פסקי דין על אריה ליבוביץ | פסקי דין על עליזה ליבוביץ | פסקי דין על צמד ע.א. | פסקי דין על עו"ד לוי אברהם |

210/05 הפ     16/05/2005




הפ 210/05 אריה ליבוביץ,עליזה ליבוביץ נ' צמד ע.א. בע"מ,עו"ד לוי אברהם




1
בתי המשפט
בית משפט מחוזי נצרת
הפ 000210/05
בפני
:
כב' השופט בנימין ארבל

תאריך:
16/05/2005
בעניין:
אריה ליבוביץ

עליזה ליבוביץ
ע"י ב"כ עו"ד

המבקשים
נ ג ד
1 . צמד ע.א. בע"מ

2 . עו"ד לוי אברהם
ע"י ב"כ עו"ד

המשיבים
פסק דין
א. ההליך

1. ביום 20.1.05 הגישו המבקשים תובענה על דרך המרצת פתיחה כנגד המשיבה מס' 1 – שהינה חברה קבלנית, והמשיב מס' 2, שהינו עורך דינה. בבקשתם, עתרו המבקשים לסעד של ציווי, לפיו ירשמו המשיבים את זכויות החכירה לדורות בדירה אותה רכשו המבקשים מן המשיבה מס' 1 בשכונת צמרת 3/5 בבית שאן, והידועה כחלקה 4 בגוש22922. (להלן: "הדירה").

2. המשיב מס' 2, שהינו עורך הדין מטעם המשיבה מס' 1, המטפל ברישום הזכויות בדירות שבנתה, הודיע כי יכבד כל הוראה של בית המשפט וביקש כי בית המשפט יפטרו מהתייצבות לדיון. ואכן, כך הוריתי.

ב. העובדות

3. ביום 4.6.87 נערך בין המבקשים לבין המשיבה חוזה מכר, לפיו התחייבה המשיבה למכור למבקשים את הזכויות בדירה, ולרשום על שמם לכשיתאפשר הדבר.

הואיל והמקרקעין עליהם נבנתה הדירה, הינם בבעלות הקרן הקיימת, או רשות הפיתוח או מדינת ישראל, הוסכם כי למבקשים יוקנו זכויות שכירות לדורות, אשר תרשמנה בלשכת רישום המקרקעין.

4. אין חולק על כך, כי המבקשים החלו להחזיק בדירה ביום 6.3.97 או בסמוך למועד זה. לטענת המבקשים נמסרה להם החזקה בדירה על ידי המשיבה. מאידך, טוענת המשיבה כי המבקשים פלשו לדירה, שכן החזקה לא נמסרה להם, הואיל ולא פרעו, לטענת המשיבה, את מלוא התמורה בגין רכישת הדירה.

5. אין חולק על כך, כי ביום 6.3.97, מסרה המשיבה למבקשים אישורים, מופנים לחברת החשמל ולמועצה המקומית בית שאן (נספחים ג' וד' לתצהירו של מר ליבוביץ), ובהם אישרה לחבר את הדירה לרשתות החשמל והמים.

הצדדים חלוקים ביניהם באשר לנסיבות מתן שני מסמכים אלה. בעוד שהמבקשים טוענים כי המסמכים נמסרו להם לאחר תשלום מלוא תמורת רכישת הדירה, טוענת המשיבה כי המסמכים ניתנו לאחר שהמבקשים הפעילו על מנהלה לחץ ואיומים.

6. הזכויות בדירה לא נרשמו על שם המבקשים עד היום. בחודש דצמבר 1999 פנה המשיב 2 אל המבקשים, וביקשם להמציא לו את האישורים הנדרשים, לצורך ביצוע רישום הדירה על שמם, וכן לשלם דמי טיפול בגין פעולת הרישום. (ר' נספח ה' לתצהיר מר ליבוביץ). לטענת המבקשים, הם העבירו לעו"ד לוי את כל המסמכים, וכן שילמו את דמי הטיפול (ר' חשבונית, נספח ו').

7. לטענת המשיבה, נשלח מכתבו של עו"ד לוי בטעות. המכתב האמור היה מכתב סטנדרטי, אשר יועד לרישום זכויות שנרכשו כ"זכויות יד שניה". על כן ביום 8.2.00, שלח עו"ד לוי מכתב מתקן, בו הוסיף פסקה, לפיה על המבקשים להמציא, בין כל יתר המסמכים, אף אישור מהחברה המשכנת כי אין חובות לחברה (נספח ג' 2).

המשיבה מיאנה להורות לעו"ד לוי להעביר את הזכויות בדירה על שם המבקשים, בטענה, באמצעות עו"ד לוי, כי המבקשים טרם פרעו את מלוא סכום תמורת רכישת הדירה. על כן, כל עוד לא יפרעו את מלוא התמורה – אינם זכאים להרשם כבעלי הזכויות בדירה.
ג. המחלוקת

8. כאמור, המחלוקת העיקרית הינה, האם פרעו המבקשים את מלוא התמורה, שהיה עליהם לשלם בגין רכישת הדירה. כאמור, טוענים המבקשים כי פרעו את מלוא סכום התמורה. כאשר, בעדותו בעל פה, העיד המבקש מס' 1 כי אכן חייב היה למשיבה סך של כ- 38,000 ₪, כאשר הוסכם בין הצדדים, ביום 6.3.91 כי ישלם למשיבה סך 25,000 ₪ במזומן, ללא קבלה, ובתמורה קיבל את האישורים לחיבורי החשמל ומים לדירה (ר' עמ' 3 לפרוטוקול).

מאידך, מכחיש מנהל המשיבה, מר פרץ, את התשלום וטוען בתצהיר עדותו, כי האישורים ניתנו על ידו כתוצאה מלחץ ואיומים, כמפורט בסעיף 7 לתצהיר:

"ההפניות לחברת החשמל ניתנו כתוצאה מלחץ ואיומים של המבקשים, בין היתר גם עלי באופן אישי, ולאחר פלישתם לדירה."

9. בעדויותיהם, חזרו המצהירים על גרסאותיהם, כאשר מטעם כל צד העיד עד אחד בלבד.

10. על כן, השאלה היחידה הניצבת לפתחו של בית המשפט הינה סוגית תשלום מלוא התמורה.
ההכרעה בשאלה זו, תביא להכרעה בתובענה.

ד. דיון

11. אין חולק על כך כי המבקשים לא פרעו את תמורת רכישת הדירה במועד. המבקשים אינם מכחישים עובדה זו ואף המסמכים, המצורפים לתצהירו של מר פרץ (נספחים א' וב' לתצהיר) מעידים על כך, כי המשיבה עמדה על זכויותיה.

עם זאת, רואים אנו כי ביום 6.3.91 מסרה המשיבה למבקשים, מכתבים המופנים למועצה המקומית ולחברת החשמל, בהם ביקשה כי יחברו את דירת המבקשים לרשתות החשמל והמים. ממועד זה, ועד לשנת 2000, לא מוצאים אנו כל פניה נוספת מצד המשיבה באשר להפרת החוזה מצד המבקשים. כאשר, אין חולק על כך, כי משך כל אותה תקופה התגוררו המבקשים בדירה.

רק במהלך שנת 2000, לאחר שהמבקשים קיבלו פניה מעו"ד לוי, באשר לרישום הזכויות על שמם, חזרה בה המשיבה מן הנכונות לבצע את הרישום וחזרה והעלתה את טענותיה באשר לאי פרעון מלוא התמורה.

12. כאמור, טוען מר ליבוביץ כי הגיע להסכם, לפיו ישלם סך 25,000 ₪ ביום 6.3.91, ובכך יראו הצדדים את סכום התמורה כנפרע במלואו. בעקבות התשלום קיבל את החזקה בדירה ואת האישורים לחיבורה. מאידך, כאמור, טען מר פרץ כי המבקשים הפעילו עליו לחץ ואיומים, עד כי נאלץ למסור להם את האישורים האמורים.

טיעוניו של מנהל המבקשת באשר להפעלת לחץ ואיומים אינם נראים בעיני. ראשית, אציין כי טענותיו של מר פרץ באשר לאיומים ולכפיה אינן מפורטות. מצפה הייתי מבעל דין, המטיח בצד שכנגד האשמה כה חמורה, כי יטרח ויפרט מה היו אותם מעשי איום כה קשים וחמורים, עד כדי שגרמו לו למחול על זכויותיו, ולאפשר למשיבים לקבל חזקה בדירה, חרף העובדה כי הפרו את החוזה שבין הצדדים, הפרה כה יסודית, עד כדי אי תשלום כ- 40% מסכום התמורה המוסכם.

יתר על כן: במהלך חקירתו הנגדית על תצהירו, שינה מר פרץ את עמדתו והשיב למבקש כי "אתה קיבלת את האישורים לחשמל ולמים כי היית בתוך הדירה, מבחינה הומנית, לא יכולנו לסרב לך והתחייבת לשלם" (עמ' 5 שורות 20, 21).

עדותו זו של מר פרץ עומדת בסתירה לטענה כי נתון היה לאיומים מצד המבקשים. מסתבר, בניגוד לאמור בתצהירו, כי לא מעשי איום וסחיטה הם שגרמו לו למסור למבקשים את ההפניות למועצה ולחברת החשמל, אלא רצונו הטוב וההומני. גרסה חדשה זו אינה עולה עם שורת הסבירות ומטילה צל כבד על גירסת המשיבה כולה.

13. עובדה היא, כי לאחר שנת 1991 עדים אנו לתקופה נמשכת בת כ-9 שנים, בה לא עמדה המשיבה על זכויותיה. המשיבה אפשרה למבקשים להתגורר בדירה ללא כל מחאה מצידה. שתיקתה זו של המשיבה נתפסת על ידי כ"שתיקה רועמת", אשר יש בה כדי לתמוך בגרסת המבקשים.

לא סביר בעיני, כי לו אכן למבקשת היו טענות כה יסודיות כנגד חזקתם של המבקשים בדירה כאשר הפרו את החוזה שבין הצדדים, אכן היתה שוקטת על שמריה משך פרק זמן כה ממושך.

14. אף משלוח מכתבו של עו"ד לוי (נספח ה' לתצהיר ליבוביץ) וקבלת התשלום בגין דמי הרישום, יש בו כדי ללמד על כך שהמשיבה ראתה לנכון להעביר את הזכויות על שם המבקשים. אף המכתב מחודש פברואר 2000, (נספח ג' 2 לתצהיר פרץ) אף הוא אין בו כל הסבר מדוע נשלח, או כי נפלה טעות בקודמו.

סבור הייתי כי מן הראוי היה שהמשיבה תעיד את עו"ד לוי באשר למשלוח מכתבים אלה, העומדים בסתירה לעמדתה. על כן, משנמנעה המשיבה להעיד עד זה, הותירה את נסיבות משלוח המכתבים מטעמה עלומות. ברי, כי אין העדת עד רלוונטי תפעל לחובת עניינה של המשיבה, שכן יש להניח כי לו הופיע אותו עד היה בעדותו כדי לפגוע בעניינה (ר' ע"א 2275/90 לימה חברה ישראלית לתעשיות כימיות בע"מ נ' פרץ רוזנברג ואח', פד"י מז(2) 605, 614; ע"א 55/89, קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ, פד"י מד(4) 595, 602).

בנסיבות אלה, לא נותר לי אלא להסיק את המסקנה המתבקשת, כי לו היה מובא עו"ד לוי לעדות, הרי היה בעדותו לפעול כנגד עניינה של המשיבה.

15. נכון אמנם כי המבקשים עצמם לא הביאו לעדות את חמותו של המבקש, אשר, כפי עדותו (בעמ' 3 לפרוטוקול למטה) מסרה לו את הסכום הנדרש לצורך תשלום התמורה. עם זאת אין באי העדתה של עדה זו, שעדותה משנית, כדי לפגוע בגרסת המבקשים, שכן, כנגד גרסתם של המבקשים, אשר הושמעה מפיו של מר ליבוביץ, ואשר לא קרסה בחקירה שכנגד, ואף לא מצאתי כי עורערה, ניצבות הראיות הנגדיות, שמקורן במכתבים שמסרה המשיבה, ובהתנהגותה, במשך תקופה ממושכת, ובמיוחד הסתירה בעדותו של מר פרץ.

על כן, מעדיף אנוכי את גירסת המבקשים על פני גירסת ההגנה, ומאמצה.

16. על כן, אני קובע כי המבקשים קיבלו את החזקה בדירה מידי המשיב, לאחר שפרעו את מלוא התמורה.
בנסיבות אלה זכאים המבקשים כי בקשתם תענה.

17. לנוכח כל האמור, אני מחליט לקבל את התובענה, ומחייב את המשיבים לרשום את הזכויות בדירה על שם המבקשים, לאחר שאלה ימציאו את האישורים בדבר תשלום המיסים והאגרות כנדרש מרוכש על פי הוראת כל דין.

כן אני מחייב את המשיבה מס' 1 לשאת בהוצאות המבקשים בסכום כולל של 5,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

ניתן היום ז' באייר, תשס"ה (16 במאי 2005) בהעדר הצדדים.
המזכירות תשלח העתקים לצדדים.

__________________
בנימין ארבל
, שופט









הפ בית משפט מחוזי 210/05 אריה ליבוביץ,עליזה ליבוביץ נ' צמד ע.א. בע"מ,עו"ד לוי אברהם (פורסם ב-ֽ 16/05/2005)