פסקי דין על ארנון זעירא | פסקי דין על גדעון בראון | פסקי דין על שרגא ארנון |

3187/17 רעא     15/06/2017




רעא 3187/17 ארנון זעירא נ' גדעון בראון, שרגא ארנון




החלטה בתיק רע"א 3187/17
בבית המשפט העליון


רע"א 3187/17


לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן


המבקש:
ארנון זעירא


נ

ג

ד


המשיבים:
1. גדעון בראון

2. שרגא ארנון


בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטים י' שבח, ש' שוחט וי' אטדגי) בע"א 13494-05-16 מיום 9.3.2017


בשם המבקש:
בעצמו


החלטה

1.

המבקש החל בבניית בית על מגרש שהוא בעל זכויות החכירה בו (להלן:
הבית
או
המבנה
), בסיועם של המשיבים. בעת הרלוונטית, היו המשיבים שותפים במשרד אדריכלות והמבקש שכר את שירותיהם. כעולה מהחלטות הערכאות הקודמות, המבקש חפץ בבית דו-קומתי, אולם על מנת לעמוד בלוח הזמנים שנקבע בחוזה הפיתוח, הגישו המשיבים בשלב ראשון (בשנת 1997) בקשה להיתר בניה בשמו של המבקש שכללה תכנית לבניית בית חד-קומתי (להלן:
הבקשה הראשונה
), מתוך כוונה להגיש בהמשך תכנית שינויים התואמת לרצונו של המבקש. הבקשה הראשונה אושרה על ידי הוועדה המקומית (להלן:
הוועדה
) וניתן על יסודה היתר בנייה. ביום 8.3.1999 הוגשה לוועדה הבקשה המתוקנת שכללה קומה שנייה וגג רעפים (להלן:
הבקשה השנייה
). במהלך שנת 1999 בוצעה היציקה של הקומה הראשונה ונבנה גג הרעפים במבנה – הכל בהתאם לבקשה השנייה, שטרם אושרה. לימים התברר כי נפלה טעות בחישוב המשיבים את שטח הקומה שמתחת לגג לצורך ההיתר. ביום 15.8.1999 נערכה באתר הבניה ביקורת על ידי מפקח בניה מטעם הוועדה, ובמסגרתו הוצא למבקש צו הפסקת עבודה.


2.

על רקע דברים אלה, הגיש המבקש בשנת 2006 תביעה כספית נגד המשיבים. בתביעתו טען המבקש כי המשיבים הפרו את החוזה עמו; וכי רשלנותם בהכנת הבקשה השנייה, בבקשת ההיתר שהגישו מטעמו לוועדה ובפיקוחם על הבנייה – גרמה לו לנזקים. בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופטת
ה' פלד
) דחה את התביעה, תוך שקבע כי המבקש הוא שאחראי לנזקיו; וכי אין קשר סיבתי בין הנזקים להם טוען המבקש לבין התנהלות המשיבים. המבקש ערער על

פסק דין
זה לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. בית המשפט המחוזי (כב' השופטים
י' ענבר
,
י' שבח
ו
ש' שוחט
) קיבל את הערעור וקבע כי המשיבים התרשלו בהכנת הבקשה השנייה; ובכך שהבנייה החלה בטרם אושרה הבקשה השנייה על ידי הוועדה. בצד זאת, נפסק כי למבקש אשם תורם בשיעור של 25% ביחס לאשמם של המשיבים, שכן שיתף פעולה עם הבנייה בלא היתר. באשר לשאלת גובה הנזק, נקבע כי יש להחזיר את התיק לבית משפט השלום על מנת שיכריע בשאלה זו. בית משפט השלום (כב' השופטת
ה' פלד
), אליו הוחזר התיק כאמור, שמע את טענות הצדדים בדבר גובה הנזק, ומינה מומחה מטעמו לשם הכרעה בשאלות הכרוכות בעניין זה. נקבע כי החלופה המתאימה לשם קביעת גובה הנזק בנסיבות העניין, היא זו המכשירה את המבנה הקיים (חלף הריסתו ובנייתו מחדש), ולפיכך נפסק לטובת המבקש – בהתאם לחישוב עלויותיה של חלופה זו – פיצוי בגובה 560,000 ש"ח, וכן פיצוי בגובה 20,000 ש"ח בעבור אגרות ועלויות רישוי, שניהם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד מתן פסק הדין. בנוסף, נפסקו לטובת המבקש פיצויים בגין הפסד דמי שכירות – שהוגבל על יד בית המשפט לתקופה בת שנתיים – בסך של 180,000 ש"ח, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת כתב התביעה המתוקן. הוטעם כי המשיבים יישאו בשיעור של 75% מסכומים אלה, בהתאם לחלקם היחסי כפי שנקבע על ידי בית המשפט המחוזי. בצד זאת, דחה בית משפט השלום את טענות המבקש בדבר קיומם רכיבי נזק נוספים, בהם פיצוי בגין רכישת חומרים ששימשו בבניית הבית; ליקויים במבנה בשל הזנחה; ועגמת נפש.

3.

הן המבקש, הן המשיבים, ערערו על

פסק דין
אחרון זה לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. המבקש השיג בערעורו על גובה הפיצוי שנפסק לטובתו. בערעור שכנגד שהגישו המשיבים, נטען כי הדרך הנכונה לחישוב נזקו של המבקש היא בהתאם לחלופה שבמסגרתה יפורקו חלקים מהגג, ושטח הגג ייחשב מרפסת או פרגולה. כמו כן, השיגו המשיבים על גובה הפיצוי שנפסק ודרך חישובו. בית המשפט המחוזי (כב' השופטים
י' שבח
,
ש' שוחט
ו
י' אטדגי
) קיבל חלקית את ערעורו של המבקש ודחה את הערעור שכנגד שהוגש מטעם המשיבים. תחילה עמד בית המשפט המחוזי על החלופות השונות שעמדו לפני בית משפט השלום לשם קביעת גובה הפיצוי. בית המשפט המחוזי דחה את החלופה שעליה הצביעו המשיבים כחלופה המועדפת לחישוב גובה הנזק, בין השאר משום שלא הוכח ברמת הוודאות הנדרשת כי חלופה זו היא ישימה, שכן ייתכן כי הוועדה כלל לא הייתה מאשרת חלופה זו. כמו כן, נקבע כי נוסף על הפיצויים שפסק בית משפט השלום לטובת המבקש, יש לפסוק לטובתו פיצוי בגין השתתפות בעלות התאמת הממ"ד במבנה בסך של 35,000 ש"ח; וכן פיצויים בגין הפסד דמי שכירות בעבור תקופה של ארבע שנים (חלף פרק זמן של שנתיים, שקבע בית משפט השלום). משכך, נפסקו לטובת המבקש פיצויים נוספים בגין רכיב זה בסך של 135,000 ש"ח.


4.

מכאן הבקשה שלפניי. המבקש, שאינו מיוצג, טוען כי בקשתו מעוררת סוגיות עקרוניות המצדיקות מתן רשות לערער "בגלגול שלישי", ביניהן שיעורי הריבית וההצמדה הנדרשים במקרים כגון דא, שבמסגרתם חלף זמן רב מיום קרות הנזק ועד לפסיקת הפיצוי בגינו; היקש נדרש – כך המבקש – מדיני החוזים לדיני הנזיקין בשאלת נטל ההוכחה לעניין הקטנת נזק; והשפעת דבר קיומם של הליכים משפטיים אחרים שהוגשו נגד המשיב 1, על התוצאה במקרה דנן. כמו כן, חוזר המבקש על עיקר טענותיו לפני הערכאות הקודמות בדבר גובה הפיצויים שנפסקו לטובתו, שנוגעות לדרך חישוב הנזק ולראשי הנזק שבגינם הוענק לו פיצוי.

5.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, מצאתי כי דינה להידחות. כידוע, רשות לערער ב"גלגול שלישי" תינתן במשורה ורק במקרים שבהם מעוררת הבקשה סוגיה עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים להליך (רע"א 1993/17
חברת הגיחון בע"מ נ' ש.כ תמר שירותי מזון 2000 בע"מ
, פסקה 5 (18.5.2017); ר"ע 103/82
חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ
, פ"ד לו(3) 123, 128 (1982)). חרף ניסיונו של המבקש להציגה ככזו, אין הבקשה שלפניי באה בגדר אמת המידה האמורה. טענות המבקש – שעניינן גובה הפיצויים שנפסקו לטובתו – מכוונות בעיקרן לקביעות עובדתיות וליישום הדין על ידי הערכאות הקודמות בנסיבות המקרה הפרטני. בנסיבות אלו אין עילה לקיום בירור ערעורי נוסף לפי אמות המידה הנוהגות.

הבקשה נדחית אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"א בסיון התשע"ז (15.6.2017).





ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

17031870_m01.doc
שו
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,
www.court.gov.il








רעא בית המשפט העליון 3187/17 ארנון זעירא נ' גדעון בראון, שרגא ארנון (פורסם ב-ֽ 15/06/2017)