פסקי דין על אלי חולו | פסקי דין על כרמית חולו | פסקי דין על סמי צמח | פסקי דין על בנק דיסקונט לישראל בע"מ

4260/17 רעא     03/07/2017




רעא 4260/17 אלי חולו, כרמית חולו, סמי צמח נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ




החלטה בתיק רע"א 4260/17
בבית המשפט העליון



רע"א 4260/17

לפני:
כבוד השופטת א' חיות


המבקשים:
1. אלי חולו

2. כרמית חולו

3. סמי צמח


נ

ג

ד


המשיב:
בנק דיסקונט לישראל בע"מ


בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב מיום 27.04.2017 בתיק הפ 053064-09-16

בשם המבקשים: עו"ד יצחק אגר
בשם המשיב: עו"ד אהוד שטמר



החלטה

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת
ש' אלמגור
) מיום 27.4.2017 אשר דחה את בקשת המבקשים למתן סעד זמני עד להכרעה בתובענה שהגישו נגד המשיב.

1. בני זוג המבקשים 2-1, הם בעלי מחצית הזכויות בדירה בבת ים (להלן:
הדירה
). המחצית השנייה היא בבעלות המבקש 3, אחיה של המבקשת 2. ביום 10.2.2013 חתמו המבקשים על שטר משכנתא לטובת המשיב (להלן:
הבנק
) לצורך הבטחת אשראי שקיבלו בנם של המבקשים 1 ו-2 (להלן:
ניר
) וחברה שבבעלותו. משהחובות שהובטחו במשכנתא לא שולמו, פתח הבנק בחודש יוני 2016 בהליכי הוצאה לפועל למימוש המשכנתא. ביום 21.9.2016 הגישו המבקשים תובענה על דרך של המרצת פתיחה לבית המשפט המחוזי בה עתרו להצהיר כי המשכנתא "בטלה ומחוסרת כל תוקף", ולהורות על מחיקתה מפנקסי רישום המקרקעין. זאת, בתמצית, בטענה שהבנק הסתיר מהמבקשים את העובדה שהסכום שלפירעונו הם ערבו הוא 2 מיליון ש"ח (ולא 300,000 ש"ח כפי שהוצג להם על ידי ניר), וכן את העובדה שמצבו הכלכלי של ניר רעוע, את חובותיו לבנק, וכן את הסיכון הנשקף להם מחתימתם. עם התובענה הגישו המבקשים בקשה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל שבהם נקט הבנק.

2. ביום 27.4.2016 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה. בית המשפט ציין כי בשטר המשכנתא נכתב בהבלטה, בספרות ובמילים, שהסכום שלהבטחת תשלומו ערבו המבקשים הוא 2 מיליון ש"ח, וציין כי המבקשים טוענים למעשה שהבינו את משמעות חתימתם על שטר המשכנתא, אך לא היו מודעים לסכום שלגביו התחייבו. בית המשפט קבע בהקשר זה כי אין להוציא מכלל אפשרות שגרסתה של פקידת הבנק על נסיבות החתימה על מסמכי המשכנתא היא אמת וכן כי רשמת המקרקעין הסבירה למבקשים את מהות העסקה כשחתמו על השטר בפני
ה. כמו כן, ציין בית המשפט כי ביום 16.5.2016 שלח עורך הדין של המבקשים (להלן:
עו"ד מסארווה
) מכתב לבנק, ובו ציין "מרשיי אכן ערבו לחשבון של החברה ואכן מישכנו נכס מסוג דירה" ובמכתב נוסף ששלח לבנק ביום 2.6.2016, לאחר שהובהר לו שסכום החוב עולה על מיליון ש"ח, הוא הציע בשם המבקשים לשלם סך של 400,000 ש"ח לצורך "ביטול המשכון והשעבוד, וערבות מרשיי". בית המשפט הצביע על קושי בטענת המבקשים לפיה עו"ד מסארווה ייצג את ניר בלבד, שכן עו"ד מסארווה נקט בלשון רבים כשהזכיר את לקוחותיו במכתביו ומכל מקום המבקשים נמנעו מלהעידו בעניין. אשר למאזן הנוחות, קבע בית המשפט כי הכף נוטה באופן מובהק לעבר הבנק שכן הדירה משמשת להשקעה ולא למגורים. על כן הנזק שמימוש המשכנתא עלול להסב הוא ממוני בלבד, ונוכח איתנותו הכלכלית של הבנק לא צפוי קושי בפיצוי המבקשים על כל נזק שייגרם להם. בכל הנוגע לתום ליבם של המבקשים ציין בית המשפט כי רק בתגובתם לתשובת הבנק הם אישרו כי בבעלותם חנות שקיומה לא הוזכר בבקשה. עוד ציין בית המשפט כי ביקש להחיש את הדיון בתובענה ולהכריע הן בבקשה לצו מניעה והן בתובענה יחד ואף קבע לצורך כך מועד להבאת ראיות ליום 26.4.2017, אך "דרכם של המבקשים אינה אצה להם" והם ביקשו לדחות את הדיון "כך שאף לשיטתם הדיון בהמרצת הפתיחה אינו דחוף וההכרעה בה תגרום להם נזק שעליו יוכלו לקבל פיצוי מלא". בית המשפט דחה, אפוא, את הבקשה וחייב את המבקשים בשכר טרחת עו"ד הבנק בסך 5000 ש"ח.

3. מכאן הבקשה דנן, בה טוענים המבקשים כי סיכוייה של התובענה שהגישו נגד הבנק גבוהים. המבקשים שבים על טענתם כי עו"ד מסארווה ייצג את ניר וכי כלל לא ידעו שנערכה פנייה מטעמו לבנק. אשר למאזן הנוחות, טוענים המבקשים כי מצבם הכלכלי קשה, וכי הם מסתמכים על דמי השכירות מן הדירה כמקור פרנסה עיקרי, אך מנגד עיכוב המימוש לא יגרום כל נזק לבנק שכן אם תידחה התובענה יוכל הבנק לממש את הדירה מיד, בפרט שעה שהחוב נמוך משווי הדירה.

למען שלמות התמונה יצוין כי בד בבד עם הגשת הבקשה עתרו המבקשים לעיכוב הליכי המימוש עד להכרעה בבקשתם, וביום 25.5.2017 נקבע כי ההליכים יעוכבו עד למתן החלטה אחרת.

4. המשיב סומך ידיו על החלטת בית המשפט המחוזי, ומוסיף כי לבד מהדירה נושא הבקשה דנן, בבעלות המבקשים דירה נוספת באותו בניין וכן חנות אותה הם משכירים מחודש נובמבר 2016.

5. דין הבקשה להידחות.

הלכה ידועה ומושרשת היא כי אין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בכל הנוגע למתן סעדים זמניים, למעט במקרים חריגים (ראו למשל: רע"א 5841/11
אקסלרוד נ' בנק מזרחי
, פסקה 23 (20.9.2011); רע"א 9410/16

יורשי המנוח סעאדה צאלח סעאדה אלג'לאד נ' אבו חמדה
, פסקה 7 (29.12.2016); רע"א 9416/16
שעשוע נ' ב. יאיר חברה קבלנית לעבודות בניה 1988 בע"מ
, פסקה 5 (17.1.2017)). המקרה דנן אינו נמנה עם אותם מקרים חריגים. כפי שקבע בית המשפט המחוזי, מאזן הנוחות נוטה לטובת הבנק, שכן הדירה איננה דירת המגורים של איש מן המבקשים ולמבקשים 2-1 נכסים נוספים. משכך, גם את תתקבל התובענה שהגישו המבקשים ייגרם להם לכל היותר נזק כספי שניתן לפיצוי מצד הבנק. המבקשים לא העלו טעם מבורר המצדיק התערבות בקביעה זו, ודי בכך על מנת לדחות את הבקשה (רע"א 2862/17
זק נ' בנק מסד בע"מ
(23.4.2017)).

הבקשה נדחית, אפוא, ועמה הבקשה לעיכוב ביצוע. הצו הארעי שניתן בהחלטה מיום 25.5.2017 - מבוטל.

6. המבקשים יישאו בהוצאות המשיב ובשכר טרחת עורך-דין בבקשה בסך של 7500 ש"ח.

ניתנה היום, ט' בתמוז התשע"ז (3.7.2017).




ש ו פ ט ת
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

17042600_v02.doc
אה
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,
www.court.gov.il







רעא בית המשפט העליון 4260/17 אלי חולו, כרמית חולו, סמי צמח נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (פורסם ב-ֽ 03/07/2017)