פסקי דין על מנורה מבטחים ביטוח בע"מ | פסקי דין על יצחק מלר | פסקי דין על איילון חברה לביטוח |

24421-02/16 תאמ     01/06/2017




תאמ 24421-02/16 מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' יצחק מלר, איילון חברה לביטוח בע"מ








בית משפט השלום ברמלה



תא"מ 24421-02-16 מנורה מבטחים ביטוח בע"מ
נ' מלר ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופט
דוד שוהם


התובעת

מנורה מבטחים ביטוח בע"מ
ב"כ עו"ד ד"ר א.ורשה


נגד


הנתבעים

1.יצחק מלר

2.איילון חברה לביטוח בע"מ

ב"כ עו"ד אריק אמינוב
.




פסק דין



1.
בפני
בקשה לסילוק התביעה על הסף, על בסיס טענת מעשה בית דין.
לטענת הנתבעת, הוכרעה המחלוקת בין הצדדים בפסק דינו של בית המשפט בתא"מ
11599-04-16 איילון חברה לביטוח בע"מ
נ' חקק ואח', במסגרתה נדונה תביעה שהגישה הנתבעת 2 כנגד התובעת בגין אותה תאונה.

2.
בתיק שבפני
הוגשה תביעה בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב שהיה מבוטח על ידי התובעת, במהלך תאונה שארעה ביום 1.8.15.
התובעת שילמה למבוטח (להלן: "המבוטח") את הנזק והגישה תביעה כנגד הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") שלטענתה גרם לה נזק באשמו, וכנגד הנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת") חברת הביטוח שביטחה אותו.

3.
לתביעה זו קדמו שתי תביעות שנדונו על ידי בית המשפט בגין אותה תאונה.
בתא"מ 11814-12-15 תבע הנתבע את התובעת ואת המבוטח בגין הנזקים שנגרמו לרכבו בתאונה. הוא הציג את גרסתו לפיה המבוטח אחראי לתאונה. (להלן: "התביעה הראשונה").
לאחר הדיון שבו נחקרו המבוטח והנתבע, ולאחר שבית המשפט קיבל הסכמתם לפסוק על דרך הפשרה, פסק בית המשפט כי התביעה נדחית ללא שנתן נימוקים לפסיקתו.

4.
ביום 6.4.16 הוגשה על ידי הנתבעת במסגרת תא"מ 11599-04-16 תביעה כנגד התובעת והמבוטח בגין אותה תאונה. (להלן: "התביעה השניה").
ביום 12.12.16 נערך דיון בתביעה זו וב"כ התובעת הציג בפני
בית המשפט את פסק הדין בתביעה הראשונה וטען לקיומו של מעשה בית דין.

5.
בסופו של דבר הגיעו הצדדים להסכמה לפיה יועלו טענות על בסיס הפרוטוקול שנערך בתביעה הראשונה ולאחר מכן יינתן

פסק דין
. במהלך הדיון בתביעה השניה לא נשמעו עדים.
הצדדים העלו טענותיהם, ובסופו של דבר קבע בית המשפט, כי קיימת גרסה מול גרסה ולא ניתן להעדיף את אחת הגרסאות על פני רעותה, לפיכך התוצאה היא שתביעת הנתבעת נדחית.

בית המשפט מציין בפסק הדין את הדברים הבאים:
"נוכח המחלוקת בין המבטחות הצעתי כי בית משפט יפסוק, הפעם בצורה מנומקת, על סמך הראיות שנשמעו, ובכך יהיה מעשה בית דין סוף סוף בתובענה זו (נוכח קיומה של תביעה נוספת של מבטחת הנתבעים). הדיון נעשה, בהסכמה, לפי העדויות כפי שנרשמו בפרוטוקול הדיון בביהמ"ש בראשל"צ".

6.
בטרם אדרש לבקשה המונחת בפני
, אפרט מספר עקרונות בנוגע למעשה בית דין ובעיקר בכל הנוגע לכלל בדבר השתק פלוגתא.
הכלל בדבר מעשה בית דין מבוסס על הרעיון בדבר כוחו של

פסק דין
שניתן בסיומו של הליך שיפוטי כלשהו להוליך לסיומה המוחלט של ההתדיינות בין הצדדים.
ראו נינה זלצמן מעשה בית דין בהליך האזרחי (להלן: "זלצמן") עמוד 3.


בע"א 718/75 שרה עמרם נ' גד סטורניק פ"ד ל"א(1) 29, 35 נאמר:
"הכלל של השתק עקב מעשה בית דין שהיה אינו כלל טכני פורמלי, אלא הוא כלל שימושי המיועד למנוע הטרדת בעל דין, יריב, על ידי התדיינות חוזרת בענין שכבר נפסק. כל אימת שהצדק מצדיק את הדבר. משהיה לבעל דין "יומו בבית המשפט" לפי המונח האמריקני, דהיינו, לאחר שניתנה לו שעת כושר להביא את כל ראיותיו ולהשמיע את כל טענותיו בפני
בית המשפט, משתיקים אותו כאשר הוא מבקש לחזור ולהתדיין בענין בו נפסק במשפט הראשון...
2. בהיותו כלל שימושי המיועד לעשות צדק בכל ענין וענין על נסיבותיו השונות והמשתנות, מותר לנהוג על פיו בגמישות. כך לדוגמא אומרים, כי ההשתק הוא הדדי היינו אין משתיקים טענת בעל דין אם לא היה בידי יריבו להשתיק טענתו הוא, אילו הפסיד הוא בדיון הראשון...".

7.
בע"א 1041/97 אבי סררו נ' נעלי תומרס בע"מ פ"ד נ"ד(1) 642, 650 נקבע:
"השתק פלוגתא מקים מחסום דיוני לבעל דין המבקש לשוב ולהתדיין בשאלה עובדתית מסוימת שכבר נדונה בין בעלי הדין בהתדיינות קודמת אם מתקיימים ארבעה תנאים, והם:
א. הפלוגתא העולה בכל אחת מההתדיינויות היא אכן אותה פלוגתא, על רכיביה העובדתיים והמשפטיים.
ב. קוים דיון בין הצדדים באותה פלוגתא במסגרת ההתדיינות הראשונה, ולצד שנגדו מועלית טענת השתק בהתדיינות השניה היה יומו בבית המשפט ביחס לאותה פלוגתא.
ג. ההתדיינות הסתיימה בהכרעה מפורשת או מכללא של בית המשפט באותה פלוגתא, בקביעת מימצא פוזיטיבי, להבדיל ממימצא הנובע מהיעדר הוכחה.
ד. ההכרעה היתה חיונית לצורך פסק הדין שניתן בתובענה הראשונה".

8.
השאלה שעל בית המשפט לשאול את עצמו היא, האם ניתנה לבעל הדין במסגרת ההתדיינות הקודמות הזדמנות להתדיין עם בעל הדין, יריבו, באותה עילה או באותה פלוגתה שהוא מבקש לחזור ולהתדיין ביחס אליה, במסגרת הליך משפטי אחר.
"העובדה שלא ניצל הזדמנות זו כהלכה מחמת ניהול כושל של המשפט, כגון מחדלו מלהביא ראיה או להעלות טענה כלשהי, ואפילו נעשה הדבר מתוך טעות כנה או שכחה אינה משמשת צידוק לפתיחת ההתדיינות מחדש. די שהיה לבעל הדין יומו בבית המשפט ואין רלוונטיות לשאלה כיצד בחר לנהוג ולמצות את יומו זה".
(ראו זלצמן עמוד 16).

מן הכלל אל הפרט

9.
לא יכולה להיות מחלוקת כי כל התנאים לקיום השתק פלוגתא למעט תנאי ג' התקיימו.
התובעת טוענת בסיכומיה ש

פסק דין
שדוחה תביעה ללא קביעת ממצא פוזיטיבי אינו מהווה מעשה בית דין. במקרה זה הגיע בית המשפט למסקנה לפיה לא הוכיחה התובעת את גרסתה. דהיינו אין מדובר בקביעת ממצא, כי אם קביעה לפיה בתביעה השניה לא הצליחה התובעת להוכיח את גרסתה. במסגרת התביעה השניה הסתפקה התובעת בראיות שיש בהם כדי להדוף את תביעת הנתבעת. אין למנוע ממנה להוכיח בהליך זה את הגרסה בהליך נוסף שבו היא התובעת ועליה מוטל נטל ההוכחה.

לטענתה, יש באפשרותה להמציא עדה נוספת לתאונה, שעדותה תכריע את הכף.

10.
אינני מקבל טענה זאת. אני סבור שבית המשפט קבע ממצא משפטי לפיו קיימת גרסה מול גרסה ואין להעדיף גרסה אחת על השניה.

11.
השתק פלוגתא יכול שיחול אף לגבי מסקנה משפטית. (ראו זלצמן עמוד 188 ה"ש 7 והאסמכתאות המפורטות שם).
לא יכול להיות ספק, כי אילו היה בית המשפט קובע חלוקת אחריות כלשהי בין הצדדים לגבי התאונה, היו הצדדים מסכימים כי בתיק שבפני
צריכים להתחלק הנזקים על פי אותה קביעה.

12.
הקביעה של בית המשפט היא, שבנסיבות התאונה קיים סוג של "תיקו ראייתי" ולא קיים צד שיכול להוכיח את אחריותו של הצד שכנגד. מדובר במסקנה משפטית שנקבעת על פי הראיות.
אין כל הבדל לטעמי בין קביעה זאת, לבין הקביעה לפיה לכל אחד מהצדדים אחריות מסוימת כלשהי. אין מקום לאפשר לצד שאיננו שבע רצון מן התוצאה, לפתוח את הדיון בשנית, כאשר ההנחה הסבירה היא, שהצדדים הסכימו שפסק הדין יסיים את המחלוקת בכל הנוגע לאחריות לתאונה.

13.
אם ישמעו כל הנהגים בשנית, לא מן הנמנע שתתקבל דווקא גרסתו של הנתבע לאופן בו ארעה התאונה, ובית משפט יקבע כי האחריות לתאונה רובצת על כתפיו של המבוטח.
ניתן להניח כי במקרה כזה תטען התובעת, כי קיים נגדה מעשה בית דין ולא ניתן לחייב אותה לשלם לנתבעת, שתביעתה כבר נדחתה עקב אותו "תיקו ראייתי".
זאת דוגמא לכלל ההדדיות שצוטט קודם לכן מתוך ע"א 718/75.

14.
הכלל בדבר מעשה בית דין נועד למנוע הטרדת הצד שכנגד ולמנוע החלטות סותרות.
דיון נוסף בתביעה יגרום להטרדה נוספת של הצד שכנגד והעדים, ועלול להוביל להכרעה סותרת.

15.
לכללים בדבר קיומו של השתק, יש להוסיף את הכלל לפיו על בעל דין להפעיל את זכויותיו המשפטיות, הדיוניות בדרך מקובלת.

בבר"ע 305/80 שילה ואח' נ' רצקובסקי ואח' פ"ד ל"ה(3) 449, 461 נאמר כי:
"חובתו זו של בעל דין להפעיל את כוחותיו המשפטיים - דיוניים "בדרך מקובלת ובתום לב" מטילה עליו את החובה לפעול, כפי שבעל דין הגון וסביר היה פועל במקומו. המבחן לפעולתו זו אינו מבחן סובייקטיבי, ואינו מותנה בגישתו האינדוידואלית של בעל הדין באשר לנכון ולראוי... המבחן הראוי הוא זה, הלוקח בחשבון
את נסיבותיו המיוחדות של המקרה אך מעביר נסיבות אלה בכור ההיתוך של ההתנהגות ההגונה והסבירה".

16.
אני סבור כי ניהול תיק זה, כאשר היה ברור לצדדים שפסק הדין בתביעה השניה יסיים את ההתדיינות לגבי האחריות לתאונה, אינה עולה בקנה אחד עם הדרישה לנהוג בתום לב, כאשר דרישה זאת נבחנת באופן אובייקטיבי.

סוף דבר

17.
לפיכך, אני דוחה את התביעה ומחייב את התובעת בהוצאות הנתבעת בסך 5,000 ₪.

18.
המזכירות תשלח עותק מפסק הדין לב"כ הצדדים.




ניתן היום,
ז' סיוון תשע"ז, 01 יוני 2017, בהעדר הצדדים.













תאמ בית משפט שלום 24421-02/16 מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' יצחק מלר, איילון חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 01/06/2017)