Google

עאדל עבד אלחלים ניתן - מחמוד בן חוסיין אסדי, חסן בן עבד אל רחמאן עכאווי תמר קאר השכרת רכב בע"מ

פסקי דין על עאדל עבד אלחלים ניתן | פסקי דין על מחמוד בן חוסיין אסדי | פסקי דין על חסן בן עבד אל רחמאן עכאווי תמר קאר השכרת רכב |

46361-07/16 א     19/06/2017




א 46361-07/16 עאדל עבד אלחלים ניתן נ' מחמוד בן חוסיין אסדי, חסן בן עבד אל רחמאן עכאווי תמר קאר השכרת רכב בע"מ








בית משפט השלום בנצרת


כ"ה סיוון תשע"ז, 19 יוני 2017

ת"א 46361-07-16 עבד אלחלים ואח' נ' אסדי ואח'

תיק חיצוני
:



בפני

כב' הרשמת הבכירה, שרונה צור גינור


תובע

עאדל עבד אלחלים
– ניתן


פסק דין

נגד


נתבעים
צד ג

1.מחמוד בן חוסיין אסדי
2.חסן בן עבד אל רחמאן עכאווי
תמר קאר השכרת רכב בע"מ




פסק דין


העובדות בתמצית
1.
בפני
תביעה שהוגשה לפיצויים בגין נזקי רכוש לרכב התובע בתאונה מיום 24/12/15, כאשר לטענת התובע פגע ברכבו רכב הנתבעים נהוג ע"י
הנתבע מס' 2 אשר לא נתן זכות קדימה בפני
ה שמאלה, חדר לנתיב נסיעתו וגרם לו נזקים.
2.
כנגד הנתבע מס' 2 הוגש כתב אישום בגין עבירות התעבורה נשוא התאונה בת.ד 90-02-16 והוא הודה בעבירות המיוחסות לו.
3.
התובע העמיד נזקיו בסך כולל של 37,749 ₪, מתוכם סך 30,000 ₪ עבור הנזק הישיר, סך 1,749 ₪ עבור שכ"ט שמאי וסך 6000 ₪ עבור העדר יכולת להשתמש ברכב ועגמת נפש.
4.
הנתבעים בכתב ההגנה מטעמם טענו כי הרכב אינו בבעלות התובע ולפיכך אין לו זכות תביעה. כן נטען כי הרכב בו נהג הנתבע 2 היה רכב בבעלות חברת השכרה ואשר הושכר ע"י הנתבע 1 לצורכי עבודתו. הנתבעים טענו עוד כי חברת ההשכרה ידעה כי מדובר ברכב המשמש לעבודת הנתבע 1 ולכן האחריות לקיום כיסוי ביטוחי לנזקים בהתאם לחוק חלה על חברת ההשכרה.
5.
כן נטען כי התובע או מי מטעמו נסעו במהירות גבוהה מהסביר ובחוסר זהירות ולכן ארעה התאונה. נטען כי הנתבע הספיק להשתלב בנתיב נסיעתו לאחר הפניה וכי רכב התובעים התנגש בו מאחור.
6.
לאחר קבלת רשות לכך, הנתבעים הגישו הודעה לצד שלישי כנגד חברת ההשכרה ובה טענו כי האחריות לפיצוי התובע, אם בכלל, רובצת על חברת ההשכרה, הצד השלישי.
7.
בכתב הגנתה טענה הצד השלישי כי הנתבע 1 שכר את הרכב על שמו ולשימושו העצמי או לשימוש אשתו בהתאם להסכם השכירות (להלן : "ההסכם) בין הצדדים. נטען כי הנתבע 2 השתמש ברכב בניגוד לחוזה ובידיעה כי לא קיים כיסוי ביטוחי.
8.
הצד השלישי טענה עוד כי אכן הנתבע 1 ביקש להוציא את חשבון השכירות בשם "מ.נ.א עבודות אינסטלציה" ואולם זאת לצרכי העסק וכי ממילא לא הטביע חותמת החברה או עסקו על גבי חוזה השכירות.
9.
נטען כי בשל גילו של הנתבע ברכב לא חל הכיסוי הביטוחי, הופרה פוליסת הביטוח ע"י הנתבעים והיא אשר גרמה להעדר הכיסוי הביטוחי על הרכב שכן הכיסוי חל על נהג בגיל 24 שנים ומעלה ואשר וותק הנהיגה שלו הינו 24 חודשים לפחות.
10.
ביום
5/1/17 התקיימה ישיבה מקדמית ולאחריה הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים - התובע בעצמו, הנתבע מס' 1 וכן מר סאלח דואהדי עובד הצד השלישי בתפקיד נציג שירות לקוחות.
11.
ביום 3/5/17 התקיים דיון בו העידו הנהגים והעד מטעם הצד השלישי, מר דואהדי.
12.
לאחר שמיעת העדויות ובין היתר, לאור ההליך התעבורתי נגד הנתבע 2, התקבלו הסכמות ע"י הצדדים לסיום המחלוקת בין התובע לבין הנתבעים.
13.
בהתאם להסכמות אלה בין הצדדים כולם סכום הפיצוי לתובע יהיה בסך כולל של 32,914 ₪, כאשר המחלוקת נותרה בין הנתבעים לבין הצד השלישי ותוכרע לאחר הגשת סיכומים בכתב מטעם הצדדים.
14.
בהתאם להסכמות אלה, ניתן
ביום 3/5/17

פסק דין
חלקי בתביעה העיקרית.
15.
בהתאמה, הוגשו סיכומי הנתבעים וסיכומי הצד השלישי בכתב.
16.
הנתבעים בסיכומים מטעמם טוענים כי הנתבע, לצרכי עבודתו - אינסטלציה, שכר מאת הצד השלישי רכב אשר ישמש אחד מצוותי העובדים שלו. נטען כי הנתבע 1 נפגש עם מר דוהדי נציג הצד השלישי, הסביר כי מדובר בשכירות למשך מספר חודשים לצרכי העבודה והוצע לו הרכב הנדון כאשר נאמר לו כי קיים ביטוח מלא. לטענת הנתבע, בגרסתו תומכת החשבונית בשם עסקו וממילא בהסכם השכירות נרשם כי החשבונית הינה עבור מ.נ.א אינסטלציה. כן נטען כי לא בכדי הושארה פתוחה בהסכם הרובריקה המפרטת כי מדובר בנהג יחיד. נטען כי עדות מר דוהאדי עומדת כנגד מסמך בכתב ודינה להידחות. כן נטען כי חברת ההשכרה לא יידעה את הנתבע בדבר החרגות לכיסוי הביטוחי ולא הובהר לשוכר מאום בדבר מגבלות ביחס לגיל הנהג ברכב או ותק רישיון הנהיגה שלו אלא בדיעבד בלבד. הנתבעים הפנו לפסיקה בדבר חבות חברת ההשכרה לפרט באופן ברור בהסכם סייגים אלה וכן להסבירם לשוכר.
17.
הצד השלישי בסיכומים מטעמה טענה כי יש לדחות את התביעה כנגדה, כי הנתבע 1 התרשל, לא קרא את סעיפי השכירות בהסכם והעבירו לעובד שלו אשר אינו מורשה לנהוג לפי תנאי ההסכם. נטען כי הנתבע 1 הפר את תנאי ההסכם בכך שמסר את הרכב לנהג צעיר, ניהל מו"מ לתשלום הנזקים אשר נגרמו לתובע, דבר המלמד על אחריותו וכי העד מטעמה היה מהימן בעוד גרסת הנתבעים היתה מלאה בסתירות.
דיון והכרעה
18.
לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, עיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, במוצגים ובסיכומי באי כוח הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין ההודעה לצד שלישי להתקבל, אם כי לא במלוא סכומה.
19.
אין חולק כי הנתבע 1 שכר רכב מאת הצד השלישי, בהתאם להסכם השכירות מיום 14/10/15. הסכם השכירות הוגש וסומן ג/1.
20.
הסכם השכירות מורכב ממספר עמודים – עמוד ראשי בו מפורטים פרטי השוכר ופרטי הרכב וחלק כללי אשר בגב ההסכם וכן עמוד אחרון אף בו חתימות הצדדים.
21.
עיון בהסכם מעלה כי בעמוד הראשי להסכם אין כל אזכור למגבלות הכיסוי הביטוחי בשל גיל הנהג ברכב או ותק רישיון הנהיגה של הנהג.
22.
בחלקו ה"מרכזי" של ההסכם בדף הראשי פרטים אודות המשכיר, פרטי הרכב, תוצאת איחור בהחזרה או בתשלומים, הטיפול בדו"חות חניה וכן התייחסות לכיסוי ביטוחי מלא אשר אינו כולל שמשות וגרר או נזק כתוצאה מרשלנות השוכר ו/או הנהג ואולם אזכור לוותק או גיל הנהג אין.
23.
כמו כן מעלה עיון בהסכם כי חתימת השוכר מתנוססת על גבי העמוד הראשי והעמוד האחרון – הצהרות הנהג ולא בחלק התנאים ה"כלליים" בו מלל רב באותיות קטנות.
24.
כן אין חולק כי לא דובר בהסכם בנהג יחיד וממילא טענה הצד השלישי כי הודע לה, לטענתה, כי גם אשתו של הנתבע 1 תנהג ברכב.
25.
הסייגים אודות גיל הנהג וותק רישיון הנהיגה שלו מפורטים, כאמור, בעמודים 2-3 להסכם ולא במקומות עליהם התבקש הנתבע לחתום.
26.
הנתבע 1 בעדותו אישר כי לא הוסבר לו מאום בדבר סייגים לכיסוי הביטוחי, לטענתו הוא לא קרא את האמור בהסכם אלא חתם עליו לאחר שהוסבר לו כי קיים כיסוי ביטוחי בכפוף לתשלום השתתפות עצמית (בפרוטוקול בעמ' 7 שורות 16-20).
27.
הנתבע 1 העיד כי הסביר לנציג הצד השלישי כי הוא צריך רכב לפועלים שלו, אשר חלקם מתחת לגיל 24. הנתבע אישר כי ניהל מו"מ לתשלום עבור תיקון הרכב אולם זאת מתוך לחץ בלבד.
28.
העד מטעם הצד השלישי – מר דוהאדי טען בחקירתו הנגדית כי הסביר לנתבע 1 כי קיימת תוספת תשלום עבור נהג צעיר בוותק נהיגה מסוים. העד הודה כי השוכר לא התבקש לחתום על העמוד בהסכם בו הוסבר אודות מגבלת גיל הנהג (בפרוטוקול בעמ' 9 שורות 24-28).
29.
מר דוהאדי בחקירתו הנגדית הודה כי התבקש לרשום את החשבונית על שם עסק האינסטלציה וכי הכרטסת הינה על עסק - בפרוטוקול בעמ' 10 שורות 8-10 :
"ש:
למה אם זה לאשתו, למה להוציא חשבונית של העסק

ת:
כי רצה להחזיר את המע"מ, לרשום על שם העסק שלו, רצה להנות מהעסקה וידעתי


את זה.

ש:
ושיתפת פעולה

ת:
כן".
ובשורות 15-16 :
"ש:
למה הכרטסת על שם העסק שלו.

ת:
זה מה שביקש".
30.
מכל האמור עולה כי הצד השלישי ידעה או היה עליה לדעת כי הרכב מיועד לעסק האינסטלציה של הנתבע. כמו-כן, אין חולק, כי חרף הפסיקה הענפה בעניין זה, אשר לא אחת ביקרה את מנהג חברות ההשכרה להוסיף באותיות הקטנות הסתייגויות ביחס לביטוח, כך נעשה אף במקרה זה.
31.
תמוה מדוע הסכם השכירות המפרט בעמוד הראשי סייגים לכיסוי הביטוחי לרבות שמשות או גרר, אינו מפרט תנאי כה מהותי ביחס לגיל הנהג המורשה או וותק רישיון הנהיגה שלו, זאת בפרט בנסיבות המקרה דנן כאשר הרכב נמסר לעסק אינסטלציה כאשר היה על הצד השלישי לצפות כי ייעשה שימוש ברכב ע"י אחרים מלבד השוכר וכאשר הנתבעת לא הגבילה את מספר הנהגים ברכב.
32.
בפסיקה ענפה המתייחסת לחובותיה של חברת השכרת רכבים ביחס לעריכתם של ביטוחים
נקבעה אחריותה לשאת בנזקים אשר נגרמו לניזוק כתוצאה מאי עריכת ביטוח הכולל כל נהג ללא חריגים, אשר עשוי להשתמש ברכב אשר בבעלותה
- ראה בין היתר הסקירה בתא"מ (ת"א) 5004-09-14 אלדן נ' אשיטנטי (פורסם בנבו).
33.
פסה"ד בתא (ת"א) 124755/00 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' דהן (פורסם בנבו) התייחס מפורשות לחובות המשכירה בהסכם השכירות שהינו בבחינת חוזה אחיד, כפי שנקבע שם וביחס לחובתה להזהיר את השוכר ביחס לסייגי הביטוח – בסע' 21 לפסה"ד :
"חברת ההשכרה לא טרחה לבטח עצמה לגבי נהג מתחת לגיל 21. חברת ההשכרה שעיסוקה בהשכרת כלי רכב, יש להניח כי היא בעלת מיומנות מתאימה ונעזרת בייעוץ מתאים בעשיית פוליסות. היחסים בין חברת ההשכרה לחברת הביטוח הם יחסים של גופים שווי כוחות, פחות או יותר. כאשר חברת ההשכרה בחרה להקטין את ההוצאות על ידי ויתור על ביטוח לנהגים צעירים, ולא הזהירה כראוי את השוכר, לא תוכל להטיל את האחריות למחדלה על חברת הביטוח".
וכן ביחס לחובת הגילוי הנאות בחוזה אחיד, כמפורט בסע' 23 לפסה"ד :
"חוזה השכירות היה חוזה אחיד. בחוזה אחיד חייב הספק לכלול גילוי נאות של התנאים. גילוי נאות פירושו הדגשת עניינים מיוחדים המשולבים בחוזה לרבות תנאי פטור או העדר כיסוי ביטוחי. ההדגשה תבוא ע"י הבלטת הסעיפים באופן מיוחד".
34.
בענייננו, עיון בהסכם השכירות מעלה כי הסייג הרלוונטי לא פורט כלל, אף לא באותיות קטנות, בעמוד הראשי להסכם בו מצאה המשכירה לפרט סייגים אחרים דוקא, אלא באותיות הקטנות בגב ההסכם.
35.
הואיל וחברת ההשכרה, בהתאם לפסיקה ולחובותיה ע"פ עקרון מדיניות משפטית ראויה מחוייבת בעריכת חוזה ביטוח לרכביה, ללא תלות בנהג ברכב, הרי הפסיקה מחילה עליה דוקטרינות ביטוחיות ולכן קמה זכות תביעה כנגדה כמעין מבטחת אשר הפרת חובתה מקימה עוולה של הפרת חובה חקוקה (ראה
בתא"מ אלדן הנ"ל).
36.
נסיבות המקרה הנדון, ביחס להסכם ההשכרה, ידיעתה בפועל או הידיעה הקונסטרוקטיבית של הצד השלישי כי הרכב מושכר לעסק לפי רישומיה, העדר הגבלת הנתבע 1 כנהג יחיד, מיקום תניית הגבלת הגיל בהסכם ומבחנה הצורני מביאים למסקנה כי הצד השלישי הפרה את החובות המוטלות עליה, לא דאגה לערוך ביטוחים הולמים לרכב אשר בבעלותה ו/או לא דאגה ליידע את השוכר אודות הגבלה מהותית בכיסוי הביטוחי.
37.
הפרת החובות ו/או העוולות הנ"ל מקימות עילות תביעה לשוכר אשר התקשר עם הצד השלישי בחוזה האחיד ולכן ההודעה לצד השלישי מתקבלת.
38.
יחד עם האמור ביחס לחובותיה של חברת ההשכרה בהתאם להסכם ולדיני הביטוח, סבורני כי מדיניות משפטית ראויה מחייבת הטלת חובות הדדיות גם על שוכר הרכב.
39.
ראוי כי שוכר הרכב ישא אף הוא באחריות לבדיקה ובירור של הוראות הסכם השכירות לפרטיו וימנע מלחתום על תנאים אשר לא בירר לאשורם, בפרט כאשר הדברים אמורים בנהג צעיר או חדש.
40.
מדיניות משפטית ביחד עם נסיבות המקרה המפורטות, מחייבות לטעמי כי הנתבע 1 אשר טען כי היה בעל עסק אינסטלציה אשר בינתיים הפך חברה בע"מ, יסדיר לאשורם את תנאי השכירות בכלל ובפרט כאשר התקשר בהסכם עבור עסקו, יידע את חברת ההשכרה בדבר הנהגים המתעדים לנהוג באותו רכב אשר הושכר, כאמור, לטווח ארוך למספר חודשים ויבטיח כי עשה את המוטל עליו ושילם את הסכומים המתבקשים בכדי להבטיח כיסוי ביטוחי לכל נהג אשר עשוי לנהוג מטעמו ברכב המושכר.
41.
בסיכום, באתי לכלל מסקנה כי
בקביעת השיפוי ע"י הצד השלישי, יש להפחית מתוך סכום הפיצוי המשולם לתובע את הסך של 5000 ₪ וזאת בנוסף להשתתפות העצמית החלה על השוכר
- הנתבע 1 לפי הסכם השכירות.
42.
לפיכך, הנני מחייבת את הצד השלישי לשפות את הנתבעים בסכום הפסוק מיום 3/5/17, בקיזוז סך 5,000 ₪ - בסה"כ סך 27,914 ₪ ובקיזוז ההשתתפות העצמית בהתאם להסכם השכירות.
בנסיבות העניין, לא מצאתי לעשות צו להוצאות הנתבעים.

ניתן
היום,
כ"ה סיוון תשע"ז, 19 יוני 2017, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 46361-07/16 עאדל עבד אלחלים ניתן נ' מחמוד בן חוסיין אסדי, חסן בן עבד אל רחמאן עכאווי תמר קאר השכרת רכב בע"מ (פורסם ב-ֽ 19/06/2017)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים