פסקי דין על אורן נחמני | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

17028-11/15 בל     20/06/2017




בל 17028-11/15 אורן נחמני נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו


ב"ל 17028-11-15


20 יוני 2017

לפני
:

כב' השופטת
מירב קליימן
נציג
ציבור (עובדים)
מר שמואל קליין

ה
תובע:
אורן נחמני
ע"י ב"כ: עו"ד אלינור לוי מאיר
-

ה
נתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד אירנה פישר




פסק דין


התובע מבקש כי הפגיעה בעקב שמאל תוכר כפגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן: "החוק") וזאת על פי תורת המיקרוטראומה.

פתח דבר וניהול ההליך
1.
התובע הגיש תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה (נ/1). ביום 1.11.15 דחה הנתבע את תביעתו. מכאן התביעה שבפני
נו.

2.
הפלוגתאות בתיק נקבעו בהחלטת בית הדין בדיון מיום 14.9.2016: א. האם קיימת תשתית עובדתית למיקרוטראומה במסגרת עבודת התובע כמחלק פליירים ומגנטים. ב. קשר הסיבתי בין מחלת התובע – דורבן בעקב שמאל לבין תנאי עבודתו ומאזן ההשפעות.

3.
ביום 21.2.2017 התקיים בפני
נו דיון הוכחות, במהלכו נחקר התובע על תצהירו.



עיקרי העובדות וטענות הצדדים הדרושות לעניין
4.
התובע, יליד 1975, עבד לטענתו בעסק שהקים לחלוקת פליירים ומגנטים בשם: "אור שיווק והפצה" (להלן גם: "העסק").

5.
לטענת התובע, עבד באופן אינטנסיבי 4 חודשים, בהיקף משרה קבוע של חמישה ימים, 8-9 שעות מידי יום בעסק שפתח בשלהי שנת 2014. בעניין זה נציין כי אף כי בתצהירו העיד התובע כי פתח את עסקו בסוף שנת 2014 וכי עבד תקופה בת 4 חודשים (סעיפים 2-4) בדיון בפני
נו העיד תחילה כי עבד ארבעה חודשים (עמ' 4 לפרוטוקול הדיון, שורות 10-12) ולאחר מכן בהמשך עדותו וכן בסיכומים שהוגשו מטעמו בהליך, טען כי פתח את עסקו בסוף שנת 2013 וכי עבד שנה בעסק (עמ' 5 לפרוטוקול הדיון, שורות 10-20).

6.
במהלך התקופה בה עבד בעסק כללה עבודתו סדרת פעולות קובעות שחזרו על עצמן, שכללו הליכה מרובה משך שעות רבות ביום וטיפוס ועלייה במדרגות. בחודש מרץ 2015 החל לחוש בכאב עז וקשיי דריכה על עקב שמאל. לאחר בדיקה רפואית התברר כי הוא סובל מדורבן. מאחר שעיקר העבודה הצריכה הליכה רבה במהלך שעות, דריכה על העקב וטיפוס רב במדרגות, טוען התובע כי תנאי עבודתו הם שגרמו לפגיעה בברכו.

7.
לטענת באת כח התובע בסיכומים, קיימת התאמה בין מסמכיו הרפואיים של התובע משנת 2015 לבין תקופת עבודתו המדווחת ואין בכך כי שגה בתצהירו וטען כי הקים את העסק בסוף שנת 2014, כדי להביא לדחיית תביעתו. עוד נטען בסיכומים מטעם התובע בהליך כי הוכח כי התקופה בה עבד התובע בעסק, השתרעה על פני כל שנת 2014 וניתן להתחקות אחר הדברים באמצעות עיון במסמכים ובדיווח לרשויות.

8.
מעבר לכך טוען התובע כי עמד בנטל ההוכחה הנדרש להוכחת מיקרוטראומה שגרמה לפגימה בעקב שמאל. התובע העיד באשר לאופי עבודתו ומעדותו עולה כי עסק בחלוקת פליירים ובהדבקת מגנטים באופן בלעדי בתקופה הרלבנטית.
9.
לטענת הנתבע הנטל להוכיח קיומה של תאונה רובץ לפתחו של התובע, כאשר לגבי עובד עצמאי לא חלה חזקת הסיבתיות הקבועה בסעיף 83 לחוק. לגרסת התובע הוא עבד בחלוקת פליירים משך תקופה קצרה מאוד של ארבעה חודשים בלבד. בהתאם לדין וחשבון רב שנתי שהוגש ביום 13.1.2015 הצהיר התובע על סגירת עסקו מיום 1.1.15.

10.
זאת ועוד, התובע הגיש תביעה נוספת לעניין פגימה אחרת בברך ימין, כתוצאה מאותה עבודה של חלוקת פליירים (נ/6) ולא לגבי פגיעה בעקב שמאל ולגבי תאריך פגיעה של 15.3.2014 (נ/6) ולא 15.3.2015 (נ/1). בנוסף, ניסיונו של התובע לטעון כי עסק בעסקו משך כל שנת 2014 אינו משתלב עם הצהרותיו לגבי התחלת העיסוק בסוף שנת 2014 ולעבודה אינטנסיבית של ארבעה חודשים.

11.
עוד טוען הנתבע כי מהמסמכים עולה כי העסק לא היה פעיל משנת 2015, אולם בפני
ה לרופא מיום 22.8.2015 (נ/4) תיאר התובע תאונה שגרמה לכאבים בעקב שמאל מיום 15.3.2015.

דיון והכרעה
12.
סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר פגיעה בעבודה כתאונת עבודה או מחלת מקצוע. תורת המיקרוטראומה באה למלא חלל ריק שהותיר המחוקק, כאשר לא כלל ברשימת מחלות המקצוע מחלות שונות שהתפתחו לאורך זמן עקב תנאי העבודה.

13.
בעב"ל 57714-11-12
המל"ל נ' אסתר נח
, פס"ד מיום
22.12.14, קבע כבוד השופט איטח כי
-
על מנת לבסס את עילת המיקרוטראומה יש להוכיח שלושה יסודות: הראשון, תשתית עובדתית של ביצוע תנועות חוזרות ונישנות; השני, קיומו של קשר סיבתי בין התנועות לבין הליקוי הגופני מושא התביעה; השלישי, קביעה שלפיה כל אחת מאותן תנועות גרמה לפגיעה זעירה המצטברת יחדיו לכדי ליקוי גופני. רק משהוכחה התשתית העובדתית יועבר עניינו של המבוטח למומחה-יועץ-רפואי לבחינת הקשר הסיבתי (היסוד השני) ומנגנון הפגיעה (יסוד השלישי).

בהמשך נקבע כי –

"אשר לתשתית העובדתית נקבע כי על המבוטח להוכיח קיומם של אירועים "פתאומיים", חוזרים ונישנים, משך זמן ממושך ובתדירות גבוהה. לעניין זה נקבעו הכללים הבאים:

א.
אותן תנועות "חוזרות ונישנות" אינן חייבות להיות זהות, אלא "זהות במהותן", דהיינו "דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר".

ב.
תדירות התנועות אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, קרי ברציפות וללא הפסקות ביניהן, וניתן לבודד פעולות אילו אצל המבוטח ממכלול הפעולות שהוא מבצע במהלך יום עבודתו. אך עדיין יש להראות כי התנועות חוזרות ונישנות "בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע".

עוד נקבע כי אין בכוחה של עבודה פיסית וקשה להפוך למיקרוטראומה, שכן "השימוש במונח מיקרוטראומה אינו יכול להפוך, כבמטה קסם, 'מאמצים קשים', לסדרת פגיעות זעירות מוגדרות החוזרות ונשנות אין ספור פעמים". וכי:

"לאור האמור יש לאבחן בין פעילות חוזרת על עצמה הכוללת מספר רב של תנועות לבין התנועות המרכיבות אותה.
עבודתו של המערער במוסך היתה על פי טיבה כרוכה בפעולות חוזרות של החלפה ותיקון 'מנועים גירים בק-אקס, גלגלים קפיצים וחלקי חילוף אחרים', בקיצור, כל ענין מיכני שבעל משאית ניגש בגינו למוסך לתיקון. אולם כל פעולה שכזאת היתה מורכבת מתנועות מגוונות, שכללו: הליכה, עמידה, ישיבה, התכופפות, הרמת משאות, הברגה וכו', כאשר כלל תנועות אלה בוצעו על פי סדר משתנה בהתאם לצורכי העבודה.
משאלה הן העובדות, אין לומר כי
עבודת המערער חייבה ביצוע רציף של תנועה חוזרת ונשנית זהה או דומה במהותה אחת לרעותה במהלך יום עבודתו; לפיכך, בדין נדחתה התביעה, ולא היה מקום למינוי מומחה יועץ רפואי משלא הונחה תשתית עובדתית להוכחת מיקרוטראומה.

אילו היה נפסק אחרת, משמעות אותה פסיקה היתה - לא הרחבת תורת המיקרוטראומה מעבר לגדריה כיום, אלא ביטולה למעשה של אותה התורה; באשר כל אדם עובד, שעבודתו על-פי טיבה אינה כרוכה במעגלי פעולות חוזרות על עצמן, יטען שיש מקום למנוי מומחה רפואי שידון בשאלת הקשר הסיבתי בין העבודה ללקוי. שינוי
בהלכה שכזה חייב שיעשה בדרך של שינוי בחקיקה, ולא אחת הומלץ על ידנו להמיר את שיטת הרשימה הסגורה של מחלות המקצוע שהורחבה דרך הפיקציה המשפטית של המיקרוטראומה, בשיטת 'הגדרת הסיכון'; לפיה - על המבוטח להוכיח, כי המחלה שבה לקה פקדה אותו עקב סיכון אשר לו היה חשוף בשל המיוחדות שבעבודתו
(ד"ר קובובי - רמ"ח ושס"ה סוגיות בתאונות עבודה, מהדורה
i
עמ' 72)." (הדגשה הוספה – א.א.).

יחד עם זאת נקבע שבמקרה של עבודה מגוונת שבה ניתן לאבחן ולבודד תנועת גוף של מבוטח, מתקיימת תשתית מספיקה לעילת המיקרוטראומה."

14.
לאחר שמיעת עדות התובע ושקילת הראיות שהובאו בפני
נו, הגענו לכלל מסקנה לפיה לא עלה בידי התובע להוכיח קיומה של תשתית עובדתית, הנדרשת לצורך מינוי מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי בין עבודתו בעסק כמחלק פליירים ומגנטים בעקב שמאל. להלן נפרט הכרעתנו.

15.
בתצהירו העיד התובע כי בסוף שנת 2014 הקים עסק עצמאי לחלוקת פליירים ומגנטים ועבד בו בהיקף של חמישה ימים בשבוע, בין 8 -9 שעות ביום. עוד העיד התובע כי עבד באופן אינטנסיבי במהלך ארבעה חודשים. כך, שגם לוּ הייתה מתקבלת טענת באת כח התובע בסיכומיה, כי חל בלבול בתאריכים באשר למועד בו היה העסק פעיל, הרי שהתובע הצהיר בתצהירו באופן מפורש כי עבד באינטנסיביות במשך ארבעה חודשים. בעניין זה אין רלבנטיות למועד פתיחת העסק. ייתכן והעסק אכן נפתח כבר בשלהי שנת 2013 והיה פעיל, אך העדות שנתן התובע בתצהירו התייחסה לעבודה בת ארבעה חודשים. ערים אנו לכך כי במסגרת הדיון העיד התובע בחלק מעדותו כי עבד שנה, אך לא מצאנו הסבר מניח את הדעת לשוני בין הגרסאות שהעלה התובע בעניין תקופת העבודה בעסק.

16.
התובע לא הביא כל תמיכה חיצונית לעדותו באשר למתכונת עבודתו בעסק ולא הציג כל ראיה שיכולה הייתה לתמוך בשגרת עבודתו או בהיקפה. כך לא ברור פליירים/ מגנטים של איזה חברות חילק, כמה "חתיכות" מהם היה אמור לחלק ביום ולמי דיווח, אם בכלל אודות החלוקה. כך, שמדובר בעדות יחידה של התובע, אשר אף בה, קיימות אי התאמות.

17.
גם לוּ היינו מקבלים את טענת באת כוח


התובע בסיכומיה, לגבי תקופת העבודה וקובעים כי מדובר בתקופת העסקה של שנה – ואיננו קובעים כך – עדיין לא הוכח בפני
נו היקף הפעילות של התובע בעסקו ולבד מעדותו בעניין, אין בפני
נו כל תימוכין לשגרת עבודתו בעסק, שלטענת התובע מקימה תשתית עובדתית לביסוס עילת המיקרוטראומה.

18.
כאשר נשאל התובע במהלך דיון ההוכחות האם יש לו הוכחה לביצוע העבודות, השיב : "בטח. אחי יכול להיות עד שעבדתי בעסק הזה, זה אני עם העסק שלי מבצע את העבודה ויש את מי שמוסר לי את החומר ואני מחלק והוא בודק שחילקתי" (עמ' 5 לפרוטוקול הדיון, שורות 5-7). אלא, שכאמור, התובע לא הביא לעדות, לא את אחיו, לא את מי שמסר לו את החומר ולא את מי שבדק כי אכן חילק את החומרים.

19.
אי הבאת עדים כה רלבנטיים להוכחת תביעתו נזקפת לחובתו של התובע, בהתאם להלכה בדבר אי הבאת ראיה רלבנטית על ידי מי שהיה אמור להביאה (ר'
ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ, פ"ד מד
(4) 595 (1990))".

20.
התובע העיד בתצהירו כי עבד חמישה ימים בשבוע ובעדותו בפני
נו העיד כי היו ימים שעבד גם
ימי שישי (עמ' 5 לפרוטוקול הדיון, שורות 8-9). בנוסף, בטופס התביעה (נ/1) דיווח התובע כי הפגיעה ארעה ביום 15.3.2015 והוצגה בפני
נו תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה מיום 23.8.15 (נ/4).

21.
בנ/5, תביעה לדמי פגיעה מיום 2.4.2014 ציין התובע בנסיבות הפגיעה /תיאור התאונה: "עקב עבודה קשה בעליית בניינים לחלוקת מגנטים ומאמץ מרובה קיימת דלקת בברך וגם באותה רגל קיימת גם קרע במינסקוס". באותה תביעה לא התלונן התובע על הליכה מרובה וגם לא על דורבן בעקב, אלא התלונן על פגיעה בברך בעקבות "עליית בניינים". התובע אישר בפני
נו כי הוא הגיש את המסמך נ/5 לביטוח הלאומי, אך לא סיפק הסבר מדוע באותה תביעה שהגיש לא תיאר את הפגיעה הנטענת ברגל שמאל (עמ' 6 לפרוטוקול הדיון, שורות 22-29).

22.
מכל האמור לעיל עולה כי התובע מבקש מבית הדין כי יכיר בתקופת עבודתו בעסק
כמקימה תשתית עובדתית למינוי מומחה לבחינת הקשר הסיבתי שבין הפגימה בעקב שמאל ובין עבודתו, כאשר לא עלה בידיו כי אכן עבד שנה או כי אכן עבד בהתאם לאופי ולהיקף העסקה נטען.

23.
כפי שהובא לעיל, הפסיקה דורשת מהמבוטח להראות כי התנועות שביצע היו חוזרות ונישנות "בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע". בענייננו, לא רק שעסקינן בתקופת העסקה קצרה ביותר, אלא שגם בתוך פרק זמן זה לא עמד התובע בנטל ההוכחה המוטל עליו להוכחת תנועות חוזרות ונשנות על עקב שמאל, כפי שנטען.

24.
לאור האמור לעיל, משנפלו סתירות בעדותו של התובע וכאשר אף המסמכים מעוררים שאלות הן לגבי תקופת העבודה בעסק והן לגבי הפגיעה שנגרמה בשל אותה עבודה ובהעדר תשתית עובדתית כנדרש לביסוס עילת המיקרוטראומה לצורך מינוי מומחה רפואי, דין התביעה להידחות
.

25.
כמקובל בהליכים סוציאליים מעין אלו – אין צו להוצאות.

26.
זכות ערעור לבית הדין הארצי בירושלים תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, כ"ו סיוון תשע"ז, (20 יוני 2017
)
, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.





מר שמואל קליין
נציג ציבור עובדים

מירב קליימן
, שופטת
אב"ד







בל בית דין אזורי לעבודה 17028-11/15 אורן נחמני נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 20/06/2017)