פסקי דין על אלירן שמואל-חי | פסקי דין על ההסתדרות הציונית העולמית | פסקי דין על אברהם דובדבני | פסקי דין על דוד בריקסטון |

30524-01/16 הפ     27/06/2017




הפ 30524-01/16 אלירן שמואל-חי נ' ההסתדרות הציונית העולמית, אברהם דובדבני, דוד בריקסטון








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ה"פ 30524-01-16 שמואל-חי נ' ההסתדרות הציונית העולמית
ואח'
27.6.17


לפני
כבוד השופט, ישעיהו שנלר
, סגן נשיא

המבקש:
אלירן שמואל-חי
ע"י ב"כ עו"ד שי גלילי


נגד

המשיבים:
1.ההסתדרות הציונית העולמית
ע"י ב"כ עו"ד פרן ברניס

2.אברהם דובדבני
3.דוד בריקסטון
ע"י ב"כ עו"ד איתן הברמן



פסק דין


1.
עניינה של תובענה זו (לאחר צמצום חזית המחלוקת, בהתאם להחלטה מיום 9.6.16) - בעתירה להורות על ביטול בחירות פנימיות שנערכו במסגרת ההסתדרות הציונית העולמית
(היא המשיבה 1, להלן: ההסתדרות הציונית) - בהן נבחרו לתפקידיהם יושב ראש הנהלת ההסתדרות הציונית וסגנו (הם המשיבים 2 ו-3, בהתאמה; להלן - ביחד: בעלי התפקיד הנבחרים) - במהלך הקונגרס הציוני ה-ל"ז (להלן: הבחירות מושא התובענה, וכן הבחירות).

בתמצית יצוין כי המבקש טוען כי נפלו פגמים בהליך הבחירות וכן בהתנהלות בית הדין הפנימי של ההסתדרות הציונית - שדן בעתירתו כנגד אותן בחירות.

רקע עובדתי

2.
בימים 22-20.10.15 נערך הקונגרס הציוני ה-ל"ז (להלן: הקונגרס) - אליו נבחר המבקש לכהן כציר, או סגן / ממלא מקום ציר, מטעם סיעת הליכוד הלאומי (להלן גם: הסיעה).

3.
בבוקר יומו הראשון של הקונגרס, 20.10.15, נערכו בחירות למוסדות ההסתדרות הציונית - ובכללן הבחירות מושא התובענה.

מספר ימים קודם לכינוס הקונגרס חתמו ראשי הסיעות השונות בהסתדרות הציונית על
"הסכם עקרונות - הקונגרס הציוני ה-ל"ז" (להלן: ההסכם הקואליציוני או ההסכם) [נספח 9 לתשובת בעלי התפקיד הנבחרים] - שעיקרו הגשת "הצעה אחת מוסכמת" לחלוקת התפקידים בהסתדרות הציונית, לרבות התפקידים מושא התובענה, ובמוסדות נוספים.

4.
לטענת המבקש, היה בכוונתו להגיש מועמדות ל"מספר תפקידים" (שלא בהתאם להסכם). על כן, עם הגיעו למקום כינוס הקונגרס, חיפש את מזכיר הקונגרס - על מנת להגיש מועמדותו.

באותו זמן - ובטרם עלה בידי המבקש להגיש מועמדות - הוכרזו שמות של מועמדים יחידים לתפקידים השונים. ביחס לכל תפקיד נשאל הקהל באולם "מי בעד ומי נגד", ובלא שנספרו הקולות הוכרז כי המועמד נבחר לתפקידו.

5.
עוד באותו יום הכין המבקש עתירה לבית הדין הציוני העליון (להלן: בית הדין) - הוא בית הדין הפנימי של ההסתדרות הציונית - כנגד הליך הבחירות, כפי שתואר לעיל. כמו כן נטען בעתירה כנגד אי-רישומו של המבקש כציר (להבדיל מסגן ציר או ממלא מקום ציר) - טרם תחילת הקונגרס - ומשכך סיעת הליכוד העולמי צוינה כמשיבה 2 באותו הליך. יצוין כי בעתירה התבקש גם "צו זמני שלא תיעשה כל החלטה בלתי-הפיכה בגופים שנבחרו" עד בירור העתירה.

העתק העתירה נמסר למחרת, ביום 21.10.15 - יומו השני של הקונגרס - ליועצת המשפטית של ההסתדרות הציונית, עו"ד פרן ברניס
(היא גם באת כוחה בהליך בבית הדין ובהליך כאן).

6.
רק ביום 29.10.15 - כשבוע לאחר סיום הקונגרס - ניתנה החלטה לפיה "בשלב זה אין מקום למתן צו מניעה זמני" וניתנו הוראות על הגשת כתבי טענות וקביעת מועד דיון בפני
בית הדין. לטענת המבקש, החלטה זו ניתנה לאחר "לחץ" שהפעיל לשם קידום הליך בירור עתירתו.

7.
ביום 5.11.15 הגיש המבקש לבית הדין "הודעה בהסכמה" על מחיקת סיעת הליכוד העולמי כמשיבה בעתירה. לטענת המבקש, ההודעה הוגשה לאחר ש"התברר" לו, מצד נציג הסיעה, כי כיהן למעשה כציר - לכל דבר ועניין - כבר מעת כינוס הקונגרס.

8.
ביום 18.11.15 התקיים דיון בעתירה בבית הדין, בפני
מותב תלתא (המורכב כולו משופטי בית משפט מחוזי (בדימוס)). בדיון טענו באי כוח הצדדים, כמו גם המבקש וכן בעלי תפקיד מטעם ההסתדרות הציונית. יצוין כי בסוף הדיון הוחלט על ידי בית הדין כי "נדחה למתן החלטה... אנחנו נדחה למתן החלטה ותקבלו הודעה... נדון בזה" [
עמ' 54 לנספח ב' לתשובת ההסתדרות הציונית]
- כאשר על משמעות החלטה זו חלוקים הצדדים.

9.
בהמשך אותו יום, הגיש המבקש "הודעה" לבית הדין לפיה "הוא עומד על טיעון נוסף", המבוסס על הצהרת ב"כ ההסתדרות הציונית במהלך הדיון - והקשור בנוכחותם של מי שאינם צירים במקום ובזמן בו נערכו ההצבעות לתפקידים השונים.

10.
ביום 13.1.16 ניתן

פסק דין
בעתירת המבקש, וללא קיום דיון נוסף בעתירה [נספח ב' לתובענה]. בפסק הדין נקבע, ראשית, כי "דינה של העתירה להידחות, ולו בשל היעדר מעמד לעותר לתקוף את חוקיותן של ההחלטות נשוא העתירה" [שם, פיסקה 13]; שנית, נדונה הטענה בדבר מעמדו של המבקש כציר - או שמא סגן / ממלא מקום ציר - ביומו הראשון של הקונגרס. בעניין זה נקבע כי האחריות לקביעת זהות הצירים היא על הסיעות השונות - ועל כן דין העתירה בנושא זה להידחות לאחר מחיקת סיעת הליכוד הלאומי כמשיבה בעתירה, לפי בקשת המבקש [שם, פיסקה 21]; ושלישית, נדונו ונדחו טענות המבקש לגופן בעניין הפגמים הנטענים שנפלו בהליך הבחירות - תוך אזכור גם אותו "טיעון נוסף", שאוזכר לעיל [שם, פיסקה 32]. לפיכך, נדחתה העתירה כולה - פה אחד.

טענות הצדדים

טענות המבקש
11.
בתובענה כאן טוען המבקש הן את הטענות שטען בעתירתו בפני
בית הדין והן טענות כנגד התנהלות בית הדין אשר דן באותה עתירה וקביעותיו השונות של בית הדין. יצוין כי עוד הרחיב וטען המבקש בדבר סמכותו העניינית של בית משפט זה לדון בתובענה - לרבות בעקבות קביעת בית הדין כי לא הייתה למבקש זכות עמידה להגיש את עתירתו בפני
ו.

12.
ביחס להליך הבחירות טוען המבקש כי נפלו שני "פגמים". הפגם הראשון והעיקרי הנטען הוא "שלילת זכותו של המבקש להציג מועמדות לתפקידים האישיים, וכפיית מועמד יחיד בלבד לכל תפקיד בפני
הגוף הבוחר". לטענת המבקש, הצגת מועמד יחיד לכל תפקיד אינה מהווה "בחירה" - אלא "מינוי". זאת באופן הנוגד את הוראת סעיף 14 לחוקת ההסתדרות הציונית [נספח ג' לתובענה] - אף אם הוראות תקנות הקונגרס הציוני [נספח ד' לתשובת ההסתדרות הציונית], תקנות הנגזרות מאותה חוקה, קובעות אחרת (חוקת ההסתדרות הציונית ותקנות הקונגרס הציוני יחד יכונו להלן: מסמכי היסוד של ההסתדרות הציונית).

משכך, לפי המבקש, מדובר ב"מחטף", או בדומה לכך, שבו רק בעלי התפקיד המכהנים בתפקידים בהסתדרות הציונית יכולים, דה-פקטו, להגיש מועמדות לתפקידים - בין אם עבורם אישית ובין אם עבור מקורביהם.

עוד טען המבקש כי ההליך האמור התקיים "ללא כל פרסום או עריכה של "תקנון בחירות" כמקובל, ללא כל פרסום או עריכה של "לוחות זמנים" או הוראות הכיצד ניתן להגיש מועמדות" וכיוצא באלה. כמו כן, משיג המבקש על הנמקות בית הדין - ובכלל זה כי המדובר בבחירות על בסיס סיעתי-רשימתי.

13.
עניינו של הפגם השני הנטען בתובענה - הוא "הטיעון הנוסף" שאוזכר לעיל, והמבוסס על הצהרת נציגי ההסתדרות הציונית עצמה - בקיום הצבעה בדרך של הרמת יד וללא ספירת קולות, ובפרט כאשר נוכחים באולם ההצבעות אנשים שאינם מורשים להצביע. לגישת המבקש, המדובר ב"פגם קשה בטוהר הבחירות".

14.
מעבר לכך, טוען המבקש כנגד שתיים מקביעותיו של בית הדין. ראשית, כנגד קביעתו (המשתמעת) של בית הדין כי יש לדחות את טענותיו כנגד הבחירות מחמת "מעשה עשוי". ביחס לכך, מדגיש המבקש כי אין לקבל את שנקבע, ובמיוחד שעה שעתירתו - לרבות לצו מניעה זמני - הוגשה כבר ביום השני של הקונגרס, וההסתדרות הציונית היא שבחרה להמשיך בהליך הבחירות.

15.
עוד טוען המבקש כנגד קביעת בית הדין כי דין העתירה שהוגשה בבית הדין להידחות מחמת אי-צירופם כמשיבים של כל אותם אנשים שנבחרו לתפקידים השונים בבחירות נגדם עתר. בהקשר זה טוען המבקש כי קביעה זו נעשתה "באופן בלתי-הוגן", ובלא שניתנה לו אפשרות להתייחס לדברים ואף לתקן את עתירתו בהתאם. מעבר לכך נטען כי אין צורך בצירוף כאמור, שעה שעניינם של אותם אנשים הוצג בפני
בית הדין על ידי ההסתדרות הציונית עצמה.

16.
לסיום, טוען המבקש כנגד התנהלות בית הדין ו"פגיעה אנושה בכללי הצדק הטבעיים". המבקש מתייחס לכך שבית הדין נתן את פסק דינו לאחר דיון אחד - ללא קיום הליך הוכחות מלא ובלא שניתנה למבקש זכות להגיש סיכומים.

17.
יצוין כי בסיכומיו זנח המבקש, בפועל, את טענתו בעניין קיום ההצבעה בדרך של הרמת יד וללא ספירת קולות וכן את טענותיו כנגד התנהלות בית הדין (אם כי אלה האחרונות שבו ואוזכרו בסיכומי התשובה של המבקש).

טענות ההסתדרות הציונית
18.
בראשית פרק הטיעון המשפטי של תשובתה טוענת ההסתדרות הציונית כי, ככלל, בהתאם להלכה הפסוקה, בתי המשפט אינם מתערבים בהחלטות בתי דין פנימיים ואינם מהווים ערכאת ערעור עליהם. בענייננו, לא נפל - ואף לא נטען על ידי המבקש (כך לפי ההסתדרות הציונית) - כל פגם המצדיק התערבות ערכאה זו.

19.
שנית, נטען כי אכן מתקיים בנסיבות העניין "מעשה עשוי". זאת, משבחירת המוסדות ובעלי התפקיד בהסתדרות הציונית היא בסמכותו של הקונגרס הציוני - אשר נערך פעם במספר שנים, בהשתתפות נציגים מעשרות מדינות מכל העולם - בלבד (ואינו אמור להתכנס בזמן הקרוב).

20.
שלישית, טוענת ההסתדרות הציונית כנגד הנטען בתובענה כי הבחירות נערכו ללא התראה - ואף צירפה סדר יום רשמי של הקונגרס, בו צוין מועד קיום הבחירות במסגרת המליאה הראשונה [נספח ב' לתשובת ההסתדרות הציונית, סומן כמוצג במ/2. יצוין כי לתובענה צורף סדר יום של היום הראשון של הקונגרס, אך בנוסח שונה מעט, סומן כמוצג במ/1].

21.
בהמשך - וכתוספת לדברים שצוינו בראשית כתב התשובה אודות מעמדה, מוסדותיה ומסמכי היסוד של ההסתדרות הציונית - פורט אופן בחירת אותם מוסדות, לרבות בעלי תפקיד אישיים (ובהם
בעלי התפקיד הנבחרים שעניינם נתקף בתובענה זו).
בהקשר זה הודגש כי כלל ההתנהלות הארגונית של הסתדרות הציונית והקונגרס מבוסס על סיעות, בהן סיעת הליכוד העולמי - מטעמה פעל המבקש.

22.
עוד נטען על ידי ההסתדרות הציונית בעניין מעמדו של המבקש כסגן ציר, בלבד, ביום הראשון של הקונגרס; כי למבקש היה זמן רב ללמוד את הליכי הבחירות ולהגיש מועמדויות, טרם הקונגרס; כי לא נפל פגם בספירת הקולות בהצבעה, בנסיבות העניין; וכי משהמבקש לא הציג את מועמדיו לתפקידים אותם ממלאים
בעלי התפקיד הנבחרים - הרי שמדובר בתובענה תיאורטית, שאין לדון בה.

23.
להשלמת התמונה, יצוין כי בכתב התשובה מטעם ההסתדרות הציונית נטענו גם טענות סף - אשר הוכרעו, למעשה,
בהחלטה מיום 9.6.16.

טענות בעלי התפקיד הנבחרים
24.
עיקר תשובתם של בעלי התפקיד הנבחרים מוקדש לתיאור כללי של הליך הבחירות למוסדות ההסתדרות הציונית, על דרך של הסדרים והסכמות בין סיעות. באופן מפורט מושם דגש לתיאור הליך הבחירות של המבקש עצמו כציר בקונגרס מטעם סי
עת הליכוד הלאומי - לרבות "מכוחה של הסכמה וללא בחירות". בהתאם נטען, אף כטענת סף, כי המבקש מנוע מלטעון נגד הליך הבחירות - הן "מניעות בידי חליף" והן "מניעות אישית".

25.
בהמשך לכך הודגש כי אופן הבחירה כאמור ממחיש כי המבקש אינו עומד בתנאי ההלכה הפסוקה כי עליו להוכיח כי אלמלא הפגם הנטען, מתקיימת הסתברות ממשית כי תוצאת הבחירות הייתה שונה - ויצוין כי אף טענה זו נטענה כטענת סף.

26.
נוסף על כך נטען - לרבות כטענת סף - כי אל לבית המשפט להתערב בהחלטת בית הדין הפנימי של ההסתדרות הציונית - בהתאם להלכה הפסוקה, ובפרט במקרה זה; כי סדר היום של הקונגרס היה ידוע לכל; וכי המבקש היה סגן ציר, בלבד, ביום הראשון של הקונגרס - ועל כן, חסר זכות הצבעה בבחירות.

27.
להשלמת התמונה, יצוין כי בכתב התשובה מטעם בעלי התפקיד הנבחרים נטענה טענת סף אחת נוספת (כנגד אי-התאמת התובענה להתדיין בדרך של המרצת פתיחה - כפי שטענה גם ההסתדרות הציונית). אולם, טענה זו נדחתה בהחלטה מיום 9.6.16.

מסכת הראיות

28.
כעולה מהאמור לעיל, ובהמשך להצהרות ב"כ הצדדים בדיון קדם המשפט, עיקר המחלוקת בין הצדדים הוא בפן המשפטי - ולא בפן העובדתי. על כן, מעבר לראיות בכתב - שלא הייתה התנגדות כלשהי להגשתן (ועיקרן מסמכים רשמיים של ההסתדרות הציונית וסיעת הליכוד העולמי, ומסמכי ההליך שהתקיים בבית הדין בעתירת המבקש) - התקיים דיון הוכחות יחיד, בו העידו כלל העדים.

29.
ראשית, העיד המבקש - שנשאל בעניין הליך בחירתו לציר בקונגרס מטעם סיעת הליכוד, והקשור בכך. כמו כן, נשאל המבקש בעניינים נוספים, בהם טענותיו כי הי
ה במעמד של ציר כבר עם תחילת הקונגרס ו
כנגד אופן התנהלות בית הדין בסוף
הדיון שהתקיים בעתירה.

30.
לאחר המבקש העידו שלושה עדים מטעם המשיבים: ראובן שלום, מזכיר ההנהלה הציונית; יעקב גיספן, מזכיר ארבעת המוסדות הבאים - הקונגרס, הוועדה המתמדת לבחירות לקונגרס (להלן: הוועדה המתמדת), הוועדה המכינה את הוועדה המתמדת
(להלן: הוועדה המכינה)
, וכן הנשיאות; ודוד בריקסטון
, המשיב 3, סגן יושב ראש הנהלת ההסתדרות הציונית.

שלושת עדים אלו העידו בעיקר בקשר ל
אופן פעילות הוועדה המכינה, לרבות הפרסומים שפרסמה
, וקיום ניגוד עניינים אפשרי בפעילותה. בנוסף העידו העדים בעניין קיום הבחירות בדרך של הרמת יד וללא ספירת קולות.

דיון והכרעה

31.
ההסתדרות הציונית נוסדה בשנת 1897, כארגון גג לאיחוד פעולת כל הגופים הציוניים בעולם.
בהתאם לאמור, כי ההסתדרות הציונית היא, בראש ובראשונה, ארגון גג של גופים ציוניים - ודוק: גופים, להבדיל מאנשים בשר ודם - נקבעה בסעיף 3 לחוקת ההסתדרות הציונית (להלן: החוקה) הגדרה לפיה "חבר" ההסתדרות הציונית - "ציונים יחידים המצטרפים להסתדרות הציונית העולמית בהתאם להוראות סעיף 5, פיסקא 1. להלן: הסתדרות ציונית ארצית; ארגון ציוני ארצי או בין-ארצי; גוף יהודי ארצי או בין-ארצי" [כל ההדגשות - כאן ובהמשך - אינן במקור].

ובסעיף 5 פיסקה 1 לחוקה נקבע כי "כל יהודי אשר הגיע לגיל י"ח שנה... רשאי להיות חבר יחיד בהסתדרות הציונית העולמית. רישום החברות יהיה בהצטרפות לפדרציה הציונית באזור מגוריו הקבוע או לסניף מקומי של ברית ציונית עולמית או לארגון ציוני בין ארצי או לגוף יהודי בין ארצי או ישירות להסתדרות הציונית העולמית בירושלים. חבר יחיד שנרשם ישירות להסתדרות הציונית העולמית בירושלים, יהיה באופן אוטומטי חבר בפדרציה הציונית המקומית באזור מגוריו הקבוע."

אף תקנות הקונגרס הציוני (להלן: התקנות), המיישמות את החוקה, מתייחסות בעיקרן לגופים החברים בהסתדרות הציונית. וכך, לענייננו, קובעת תקנה 2 לתקנות:
"(א) הנשיאות תודיע על סדר היום [של הקונגרס] לכל חברי הוועד הפועל,
לכל ההסתדרויות הציוניות הארציות, לארגונים הציוניים הארציים והבין-ארציים (סעיפים 1 ו-5, פיסקא 2 של החוקה) ולגופים הארציים והבין-ארציים (סעיפים 1 ו-5, פיסקא 4 של החוקה)."

32.
באשר לבחירות מושא התובענה, קובע סעיף 14 לחוקה כי "הקונגרס בין היתר:... (ה) יבחר בנשיא ההסתדרות הציונית העולמית
, ביושב ראש ההנהלה... וממלאי-מקומם".

עוד נקבע, בתקנה 25 לתקנות, אופן רישום המועמדים לאותן בחירות:
"(א) מיד לאחר שתוצאות הבחירות לקונגרס תיוודענה להנהלה, או אם יהיה צורך בכך, עוד קודם לכן, תקים נשיאות הוועד הפועל וועדה, שמתפקידה להכין את פעולתה
של הוועדה המתמדת (להלן: "הוועדה המכינה"). בקביעת הרכב הוועדה המכינה
תביא הנשיאות בחשבון את התוצאות החזויות של הבחירות לקונגרס...
(ב) נשיאות הוועד הפועל תכנס את הוועדה המכינה לישיבתה הראשונה... שבועיים לפני פתיחת הקונגרס. הוועדה המכינה... תבצע את כל הפעולות הדרושות, כדי להבטיח שהוועדה המתמדת, העומדת להיבחר, תסיים את עבודתה מבעוד מועד...
(ג) לפי הצעת נשיאות הקונגרס, יבחר הקונגרס לא יאוחר מישיבתו השלישית
בוועדה מתמדת. תפקידיה של הוועדה להכין הצעות לבחירת... יושב-ראש ההנהלה...
"

33.
לפי העדויות שנשמעו בהליך, הוראות אלו שימשו בסיס להתנהלותם במשך שנים של מוסדות ההסתדרות הציונית - בהתאם ומול הגופים החברים בלבד - לרבות לקראת הבחירות מושא התובענה. וכך גם, לכל אורך השנים, הוצעו המועמדים לתפקידים השונים על ידי הסיעות - אשר צירי הקונגרס מאוגדים באמצעותן.



וכך העיד
ראובן שלום - מזכיר ההנהלה הציונית:
"ש. חבר בהסתדרות שרוצה להגיש מועמדות שלא דרך הסיעה שלו, לא במסלול
של הסיעה שלו אלא בצורה עצמאית למעשה לא יכול לפי מה שאתה אומר כי אתם פועלים רק באמצעות אותן ועדות שעובדות דרך הסיעות או שכן הייתה הזדמנות?
ת. קודם כל המונח חבר בהסתדרות הציונית העולמית שאתה מתכוון לציר כזה או אחר על פי חוקת ההסתדרות הוא אינו חבר. החברים בהסתדרות הם הפדרציות הציוניות ברחבי העולם וגופים בין ארציים שמתקבלים להסתדרות הציונית כמו ויצו, הדסה,
מכבי וכדומה. זאת אומרת על פי חוקת ההסתדרות הציונית העולמית
החבר הבודד,
האדם הבודד, סליחה, אינו חבר בהסתדרות הציונית העולמית. לשאלה אם ציר יכול להגיש בצורה עצמאית לפי מיטב ידיעתי החוקה אינה שוללת באופן החלטי
למרות שכתוב יכהנו בתפקידים מסוימים נציגי סיעות וכדומה אני לא זוכר ואני כבודו נמצא במערכות האלה הרבה שנים וזה הקונגרס השמיני שהשתתפתי בו...
לשאלת בית משפט: האם בקונגרסים שהיית עד היום היה אדם שהגיש מועמדות
שלא באמצעות סיעה?
ת. אני לא זוכר את הדבר הזה.
" [עמ' 23-22 לפרוטוקול]

"ש. מיהו האיש בקונגרס הציוני שהמליץ במקרה הנדון על המועמדים לתפקידים הנבחרים בקונגרס?
ת. התהליך מימים ימימה בקונגרסים הציוניים, יש וועדה מכינה שמוקמת
מספר חודשים לפני הקונגרס כשההרכב שלה הוא לפי ההרכב הצפוי של הקונגרס שייבחר...
...
ש. האם הוועדה המתמדת הוציאה פרסומים באתר האינטרנט של ההסתדרות
ו/או בהודעות לחברי ההסתדרות 'דעו לכם הוועדה המתמדת נבחרת בקונגרס
ועוד ביום הראשון בתשע בבוקר, יש חצי שעה עד להמלצות המועמדים, דעו לכם כולם שהגשת מועמדות עצמאית שלא דרך הסיעות תוכלו לעשות בפרק הזמן הספציפי הזה', האם יצא פרסום כזה?
ת. לפי מיטב ידיעתי וזיכרוני לא. הוועדה המתמדת שהייתה בקונגרס לא הוציאה
פרסום חיצוני. עם זאת אני רוצה להדגיש דבר שאמור להיות ידוע גם לאדוני,
הקונגרס לפי החוקה שלו עובד לפי סיעות. בית הדין מכריז על ההרכב הסיעתי
ועיקר העבודה בוודאי של הוועדה המתמדת היא באמצעות הסיעות או מיופי הכוח
של הסיעות שקיימים והשיח הוא איתם כי הם מייצגים את הצירים.
" [עמ' 22-21 לפרוטוקול]

34.
גם
יעקב גיספן - ששימש כמזכיר, בין היתר, של הוועדה המכינה ושל הוועדה המתמדת - העיד באופן דומה. ראשית, אישר כי
אכן לא התקיים "פרסום חיצוני" כאמור - אך זאת באומרו
"
לא היו פרסומים כאלו ומעולם לא היו.
" [עמ' 28 לפרוטוקול]

ועוד העיד כי:
"ש. אני חוזר לשאלה הראשונה, אם אתה יודע שיש רק שבוע להגשת מועמדות ואף ציר שהוא לא דרך הסיעה לא יכול לדעת זאת דרך עצמו למה אתה כמזכיר לא מוציא פרסום 'דעו לכם שיש שבוע קטן שרק שם אפשר להגיש מועמדות למי שרוצה להגיש מועמדות דרך הסיעה שלו',
ת. לא עשיתי את זה ואני יכול לענות ככה, אני משנת 77' מלווה את הקונגרסים,
לא בתפקיד הזה, ומעולם לא רץ מישהו עצמאית וזה תמיד היה דרך המפלגות ולכן זה
גם לא עלה על דעתי ואין שום דבר בחוקה שמחייב אותי לפרסם או לבצע אקט כלשהו
בכיוון הזה.
" [עמ' 29-28 לפרוטוקול]

35.
וגם העד הנוסף מטעם המשיבים -
דוד בריקסטון
, המשיב 3, סגן יושב ראש הנהלת ההסתדרות הציונית - העיד באותו אופן.
בין היתר, העיד בריקסטון כי הוא עצמו הגיש מועמדותו דרך הסיעה שלו, וכי לא ידוע לו על איזה שהוא מקרה - בכל 16 השנים האחרונות - בו הוגשה מועמדות שלא באמצעות סיעה
[עמ' 37-36 לפרוטוקול]
.

36.
להשלמת התמונה, יצוין כי בקדם המשפט טענה באת כוח ההסתדרות הציונית באופן דומה - כי "
לפי התקנון והחוקה כל המועמדים חייבים לעבור דרך הסיעות
" וכי "ההרכב של המוסדות הנבחרים הוא סיעתי". עם זאת, בסיום דבריה נאמר כי "לגבי התפקידים המיוחדים היו מצבים שהגישו מועמדות גם לא דרך הסיעות והתמודדו בבחירות" [עמ' 3 לפרוטוקול]. בעניין זה נטען בסיכומי ההסתדרות הציונית כי הדברים מתייחסים לתפקידים בעלי אופי מקצועי, כגון מבקר או פרקליט ההסתדרות הציונית, ובכל מקרה לא לאותם תפקידים אליהם נבחרו המשיבים 2 ו-3.

37.
אם כך - בפן העובדתי - מזה כ-120 שנה (!) פועלת ההסתדרות הציונית כארגון גג של גופים חברים, אשר מקיימים ביניהם יחסים ארגוניים - לרבות בקשר לבחירת בעלי התפקידים בהסתדרות הציונית במהלך הקונגרס. אף אם ביחס להתנהלות זו התקיימו חריגים מסוימים - חריגים שקיומם לא הוכח כדבעי - אין בכך כדי לשנות מהתמונה הכללית, עליה דומה שאין למעשה חולק. ויודגש כי התנהלות זו תואמת את הוראות מסמכי היסוד של ההסתדרות הציונית, כמצוטט לעיל.

משכך, דומה כי אין כל מקום לטענת המבקש כי התנהלות ההסתדרות הציונית ביחס לבחירת בעלי התפקיד הנבחרים נעשתה ב"מחטף", "תוך הטעיה מכוונת ויצירת מצגי שווא" או באופן דומה לכך.
38.
מסקנה זו עולה גם מתשובותיהם הנוספות של העדים - לרבות עדות המבקש עצמו, אליה נדרש בהמשך הדברים - כי כלל המידע בקשר לבחירות היה נגיש למבקש, הן באמצעות רשת האינטרנט והן כמענה לפניה אפשרית לגורם מוסמך כלשהו בהסתדרות הציונית. עדים אלו העידו כי היו פועלים לקבלת מועמדות המבקש לתפקידים בהם היה מעוניין - בכל מועד, לרבות במהלך קיום הבחירות עצמן.
"
"

"

"
"

"
.

"
.
"
.

"

.
.
"
.
"
.
"

.
"

.
?

.
"

"

"

.
"
.
"
"
"
"
"
"
.

""


.







הפ בית משפט מחוזי 30524-01/16 אלירן שמואל-חי נ' ההסתדרות הציונית העולמית, אברהם דובדבני, דוד בריקסטון (פורסם ב-ֽ 27/06/2017)