Google

לאה בכר, עזבון המנוחה יונה יניב, אליה ענת יניב ואח' - ברכה מהגס, שרה זוהרה מהגס, מזל ויזל

פסקי דין על לאה בכר | פסקי דין על עזבון המנוחה יונה יניב | פסקי דין על אליה ענת יניב ואח' | פסקי דין על ברכה מהגס | פסקי דין על שרה זוהרה מהגס | פסקי דין על מזל ויזל |

14548-08/15 א     23/06/2017




א 14548-08/15 לאה בכר, עזבון המנוחה יונה יניב, אליה ענת יניב ואח' נ' ברכה מהגס, שרה זוהרה מהגס, מזל ויזל








בית משפט השלום בפתח תקווה



ת"א 14548-08-15 בכר ואח'
נ' מהגס ואח'




תיק חיצוני: תיק עזר




בפני

כבוד השופטת
עדנה יוסף-קוזין


תובעות

1
.
לאה בכר

2
.
עזבון המנוחה יונה יניב

3
.
אליה ענת יניב

4
.
אילה יוסף

6
.
רחל עוזרי

7
.
רבקה מנצור


נגד


נתבעות

1. ברכה מהגס
2. שרה זוהרה מהגס
3. מזל ויזל



ב"כ התובעות – עו"ד אריה חגאג
ב"כ הנתבעות -
עו"ד איתן תם



החלטה


1. לפני שלוש בקשות של הנתבעות שכנגד.

בקשה לתיקון טעות בהחלטה מיום 20.11.16

2. בהחלטה מיום 20.11.16 ניתן לנתבעות 1-2 היתר להגשת כתב תביעה שכנגד. בהחלטה נפלה טעות סופר. הבקשה להתיר הגשת כתב תביעה שכנגד הוגשה על ידי נתבעות 1 ו- 3. נתבעת 2 לא הגישה בקשה כאמור. בהתאם אני מורה על תיקון ההחלטה מיום 20.11.16 במובן זה שההיתר להגשת כתב תביעה שכנגד ניתן לנתבעות 1 ו- 3 ולא לנתבעת 2.

בקשה להורות לתובעות שכנגד להמציא לנתבעות שכנגד את כתב התביעה שכנגד

3. ב"כ הנתבעות שכנגד הגישו בקשה להורות לתובעות שכנגד לבצע המצאה כדין של כתב התביעה שכנגד. משהנתבעות שכנגד הגישו כתבי הגנה לכתב התביעה שכנגד, התייתר הצורך ליתן החלטה בבקשה.

בקשה לסילוק התביעה שכנגד על הסף

4.
הנתבעות שכנגד טענו כי יש להורות על סילוק התביעה שכנגד על הסף מחמת היעדר סמכות עניינית.

5.
התובעות שכנגד טוענות בכתב התביעה שכנגד, בהסתמך על ההסכם נספח 2 לכתב התביעה שכנגד, כי מחצית זכויות הבעלות במקרקעין הידועים כגוש 4274, חלקה 31, ברח' יהושוע בן-נון ראש העין, שייכות לתובעת שכנגד 1, אלמנתו ויורשתו של מר זכריה מהגס ז"ל. בכתב תביעתן הן עתרו להורות על אכיפת ההסכם נספח 2 לכתב התביעה שכנגד וליתן

פסק דין
המחייב את הנתבעות שכנגד לפעול על פי אותו הסכם. (סעיף 30 לכתב התביעה שכנגד). בסעיף 8 לכתב התביעה שכנגד נטען כי בהסכם הנ"ל הוסכם כי מחצית הזכויות בחלקה יירשמו על שמו של מר זכריה מהגס ז"ל, וכי נתבעות שכנגד 4-5 ותובעת 2 העבירו את זכויותיהן במקרקעין למר זכריה מהגס ז"ל. נספח 2 לכתב התביעה שכנגד הוא ללא תאריך. לטענת הנתבעות מדובר בהסכם משנת 1999.

6. כאמור בכתב התביעה העיקרי, עמדת התובעות שונה. לטענתן, כאמור בהסכם ובפסק הדין מיום 11.03.08, אשר צורפו כמוצג ת/2 לתביעה העיקרית, את המקרקעין הנ"ל ירשו שמונת ילדיו של מר מוסא מהגס ז"ל, הוא הבעלים הרשום של זכויות החכירה המלאות בנכס, והם התובעות, נתבעות 2-3 ומר זכריה מהגס ז"ל באמצעות התובעת שכנגד 1, אלמנתו שהיא יורשתו, בשמונה חלקים שווים.

7. כאמור בנספח ת/1 לכתב התביעה ונספח א' לתצהירי התובעות, מדובר במקרקעין רשומים בלשכת רישום המקרקעין פתח תקווה. הבעלות במקרקעין היא של רשות הפיתוח וזכויות החכירה בשלמותן רשומות על שם מוסא מהגס ז"ל.

8. דיון בסעד ההצהרתי המבוקש על ידי התובעות שכנגד משמעותו הכרעה בזכויות הקנייניות. זכויות הקניין הנטענות של תובעת שכנגד 1, הגם שאינן רשומות בלשכת רישום המקרקעין, הן נשוא הסכם המכר (מתנה) הנטען בכתב התביעה שכנגד ונספח 2 לכתב התביעה שכנגד הוא הסכם שאכיפתו מבוקשת על ידי התובעות שכנגד בכתב התביעה שכנגד. לנתבעות שכנגד, כאמור לעיל, עמדה נוגדת.

9.
בהתאם להלכה הפסוקה, הסמכות העניינית לדון בתובענה נקבעת על פי הסעד המבוקש על ידי התובע בתביעה והתשתית העובדתית על פיה נקבעת סמכותו העניינית של בית המשפט מתגבשת על פי כתבי הטענות.

10.
על פי כתב התביעה שכנגד, הסעד המבוקש הוא אכיפת הסכם שמהותו העברת זכות במקרקעין. לטענת התובעות שכנגד מדובר בהעברה במתנה. התובעות שכנגד מבקשות מבית המשפט לדון ולהכריע בזכויות הקניינות במקרקעין. במילים אחרות, תוצאת קבלת התביעה שכנגד ברכיב זה תהיה רישום מחצית זכויות החכירה בחלקה על שם תובעת שכנגד 1. בנסיבות אלה מדובר בתביעה הבאה בגדר תביעה בדבר חכירה לדורות ותביעות אחרות הנוגעות למקרקעין "שבהם הסמכות לא נתונה לבית משפט שלום". זאת כאמור בסעיף 51(א)(3) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, המסדיר את סמכות בית משפט השלום. (ת"א (י-ם) 6308/04 זקן נ' אבו קטיש, 11.09.08).

11.
מאחר שהדחייה כאמור לעיל מתייחסת רק לחלק מכתב התביעה שכנגד, לא ניתן להורות על העברת הדיון בתובענה. לפיכך, אני מורה על מחיקת סעיפים 27-30 וכן סע' 35א לכתב התביעה שכנגד.

12. במסגרת הבקשה לסילוק על הסף הנתבעות שכנגד עתרו לסילוק כתב התביעה שכנגד על הסף גם מחמת התיישנות, שיהוי והיעדר זכות לתבוע פירוק שיתוף במקרקעין. לאחר עיון בטענות הצדדים, בהתחשב בכך שמדובר בטענות אשר כרוכות בבירור עובדתי וכן בהתחשב בקיצוניות הסעד של סילוק תביעה על הסף, לא ראיתי להיעתר לחלק זה של הבקשה. מלוא טענות הנתבעות שכנגד שמורות להן והן תהיינה רשאיות להעלות אותן בהמשך ההליך. באשר לטענת הנתבעות שכנגד בדבר היעדר זכות התובעות שכנגד לתבוע את פירוק השיתוף, מובהר כי בית המשפט לא יידרש במסגרת ההליך לכל דבר ועניין שאינם מצויים בסמכותו העניינית.

13.
הוצאות הדיון בבקשות יידונו, ככל שיהא צורך בכך, בפסק הדין.

14.
התובעים הגישו את תצהירי העדות הראשית מטעמם ביום 19.05.17. ניתנת לנתבעות ארכה להגשת תצהירי העדות הראשית מטעמן (ביחס לתביעה העיקרית וכן ביחס לתביעה שכנגד) עד 01.08.17. הנתבעות שכנגד יגישו תצהירי עדות ראשית ביחס לתביעה שכנגד עד 15.10.17.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים.


ניתנה היום, כ"ט סיוון תשע"ז, 23 יוני 2017, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 14548-08/15 לאה בכר, עזבון המנוחה יונה יניב, אליה ענת יניב ואח' נ' ברכה מהגס, שרה זוהרה מהגס, מזל ויזל (פורסם ב-ֽ 23/06/2017)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים