פסקי דין על יוסף בן עאדל וגנר | פסקי דין על אורן בן מקס סעדה |

3133/04 פ     17/05/2005




פ 3133/04 מדינת ישראל נ' יוסף בן עאדל וגנר,אורן בן מקס סעדה




44
בתי המשפט

בית משפט מחוזי חיפה
פ 003133/04
בפני
:
כב' השופט רון סוקול

תאריך:
17/05/2005
בעניין:
מדינת ישראל
ע"י פרקליטות מחוז חיפה
המאשימה
נ ג ד
1. יוסף בן עאדל וגנר

2. אורן בן מקס סעדה
הנאשמים

נוכחים:
ב"כ המאשימה: עו"ד גב' צור

ב"כ הנאשם מס' 1: עו"ד זילברמן

הנאשם מס' 1: בעצמו, באמצעות הליווי
ב"כ הנאשם מס' 2: עו"ד ברברה

הנאשם מס' 2: בעצמו

ג ז ר – ד י ן
1. הנאשמים הורשעו לאחר שמיעת ראיות בעבירות שיוחסו להם בכתב האישום. הנאשם 1 (להלן: "וגנר") הורשע בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה, עבירה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977; החזקה ונשיאה של נשק, עבירה לפי סעיף 144(א) + (ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977; ושיבוש מהלכי משפט, עבירה לפי סעיף 244 ביחד עם סעיף 29 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

הנאשם 2 (להלן: "סעדה") הורשע בעבירה של סיוע לאחר מעשה לעבירה של חבלה בכוונה מחמירה, עבירה לפי סעיף 260 ביחד עם סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977; ושיבוש מהלכי משפט, עבירה לפי סעיף 244 ביחד עם סעיף 29 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

2. בהכרעת הדין פירטתי את העובדות הרלוונטיות ואין לי אלא לחזור בקיצור על עיקרי העובדות כפי שנקבעו על ידי.

ביום 13.8.04 בסביבות השעה 1:20 הגיעו המתלונן, אורי חתואל ואישתו, לביתם שברח' השיטה 12 בעכו. כאשר החל המתלונן את דרכו לכוון דלת הכניסה לבית המשותף הגיח לעברו וגנר כשעל ראשו כובע גרב המסתיר את פניו ובידו אקדח. וגנר ירה במתלונן מספר יריות. המתלונן ברח אל אחורי הבית כשוגנר דולק אחריו. אחד מהקליעים שנורו פגע במתלונן ברגלו ופצע אותו.

לאחר הירי נמלט וגנר ממקום האירוע דרך מגרש ריק לכוון רח' הרימון. ברחוב הרימון נצפו וגנר ואדם נוסף רצים. ליד בית מס' 5 נפל וגנר ונפצע ברגלו. זו החלה שותתת דם.

סעדה, המכיר את וגנר זמן רב לפני האירוע, ראה אותו נופל וניגש לסייע לו. לאחר שעזר לוגנר לקום המשיך וסייע לו לעלות לביתו של סעדה שברח' הרימון 9. לאחר מכן פשט וגנר את חולצתו ומסר לסעדה את החולצה, כובע גרב וכפפות גומי. סעדה נטל את הפריטים שנזרקו לעברו מהדירה לחצר, השליכם והסתירם על גג מבנה סמוך המשמש כתחנת טרנספורמציה של חברת החשמל.

כשהגיעו שוטרים למקום מסר להם סעדה כי אין איש בדירתו. כשעלו השוטרים, בהסכמת סעדה, לערוך חיפוש בדירה, מצאו את וגנר שוכב בסלון הדירה.

3. הנאשמים כפרו במעשים המיוחסים להם ולכן נשמעו ראיות. בסופו של ההליך קבעתי בהכרעת הדין מיום 8.3.05 את אשמתם של הנאשמים בעבירות שיוחסו להם.

4. לאחר מתן הכרעת הדין, ולבקשתו של סעדה, הוריתי על קבלת תסקיר קצין מבחן בעניינו. תסקיר ראשוני הוגש ביום 6.4.05 ועל פי בקשת קצין המבחן הוגש גם תסקיר משלים מיום 20.4.05.

5. ב"כ המאשימה עותרת כי בית המשפט יגזור על שני הנאשמים עונשי מאסר בפועל. לגבי וגנר טענה כי יש לגזור עליו עונש מאסר בפועל לתקופה ארוכה. המאשימה מדגישה את החומרה שבמעשים. לדבריה יש צורך כי בתי המשפט יטילו עונשי מאסר לתקופות משמעותיות על מנת להרתיע מפני מעשי אלימות שכאלו. כן טענה כי לוגנר עבר פלילי עשיר; לחובתו 23 הרשעות קודמות בעבירות מגוונות כמו עבירת סמים, אלימות ואף עבירות בנשק. כן ציינה כי כנגד וגנר תלוי ועומד עונש מאסר על תנאי למשך 10 חודשים בגין עבירה של אחזקת נשק ולכן ביקשה להורות על הפעלת עונש המאסר במצטבר לכל עונש שיוטל עליו בתיק זה.

לגבי סעדה ציינה המאשימה כי אין לו כל עבר פלילי. עם זאת ציינה כי סעדה אינו לוקח אחריות למעשה, לא בפני
בית המשפט ולא בפני
קצין המבחן. לפיכך סבורה המאשימה כי יש להטיל עליו עונש מאסר בפועל שלא בעבודות שירות.

6. בא כוחו של וגנר מבקש לציין כי הנאשמים ניהלו את משפטם מתוך אמונה שלמה בחפותם. לדבריו אין מקום להחמיר עם נאשם אשר אינו מודה בעבירות המיוחסות לו. עוד טען כי יש להתחשב בנסיבותיו האישיות המיוחדות של וגנר. לדבריו וגנר לא זכה לבית חם ולחינוך ראוי. החל מגיל 11 הוא שהה במוסדות שונים. לדבריו יש להטיל על המדינה את האשמה לכישלון בחינוכו של וגנר. עוד טען כי בבגרותו נקלע וגנר לסמים והתמכר. בהיותו נרקומן ביצע עבירות רבות על מנת להשיג את הסם. בסופו של דבר הצליח בכוחות עצמו להגמל מהסמים הקשים, נישא והקים משפחה. רק לפני זמן קצר, לאחר הכרעת הדין, נולד לוגנר בן נוסף. בסה"כ לנאשם שלושה ילדים. עוד מבקש הוא להדגיש כי המתלונן נפגע רק מקליע אחד וכי בחיפוש במקום לא נמצאו קליעים נוספים. בכך יש ללמד כי לא מדובר באדם שירה יריות רבות אלא בכדור בודד.

אשתו של וגנר סיפרה בעדותה כי בשנים האחרונות הוא מסייע בפרנסת המשפחה ועובד בעבודות מזדמנות. בהעדרו היא נאלצת להתקיים מקצבת ביטוח לאומי בלבד.

7. וגנר עצמו חזר וסיפר על חייו הקשים. בהיותו בן 4 לערך נפטר אביו ממנת יתר של סמים. מגיל צעיר לא זכה לכל יד מכוונת אלא הועבר ממשפחה אומנת אחת לשניה ולאחר מכן למוסדות שונים. כיום הוא מנסה לשקם את חייו ולהקים משפחה ומבקש שבית המשפט יאפשר לו לגדל את ילדיו.

9. בא כוחו של סעדה הפנה גם הוא לנסיבותיו האישיות. לדבריו סעדה גדל במשפחה המסובכת בעולם הפשע אך למרות זאת הצליח לשמור עצמו ולא היה מעורב מעולם בפלילים. סעדה למרות הקשיים במשפחתו, סיים 12 שנות לימוד, שירת בצה"ל ולאחר מכן עבד כסוכן ביטוח. סעדה עשה חיל בעבודתו, קיבל תעודות הצטיינות ממקום העבודה ואף התכוון ללמוד לקראת קבלת רישיון סוכן.

לדבריו שליחתו של סעדה למאסר בפועל תזרוק אותו לתוך עולם הפשע ממנו הצליח במשך שנים כה רבות להתרחק. לפיכך ביקש להסתפק בעונש צופה פני עתיד או לחילופין בעונש מאסר קצר שירוצה בעבודות שירות.

10. סעדה עצמו סיפר כי בהיותו צעיר הוריו התגרשו והוא עבר לפנימיות לנוער. למרות הקשיים שמר להתרחק מהפשע. לפני שנים ספורות נפטר בזרועותיו אחיו ממנת יתר של סמים. לזכרו של אחיו השקיע את כל חסכונותיו בבית מדרש המשמש כמקום לחינוך בני-נוער רבים בעיר. סעדה מבקש שבית המשפט לא ימנע ממנו לחזור לאורח חיים נורמטיבי.

11. קצין המבחן חוזר על עיקרי הדברים שמסר סעדה. קצין המבחן ציין כי סעדה שרד פיזית ונפשית בתוך עולם משפחתי מורכב, כשרבים מבני המשפחה מעורבים בפליליים. קשיי השרדות אלו מקשים על סעדה עד היום.

קצין המבחן ציין כי סעדה אינו מקבל אחריות למעשים וחוזר על כפירתו ולכן נמנע קצין המבחן מכל המלצה טיפולית בעניינו.

12. גזירת דינו של נאשם אינה עניין לחישוב אריטמתי. בית המשפט הבא לגזור את דינו של נאשם שוקל שיקולים רבים שחלקם מנוגדים זה לזה. בפני
בית המשפט מקבילית כוחות המושכים לכוונים שונים ועל בית המשפט לאזן ביניהם, בכל מקרה ומקרה הבא לפניו (ראה ע"פ 212/79 פלוני נ. מדינת ישראל
, פ"ד לד(2) 421).

בית המשפט בוחן את נסיבות ביצוע העבירה, את חומרת המעשים ושוקל את שיקולי הרתעת היחיד והכלל. כן שוקל בית המשפט שיקולים שונים של הנאשם שבפני
ו. בית המשפט בוחן את הרקע לביצוע העבירות, נסיבות חייו של הנאשם שבפני
ו, התנהגותו לפני ואחרי ביצוע העבירות ועוד.

קשה בגזר הדין לשרטט בדיוק את משקלו של כל שיקול ושיקול, ותוצאת גזר הדין אינה אלא שקלול של מכלול שלם.

13. לעניינו של וגנר- אין ספק שהעבירות שבוצעו על ידי וגנר הינן חמורות. התופעה של שימוש בנשק קר או חם כדי לפתור סכסוכים, לאיים או לפגוע באחרים, מפילה קורבנות יום יום. בתי המשפט מצווים לתת ידם למיגור התופעה.

בע"פ 5753/04, מדינת ישראל
נ' רייכמן (פדאור 05 (1) 860) נאמר:

"לאחרונה נתקלים אנו במעשי בריונות שלא ידענו בעבר. שאם בעבר יישבו צעירים, וגם מי שאינם צעירים, חילוקי דיעות שביניהם בסכינים שנעצו בגופו של הזולת - "תת תרבות הסכין" קראנו לתופעה ממאירה זו - הנה כיום עלינו - או שמא נאמר: ירדנו - ברמה ובחומרה; לא עוד יישוב סיכסוכים בנשק קר אלא יישוב סיכסוכים בנשק חם. "סיכסוכים" קראנו לאותם חילוקי דיעות שאנשים מבקשים ליישבם באלימות קשה, אלא שלמרבה התמיהה והצער אין המדובר, ברוב המקרים, בסיכסוכים של ממש אלא בסיכסוכים שניתן לכנותם סיכסוכי-זוטא. סיכסוכי-זוטא אלה מעורבים בהם, על הרוב, אנשים צעירים, ועל דברים של מה-בכך נשלפת סכין וננעצת בגוף הזולת. לאחרונה, כאמור, נשלף כלי ירייה קטלני.

תופעה נוראה זו פשתה בחברתנו, היתה כמחלה ממארת, וחובה היא המוטלת עלינו, על בית-המשפט, להעלות תרומתו למלחמה קשה זו. מלחמה היא שאסור לעשות בה ויתורים, שאם נוותר ונסלח תתגבר התופעה ותלך. חברתנו הפכה להיותה חברה אלימה, ותרומתו של בית-המשפט למלחמה באלימות היא בהטלת עונשים ראויים. בבואנו לגזור עונשים על עבריינים כמשיב שלפנינו, שומה עלינו לשוות נגד עינינו לא רק את המשיב ואת צורכי שיקומו; לא רק את משפחתו הסובלת בשל מעשיו; אלא גם את הנפגעים ממעשיו של המשיב ואת הנפגעים ממעשים-בכוח שייעשו אם לא נגיב בחומרה על מעשים כמעשה המשיב.

ראשית לכל נזכור את יסוד הגמול שבענישה. אדם העושה מעשה רע, מעשה הפורע סידרי חברה, חייב לדעת כי החברה תשיב לו כגמולו. מעשה רע ייגמל בעונש קשה, מעשה רע מאד ייגמל בעונש קשה מאד. כך הוא אף באשר להרתעה, הרתעת היחיד והרתעת הרבים. יד קלה על סכין, אצבע קלה על הדק, כף יד קלה על רימון יד, כל אלה ייענשו בחומרה להרתעת היחיד והרבים."

14. כפי שראינו ביצע וגנר את העבירות כאשר מאסר על תנאי בגין אחזקת נשק תלוי ועומד כנגדו. עונש המאסר המתהפך מעל ראשו לא הרתיעו. כפי שניתן לראות גם הרשעות רבות בעבר, שכללו עונשי מאסר, לא הביאו את וגנר לשנות מדרכיו.

חשוב להזכיר כי בניגוד לטענותיו של וגנר בפני
, בדבר הליך הגמילה שעבר, הרי שאף לפי גרסתו הוא נוהג לעשן סמים מאת לעת.

15. מנגד ניתן להביא בחשבון את נסיבותיו האישיות של וגנר המלמדות כי המערכת החינוכית והמשפטית נכשלה עד כה כשלון חרוץ, ולמרות שוגנר היה במוסדות חינוך רבים ונשפט פעמים רבות, כל אלו לא החזירוהו לדרך הישר. אין להתעלם גם ממצב משפחתו ומהעובדה כי לאחרונה נולד לו בן אשר יחל את חייו ללא אב מפרנס ומחנך בבית.

16. ביחס לסעדה המצב שונה. לסעדה אין כל עבר פלילי. מעורבותו בביצוע העבירות היתה מקרית. אין שמץ ראיה כי סעדה היה שותף לתכנון או ידע על הירי לפני שהתבצע. דומה כי סעדה נקלע במקרה לביצוע העבירות כאשר ראה את וגנר נופל בסמוך לביתו. סעדה סייע לוגנר לקום ואז המשיך ועזר לו לעלות לביתו. אלא שסעדה לא הסתפק בכך אלא נסחף לתוך האירועים וסייע לוגנר גם בהסתרת הבגדים, הכובע והכפפות ואף הטעה את השוטרים שהגיעו למקום.

דומה שהרקע למעשיו אינו אישיות עבריינית אלא רצון לעזור. אשמתו העיקרית של סעדה הינה כי המשיך לעזור גם כשהעזרה שהתבקש נגעה להסתרת הפריטים והטעיית המשטרה.

17. בנסיבות כאלו ולאור העובדה כי סעדה הוכיח עד כה כי מצליח הוא לילך בדרך הישר ומתרחק מהסביבה העבריינית העוטפת אותו, סבורני כי ראוי לבוא לקראתו ולהמנע משליחתו למאסר מאחורי סורג ובריח. דומה שעונש מאסר קצר יחסית שירוצה בעבודות שירות (אם ימצא מתאים לכך) יהיה עונש הולם.

18. בשים לב לכל האמור, הנני גוזר על הנאשמים את העונשים כדלקמן:

על הנאשם 1, וגנר:

(א) מאסר בפועל של 54 חודשים. מתקופת המאסר יופחתו ימי המעצר מיום 13.8.04 ועד היום.

(ב) מאסר מותנה של 24 חודשים אשר יופעל אם בתוך שנתיים משיחרורו ממאסר יעבור עבירה מהעבירות בהן הורשע.

(ג) הנני מורה על הפעלת עונש המאסר המותנה שהוטל על וגנר בת.פ. 3122/03 (בית משפט השלום בעכו) למשך 10 חודשים.

כן הנני מורה כי עונש המאסר המותנה יופעל כך ש-4 חודשים ירוצו בחופף ו-6 חודשים במצטבר, כך שסה"כ ירצה וגנר 60 חודשי מאסר בפועל.

(ד) וגנר ישלם למתלונן פיצוי בסך של 7,500 ₪.

על הנאשם 2, אורן סעדה:

(א) מאסר בפועל של 6 חודשים אשר ירוצה בעבודות שירות, כפוף לקבלת חוות דעת הממונה. מתקופת המאסר יופחתו ימי המעצר מיום 13.8.04. ועד 20.8.04.

(ב) מאסר על תנאי של 12 חודשים אשר יופעל אם יעבור בתוך 3 שנים מהיום על עבירה מהעבירות בהן הורשע.

(ג) הנני מורה לממונה על עבודות השירות למסור חוות דעתו על הנאשם 2, אורן סעדה.

זכות ערעור לוגנר תוך 45 יום מהיום לבית המשפט העליון.

תשומת לב הממונה כתובתו של סעדה: רח' האילן 18/20 - עכו, טלפון סלולרי: 0545455184 או באמצעות עו"ד ברברה
, טל': 04-9810053, פקס: 04-9810050, או ת.ד. 197.

המזכירות תשלח גזר דין זה לממונה.

הנני קובע ישיבה נוספת לשם קבלת חוות דעת הממונה על עבודות השירות ליום 11.7.05 בשעה 8:30.

ניתן היום ח' באייר, תשס"ה (17 במאי 2005) במעמד הצדדים.

רון סוקול
, שופט


שם הקלדנית: סיגל. ה.








פ בית משפט מחוזי 3133/04 מדינת ישראל נ' יוסף בן עאדל וגנר,אורן בן מקס סעדה (פורסם ב-ֽ 17/05/2005)