פסקי דין על חברת אקסס קרדיט | פסקי דין על חברת אדר שירותי מטבע | פסקי דין על ישראל מאיר פרומר | פסקי דין על ישיבת שערי מבשרת ציון | פסקי דין על עו"ד עמי פולמן | פסקי דין על כונס הנכסים הרשמי ואח' |

6893/16 רעא     25/05/2017




רעא 6893/16 חברת אקסס קרדיט בע"מ, חברת אדר שירותי מטבע בע"מ, ישראל מאיר פרומר נ' ישיבת שערי מבשרת ציון, עו"ד עמי פולמן, כונס הנכסים הרשמי ואח'




החלטה בתיק רע"א 6893/16



בבית המשפט העליון


רע"א 6893/16


לפני:
כבוד הרשמת ליאת בנמלך


המבקשים:
1. חברת אקסס קרדיט בע"מ

2. חברת אדר שירותי מטבע בע"מ

3. ישראל מאיר פרומר


נ

ג

ד


המשיבים:
1. ישיבת שערי מבשרת ציון

2. עו"ד עמי פולמן

3. כונס הנכסים הרשמי

4. רשם העמותות


בקשות להצטרף להליך
וסיווג הליך




החלטה

שאלת סיווגה של ההחלטה עליה נסב ההליך ושתי בקשות להצטרף כצד להליך הועברו לטיפולי. אפרט להלן בקצרה את הרקע הרלבנטי ואת טענות הצדדים.

1. נגד המשיבה 1, ישיבת שערי מבשרת ציון
(להלן:
העמותה
), ניתן צו הקפאת הליכים, והמשיב 2, עורך הדין עמי פולמן מונה כנאמן על הליך ההקפאה (להלן:
הנאמן
). המבקשים בהליך זה הם נושים של העמותה וצורפו כצד להליך ההקפאה בהחלטה מיום 11.11.2015.

במסגרת הליך ההקפאה פרסם הנאמן הזמנה לקבלת הצעות לרכישת זכויות העמותה במוסד המכונה "קמפוס מבשרת". מכירת הזכויות כאמור לא צלחה, ובהמשך לכך גיבש הנאמן "מתווה מוצע" לרכישת פעילות העמותה. בהודעה שהגיש הנאמן בעניין זה ציין הוא כי הוגשה הצעה מטעם תורמים התומכים בעמותה (להלן:
התורמים
) לרכישת פעילותה על ידי עמותה חדשה. בהחלטה מיום 11.5.2016 (כב' השופט ע' שחם) אושר המתווה שהציע הנאמן, לפיו תפורסם הזמנה לקבלת הצעות לרכישת פעילות העמותה בקמפוס מבשרת, וההצעות שתוגשנה תבחנה אל מול הצעת התורמים.

לאחר אישור המתווה פורסמה הזמנה להציע הצעות, אך לא הוגשו הצעות נוספות על הצעת התורמים, ומשכך הגיש הנאמן בקשה לאישור "הצעה זוכה", בה ביקש לאשר את הצעת התורמים. ההצעה אושרה בהחלטה מיום 22.6.2016 (כב' השופט ד' מינץ) בה נקבע "על יסוד הנימוקים, מורה כמבוקש".

על החלטה זו, המאשרת את מכירת פעילות העמותה לתורמים נסב ההליך שבכותרת.

2. שתי עמותות עותרות להצטרף כמשיבות להליך זה:

א. הבקשה האחת הוגשה על ידי
ישיבת פתחי ציון
(להלן:
פתחי ציון
). בבקשה נטען כי פתחי ציון היא העמותה שהקימו התורמים ליישום ההחלטה כלפיה מופנה ההליך. פתחי ציון מציינת כי באמצעותה "הוזרם" לעמותה סך של כשישה מליון ש"ח והיא התקשרה עם עובדים וקלטה תלמידים. בהינתן האמור, כך נטען, מהווה היא צד חיוני ומרכזי בהליך והיא עשויה להפגע באופן משמעותי מהחלטה שתינתן בו.

העמותה והנאמן תומכים בצירופה של פתחי ציון להליך, כונס הנכסים הרשמי אינו מתנגד לבקשה ורשם העמותות הותיר את ההכרעה בה לשיקול דעת בית המשפט. לעומת זאת המבקשים מתנגדים לצירופה של פתחי ציון. לטענת המבקשים פתחי ציון, העמותה, התורמים ועמותה נוספת (קריית חינוך מבשרת ציון בהרי ירושלים (להלן:
קרית חינוך
)) פועלים כגוף אחד בעל זהות אינטרסים וההפרדה ביניהם לשם העלאת טיעונים היא מלאכותית. עוד נטען כי התורמים היו פועלים ומזרימים כספים לפתיחת שנת הלימודים בכל מקרה וללא קשר לאישור הצעתם, וכי היות ו"הורתה ולידתה" של פתחי ציון בחטא אין מקום לצרפה להליך. כן טוענים המבקשים כי טענותיהם כלפי ההחלטה המאשרת את ההצעה הזוכה נוגעות לפגמים בהחלטה בהתאם לדיני הפירוק ולסדרי דין, ועל כן לפתחי ציון אין כדי להוסיף בעניין, ועוד נטען כי פתחי ציון אינה מקיימת את תנאי ההצעה על פי המתווה המאושר (לא קיבלה אישור מאת קרית חינוך) כך שממילא לא היה באפשרותה להתחיל לפעול.

ב. הבקשה השניה הוגשה על ידי
קול מבשר בהרי ירושלים
(להלן:
קול מבשר
). קול מבשר ציינה בבקשתה כי היא מהווה חלק מעמותת קריית חינוך - עמותה הפועלת להעברת כספים לשלוש עמותות עימן נמנות העמותה שבמוקד ההליך והמבקשת להצטרף, קול מבשר. קול מבשר מציינת כי אחד התנאים שנקבעו במתווה שאושר הוא אישורה של קרית חינוך לעמותה שתקום, אך בפועל פתחי ציון לא הגישה כל בקשה בעניין, וממילא לא אושרה, ועל כן למתווה אין תוקף. לטענת קול מבשר אם תצורף להליך תוכל להבהיר עובדות רבות אשר ראוי שיעמדו בפני
בית המשפט, וכי היות וקרית חינוך בחרה שלא לבקש להצטרף להליך ואינה נוקטת עמדה כלשהי יש מקום להורות על צירופה שלה.

לבקשה זו נתנו המבקשים הסכמתם, שכן לטענתם קול מבשר היא בעלת עניין בסוגיה שבמחלוקת מעצם היותה חלק מקרית חינוך, ונוכח מעמדה ברשותה מידע רלבנטי להליך. עוד ציינו המבקשים כי בית המשפט קמא דחה בקשה שהוגשה על ידם לצירוף קרית חינוך כמשיבה, ויש לתמוה על עמדת הנאמן הסבור כעת כי יש מקום לצרף להליך את פתחי ציון ואת קרית חינוך, ומכל מקום נטען כי אם אחת מעמותות אלו תצורף כמשיבה יש לצרף גם את קול מבשר.

המשיבים 1-4 מתנגדים לבקשה לצירוף קול מבשר. הנאמן טוען כי קול מבשר אינה נושה של העמותה ואין לה כל מעמד ביחס להסדר הנושים, כי אין מקום לאפשר לה להעלות טענות בעניין בשלב הדיוני הנוכחי, וכי ברקע הבקשה מחלוקות בין קול מבשר לקרית חינוך אשר אין מקום להידרש להן בהליך זה. גם המשיבים 3-4 סבורים כי אין לאפשר את צירופה, ומדובר לטענתם בנסיון להוסיף "שחקן חיזוק" למבקשים.

3. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים (ובכלל זאת בתשובת קול מבשר לתגובות ובמסמכים הנוספים אותם ביקשה להוסיף) ובכל החומר שלפניי ושקלתי בדבר החלטתי להורות על צירופה של פתחי ציון להליך, אך שלא להורות על צירופה של קול מבשר.

הפסיקה התוותה "מבחן משולש" לשם הכרעה בבקשה להורות על צירופו של בעל דין שלא היה צד להליך בערכאה הקודמת מכוח הוראת תקנה 425 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984: האם מי שמבקש להצטרף להליך עלול להיפגע ישירות מתוצאות ההכרעה במחלוקת נשוא ההליך הערעורי; האם ראוי שההכרעה תכבול את מבקש ההצטרפות במעשה-בית-דין; והאם שיקולי יעילות וסדר דיוני מצדיקים את הצירוף המבוקש (בש"א 3973/91
אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים
, פ"ד מה(5) 457, 463 (1991)).

כפי שתואר לעיל ההחלטה עליה נסב ההליך היא החלטה המאשרת את הצעת התורמים לרכישת פעילות העמותה. פתחי ציון הוקמה לצורך יישום ההצעה שאושרה, ועל כך אין חולק, והיא משמשת אפוא פה לתורמים שהצעתם אושרה. לעמדתי ככלל צירופו של זוכה או רוכש שהצעתו אושרה כמשיב להליך המופנה כלפי ההחלטה המאשרת את הצעתו נדרש ומתחייב על יסוד המבחן המשולש האמור, שהרי מטבע הדברים הרוכש עשוי להפגע אם יבוטל האישור שניתן להצעתו (ולמעשה הוא נמנה עם בעלי הדין המרכזיים העשויים להפגע מההליך הערעורי); ראוי ונכון כי ההכרעה שתינתן בעניין תכבול אותו כך שלא יהיה צורך בהליכים נוספים בעניין; ושיקולי יעילות וסדר דיוני תומכים אף הם בצירוף (ובין היתר אעיר כי קשה להצביע על שלב דיוני קודם בו זוכה או רוכש יכול היה לבקש להצטרף להליך, השוו: עע"מ 3055/13
ראש עיריית בני ברק, הרב אברהם רובינשטיין נ' חורוזובסקי
, פסקה 5 (27.10.2013) (להלן:
עניין ראש עיריית בני ברק
)).

אדגיש כי איני מביעה כל עמדה ביחס לטענות שהעלו המבקשים ביחס לפתחי ציון - ובהן הטענה כי פתחי ציון עשתה יד אחת עם העמותה ועם "גוף התורמים" על חשבון נושי העמותה וכן הטענה כי פתחי ציון כלל לא היתה רשאית להתחיל לפעול משלא קיבלה אישור מתאים מקרית חינוך. טענות אלו שמורות למבקשים ואין זו המסגרת הדיונית המתאימה להכריע בהן.

מטעמים אלו תצורף פתחי ציון כמשיבה להליך.

4. שונים הדברים לעניין צירופה של קול מבשר. קול מבשר טוענת כי יש לצרפה להליך נוכח הקשר שלה ושל העמותה דנן לקרית חינוך. לטענתה בהתחשב באמור יש לה אינטרס ישיר בשאלת אישור הצעת התורמים, וכן נטען כי יש לאפשר לה לפרוש נתונים נוספים בפני
בית המשפט.

ואולם לא מצאתי בחומר שלפניי תשתית לקביעה האם ובאיזה אופן יהיה בהכרעה בהליך דנן כדי להשליך באופן ישיר על עניינה של קול מבשר (אין לפניי למשל פירוט לגבי ההשלכה של רכישת פעילות העמותה על פעילותה של קול מבשר). כמו כן, קול מבשר הבהירה בתשובה שהגישה כי לא היתה צד להליכים בבית המשפט קמא, למעט סוגיה אחת שבעטיה הגישה תביעה בבית משפט השלום ובקשה להתיר לה לתבוע את העמותה (בקשה שנדחתה). אולם קול מבשר לא ציינה בטיעוניה מדוע לא ביקשה להשמיע קולה בערכאה הדיונית ביחס למכירת פעילותה של העמותה בקמפוס מבשרת ומדוע מבקשת היא זאת לראשונה בערכאת הערעור בלבד (השוו:
עניין ראש עיריית בני ברק
, פסקה 5; בש"א 7240/15
יצחקי נ' עו"ד טדי ארז
, פסקה 8 (9.2.2016)). עוד אציין כי המבקשים הדגישו כי בקשה שהגישו לצירוף קרית חינוך להליך קמא לא התקבלה, אולם איני סבורה כי נתון זה תומך בקבלת הבקשה הנוכחית (בה מבקשת קול מבשר להעלות טענות "במקום" קרית חינוך), שכן המבקשים לא השיגו על ההחלטה הדוחה את בקשת הצירוף. לכך אוסיף כי שיקולי יעילות וסדר דיוני אינם תומכים אף הם בהיעתרות לבקשה, שכן נראה כי קול מבשר מעוניינת להרחיב את היריעה ולהעלות טענות הנוגעות ליחסים בינה לבין קרית חינוך, אשר לא נבחנו על ידי הערכאה הדיונית, ולטעמי אין מקום לאפשר זאת במסגרת ההליך שבכאן (מבלי להביע עמדה לגופם של דברים או ביחס להליכים אחרים בהם בידי קול מבשר לנקוט). כן איני סבורה כי צירופה של פתחי ציון מצדיק, כשלעצמו, את צירופה של קול המבשר, שכן כפי העולה מהאמור לעיל מדובר בשתי בקשות הנשענות על טעמים שונים, ועניינן של שתי העמותות בהליך שונה בתכלית.

מטעמים אלו סבורני כי קול מבשר לא הרימה את הנטל להוכיח כי יש לצרפה כמשיבה נוספת בהליך זה.

5. מכאן לשאלת סיווג ההליך.

בהחלטת כב' השופט י' עמית התבקשו המשיבים להתייחס בתשובות לבקשת רשות הערעור גם לשאלת דרך ההשגה על ההחלטה - ערעור בזכות או ברשות. סוגיה זו הועברה אף היא לטיפולי.

מן התשובות שהוגשו עולה כי לגישת המשיבים ההחלטה מיום 11.5.2016, בה אושר המתווה שהציע הנאמן, היא ההחלטה המרכזית והמהותית עליה היה על המבקשים להשיג. המשיבים הדגישו בתגובות כי משהמבקשים לא השיגו בשעתו על ההחלטה המאשרת את המתווה ומשלא ביקשו לעכב את ביצוע הרכישה נוצר "מעשה עשוי" ויש לדחות את בקשת רשות הערעור. אדגיש כי טיעון זה בדבר קיומו של "מעשה עשוי", מבלי להביע בו עמדה, אינו "חותך" את שאלת דרך ההשגה על ההחלטה (אלא יכול הוא להיות רלבנטי לעניין סיכויי ההליך לגופם של דברים, ראו ע"א 150/16
פלג נ' קאופמן
, פסקה 7 (31.7.2016) (להלן:
עניין פלג
)). המבחן אשר על פיו יש לקבוע האם עניין לנו ב"החלטה אחרת" או ב"

פסק דין
" הוא האם בהחלטה עליה נסב ההליך היה כדי "לסגור" יחידה דיונית מתוחמת, או שמא זו באה אל סיומה בהחלטה קודמת בזמן (ובענייננו, ההחלטה מיום 11.5.2016).

לאחר ששקלתי בדבר הגעתי למסקנה כי יש לסווג את ההחלטה עליה נסב ההליך - המביאה לכלל סיום את היחידה הדיונית שעניינה רכישת פעילות העמותה בקמפוס מבשרת - כ"

פסק דין
". באופן דומה נקבע בפסיקה כי כאשר בית משפט של פירוק או של פשיטת רגל מאשר מימוש של נכס ובהחלטה מאוחרת בזמן מאשר הסכם קונקרטי למכירתו, אזי ההחלטה המאוחרת בזמן היא "

פסק דין
". בעניין זה הודגש כי "בעוד שההחלטה לאפשר לנאמן לפעול למימוש הנכס אינה מהווה החלטה סופית בעניין הנכס, בניגוד ההחלטה המאשרת את הסכם המכר מסיימת את הדיון בעניין והופכת את המימוש לעובדה מוגמרת. מכאן שדווקא ההחלטה המאוחרת יותר ... היא ההחלטה המהווה '

פסק דין
' שהערעור עליו - בזכות" (ע"א 11117/07
אריכא נ' עו"ד ארז חבר
, פיסקה 6 (3.11.2008). כן השוו: עניין
פלג
, פסקאות 6-7; ע"א 4728/13
טמוזרטי נ' בנק הפועלים בע"מ
, פסקה 4 (27.10.2013); ע"א 7774/12
ד.כ. חניות להשכרה בהרצליה הצעירה בע"מ ואח'
נ' חברת אברהם כהן ושות' חברה קבלנית (בכינוס נכסים)
, פסקה 5 (16.5.2013)).

לא נעלם מעיני שבענייננו אישר בית המשפט בהחלטה מיום 11.5.2016 מתווה מפורט הכולל את פרטי הצעת התורמים. אולם בהחלטה זו לא נקבע כי הצעת התורמים מאושרת, אלא נקבע כי הנאמן יפרסם הזמנה לקבלת הצעות לרכישת פעילות העמותה וכי ההצעות שתוגשנה תבחנה "על רקע ההצעה מטעם התורמים". באותו שלב לא ידוע היה האם ואילו הצעות תוגשנה, ועל כן היחידה הדיונית שעניינה מכירת הפעילות של העמותה טרם באה אל סיומה. יחידה דיונית זו הסתיימה סופית עת אושרה הצעת התורמים בהחלטה עליה נסב ההליך דנן, בה היה כדי להפוך את מכירת הפעילות של העמותה לתורמים "לעובדה מוגמרת".

מטעמים אלו הגעתי לכלל מסקנה כי נתונה היתה למבקשים זכות ערעור על ההחלטה.

6.
סיכומם של דברים
- מסקנתי היא אפוא כי נתונה היתה למבקשים זכות ערעור על ההחלטה.

לפיכך ישונה סיווגו של ההליך לערעור בזכות.

המבקשים ישלימו את סכום האגרה בתוך שבעה ימים מעת המצאת ההחלטה.

בקשתה של פתחי ציון להצטרף להליך מתקבלת, ואילו בקשתה של קול מבשר להצטרף להליך נדחית.

המזכירות תשנה את סיווגו של ההליך, תעדכן את שמה של פתחי ציון כמשיבה נוספת ותעביר את התיק ל"מסלול" של ערעור בזכות.

בנסיבות העניין איני מוצאת לעשות צו להוצאות באיזו מן הבקשות.





ניתנה היום, כ"ט באייר התשע"ז (25.5.2017).








ליאת בנמלך


ר ש מ ת

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

16068930_p07.doc
ב
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,
www.court.gov.il








רעא בית המשפט העליון 6893/16 חברת אקסס קרדיט בע"מ, חברת אדר שירותי מטבע בע"מ, ישראל מאיר פרומר נ' ישיבת שערי מבשרת ציון, עו"ד עמי פולמן, כונס הנכסים הרשמי ואח' (פורסם ב-ֽ 25/05/2017)