פסקי דין על המערערת: מזל בוקובזהע"י ב"כ עו"ד ט' אלעוברההמשיב: ליבו מימון והשקעות בע"מע"י ב"כ עו"ד א' שרביטערעור ברשות על פסק דין של בית הדין לעבודה בבאר שבע (השופט הראשי ב. אזולאי - דן יחיד; תב"ע תשן/11-3) מיום 3.6.1991.פסק-דיןהנשיא גולדברג:1. ... | פסקי דין על המשיב: ליבו מימון והשקעות בע"מע"י ב"כ עו"ד א' שרביטערעור ברשות על פסק דין של בית הדין לעבודה בבאר שבע (השופט הראשי ב. אזולאי - דן יחיד; תב"ע תשן/11-3) מיום 3.6.1991.פסק-דיןהנשיא גולדברג:1. לפנינו ערעור

85/75     30/12/1991




דבע 1-4/נא מזל בוקובזה נ' ליבו מימון והשקעות בע"מ




(פד"ע כג 451)

בבית-הדין הארצי לעבודה
דיון מס' נא/1-4
השופטים: כבוד נשיא בית הדין גולדברג

כבוד סגן נשיא בית הדין אדלר

כבוד השופט אליאסוף

נציג העובדים : ישי
נציג המעבידים : יוסף
המערערת: מזל בוקובזה
ע"י ב"כ עו"ד ט' אלעוברה
המשיב: ליבו מימון והשקעות בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד א' שרביט
ערעור ברשות על

פסק דין
של בית הדין לעבודה בבאר שבע (השופט הראשי ב. אזולאי - דן יחיד; תב"ע תשן/11-3) מיום 3.6.1991.
פסק-דין
הנשיא גולדברג
:

1. לפנינו ערעור, לאחר נטילת רשות (דב"ע נא/9-167), על פסק דינו של בית הדין האזורי, אשר דחה את ערעורה של המערערת על החלטת הרשם (צוקר; מט/1-281) המבטלת

פסק דין
שניתן בהעדר המשיבה.

2. להלן העובדות הצריכות לענייננו:
א) ביום 8.11.1988 הגישה המערערת תביעה לתשלום שכר עבודה מולן בתיק תב"ע מט/1-152. מסמכי בית הדין שוגרו על פי אישור המסירה, לרח' הרצל 94 בבאר שבע ואישור המסירה נחתם על ידי "זהבה";
ב) ביום 28.12.1988 התקיים דיון בפני
הרשם, ממנו נעדרו שני הצדדים, ובעקבות זאת החליט הרשם, למחוק את התביעה;
ג) עוד באותו יום, הזדרזה המערערת ופתחה תיק חדש, תב"ע מט/1-281, ובו הוגשה תביעה זהה. מסמכי בית הדין שוגרו שוב לרח' הרצל 94 באר שבע והודבקו על הדלת;
ד) ביום 9.4.1989 התקיים דיון בפני
הרשם. המשיבה לא הופיעה לדיון, והרשם, לאחר שמיעת המערערת, פסק לטובתה;
ה) ביום 12.11.1989 נמסר פסק הדין לידי החברה, במשרדה של החברה ברח' בצלאל 6, ירושלים; על אישור המסירה חתומה קלרה מזרחי;
ו) ביום 26.3.1991 בוצע במשרד של המשיבה שברח' בצלאל 6 בירושלים עיקול על ידי פקידי ההוצאה לפועל;
ז) בעקבות העיקול הוגשה ביום 2.4.1990 מטעם המשיבה בקשה לביטול פסק הדין;
ח) ביום 1.5.1990 התקיים דיון בפני
הרשם.

3. בא כוח המערערת ביקש לחקור את מר משה רווה, נותן התצהיר מטעם המשיבה, שהיה נוכח באולם. למרות שבא כוח המשיבה לא התנגד לבקשה, לא איפשר זאת הרשם, ולאחר דיון קצר פסק לביטול פסק הדין, בעיקר משום שהשתכנע שלא בוצעה מסירה כדין, וכי למשיבה הגנות טובות.

4. בית הדין האזורי בפסק דינו נשוא ערעור זה, ציין "שהיתה טעות מצד הרשם בכך שלא איפשר לחקור את המצהיר מטעם המשיבה", אך חרף זאת דחה את ערעורה של המערערת על החלטת הרשם וזאת בעיקר מהטעמים שלהלן:
א) התרשמות בית הדין מהשאלות שעמדו להציגן היתה כי החקירה לא תשנה לעצם התוצאה;
ב) למשיבה יש הגנה טובה לכאורה.

5. בפני
נו טען בא כוח המערערת כי יש לו זכות מוקנית לחקור את המצהיר, ולערער את מהימנותו.
בא כוח המשיבה טען כי יש לדחות את הערעור הן מטעמיו של בית הדין האזורי והן משום שלא בוצעה מסירה כדין, מאחר שמשרדה הרשום של המשיבה מצוי בירושלים.

6. תקנה 109 (3) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשכ"ט-1969 שהיתה בתוקף בעת הדיון בבית הדין האזורי, מפנה לעניין המצאת כתבי בית דין לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן - תקנות סדר הדין האזרחי) (הוראה דומה מצויה בתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991).
תקנה 484 לתקנות סדר הדין האזרחי, בנוסחה בעת הדיון בבית הדין האזורי, קבעה:
"המצאת כתב בי-דין לתאגיד תהא בהנחת הכתב במשרד או במען הרשום של התאגיד, ואם היה התאגיד שותפות - יכול שתהא במסירה לאחד השותפים". 60221
נוסחה של התקנה כיום (ק"ת 5380 התשנ"א, 1230) הוא:
"המצאת כתבי בי-דין לתאגיד תהא בהנחת הכתב במשרד או במען הרשום של התאגיד, ולתאגיד שהוקם בחוק - כהנחת הכתב במשרדו של מנהל התאגיד; היה התאגיד לשותפות שאין לו מען רשום - תהא ההמצאה בהנחת הכתב במקום עסקה הראשי של השותפות או במסירתו לאחד השותפים".
ראה גם סעיף 104 לפקודת החברות [נוסח משולב].
מהאמור עולה כי שעה שבעל דין הוא חברה בע"מ אין להמציא את ההזמנה לכל אחד ממשרדיה של החברה או לידי כל עובד שלה, אלא אך ורק למשרדה הרשום. מכוח הפסיקה ניתן לבצע את המסירה על ידי מסירה למנהל (ראה - ע"א 85/75 אסקר בע"מ נ' כסאות ישראל בע"מ, פ"ד ל(1) 77; וראה גם י' זוסמן, סדר הדין האזרחי (מהדורה ששית), בע' 222; א' וינוגרד, תקנות סדר הדין, בע' 698; מ' קשת, הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי, בע' 116).
מסקנה נוספת היא שמסירה על ידי הדבקה (תקנה 489 לתקנות סדר הדין האזרחי) הינה כשרה רק אם נעשתה על דלת משרדה הרשום של החברה.

7. המצאת מסמכי בית המשפט כדין היא בעצם פתיחת פתחו של בית הדין, והיא היא עצם הסמכתו.
"המצאת כתב בי-דין כחוק היא אחד האלמנטים היסודיים שעליהם מושתת סמכותו של בית המשפט. ההמצאה נדרשת כאמצעי להודיע לנתבע על ההליך שהוגש נגדו, והן תכליתה היא להחיל על הנתבע, באמצעות האקט הפורמלי של ההמצאה, את שיפוטו הפרסונלי של בית המשפט. לא הוכחה ההמצאה והנתבע לא הופיע, לא קנה בית המשפט סמכות לגביו" (א' וינוגרד בע' 689; וראה רע"א 39/89 general electric נ' מגדל בע"מ ואח', פ"ד מב(4) 762, בע' 768).

ובספרו של י' זוסמן, בע' 36 נאמר -
"נניח, כי כל בעלי הדין מתגוררים בארץ, והם אזרחי ישראל, שהם בוודאי חייבים ציות לריבונות המדינה שמרותה עליהם. ניתן נגד התובע

פסק דין
שלא בפני
ו, והוא מבקש את ביטולו בתוקף תקנה 201 ואומר, כי ההזמנה לדין לא נמסרה לו כחוק. בית המשפט חייב לבטל את פסק הדין ואין לו כל שיקול דעת בעניין, שכן מפאת חוסר המסירה לא היה לו הכוח לשפוט את הנתבעת".
הלכה זו אומצה בר"ע 526/83 פרושינובסקי ואח' שירסון כלל בע"מ, פ"ד לז(4) 485.

8. בתצהיר שתמך בבקשת הביטול נאמר (סעיף 5 ג'):
"כתובתה הרשומה של החברה היא ברח' בצלאל 6 בירושלים".
לתצהיר לא צורף אישור של רשם החברות או רואה חשבון החברה המאמת עובדה זו, ומכאן שלא היתה בפני
בית הדין האזורי ראיה, למעט האמור בתצהיר ולו לכאורה, בדבר כתובתה הרשומה של החברה.

9. ומכאן לזכות לחקור מצהיר על תצהירו. זכות מעין זו אינה מעוגנת בתקנות בית דין זה, וזאת בשונה מתקנות סדר הדין האזרחי שבהן קיימת הוראה מפורשת המתירה חקירה שכזאת (תקנה 522 לתקנות הדין האזרחי).
אין בית המשפט מוסמך לאסור על החקירה:
"אין בית המשפט מוסמך לאסור עליו את החקירה אלא במקרים יוצאים מן הכלל, כאשר ברור מראש שהחקירה מכוונת להציל מפי המצהיר דברים שאינם רלבנטיים" (א' הרנון, דיני ראיות כרך א', ע' 107; וראה גם א' וינוגרד, בע' 751 וי' זוסמן בע' 678).
עם זאת, דרך המלך בבתי הדין לעבודה הוא להרשות חקירה על תצהיר, שהרי לא תמיד די בהתרשמות בית הדין מהאמור בו, ורשאי בעל הדין שכנגד לנסות ולערער את גרסתו של המצהיר ואף להוכיח באמצעותו את גרסתו הוא (ראה דב"ע תשן/18-2, שוורץ - עירית תל אביב יפו (לא פורסם); דב"ע נב/3-5 בוחבוט ואח' - שהין ואח', פד"ע כג 350).
עוד נוסיף כי כאשר מצא מתקין התקנות להגביל חקירת עדים בבתי דין לעבודה עשה זאת במפורש (תקנה 14 לתקנות בית הדין לעבודה (סדר הדין בסכסוך קיבוצי), התשכ"ט-1969).
העולה מכל האמור הוא כי למעט מקרים חריגים ויוצאים מן הכלל, אשר הסבר נאות חייב לבוא בצידן, יש להרשות חקירה על תצהיר בכל השאלות הרלבנטיות לנושא הדיון. ובענייננו - כתובתה הרשומה של המשיבה וסיכוייה בתביעה לגופה.

10. במאמר מוסגר נוסיף כי בהחלטתו מיום 3.5.1990, בעקבות בקשה לתקן את פרוטוקול הדיון מיום 1.5.1990, כתב הרשם:
"בדיון בבקשה לביטול אינני נוהג להרשות חקירה על עובדות שהצהיר המבקש לגופו של עניין".
העובדה שהרשם נוהג בדרך מסוימת במקרים מעין אלה אינה מעידה כי דרך זו הינה נכונה.
העולה מכל האמור הוא כי טעה הרשם המלומד שלא הרשה לחקור על התצהיר, וטעה בית הדין האזורי שאף כי הוא מודע לטעותו של הרשם, ולא היסס לומר זאת בפסק דינו, דחה את הערעור לאחר ששמע את השאלות שעמדו הצדדים להציג והחליט כפי שהחליט.

11. סוף דבר - הערעור מתקבל והעניין מוחזר לרשם על מנת שיאפשר לבא כוח המבקשת לחקור את המצהיר מטעם המשיבה על תצהירו.

על מנת לפשט את ההליכים ייחקר המצהיר תחילה בעניין משרדה הרשום של המשיבה ואם חקירתו תניח את דעתו של הרשם המלומד, כי אכן היתה המסירה שלא במשרדה הרשום של החברה, דינה של בקשה לביטול פסק הדין להתקבל מטעם זה בלבד; לא תניח החקירה בעניין כתובת משרדה הרשום של החברה את דעתו של הרשם, תיבדק תקפות המסירה על ידי משרד ההוצאה לפועל (סעיף 2 (ה) לעיל); יוכח כי אכן היתה מסירה כדין - דין הבקשה להידחות על הסף באשר חלף המועד להגשתה על פי תקנה 41 לתקנות בית הדין לעבודה (סדר הדין), התשכ"ט-1969 (וראה כיום תקנה 50 לתקנות בית הדין לעבודה, התשנ"ב-1991 ותקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי).

12. המשיבה תשלם למבקשת הוצאותיה בכל הערכאות בסך 1,500 ₪ בצירוף ריבית והצמדה.
ניתן היום, כ"ג בטבת תשנ"ב (30.12.1991).








דבע בית הדין הארצי לעבודה 1-4/נא מזל בוקובזה נ' ליבו מימון והשקעות בע"מ, [ פד"ע: כג 451 ] (פורסם ב-ֽ 30/12/1991)