פסקי דין על חנן בונה | פסקי דין על פנחס כהן

653/02 הפ     08/05/2003




הפ 653/02 חנן בונה נ' פנחס כהן




1
בתי המשפט
הפ 000653/02
בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
08/05/03

כב' השופטת גרסטל הילה

בפני
:

חנן בונה

בעניין:
המבקש
נ ג ד
פנחס כהן


המשיב
פסק דין
1. זוהי בקשה לביטול פסק-בוררות שניתן ביום 11.8.02 (להלן: - "פסק הבוררות") ע"י הבורר עו"ד ניסן שריפי (להלן: - "הבורר").

2. הרקע הנדרש לצורך הכרעה הוא כדלקמן:

א. בין הצדדים נתגלע סכסוך כספי בקשר עם חנות ששכר המבקש מאדם בשם חיים כהן שיוצג ע"י המשיב. הסכסוך התנהל משך שנים רבות במסגרת בית-הדין הרבני, וביום 23.1.02 מינה בית-הדין הרבני בנתניה את הבורר לעריכת התחשבנות סופית בין הצדדים.

ב. ביום 7.2.02 חתמו הצדדים על הסכמה להיות הבורר "הפוסק הסופי בהתדיינות זו, וקביעתו לגבי החשבונות תחייב את שני הצדדים".

ג. ביום 15.4.02 ניתנה ע"י הבורר החלטה שלפיה חייב המשיב למבקש סך 720$ (להלן: - "ההחלטה הראשונה").

ד. המבקש הגיש ביום 26.5.02 בקשה לביטול ההחלטה הראשונה, אך ביום 13.2.03 הודיע שאינו עומד על בקשתו זו.

ה. ביום 11.8.02 ניתנה ע"י הבורר החלטה נוספת (להלן: - "ההחלטה השניה") ולפיה, לאחר שהוצגה לבורר קבלה נוספת על-סך 18,884 ₪ עליה כתוב "גמ"ח לבונה חנן" שהוצאה ע"י עו"ד ברוך וינברגר, עורך-דינו לשעבר של המבקש, יוצא שהמבקש הוא שחייב למשיב סך 3,910$ בנוסף לסך 720$ ששולם ע"י המשיב למבקש לאחר ההחלטה הראשונה, ובסך הכל חייב המבקש למשיב סך 4,630$.

על ההחלטה השניה הוגשה ע"י המבקש בקשה מתוקנת לביטול פסק הבוררות.

3. בבקשה דנן נטען שההחלטה השניה, הנוגדת את ההחלטה הראשונה, ניתנה תוך חריגה מסמכות, בניגוד לסע' 24(3) לחוק הבוררות, התשכ"ח - 1968 (להלן: -"חוק הבוררות"). לטענת המבקש, נושא השיק הנוסף נדון במסגרת ההחלטה הראשונה, ומשלא הוכח תשלומו, לא ניתן כעת לפתוח הענין מחדש במסגרת הבוררות, שכן, הבוררות תמה עם מתן ההחלטה הראשונה. המבקש מבסס בקשתו גם על סע' 24(7) לחוק הבוררות, שכן, לדעתו, הבורר פסק שלא בהתאם לדין, למרות שנקבע בהסכם הבוררות שיעשה כן.
עוד נטען ע"י המבקש שכלל לא הוגשה ע"י המשיב בקשה לתיקון פסק-הבוררות, אלא בקשה לביטול הבקשה להארכת מועד.
המבקש טוען גם שהבורר המשיך להחזיק בשיק בטחון שהפקיד בידיו בעת שחתמו על הסכם בוררות, מילא אותו לאחר ההחלטה השניה בסכום השווה ל-4,630$ ומסר אותו למשיב - כשכל המהלכים הללו הם מהלכים פסולים.

4. אין, למעשה, מחלוקת בין הצדדים, שהבורר נתן את ההחלטה השניה לאחר שהומצאה לו חשבונית ע"י המשיב, ושחשבונית זו הומצאה רק לאחר מתן ההחלטה הראשונה.

אין גם מחלוקת שבמסגרת ההחלטה הראשונה נדונה סוגיית התשלום נשוא החשבונית, אלא שבשל העדר תיעוד והוכחה על ביצועו, לא הוכר תשלום זה ע"י הבורר והמשיב לא זוכה בו.

לא היתה כל מניעה נראית לעין לזימונו של עו"ד וינברגר לדיון בפני
הבורר כדי שיאשר שהמשיב שילם לו סכומים מסויימים, ואין בכך הפרת חסיון עו"ד-לקוח, שכן הסכומים, אם שולמו, שולמו לעו"ד וינברגר, ע"י המשיב ולא ע"י לקוחו.
אלא שהמשיב אכן נכשל בהוכחת התשלום, וההחלטה הראשונה ניתנה בהתאם. לא ניתן לערוך מקצה שיפורים בשלב מאוחר יותר, להמציא ראיות שלא היו בפני
הבורר עובר למתן ההחלטה הראשונה, ולהביא לתיקון פסק-הבוררות.
משסיים הבורר את מלאכתו במתן פסק-הבוררות, פקעה סמכותו, ואין באפשרותו ליתן כל החלטה נוספת, למעט תיקון טעות סופר כמשמעותה בסע' 22 לחוק הבוררות. ברע"א 7545/97 וטו חברה קבלנית לבניה בע"מ נ' דניאל דוקוב פ"ד נב(1), 476, מתייחס כב' השופט טירקל, דווקא למגמה של הרחבת סמכות הבורר לתיקון פסק הבוררות, יחד עם זאת כותב הוא כך:

"הרחבתה של סמכות התיקון בענייני בוררות מבטאת, לדעתי, מגמה "להציל מכליה " את פסק הבוררות ועל ידי כך למנוע התדיינויות נוספות. עוד ראוי לציין לענין זה כי חיותה של הבוררות יונקת מהסכמתם של המתדיינים ומשנסתיימה הבוררות, עם נתינתו של פסק הבוררות, עוברת היא מן העולם ותמה סמכותו של הבורר. ספיח של הפרשה שלא נתברר בפני
ו, או שנשאר ספק אם נתברר, לא יתברר עוד בפני
ו אלא אם כן הורה על כך בית המשפט במסגרת סמכותו לפי סעיף 24 לחוק הבוררות. בפרפרזה על שם יצירתו של ג' ג' מארקס "אין לקולונל מי שיכתוב אליו" ניתן לומר שאחרי שתמה הבוררות אין לבעל הדין "קולונל" שאליו יפנה (לשאלה דומה עיין בר"ע (ב"ש) 150/94 יעקב עובד ואח' נ' עטר ובניו בע"מ ואח' (טרם פורסם)). על מגמה זאת להנחות גם את בתי המשפט בדונם בשאלה אם תיקון מסוים בא בגדר הסמכויות שלפי סעיפים 22ו-24 לחוק הבוררות."
(ההדגשה שלי, ה.ג.)

לפיכך, דין ההחלטה השניה להתבטל.

למעלה מן הצורך אעיר כי אין התאמה בין התשלום שנטען ע"י המשיב בפני
הבורר כאילו בוצע על-ידיו, לבין החשבונית שהומצאה.
המשיב טען ששילם את הסך של 4,540$ ביום 1.8.99 לידי עו"ד וינברגר, ואילו החשבונית נושאת תאריך של 1.2.99.
המשיב טען שהוציא, לשם כך, שיק מס' 161 ואילו על גבי החשבונית כתוב שהתשלום בוצע בהעברה ישירות לחשבון הבנק של עו"ד וינברגר.
להבדלים אלה לא נתן מי מהצדדים את דעתו. אלא, שכאמור, אין מקום ליתן הדעת עליהם עוד משקבעתי שהבורר חרג מסמכותו בהחלטתו השניה.

5. לפיכך, אני מקבלת את הבקשה לביטול ההחלטה השניה.
איני עושה צו להוצאות לנוכח התנהלות המבקש בכל הנוגע לבקשותיו לביטול, שהוגשו ללא תצהיר כדין, ורק מאוחר יותר צורף תצהיר.

המזכירות תשלח עותק פסק-דין זה לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום כ"ה בניסן, תשס"ג (27 באפריל 2003) בהעדר הצדדים.
גרסטל הילה
, שופטת









הפ בית משפט מחוזי 653/02 חנן בונה נ' פנחס כהן (פורסם ב-ֽ 08/05/2003)