פסקי דין על צפורה שרוני | פסקי דין על שמואל גלינקא | פסקי דין על יאיר גולדפינגר | פסקי דין על אפרים אוריון |

17574-04/17 רעצ     11/06/2017




רעצ 17574-04/17 צפורה שרוני נ' שמואל גלינקא, יאיר גולדפינגר, אפרים אוריון








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



רע"צ 17574-04-17 שרוני נ' גלינקא ואח'




לפני
כבוד השופט עמית משה סובל
-שלום ת"א


ה
מבקשים
:

צפורה שרוני
ע"י ב"כ עו"ד


נגד


ה
משיבים
:

1.שמואל גלינקא
ע"י ב"כ עו"ד

2.יאיר גולדפינגר
ע"י ב"כ עו"ד

3.אפרים אוריון
ע"י ב"כ עו"ד




פסק דין


המבקשת ( צד ג
'
בתיק הוצל"פ מס
'
- 01-77122-08-4
), מבקשת ליתן לה רשות ערעור על החלטת כב
'
רשמת ההוצאה לפועל, הגב
'
קרן בקשי, מיום ה- 18.3.17, לפיה נדחתה בקשתה של המבקשת להצטרף להליך כינוס הנכסים המתנהל בתיק ההוצאה לפועל האמור לעיל, ביחס לנכס מגורים, ברח
'

שמעון רוקח 14 בת"א (להלן "הנכס"). כמו כן, נדחתה בקשתה של המבקשת להיכנס לנכס על מנת לבחון את מצבו.


עיקרי העובדות
1.
ביום ה- 2.12.05, התקשר המשיב-2 בהסכם הלוואה עם אחיו של המשיב-3, על פיו יעמיד לו הלוואה בשקלים, על סך של 1.250.000 $ דולר ארה"ב, כאשר להבטחת השבתה תירשם ע"י המשיב-3, משכנתא לזכותו של המשיב-2. ביום ה- 4.12.05, חתם המשיב-3 על שטר המשכנתא.

2.
המשיב-2 פתח כנגד המשיב-3 תיק הוצאה לפועל שמספרו- 01-77122-08-4, לצורך מימוש המשכנתא.

3.
ביום ה- 13.12.11, הורה כב
'
ראש ההוצאה לפועל, על מינויו של עוה"ד שמואל גלינקא
(להלן "כונס הנכסים"), ככונס נכסים על ה"נכס".
4.
ביום ה- 8.11.12, הגישה המבקשת, כצד ג
'
במסגרת תיק ההוצל"פ האמור, בקשה לעיכוב הליכי הפינוי של הנכס שבכינוס, וזאת לאור מעמדה הנטען כידועה בציבור.
ביום ה- 11.11.12, דחה כב
'
רשם ההוצאה לפועל את הבקשה.

5.
המבקשת הגישה תביעה נגד המשיב-3, בבית המשפט לענייני משפחה בת"א,, אשר במסגרתה טענה לזכויות ב"נכס". ביום ה- 4.8.14, נחתם הסכם פשרה בין המבקשת למשיב-3, לפיו הוסכם כי המבקשת הינה בעלים של 30% מהזכיות ב"נכס". ביום ה- 30.11.14, אושר ההסכם בבית המשפט לענייני משפחה בת"א, וניתן לו תוקף של

פסק דין
, כאשר המשיב-2 הינו בעל דין במסגרת פסק הדין.

6.
ביום ה- 1.3.15, הגישה המבקשת תביעה לסעד הצהרתי, בבית המשפט המחוזי במסגרת ת.א.2726-03-15, לפיו ביקשה המבקשת כי ביהמ"ש יקבע כי זכויותיה בנכס, גוברות על המשכנתא שרשומה לטובת המשיב-2. ביום ה- 6.3.17, הורה ביהמ"ש על הגשת תצהירי עדות ראשית בתיק.

7.
ביום ה- 9.3.17, הגישה המבקשת, בקשה
במסגרת תיק ההוצל"פ האמור לעיל, לפיה יש לצרפה כצד להליך הכינוס המתנהל בתיק זה, באופן שהמבקשת, כצד ג
'
, תוכל להגיש תגובה לכל בקשה והליך, המוגשים בתיק ההוצאה לפועל. ביום ה- 18.3.17, דחתה כב
'
רשמת ההוצל"פ את הבקשה, ומכאן בקשת רשות הערעור שלפנינו.


עיקרי טענות המבקשת
1.
המבקשת טוענת, כי הסכם הפשרה מיום ה-4.8.14, הצהיר על זכויותיה הקנייניות ב"נכס", אותן רכשה מתוקף חזקת השיתוף בינה לבין המשיב-3, על כן לטענת המבקשת, זכויותיה ב"נכס" קודמות לרישום המשכנתא.

2.
המבקשת טוענת, כי מאחר והיא בעלת זכויות ב"נכס", כפי שהוצהר ע"י בית המשפט לענייני משפחה, ביום ה- 30.11.14, הרי שיש לצרפה כצד לכל ההליכים אשר עלולים להביא למכירת הבית, לרבות להביע את דעתה ביחס להליכי המכר, סכום המכר ותקינות ההליכים.

3.
המבקשת טוענת, כי מעת שבית המשפט לענייני משפחה נתן תוקף של

פסק דין
להסכם הפשרה, המצהיר כי למבקשת 30% מהזכויות ב"נכס", לא ניתן לומר יותר כי עסקינן בזכויות נטענות, אלא מדובר בזכויות קניין קיימות.
4.
המבקשת טוענת, כי עומדת לה הזכות להיות צד להליכים שעניינם מכירה של זכויותיה. לטענת המבקשת, די בכך שהמבקשת עלולה להיפגע מהליכי הכינוס, על מנת שתהא חובה לצרפה כצד לאותם הליכים.

5.
המבקשת טוענת, כי כב
'

רשמת ההוצאה לפועל חרגה מסמכותה שעה שקבעה כי למבקשת אין זכויות ב"נכס", וזאת בניגוד גמור לקביעתו של בית המשפט לענייני משפחה בת"א, מיום ה- 30.11.14.

6.
המבקשת טוענת, כי בהתאם לתקנה 26, לתקנות ההוצל"פ, התש"ם- 1979, מאחר ולמבקשת יש נגיעה ב"נכס" זה מכוח היותה בעלת 30% מהנכס, יש לצרפה להליך כינוס הנכסים ולאפשר לה להשמיע טענותיה.

7.
המבקשת טוענת, כי יש להזהיר את הרוכש וליידעו כי הוא עתיד לרכוש רק 70% מן ה"נכס", הואיל ובבעלות המבקשת 30% מהזכויות ב"נכס".


עיקרי טענות המשיבים 1-2
1.
המשיב-1 טוען, כי זכויותיה של המבקשת, ככל שיהיו- נדחות מפני זכותו של המשיב-2, כבעל משכנתא ב"נכס".

2.
המשיבים 1-2 טוענים, כי פסק דינו של ביהמ"ש לענייני משפחה, מיום ה- 30.11.14, קבע במפורש כי אין בהסכמה שבין המבקשת למשיב-3 כדי למעט או לגרוע מזכויותיו של המשיב-2 מכוח המשכנתא.

3.
המשיבים 1-2 טוענים, כי אין ההסכם מעניק לזכויותיה הנטענות של המבקשת, קדימות או עליונות על פני זכויותיו של המשיב-2, וזאת לאור האמור במפורש, בהחלטתו של ביהמ"ש לענייני משפחה בת"א, מיום ה- 20.10.14, לפיה ניתן יהיה לאשר את סעיף 5(ג)(2) להסכם, רק בהתייחס לזכויות העודפות שיש למשיב-2.דהיינו, המבקשת תוכל לקבל לידיה את הבעלות ב30% מהזכויות ב"נכס" רק לאחר שהחוב למשיב-2 יסולק והמשכנתא תימחק.

4.
המשיבים 1-2 טוענים, כי ביהמ"ש לענייני משפחה קבע מדרג זכויות ברור, לפיו מאחר וזכויותיה של המבקשת תלויות בזכויותיו של המשיב-3 ויונקות מהן, ומאחר וזכויותיו של המשיב-3 כפופות למשכנתא שרשומה לטובת המשיב-2, הרי שלמבקשת אין כל חזית ישירה עם המשיב-2 או עם המשיב-1 ואין לה כל מעמד במסגרת תיק ההוצל"פ.
אשר על כן, דין בקשתה של המבקשת להידחות.

5.
המשיבים 1-2 טוענים, כי תקנה 26 לתקנות ההוצל"פ, תש"ם-1979, לא מאפשרת למבקשת להצטרף להליך אלא מקנה סמכות לרשם ההוצאה לפועל לשמוע טענותיו של צד רלוונטי לעניין.

6.
המשיבים 1-2 טוענים, כי סעיף 13 לחוק המשכון, התשכ"ז-1976, אינו מקנה למבקשת להצטרף להליך אלא לכל היותר לפדות את המשכנתא ע"י קיום החוב.

7.
המשיבים 1-2 טוענים, כי הואיל ואין באפשרות הממחה להמחות זכות הטובה מהזכות שהוא אוחז בה, זכויותיה של המבקשת כפופות לזכויותיו של בעל המשכנתא ומשמשות כערובה לחיוב. אשר על כן, אין לקבל את טענת המבקשת לפיה זכויותיה מקבלות קדימות על זכויותיו של כל קונה ולכן יש להזהירו מפני זכויותיה של המבקשת.


עיקרי טענות המשיב-3
1.
המשיב-3 טוען, כי המבקשת הינה ישות משפטית נפרדת, בעלת אינטרסים שונים מאילו של המשיב-3. לטענת המשיב-3, המבקשת, כידועה בציבור, בעלת אינטרס להיפרע את חלקה ביחסי השיתוף מהנכס שהמשיב-3, רשום עליו.

2.
המשיב-3 טוען, כי הוא והמבקשת הגיעו
לכדי הסכמה כי למבקשת מגיע 30% מהנכס בגין יחסי השיתוף ששררו בין בני הזוג (המבקשת והמשיב-3). הסכמה זו קיבלה תוקף של

פסק דין
בבית המשפט לענייני משפחה.

3.
לטענת המשיב-3, במידה והמבקשת לא תצורף להליך הכינוס, עקב התנגדות הזוכה וכונס הנכסים, אזי לא רק שהמשיב-3 יתבע באופן אישי בגין הפרת הסכם הפשרה, אלא גם הכונס והזוכה ייתבעו באופן אישי ע"י המבקשת ובכך תעמוד קופת הכינוס בפני
אפשרות לתביעות או לפעולות איסור דיספוזיציה, ע"י המבקשת.

4.
המשיב-3 טוען, כי התנגדותם של הכונס והזוכה לצירוף המבקשת להליך הכינוס, כמוה כהתנגדות לתוקפו של הסכם הפשרה ולהיותה של המבקשת ידועתו בציבור של המשיב-3, וזאת על שום דעה אישית ותיאוריית קונספירציה.


דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בכל כתבי הטענות ונספחיהם, החלטתי לדון בבקשת רשות הערעור כבערעור עצמו.

1.
בהתאם לאמור בסעיף יג
'
להחלטת כב
'
רשמת ההוצאה לפועל מיום ה- 18.3.17, פנתה המבקשת לבית משפט זה, ביום ה- 9.4.17, בבקשה לעיכוב הליכי כינוס הנכסים בתיק ההוצאה לפועל מס
'
- 01-77122-08-4, וזאת עד למתן החלטה בבקשת רשות הערעור שלפנינו.

כמו כן, הורתי על תגובת המשיבים לבקשה עד ליום ה- 23.4.17.

בהחלטתו מיום ה-7.5.17, דחה כב' השופט עמית יריב את בקשת המבקשת לעיכוב הליכים, ובלבד שלא יובא הסכם מכר לפני כב
'
רשם ההוצאה לפועל, לאישור, בטרם מתן החלטה בבקשת רשות הערעור שלפניי.

2.
בפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בת"א, מיום ה- 30.11.14, נקבע בעמ
'
7, סעיף 1 ל"אישור ו

פסק דין
" כי
: " האישור הינו בכפוף לכך שאין בהסכם כדי לפגוע בזכויותיו של הנתבע-2, על שמו רשומה משכנתא ו
/
או לגרוע מתוקפו של כל

פסק דין
ו
/
או החלטה שניתנה בעניינם של הניתבע-1 והנתבע-2 בקשר עם החוב המובטח במשכנתא".
עניינו הרואות כי לשון פסק הדין הינה ברורה ומפורשת. לאור האמור בפסק הדין, אין זכויותיה של המבקשת ,ב"נכס", מתגבשות אלא לאחר שהמשיב-2 יממש את זכויותיו ב"נכס". דהיינו, רק לאחר סילוק המשכנתא ופירעון החוב. במצב דברים זה, אין למבקשת אלא זכויות עתידיות ב"נכס", אשר יתגבשו בהתקיימותם של תנאים, לא כל שכן זכויות העדיפות על זכויותיו של המשיב-2 ב"נכס". אם כן, הנני מקבל את החלטת כב
'
רשמת ההוצל"פ, לפיה למבקשת אין זכויות קיימות ב"נכס" כי אם זכויות "עתידיות".

3.
בפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, עליו מתבססת המבקשת בבר"ע זו, ניקבע בעמ
'
7, סעיף 2 ל "אישור ו

פסק דין
"
כי: "הזכויות על פי ההסכם לא יועברו לתובעת עד אשר יוסדרו העניינים מול הנתבע-2".לאור האמור, כל עוד
לא הוסדרו העניינים מול המשיב-2, אין לראות במבקשת כבעלת זכויות קנייניות ב"נכס" ומשכך, יש לדחות את בקשתה להצטרף להליכי הכינוס, ואין אני מקבל את טענת המבקשת לפיה עומדת לה הזכות להיות צד להליכים הפועלים למכירה של זכויותיה ב"נכס".

4.
לאחר שהגעתי למסקנה כי אין למבקשת "נגיעה בנכס", בטרם תסולק המשכנתא ויפרע החוב לטובת המשיב-2, הנני דוחה את טענת המבקשת לעניין תחולתה של תקנה 26 לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979.

5.
הנני דוחה את טענת המבקשת לפיה כב
'
רשמת ההוצאה לפועל חרגה מסמכותה, עת קבעה כי למבקשת אין זכויות בנכס.
צודקת המבקשת בטענתה כי אין בסמכותו של רשם ההוצאה לפועל אלא לקיים את פסק דינו של בית המשפט, ככתבו וכלשונו ואין רשם ההוצאה לפועל מוסמך לקרוא אל תוך פסק הדין את מה שלא נאמר בו. דא-עקא, לאור לשונו הברורה של פסק הדין, יש לראות בהחלטתה של כב
'
רשמת ההוצל"פ, כמי שפעלה בדיוק לפי האמור בפסק הדין, וטוב הייתה עושה המבקשת לו הייתה נמנעת מלהעלות טענה זו.

6.
לאחר שהגעתי למסקנה כי עפ"י פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, מיום ה-30.11.14, אין בידי המבקשת זכויות קנייניות, בטרם יוסדרו העניינים מול המשיב-2, לא מצאתי ממש בטענת המבקשת לפיה יש ליידע רוכשים כי הם עתידים לרכוש רק 70% מהזכויות ב"נכס".

7.
הנני מקבל את טענת כב
'
רשמת ההוצאה לפועל, לפיה אין רלוונטיות בין הזכות לפדיון, בהתאם לסעיף 13 לחוק המשכון, התשכ"ז-1967, לבקשתה של המבקשת להצטרף להליך הכינוס, שכן בפני
י המבקשת פתוחה הדרך לפדות את המשכנתא ע"י קיום החוב.

מעמדה של המבקשת בנכס יתגבש ותהיה זכאית למידע מכונס הנכסים רק לאחר שיפרע מלוא החוב למשיב2, לרבות הוצאות הכינוס.

סיכום
1.
לאור האמור בפירוט ב

פסק דין
זה, הנני דוחה את הערעור.

2.
המבקשת תחויב בהוצאות הבר"ע, לטובת המשיבים 1-2, בסך של 3000 ₪.

המזכירות תעביר העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.




ניתן היום,
י"ז סיוון תשע"ז, 11 יוני 2017, בהעדר הצדדים.













רעצ בית משפט שלום 17574-04/17 צפורה שרוני נ' שמואל גלינקא, יאיר גולדפינגר, אפרים אוריון (פורסם ב-ֽ 11/06/2017)