פסקי דין על מיכל גור | פסקי דין על מועלם אדריכלות והנדסת בנין | פסקי דין על דניאל מועלם |

17415-09/14 א     04/06/2017




א 17415-09/14 מיכל גור נ' מועלם אדריכלות והנדסת בנין בע"מ, דניאל מועלם








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ת"א 17415-09-14 מועלם ואח' נ' גור







מספר בקשה:9
לפני
כבוד השופטת
עינת רביד


מבקשת

מיכל גור


נגד


משיבים

1. מועלם אדריכלות והנדסת בנין בע"מ
2. דניאל מועלם





החלטה

החלטה זו עניינה בבקשת המבקשת לגילוי ועיון במסמכים ומתן מענה לשאלון.
1.
מעיון בהודעת ההבהרה שהוגשה על ידי המבקשת, בהמשך להחלטה מיום 20.3.17, עולה כי המבקשת עומדת על קבלת תשובות ומסמכים כמפורט להלן.
2.
בהתייחס לשאלון שהועבר למשיבים הבהירה המבקשת כי היא עומדת על מתן מענה לשאלות הבאות:

א.
סעיף 15.א לבקשה
– שאלות 6,5,4 ו-8 לשאלון.

ב.
סעיף 17 לבקשה
– שאלות 21, 22, 24 ו-25 לשאלון. לעניין סעיף זה, טענה המבקשת, כי המשיב 2, הגיב באופן כוללני לסעיף זה, ותשובתו הייתה חלקית ולא מספקת.

ג.
סעיף 45 לבקשה
– שאלות 70 ו-71 לשאלון. לטענת המבקשת, אין בהחלטת פיצול הדיון, בכדי לגרוע מטענות המבקשת לדרוש את החומר הנוגע לנזקיהם הנטענים של המשיבים, שכן לטענתה אין כל בסיס לטענה לפיה יש בפיצול הדיון כדי לפצל גם את ההליכים המקדמיים בשאלת האחריות והנזק.
3. לעניין הדרישה למתן עיון ספציפי בנספחים התבקשו המסמכים הבאים:

א.
סעיף 24 לבקשה
– סעיף 2.7 למכתב הדרישה.

ב.
סעיף 39 לבקשה
– סעיף 2.12 למכתב הדרישה.

ג.
סעיף 40 לבקשה
– סעיף 2.2(2)-(11) למכתב הדרישה. בהתאם להבהרת המבקשת היא אינה עומדת על גילוי נוסף ביחס לנכס ברחוב פועלי הרכבת 17 בגבעתיים, זאת לאחר הצהרת ב"כ המשיבים כי כל המסמכים כבר גולו.

ד.
סעיף 46 לבקשה
– סעיף 2.14 למכתב הדרישה. גם לעניין זה חזרה המבקשת על טענתה כי אין בהחלטת הפיצול בכדי לגרוע מזכותה לקבלת החומר הנוגע לנזקיהם של התובעים.
3.
המשיבים הגישו תשובתם וטענו, כי בהתחשב בהחלטת בית המשפט אשר הורתה על פיצול הדיון, אין הצדקה לחייב את המשיבים לענות על השאלון או לגלות מסמכים בכל הנוגע לשאלת הנזק. יתרה מכך, המבקשת עתרה בדרישות מפליגות בכל הנוגע לגילוי המסמכים בשאלת רכיב הנזק (בין היתר מדובר בחשיפת פרטים אודות כל הפרויקטים בהם טיפלו המשיבים בגבעתיים בשבע שנים האחרונות) ולפיכך המשיבים טוענים, כי אין להתיר זאת. עוד טוענים המשיבים, כי מדובר בדרישות שאין להתירן בשום שלב של הדיון. לטענת המשיבים המבקשת מודה כי מטרת הדרישות היא לאשר או להפריך את טענות המשיבים בכל הנוגע לנזק הכלכלי שנגרם להם.
4.
המבקשת הגישה תגובתה לתשובת המשיבים וטענה כי לצד רלוונטיות המידע שהתבקש על ידה באשר לטענות המשיבים באשר לנזק שנגרם להם, אזי מידע זה נדרש אף לצורך בירור שאלת מניעיה של המבקשת מאחורי "מסע ההכפשה" כנטען על ידי המשיבים בכתב התשובה.
5.
עוד מוסיפה המבקשת כי דרישתה למתן עיון היא ביחס למסמכים ברשות המשיבים ואין היא דורשת מעבר לכך. עוד היא מציינת כי אין שום מניעה שהעיון והצילום יבוצע על ידה או מי מטעמה במשרדי המשיבים במועד מתואם.
6.
לטענת המבקשת אף שבית המשפט הורה על פיצול הדיון בין שאלת האחריות לנזק, לא הוצג כל נימוק מדוע לא ניתן להציג את הנתונים והתשובות כבר בשלב זה, שכן לא נטען כי עצם חשיפתם מהווה פגיעה בשם הטוב של המשיבים. לטענת המבקשת בהתאם לפסיקה מקרים בהם נדחה העיון או מתן תשובות, ייעשה רק מקום בו המדובר בראיות פוגעניות המצדיקות זאת, מה שאינו מתקיים במקרה הנדון.
דיון והכרעה
7.
לאחר עיון בטענות הצדדים, אני מקבלת את בקשת המבקשת באופן חלקי, כמפורט להלן.
8.
באשר לבקשת המבקשת לחייב המשיבים לענות על שאלות 4,5,6,8 לשאלון (סעיף 15א' לבקשה) – באשר לזהות השכנים שכלפיהם ביצעה המבקשת את פרסום לשון הרע בעל פה, אזי אני מקבלת את הבקשה ומחייבת את המשיבים לענות על שאלות אלו. לעניין זה אני מקבלת את טענתה של המבקשת כי ישנה חשיבות בפירוט שמם של האנשים כלפיהם ביצעה המבקשת לשון הרע, וזאת על מנת לאפשר למבקשת להתגונן כראוי מפני התביעה. המשיבים אינם יכולים לטעון כי אין בידיהם מידע זה שעה שנתונים אלו מהווים חלק מעילת התביעה כלפי המבקשת.
9.
בנוסף אני מקבלת את בקשת המבקשת לחייב המשיבים ליתן מענה לשאלות 21, 22, 24 ו- 25 (סעיף 17 לבקשה) באשר למועדים בהם נערכו הפרסומים השונים המיוחסים למבקשת בשיחותיה עם הגב' בר לב. באשר לטענתם של המשיבים כי מידע זה אינו ידוע למשיב מידיעה אישית אלא נמסר לו על ידי הגב' בר לב, אזי אין בטענה כי פרטים אלו אינם ידועים למשיב מידיעה אישית כדי למנוע מתן מענה עליהם. יוער, כי לעניין זה באפשרות המשיב לציין בתצהיר מטעמו כי מידע זה נמסר לו על ידי הגב' בר לב ואינו ידוע לו מידיעה אישית. אפשרות אחרת היא להגיש תצהיר מטעמה של הגב' בר לב באשר למידע המבוקש.
10.
בהתייחס לסעיף 24 לבקשת המבקשת לעיון בתכתובות שהוחלפו בין המשיבים ובאי כוחם לבין כונסי הנכסים של הנכס ברחוב פועלי הרכבת 19, אזי דין בקשה להידחות.
11.
המבקשת מבססת את הבקשה על הטענה, כי היות ועד למועד זה נמנעו המשיבים ממסירת מידע באשר לתוכנם של הפרסומים המיוחסים לה, היא אינה יכולה לקבוע האם תידרש להוכיח טענות "אמת דיברתי" ו"תום לב" בעניין זה. על כן הקשרים העסקיים שקיים המשיב עם כונסי הנכסים והתכתובות שניהל עמם עשויים להיות חומר רלבנטי להגנתה.
12.
המשיבים הגישו תגובתם לבקשה וטענו כי בכתב התביעה לא נטען כי דברי הדיבה והלעז שהפיצה המבקשת כלפי המשיב עוסקים בקשריו עם עו"ד צדוק. עוד טענו כי אי הפירוט המספיק בכתב התביעה, כנטען על ידי המבקשת, מהווה לשיטתה היתר לדרוש כל מסמך גם אם אין לו כל קשר למחלוקות מושא התביעה. לטענת המשיבים המדובר בניסיון לטעון טענה ישנה לקנוניה בין עו"ד צדוק למשיב 1 בתקווה כי יהיה בחשיפת קשרים עסקיים חדשים כלשהם כדי לסייע למבקשת לטעון שוב כנגד ההסכם עליו חתמה בנוגע לנכס בפועלי הרכבת 19.
13.
לאחר עיון בטענות הצדדים, ובשים לב לתגובת המשיבים ממנה ניתן להבין כי אין בכוונת המשיבים להידרש לטענות המבקשת, ככל שהועלו, ביחס ליחסים בין המשיב לעו"ד צדוק, באשר לנכס ברחוב פועלי הרכבת 19, אין מקום להורות על גילוי מסמכים המבוקש בעניין זה.
14.
באשר לסעיף 39 לבקשה, שעניינה קבלת מידע ומסמכים באשר לנכס ברחוב פועלי הרכבת 17, לרבות הבקשה לאישורי חריגות בניה וחשבונית תשלום פיקדון עבור הגשת הבקשה להיתר בניה מיולי 2014 בקשר לנכס זה - לאחר עיון בטענות הצדדים אני מקבלת את בקשת המבקשת ומורה למשיבים להמציא לה המסמכים המבוקשים.
15.
בסעיף 40 לבקשה נדרשו המשיבים להציג מסמכים אדריכליים ותכנוניים, פרוטוקולים, החלטות, היתרים ובקשות או החלטות של הוועדה המקומית לתכנון ובניה או כל מוסד תכנוני או רישוי אחר, ו/או התנגדויות שהוגשו ביחס ל- 11 נכסים שהתובע העניק בהם שירותי אדריכלות ושזכה בהם ליחס מקל מצד הוועדה ונציגיה. בנסיבות העניין בהן ממקדת המבקשת את טענותיה ביחס לנכסים ספציפיים ימציאו המשיבים למבקשת את המסמכים המבוקשים ואשר נמצאים בידיהם וימחקו מידע המצוי במסמכים, הנוגע לצדדי ג' ועלול לפגוע בפרטיותם. המבקשת תישא בעלות המצאת המסמכים.
16.
בהתייחס לסעיף 45 לבקשה במסגרתו נדרשו המשיבים להמציא מסמכים הנוגעים למחזור ההכנסות של המשיבים, אזי ולאחר עיון בטענות הצדדים אני מקבלת את בקשת המבקשת.
17.
בפסק הדין בעניין רע"א 3576/94 השיקמה הוצאה לאור בע"מ נ' משה רום, פ"ד מח (4) 388 (להלן:
פסק דין
השיקמה) דן בית המשפט בשאלה האם נוכח פיצול הדיון בין שאלת החבות לשאלת גובה הנזק, במסגרת תביעה בגין לשון הרע, היה מקום אף להורות על דחיית תשובות לשאלון בכל הנוגע לשמו הטוב של התובע עד להכרעה בשאלת החבות. בית המשפט התייחס לסמכות בית המשפט לקבוע את מועד מתן התשובות לשאלון, וקבע כי באותן נסיבות היה מקום למנוע מתן תשובות לשאלון אשר ימנעו פגיעה בשמו הטוב של התובע. עוד ציין בית המשפט העליון כי במסגרת השיקולים אותם עליו לשקול רשאי הוא לבחון האם הצגת השאלות תכביד על התובע תציק לו או תהווה לחץ בלתי הוגן כלפיו.
18.
במקרה הנדון, ובשונה מעניין השיקמה, המסמכים אותם נדרשים המשיבים לחשוף, אשר עניינם מחזור ההכנסות של המשיבים, אינם בגדר מסמכים אשר נועדו לפגוע בשמם הטוב, אלא נועדו לצורך התייחסות לטענות המשיבים באשר לנזק שנגרם להם כתוצאה מלשון הרע של המבקשת. על כן ואף כי הוריתי על פיצול הדיון בין שאלת החבות לשאלת הנזק, אינני סבורה כי יש מקום לפצל את הדיון אף בשאלת ההליכים המקדמיים, ועל המשיבים להמציא למבקשת המסמכים המבוקשים. ראו לעניין זה ב

פסק דין
השקמה הנ"ל:

"אכן, בתביעה רגילה לפיצויים בגין נזקי גוף או רכוש ראוי שההליכים המוקדמים יסתיימו כולם בשלב קדם המשפט, גם אלה הנוגעים לשאלת גובה הנזק. מתן
פרטים נוספים, גילוי מסמכים ותשובות לשאלונים, גם כאלה הנוגעים לגובה הנזק, אין בהם, בדרך כלל, הכבדה יתרה. יש גם תועלת בסיום הליכים אלה קודם תחילת שמיעת הראיות, שאז מתבררת התמונה כולה ומתאפשרת בחינת האפשרויות לסיים את ההליך בדרכי פשרה. בתביעות לפיצויים על נזקי גוף או רכוש גם אין, בדרך כלל, אינטרס של התובע שראוי להגן עליו, כדוגמת האינטרס שסעיף 22(2) לחוק בא להגן עליו. אך ייתכנו מקרים קיצוניים שבהם יסבור בית המשפט ששאלת החבות קשה ושיש סיכוי רב שהתביעה תידחה, ומאידך גיסא, ההליכים המוקדמים הנוגעים לשאלת גובה הנזק עלולים להתארך, או שיש בהם להכביד, וכי, על-כן, ראוי לפצל לא רק את הדיון אלא גם את ההליכים המוקדמים. ככל הידוע לי, ניתן למצוא לכך דוגמאות בדיונים שהתקיימו בבית המשפט המחוזי כערכאה ראשונה. במקרים מתאימים רשאי בית המשפט לנהוג כך. אך הפרקטיקה המקובלת בתביעות נזיקין היא, וכך ראוי, שכל העניינים, כולל ההליכים המוקדמים, שניתן להכריע בהם בקדם-משפט, גם אלה הנוגעים לשאלת גובה הנזק, יסתיימו קודם תחילת שמיעת הראיות." (עמ' 386).
19.
בהתייחס לסעיף 46 לבקשה במסגרתו נדרשו המשיבים להמציא את כל הבקשות שהוגשו על ידי המשיבים לגורמי הרישוי והתכנון במהלך השנים 2015-2009 וכן כל המסמכים בתיק הבניין, לרבות פרוטוקולים של ועדות התכנון השונות וכן אישורים והיתרים בקשר עם בקשות אלו, אזי לעניין זה אני מקבלת את טענת המשיבים כי המדובר בדרישה גורפת של המבקשת לקבלת מסמכים אשר אין מקום להטילה על המשיבים.
20.
בהתאם לאמור בסעיף 44 לבקשת המבקשת, וככל שהמשיבים יעמדו על כך, תחתום על התחייבות לסודיות ביחס לנתונים שיועברו אליה.
21.
המשיבים ימציאו התשובות לשאלון וכן המסמכים הנ"ל למבקשת וזאת תוך 30 יום מקבלת ההחלטה.
22.
נקבע קדם משפט ליום 28.9.17 בשעה 11:45.

ניתנה היום, י' סיוון תשע"ז, 04 יוני 2017, בהעדר הצדדים.










א בית משפט מחוזי 17415-09/14 מיכל גור נ' מועלם אדריכלות והנדסת בנין בע"מ, דניאל מועלם (פורסם ב-ֽ 04/06/2017)