשיב לחתום על ההסכם, הרי שחתימת פקיד השומה על ההסכם מש/4 נעשתה בהנחייתה ובהסכמתה. אין שחר לטענתו של מר אסולין כי התכוון לכך שהחתימה תהיה בהסתייגויות מהצמדות וריביות וזאת משום שדוא"ל מיום 14.9.16, כלל לא מוזכרת ההסתייגות הזו וכן משום שחתם בעצמו ובאמצעות המבקשת על ההסכם מש/4 כאמור לעיל, לפיו הסכים לשלם את הריביות וההצמדות ללא כל הסתייגויות.

היות ובמסמכי השומה היה רשום "טרום שומה" והמבקשת הייתה מעוניינת כי זו תהיה שומה סופית היא הורתה לבא-כוחה לדאוג לקבלת החתימה מפקיד השומה (דברים אלו מופיעים בהודעת הדוא"ל ששלחה המבקשת למשיב ביום 14.9.16 וכשלפי ההלכה אני רשאית להסתמך עליה גם אם הוגשה בשלב הסיכומים לאור הודיית המבקשת בסיכומי התשובה שלה).

מכאן שנסתרה גם טענתה של המבקשת שסיימה את ההתקשרות בחודש אוגוסט עם המשיב, שכן לאחר סיום ההתקשרות שבה ופעלה להמשכה מול בא כוחה להפיכת השומה לסופית, שנעשתה לפי הוראותיה בחודש ספטמבר 2016, הרבה אחרי חודש אוגוסט כך שגם יש לסתור את הטענות של המבקשת בנושא ביטול ההסכם עם המשיב.

משנחתם ההסכם עם פקיד השומה הסתיים טיפול. על כך ניתן גם לקבל את העדות המוגשת באמצעות מסמך מש/5. אין לקבל את טענות המבקשת כי יחזירו לה את הסכום ששולם בפועל. זיכו אותה אך ורק לגבי הסך שך 10,041 ₪ בלבד. הסכום העיקרי נרשם כתשלום על חשבון החוב.

כמו כן מקובלות עלי טענות המשיב כי בהתאם לסעיף 8 להסכם שבין הצדדים מש/2, מרגע שהחליט הלקוח לחתום על ההסכם עם פקיד השומה המשיב זכאי לכל רכיבי שכר הטרחה לרבות הבונוס. קל וחומר שבמקרה שבפני
נו לא רק שהסכימה המבקשת לחתום על הסכם פקיד השומה, היא אף חתמה עליו בפועל, מש/4.

משהוכח בפני
י ביום הדיון כי מלאכתו של המשיב הושלמה בהסכם חתום על ידי פקיד השומה, הרי הגנתה של המבקשת הופרכה, נסתרה והוכחה כהגנת בדים. עלי לדחותה, ולהורות על תשלום השיק במלואו.

לא ניתן לראות בחשבונית הזיכוי שהוציא רו"ח מניעות והשתק למשיב. ראשית משום שהוצאת חשבונית איננה הליך משפטי ולכן לא חלה דוקטרינת ההשתק, ושנית, מי שביטל את השיק היא המבקשת ולא המשיב.
ממש/5 עולה כי לאור אי השלמת תשלום סכום ההסכם, הסכום התעדכן ועלה אף יותר ולכן אין חשיבות בשלב זה לנספח יב' לתצהיר משום שהוא הונפק קודם לכן.
באשר למוצג מב/4 ולטענות כי פקיד השומה לא אישר ההסכם, הרי לא רק שהוא עומד בניגוד לחתימת פקיד השומה על מש/4 ובניגוד למופיע במש/5, הרי שהוא חלקי ביותר. אכן לא ניתן לדעת מנוסחו, האם מדובר באי אישור הסכם הפשרה (כיון שההסכם שכבר נחתם על ידי שני הצדדים כלל לא מוזכר בו), ובמקום להזכיר את הסכם הפשרה החתום מוזכרת במב/4 בקשה עלומה של המבקש שאותה לא מקבלים. המבקש לא צירף את העתק הבקשה שלגביה מתייחס מב/4 ולכן לא ניתן לדעת האם אכן מדובר בבקשה לפי ההליך הפלילי או לא. למעשה משלא צורפה הבקשה כלל לא ניתן לדעת מה הרלבנטיות שלה להסכם המאושר שהוגש מש/4 ומה הקשר שלה להסכם. מר אסולין לא צירף לתצהירו את הבקשה שהגיש לפקיד השומה אלא רק את התשובה. ההלכה והפסיקה קובעת כי אם בעל דין לא צירף לבקשתו מסמך שהיה צריך לצרפו כדי להוכיח את טענתו הרי שיש לקבוע כי לו היה מוגש המסמך, הרי שהמסמך היה לרעתו של הצד שלא הגישו. לכן אני קובעת שהבקשה שלא הגיש מר אסולין, בוודאי שאיננה קשורה לנושא ההסכם שאושר (מש/4) ואינני מקבלת טענתו זו ואני דוחה אותה.
לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את טענות המבקשת כולן. למעשה ניתן בזה

פסק דין
כנגד המבקשת. אני דוחה את ההתנגדות שהגישה המבקשת.

המשיב רשאי להמשיך ולפעול בהליכי הוצאה לפועל כנגד המבקשת על כל החוב המופיע במחשבי הוצאה לפועל.

המבקשת תשלם למשיב את הוצאות הדיון בבקשתה ואת שכר טרחתו של המשיב בסכום כולל של 5,000 ₪.

המזכירות תשלח

פסק דין
זה לשני הצדדים.

ניתן היום,
ג' סיוון תשע"ז, 28 מאי 2017, בהעדר הצדדים.













תט בית משפט שלום 13146-11/16 יוסף חמצני נ' אסולין תעשיות אבן וקרמיקה בע"מ (פורסם ב-ֽ 28/05/2017)