פסקי דין על מאיר נסים קנאפו | פסקי דין על אפרים מור מטטוב | פסקי דין על מנשה מטטוב | פסקי דין על נחמה מטטוב |

1656-05/17 רעא     20/06/2017




רעא 1656-05/17 מאיר נסים קנאפו נ' אפרים מור מטטוב, מנשה מטטוב, נחמה מטטוב








בית המשפט המחוזי בבאר שבע




רע"א 1656-05-17 קנאפו נ' מור מטטוב ואח'







בפני

כבוד השופט
יעקב פרסקי


המבקש

מאיר נסים קנאפו
ע"י עו"ד אברהם כהן


נגד


המשיבים

1.אפרים מור מטטוב

2.מנשה מטטוב

3.נחמה מטטוב
ע"י עו"ד משה לוי



החלטה

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט השלום באשדוד (כב' סגן הנשיאה השופט גיל דניאל) מיום 20.3.17 בתא"ק 47325-09-16 ולפיה הורה על דחיית בקשה לביטול

פסק דין
שניתן במעמד צד אחד.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה ובתיק בית המשפט קמא, מסקנתי הינה שיש לדחות הבקשה כפי שיפורט להלן.

המשיבים הגישו לבית המשפט קמא תביעה לפינוי המבקש ממקרקעין שבבעלותם. בית המשפט, לאחר שבחן אפשרויות שונות לגבי המצאת כתב התביעה למבקש, הורה על מתן

פסק דין
בהעדר הגנה וזאת ביום 18.1.17 והורה על המצאת פסק הדין למבקש. ביום 20.2.17, הגיש המבקש בקשה לביטול

פסק דין
, נושאת תאריך 19.2.17 ולפיה ציין כי מספר ימים קודם לכן הגיע הוא לביתו של אחיו ואז נמסרו לו מסמכים הקשורים בתביעה לרבות פסק הדין שניתן כנגדו. כאן יש לציין כי המשיבים ערכו המצאות של כתב התביעה לכתובתו הרשומה של המבקש וכן ערכו מסירה למקרקעין נשוא התביעה קמא שהינם בהדבקה במקום עסקו של המבקש שהינם המקרקעין הרלבנטיים. מאוחר יותר בוצעה המצאה באמצעות אחיו של המבקש, ולכך כיוון המבקש בבקשתו כי זו לא המצאה שכן האח הודיע לשליח מטעם המשיבים כי אינו בקשר עם המבקש. עוד ציין המבקש כי במשך 8 החודשים שקדמו לבקשה הוא וזוגתו לא התגוררו כלל באשדוד ופירט נסיבות אישיות. המשיבים הגישו תשובה. המבקש חזר בתגובה על שלא התגורר במקום, כי ביום 20.9.16 חתם על הסכם שכירות בפרדס כץ אם כי הצהיר על כי הינו מחזיק שנים רבות במקרקעין שבמחלוקת.

בית המשפט קמא בהחלטתו פירט כי למבקש נסיבות אישיות קשות, אולם למרות הכול, אין בטיעוני המבקש כדי לבסס עילה לביטול פסק הדין. בית המשפט קמא קבע כי לא נסתרה כל טענה מטענות המשיבים כי הינם בעלי הזכויות במקרקעין שלא התירו למבקש כל שימוש וחזקה במקרקעין. כן קבע בית המשפט קמא כי אף אילו היה מסתבר כי ניתן היתר נוכח חוסר התנגדות המשיבים, הרי שבכל מקרה מדובר ברשות הניתנת לביטול בכול עת ובמקרה כזה הודיעו המשיבים על רצונם בפינוי המקרקעין כבר לפני זמן רב ולכן הבקשה לביטול

פסק דין
נדחית.

במסגרת נימוקי הבקשה נטען כי המבקש לא היה מיוצג בערכאה קמה. נטען כי הטעות המרכזית בהחלטת בית המשפט קמא הינה בכך שהמבקש לא קיבל את כתב התביעה ולא ידע על קיומה של התביעה עד ליום 16.2.17 אז קיבל עותק מפסק הדין. נטען כי היה על המשיבים להמציא ככול הניתן למבקש את כתב התביעה. נטען כי שגה ביהמ"ש קמא בכך שהסתפק בהמצאת המסמך לבית אחיו של המבקש שאינה המצאה כדין. נטען כי תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984 והפסיקה שלפיו קובעת כי

פסק דין
יבוטל מחובת הצדק את נפל פגם בהליך של מתן פסק הדין או משיקולי בית המשפט כאשר יש לבית המשפט שיקול דעת רחב. המבקש במסגרת בקשת רשות הערעור מציין נימוקי הגנה פוטנציאליים שלא עמדו בערכאה קמא כאשר בבסיס הדברים עולה טענה כי המקרקעין היו נטושים בשעתו ולאור כך המבקש תפס בהם חזקה והשקיע במקרקעין השקעות ולכן נוצרו לו זכויות שלא ניתן להתעלם מהם. לשיטת המבקש סיכויי הגנתו טובים. טוען המבקש כי נזקו באם לא יבוטל פסק הדין חמור בהרבה מנזקם של המשיבים אם לא יבוטל פסק הדין.

מנגד טוענים המשיבים כי פסק הדין ניתן לאחר רצף של התחמקויות חוזרות ונשנות מקבלת כתב התביעה, לאחר שזה הומצא הן לכתובת הרשומה, הן למקרקעין שהינם עסקו של המבקש ובנוסף, לאחר מאמצים נוספים לאחיו של המבקש אשר התברר כטענת המשיבים כי המבקש מתגורר אצלו מפעם לפעם. טוענים המשיבים כי למבקש אין כל טענות הגנה ובכל אופן בערכאה קמא לא נטענו כל טענות הגנה ואין לאפשר מקצה שיפורים במסגרת בקשת רשות הערעור. מוסיפים המשיבים כי במסגרת בקשת רשות הערעור המשיב מודה כי פלש למקרקעין ללא כל זכויות ואין בכך שלא ננקטו כל צעדים עד כה נגד המבקש בכדי להקנות לו זכויות שאין לו. המשיבים מתייחסים לנזקים הרבים שגרם המבקש להם, כולל שימוש שלא כדין במקרקעין שהוביל לתיקים שהגישה הועדה המקומית כנגד השימוש במקרקעין. לפיכך טענו המשיבים כי יש לדחות הבקשה.

כפי שכבר הוקדם, דין הבקשה להידחות.

כידוע, בבואו לבחון בקשה לביטול

פסק דין
שניתן במעמד צד אחד, לפי תקנה 201 לתקנות שלעיל, על בית המשפט לשקול שני סוגים של שיקולים, האחד הוא הסיבה למחדלו של המבקש. השני, סיכויי ההצלחה של הגנתו או תביעתו לפי העניין של מבקש הביטול. ברור שככול שמדובר בפגם בתהליך בטרם מתן פסק הדין, ביטול מחמת "הצדק" מצבו של המבקש טוב יותר מאשר בקשה לפי שיקול דעת בית המשפט כלומר, כאשר התהליך בטרם מתן פסק הדין היה תקין. מכל מקום וכידוע, שאלת סיכויי ההצלחה בהליך נושאת משקל רב ויש לה משקל משמעותי בטרם החלטה.

בית המשפט קמא קבע כי המבקש לא העמיד כל סיכויי הגנה וגם אם יטען המבקש לרשות, הרי המשיבים ביטלו את הרשות שניתנה. במסגרת בקשת רשות הערעור נטען כי כיוון שהמבקש תפס חזקה במקום הרי נוצר לו מעמד במקרקעין והדבר לא נטען בבית המשפט קמא בשל היות המבקש נעדר ייצוג. אלא שלא מצאתי כי המבקש השכיל להעמיד טענת הגנה טובה נוכח טענות המשיבים שלא הייתה מחלוקת שהינם בעלי המקרקעין ולא מצאתי כי נפלה כל שגגה בקביעת בית המשפט קמא באשר להעדר טענות הגנה שיש בהן ממש. די בקביעה זו בכדי לדחות את הבקשה.

למעלה מהצורך אציין כי למבקש טענות כי כתב התביעה לא הומצא לו. כפי שפורט, המבקש טען בבית המשפט קמא בבקשתו מיום 20.2.17 כי בשמונת החודשים שקדמו למועד זה כלל לא התגוררו באשדוד ובתגובה לתשובת המשיבים טען והוסיף פרטים כי הוא וזוגתו אף שכרו דירה ביום 20.9.16. לפיכך, קצת תמוה האמור בסע' 54 לנימוקי הערעור ולפיו המקרקעין נשוא הבקשה הינם מרכז חייב של המבקש ומקום מגוריו ומקום עסקיו וככול שיבוטל הרישיון הנטען במקרקעין המבקש יישאר ללא קורת גג, ללא מקום מחייה וללא כל מקור פרנסה, נסיבות שנטען כי מחייבות את המשך קיומו של הרישיון לו טוען המבקש שבהעדרו ימצא בחוסר כל. הדבר תמוה כי במסגרת בית המשפט קמא טען המבקש אחרת ויש להוסיף ולציין כי אם אכן מדובר במרכז חייו של המבקש ובמקרקעין בהם מתגורר המבקש הרי כתב התביעה הומצא למקרקעין והודבק לאחר 3 פעמים בהם השליח הגיע ולא מצא אדם במקום.

לפיכך, לאור קביעת בית המשפט קמא בדבר העדר סיכויי ההגנה, שהינם קריטריון מהותי במסגרת בקשה לביטול פסק הדין ולאחר שלא מצאתי כי נפלה שגגה בקביעתו זו של ביהמ"ש קמא, לא מצאתי שיש מקום לבקשה ולפיכך אני מורה על דחייתה.

המבקש ישלם הוצאות המשיבים בסך 5,000 ₪. העירבון שהופקד להבטחת הוצאות המשיבים יועבר להם באמצעות ב"כ על חשבון הוצאות הליך זה.

ניתן היום,
כ"ו סיוון תשע"ז, 20 יוני 2017, בהעדר הצדדים.











רעא בית משפט מחוזי 1656-05/17 מאיר נסים קנאפו נ' אפרים מור מטטוב, מנשה מטטוב, נחמה מטטוב (פורסם ב-ֽ 20/06/2017)