פסקי דין על דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ | פסקי דין על אלכסנדר בביצקי | פסקי דין על נתיב אקספרס תחבורה ציבורית |

23104-07/16 תאמ     02/06/2017




תאמ 23104-07/16 דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ נ' אלכסנדר בביצקי, נתיב אקספרס תחבורה ציבורית בע"מ








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



תא"מ 23104-07-16 דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ

נ' בביצקי ואח'




לפני
כבוד השופט נצר סמארה


תובעת

דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד רפפורט



נגד



נתבעים

1. אלכסנדר בביצקי
2. נתיב אקספרס – תחבורה ציבורית בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד רבי




פסק דין




1.
לפניי תביעה כספית, בסדר דין מהיר, שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים מיום 11.05.2016, בין כלי רכב, מסוג אוטובוס, מ"ר 92-141-01 שבעת התאונה היה בבעלות התובעת (להלן: "אוטובוס התובעת") לבין כלי רכב, מסוג אוטובוס, מ"ר 10-139-63, שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבע 1 ובבעלות הנתבעת 2 (להלן: "אוטובוס הנתבעים") (ולהלן: "התאונה").

2.
אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים באשר לנסיבות התרחשותה ולגבי היקף הנזק.

3.
נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה הוצגו ראיות הצדדים, והעידו הנהגים המעורבים בתאונה.

4.
בתום הדיון, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על

פסק דין
זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.

5.
על יסוד כל החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק בכלי הרכב, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית, באופן שנהג אוטובוס הנתבעים יישא באחריות לקרות התאונה בשיעור 15% ואילו נהג אוטובוס התובעת יישא באחריות לקרות התאונה בשיעור של 85%.


הגם שהצדדים הסמיכוני לפסוק על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה תמציתית לביסוס מסקנתי.

נהג אוטובוס התובעת מתאר את התאונה באופן ש אוטובוס הנתבעים היה לפניו עומד מוריד ומעלה נוסעים כשהוא אינו צמוד למדרכה, ככל הנראה, מאחר שאזור תחנת האוטובוסים לא היה פנוי, ואוטובוס התובעת ממתין מאחור מאחר שלא יכול היה להתקדם. עוד מתאר נהג אוטובוס התובעת כי בשלב מסוים אוטובוס הנתבעים סטה שמאלה כדי לצאת מהמקום באלכסון, וכתוצאה מכך נוצר מרווח שלטענת נהג אוטובוס התובעת, הוא יכול היה להכניס את אוטובוס התובעת אליו, אלא שאוטובוס הנתבעים ביצע סטייה חדה שמאלה באופן שהפינה האחורית הימינית שלו התנגשה עם חלונות הדופן השמאלית האחורית של אוטובוס התובעת.

נהג אוטובוס הנתבעים מעיד כי הוא כן עמד קרוב יחסית למדרכה ורק לאחר שהנוסעים ירדו ועלו סטה שמאלה כדי לצאת מהתחנה, לאחר שהוא נותן זכות קדימה לכלי רכב שמשמאלו. כמו כן, מעיד נהג אוטובוס הנתבעים כי אוטובוס התובעת נדחף במרווח שנוצר בין אוטובוס הנתבעים למדרכה. עוד הוא מעיד כי לאוטובוס התובעת יש שריטות בחלק הקדמי.

הגם שככלל גרסתו של נהג אוטובוס התובעת הגיונית יותר, מאחר שהיא מתיישבת עם מוקדי הנזק באוטובוסים ועם מנח האוטובוסים כפי שצולם בזירת התאונה, אני סבור כי עיקר האחריות לקרות התאונה חל עליו.

היה על נהג אוטובוס התובעת להתאזר בסבלנות ולהתקדם בנסיעתו אל תחנת האוטובוס רק לאחר שאוטובוס הנתבעים היה מפנה את מקומו ומאפשר לאוטובוס התובעת כניסה בטוחה.
נהג אוטובוס התובעת התקדם בנסיעתו טרם אוטובוס הנתבעים פינה את מקומו וזאת תוך כדי ניצול המרווח הצר שנוצר על ידי סטייתו שמאלה של אוטובוס הנתבעים. במצב דברים זה, עם התקדמותו של אוטובוס התובעת ,הכניס נהג אוטובוס התובעת במודע את האוטובוס למצב של סיכון מוגבר להתרחשות התאונה.

טענתו של נהג אוטובוס התובעת כי סבר כי אוטובוס הנתבעים ימשיך בנסיעה ישרה לא מקובלת עליי כלל ועיקר, מאחר שנהג אוטובוס התובעת בעצמו העיד בראשית עדותו כי קודם לכן המרווח שאליו הוא הכניס את אוטובוס התובעת נוצר על ידי סטייה שמאלה של אוטובוס הנתבעים. מכאן שאני סבור כי היה על נהג אוטובוס התובעת להביא בחשבון סטייה שמאלה של אוטובוס הנתבעים לרבות בליטת הפינה הימינית האחורית של אוטובוס הנתבעים לנתיב הנסיעה של אוטובוס התובעת.

עם זאת, איני פוטר את נהג אוטובוס הנתבעים מכלל אחריות לקרות התאונה.

בראש ובראשונה, עצם עצירתו של אוטובוס הנתבעים באמצע הכביש ולא בצמוד למדרכה, יצר מצב של סיכון מוגבר להתרחשות תאונה. שנית, היה על נהג אוטובוס הנתבעים ליתן דעתו לכלי רכב המצויים בסביבתו, ובמיוחד לאוטובוס התובעת שהצליח להשתחל מימינו.

באשר למחלוקת בעניין היקף הנזק הנטען, הרי שמאחר שהנזק נתמך בחוות דעת שמאי ובאסמכתאות המתאימות, ומאחר שהצד שכנגד לא הגיש שומה נגדית שככלל באמצעותה ניתן היה לסתור את גובה הנזק, ואף לא ביקש לחקור את שמאי התובעת על חוות דעתו, הרי שסכום התביעה בדין יסודו. זולת, ראש הנזק בדבר ימי עמידה על אוטובוס התובעת. בהקשר זה אומר כי לא ברור מה הנזק שנגרם לתובעת שהינה בעלת צי אוטובוסים גדול, ושניתן להניח כי עומדים לרשותה אוטובוסים חלופיים למקרה שאוטובוסים המצויים בפעילות יוצאים מכלל שימוש זמני, שהרי לא ניתן לומר כי כל האוטובוסים של התובעת המוחזקים בידיה נעשה בהם שימוש, באופן שהשבתתו של אוטובוס אחד, לצורך טיפול או תיקון, תביא לפגיעה כלכלית בתובעת. מה גם שהתובעת לא הביאה כל אסמכתא בעניין ראש נזק זה, מלבד טענה כללית. מכאן, שיש להפחית סך של 3,200 ₪ מסכום התביעה, כך שיעמוד על סכום של 12,911 ₪.



לפיכך, התביעה מתקבלת חלקית, כפי האמור בפתח סעיף 5 לעיל.

6.
הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, ישלמו לתובעת את הסכומים הבאים:

6.1.
סך של 1,937 ₪, שהינו 15% מסכום התביעה הנכון לעיל, בתוספת אגרת בית המשפט ששולמה, ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

6.2.
שכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪.

6.3.
שכר העד כפי שנפסק בדיון.

הסכומים הכוללים ישולמו תוך 30 יום.

7.
הנתבעת 2 תישא בשכר העד מטעמה, כפי שנפסק בדיון.

8.
המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כוח הצדדים בדואר רשום ותסגור את התיק.






ניתן היום,
ח' סיוון תשע"ז, 02 יוני 2017, בהעדר הצדדים.














תאמ בית משפט שלום 23104-07/16 דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ נ' אלכסנדר בביצקי, נתיב אקספרס תחבורה ציבורית בע"מ (פורסם ב-ֽ 02/06/2017)