פסקי דין על יורם ארגמן | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

21489-08/15 בל     28/06/2017




בל 21489-08/15 יורם ארגמן נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בבאר שבע

ב"ל 21489-08-15

28 יוני 2017
לפני: כב' השופט משה טוינה
נציג ציבור (עובדים) מר יהודה ריינר
נציג ציבור (מעסיקים) גב' איריס ליברובסקי
ה
תובע
:

יורם ארגמן
ע"י ב"כ: עו"ד יוני דביר



-

הנתבע
:

המוסד לביטוח לאומי


ע"י ב"כ: עו"ד הילה גולן
פסק דין
1.
עניינו של

פסק דין
זה בתביעה שהגיש מר יורם ארגמן
(להלן: "התובע") בעקבות החלטת פקיד תביעות מחודש פברואר 2015, אשר דחה את תביעתו להכיר בתביעה ממנה הוא סובל כתאונה בעבודה מכוח הלכת המיקרוטראומה.

2.
בקצירת האומר ביקש התובע, יליד 1965 בתביעה מושא פסק הדין, להכיר בפגיעה ממנה הוא סובל בברכיו כפגיעה בעבודה במסגרת הלכת המיקרוטראומה, כתוצאה מעבודתו כמחלק סחורה בין השנים 1998 ל-2005, ומעבודתו במשק חקלאי שבבעלותו, החל משנת 2004.

3.
בכתב ההגנה שהגיש המוסד לביטוח לאומי
(להלן: "הנתבע"), טען האחרון כי דין התביעה להידחות, בין היתר מהטעם כי "התובע לא ביצע בעבודתו תנועות חוזרות ונשנות אשר כל אחת מהן גרמה לנזק משלה; ולפיכך עבודתו אינה מהווה תשתית עובדתית לבחינת הפגיעות מהן סובל, על פי הלכת המיקרוטראומה[1]
".

4.
הלכת המיקרוטראומה הינה יציר הפסיקה שפותחה על מנת לפצות את המבוטחים בגין פגיעה מעבודה שמחד איננה מחלת מקצוע ומאידך איננה תאונת עבודה במובנה הרגיל – אירוע פתאומי המוגדר בזמן ובמקום אשר גרם לפגיעה[2]
.


מבוטח המבקש להכיר בפגיעה ממנה הוא סובל כתאונה בעבודה מכוח הלכת המיקרוטראומה, נדרש להוכיח ביצוע של תנועות חוזרות ונשנות אשר "אינן חייבות להיות זהות, אלא 'זהות במהותן', דהיינו 'דומות אחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר'"[3]
. תדירות התנועות איננה חייבת להיות קבועה וסדירה, קרי ברציפות וללא הפסקה ביניהן, וניתן לבודד פעולות אלו אצל המבוטח ממכלול הפעולות שמבצע במהלך יום העבודה[4]
, אך עם זאת יש להראות כי התנועות חוזרות ונשנות "בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר העבודה של הנפגע". עוד נפסק, כי "על בית הדין לבחון בכל מקרה ומקרה על פי נסיבותיו הקונקרטיות אם מתקיימת תשתית עובדתית לפגיעה בעילה של מיקרוטראומה[5]
".

5.
לאור ההלכה שנקבעה בבית הדין הארצי, לפיה "על בית הדין לבחון כל מקרה ומקרה על פי נסיבותיו הקונקרטיות", לא ניתן לקבל או לדחות טענה של מבוטח להכרה בפגיעה ממנה הוא סובל במסגרת הלכת המיקרוטראומה, על בסיס העיסוק או המקצוע של המבוטח. כך לדוגמא, בפסק הדין בעניין פנינה ישראל נפסק כי העובדה שבפסקי דין רבים נקבע בעניינן של אחיות, מטפלות סיעודיות ועובדי כוח עזר, כי לא קמה תשתית עובדתית להכרה בפגיעה מכוח הלכת המיקרוטראומה - איננה פוטרת את בית הדין מלבחון את הנסיבות הקונקרטיות של עובדת סיעוד שבפני
ו. מכאן שאין לקבל את טענת התובע לפיה בשל העובדה שמדובר בתובע שהוא חקלאי, ו"עובדי חקלאות נחשבים כאוכלוסיה בסיכון מובהק" לפגיעה בברכיים[6]
– מתקיימת בפני
נו תשתית עובדתית לצורך בחינת הפגיעה ממנה סובל התובע בברכיו, כתאונת עבודה במסגרת הלכת המיקרוטראומה.

6.
מעדות התובע ומהמסמכים שהוצגו בפני
נו, עולה התמונה העובדתית הבאה:

א.
בין השנים 1998 ל-2004, הפעיל התובע קו חלוקה בחברת "שטראוס" כעוסק עצמאי. במסגרת זו עבודתו כללה נהיגה מאשדוד לפתח תקווה, העמסת סחורה בחדר הקירור בפתח תקווה וחלוקתה ללקוחות בקו החלוקה של התובע. הסחורה שהעמיס התובע הייתה מסודרת במשטחים שאותם היה התובע מעמיס באמצעות ג'ק מכני ועגלה למשאית בעלת דופן מתרוממת. קו החלוקה כלל בין שלושה לארבעה לקוחות גדולים, ובערך עשרים לקוחות קטנים. כל חלוקה חייבה עליה וירידה מהמשאית.

ב.
בשנת 2004, במקביל לעבודה בחלוקה, אם כי במתכונת מצומצמת בהשוואה לעבר – הפעיל התובע משק חקלאי במקביל לעבודתו בקו החלוקה. במשק החקלאי גידל התובע פרות ולצדו הוא פתח מחלבה.

ג.
החל משנת 2005 עיסוקו הבלעדי של התובע הוא במשק החקלאי אותו הוא מפעיל. משק חי שלצידו מחלבה. המשק שמפעיל התובע (עם אחיו) התפתח במשך השנים, כתוצאה מהעבודה המאומצת של התובע ואחיו. כך מתאר התובע את התהליך שעבר המשק החקלאי:


"המחלבה התחילה כחדר קטן, ברפת הישנה שאבא הקים בזמנו, התחלנו לעבוד בחדר של ארבע על ארבע. עם השנים, לאחר שקיבלנו אישור ממשרד הבריאות, הקמנו את המחלבה. בשנת 2005, אני מעריך או שנת 2006, לא זוכר בדיוק, בהתחלה 4 מטר, אחר כך צריך עוד קצת מקום, עוד חדר קירור, אז בונים חדר קירור, במהלך העבודה זה היה[7]
".

ובהמשך מספר התובע:

"לאורך שנים צריך גם לתחזק, לתקן, גם התקנות, כל הזמן היו התקנות. המחלבה התרחבה כל הזמן, זה לא משהו סטטי. זה כל הזמן נהרס ונבנה מחדש[8]
".

מתצהיר התובע עולה, כי לאורך השנים גדל המשק החי, מעדר של כ-80 פרות, לעדר שמונה כ-340 פרות ומחלבה המשתרעת על גבי 400 מ"ר.

ד.
לצד עבודות הפיתוח וההרחבה של המשק, העבודה במשק דרשה עבודות אחזקה שוטפות. בהקשר זה נשאל התובע על עבודות האחזקה במשק והשיב:



משה טוינה




,


.
,






בל בית דין אזורי לעבודה 21489-08/15 יורם ארגמן נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 28/06/2017)