פסקי דין על עזמי אבו אחמד למסחר בע"מ | פסקי דין על פאיז קאסם | פסקי דין על עלי קאסם |

22689-04/11 א     08/07/2017




א 22689-04/11 עזמי אבו אחמד למסחר בע"מ נ' פאיז קאסם, עלי קאסם








בית משפט השלום בעפולה



ת"א 22689-04-11 עזמי אבו אחמד למסחר בע"מ
נ' קאסם ואח'


תיק חיצוני: 1002709113


בפני

כבוד השופטת
תמר נסים שי


תובעים

עזמי אבו אחמד למסחר בע"מ


נגד


נתבעים

1.פאיז קאסם

2.עלי קאסם




פסק דין



לפניי תביעה שטרית שראשיתה בהליכי הוצאה לפועל במסגרת בקשה לביצוע שטר.

עסקינן בשיק ע"ס 390,000 ₪, משוך מחשבונו של הנתבע 1 לפקודת התובעת, בערבותו של הנתבע 2. מועד פירעונו 18.3.11. השיק הופקד לפירעון אך חולל בהיעדר כיסוי מספיק.

התובעת, חברת "עזמי אבו אחמד למסחר בע"מ
", הינה חברה לסחר סיטונאי במוצרי מזון, שבבעלות מר עזמי אבו אחמד (ולהלן: עזמי). הנתבעים הינם
בן דודו של עזמי (הנתבע 1, להלן: פאיז), שהינו פנסיונר של הביטוח הלאומי, ובנו של פאיז – עו"ד במקצועו (להלן: עלי).

השיק הוגש לביצוע בלשכה ההוצאה לפועל ביום 27.3.2011. הנתבעים התנגדו לביצועו, ההליכים עוכבו, ובירורו הועבר לבית המשפט.

טענות הנתבעים בהתנגדות
בהתנגדותם, אשר נתמכה בתצהירו של פאיז בלבד, נטען כי אחד, מואיד מוסטפא אניס סעיד מירושלים, היה לקוח של עלי ובאמצעות עלי הקים חברה למסחר בשם "זריחת השמש בע"מ" (ולהלן: החברה), שבעל מניותיה הינו אחר – מר אבו נאב.

בין התובעת לבין מואיד נערכה היכרות שהבשילה למערכת עסקית, במסגרתה מכרה התובעת למואיד מוצרי מזון בהיקפים של מאות אלפי שקלים, על פני תקופה ממושכת. מואיד נהג לשלם לתובעת באמצעות שיקים שנמסרו מחשבון החברה או במזומן, על פי המוסכם.

לימים נתגלע סכסוך בין הצדדים (התובעת והחברה) בגין אי פירעונם של שיקים בסכום של כ – 400,000 ₪. מואיד ואבו נאב מסרו לידי פאיז בהיותו המפשר בין הצדדים שיקים, שמועדי פירעונם מיוני עד ספטמבר 2000. גם שיקים אלה חוללו באי פירעון, והתובעת פנתה לפאיז לעזרה בגביית החוב. לדברי פאיז, הוא נסע יחד עזמי לירושלים מספר פעמים בניסיון לסייע בקבלת הכספים, ואף סייע בהשגת שיקים חלופיים עבור התובעת. עלי אף החתים את מואיד ואבו נאב בערבות אישית עליהם, אולם גם אלה חוללו.

נטען כי תחת הכרת תודה למאמצי פאיז ובנו החל עזמי לבוא בטענות וטרוניות כלפיו וכלפי בנו. הוסבר לעזמי כי פאיז ועלי אינם שותפים של החברה ואינם ערבים לה.


השיק המוחזק בידי התובעת נעדר כל תמורה ומוחזק על ידה שלא כשורה, מכח זיוף ובמרמה. מעולם לא הייתה התקשרות עסקית בין הנתבעים לתובעת, ובגין השיק לא ניתנה כל תמורה. פאיז לא מילא את השיק, לא חתם עליו ולא נתן אותו כשטר שמיועד לפירעון, ועלי מעולם לא חתם עליו חתימת ערבות כנחזה ממנו. ההתחייבות הנטענת מזויפת אף היא.

השיק הגיע לידי עזמי במהלך מפגש סוער בין הצדדים, כאשר בסערת רגשות נזרק לעברו על ידי פאיז, תוך אמירה "אתה מעוניין בעוד נייר שלא שווה גרוש... אם כך אז קח לך עוד נייר ורק תעזוב אותנו בשקט".


טענות התובעת
במסגרת הבקשה לביצוע שטר טענה התובעת אך כי היא אוחזת בשיקים בחתימת ידו של פאיז, וכי לא שולם דבר על חשבונו. בהמשך פרשה בתצהיר מפי עזמי את השתלשלות האירועים שהביאה למסירת השיק לידיה.

לטענת עזמי, מספר שנים טרם עריכת התצהיר, הכירו לו הנתבעים את החברה והציעו לו למכור לה סחורה. לדבריו, בתחילה התנגד, אולם לאחר שהנתבעים הפעילו עליו לחץ ולאחר שנתנו ערבות לכל התחייבויותיה כלפי התובעת, נאות למבוקש.

כעבור זמן התברר כי החברה אינה עומדת בהתחייבויות, ושיקים שלה החלו חוזרים באי פירעון. עזמי דרש את התערבותם של פאיז ועלי, על סמך ערבותם האישית כאמור.

עזמי הוסיף וציין להוכחת אותה ערבות אישית, כי פאיז נהג לקחת את השיקים של החברה שלא כובדו ואישר בכתב ידו את העובדה שלקח אותם.

סך החוב, נכון לחודש 3.2011, הסתכם ל -
379,822 ₪ בהתאם לכרטסת התובעת.

לעניין השיק נשוא המחלוקת ציין, כי במועד כלשהו שאינו זכור לו במדויק הגיעו אליו פאיז ועלי, לניחום אבלים. במהלך שיחה בין הצדדים עלה נושא החוב של החברה. לטענתו, פאיז הלך לביתו, ועם חזרתו מסר לעזמי את השיק נשוא המחלוקת, חתום אך ללא תאריך וסכום. פאיז אמר, כי השיק מיועד לכיסוי חוב החברה, ושאם זה לא ישולם תוך חודש – חודש וחצי, ניתן יהיה להשתמש בו. עלי הוחתם בגב השיק כערב.

לאחר חלוף המועד ומשהחוב לא שולם, הפקידה התובעת את השיק לפירעון, אך השיק חולל בהיעדר כיסוי מספיק. משכך הוגשה בקשה לביצועו במסגרת הליכי הוצאה לפועל.

בניגוד לטענות הנתבעים לפיהן לא חתמו על השיק וכי הינו מזויף ונמסר כשיק ריק, הרי שמומחית שבדקה אותו קבעה כי הכיתוב "למוטב בלבד" נכתב בכתב ידו של פאיז.

דיון והכרעה
לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסמכים שהניחו לפניי, מצאתי לדחות את התביעה, ואנמק טעמיי.


אציין תחילה בבחינת הקדמת המאוחר, כי רב הנסתר בתיק זה על הנגלה. סוגיית אופיו של הקשר המשולש בין עזמי לפאיז (ולעלי) והחברה לא הובררה עד תום, לרבות ובמיוחד, המחויבות שנטל על עצמו פאיז ל"פשר" כדבריו בין הצדדים. לא שוכנעתי כי מדובר היה אך ב"פשרה", שאחרת לא היו הדברים מגיעים עד כדי מתן (או "זריקת") אותו שיק נושא המחלוקת כאן לתובעת, כאשר בין לבין אף ליווה את התובעת בניסיונות לקבל את הכספים המגיעים לה מהחברה. יחד עם זאת, ובעניינה של החלטה זו זהו עיקרם של דברים, נוכח העובדה כי עסקינן בתובענה שטרית בלבד, הרי שלא הוכח לי כי הנתבעים או מי מהם חתומים על השיק, וללא חתימתם הרי שאין הם חבים בו.

סע' 22 לפקודת השטרות [נוסח חדש] קובע כי "
אין אדם חב בתור מושך או מסב או קבל של שטר אם לא חתם עליו בתור אחד מאלה"
.
אם כן, על התובעת היה להוכיח כי הנתבעים חתמו על השיק.
הנתבעים שניהם חזרו וטענו בתצהירים, ולאחר מכן בחקירתם בבית המשפט, כי איש מהם לא חתם על השיק. לטענת פאיז כאמור, "זרק" את השיק לעבר עזמי במהלך ויכוח כאשר הוא אינו חתום על ידו, ושלא מתוך כוונה כי ייפרע. אשר לעלי, הרי שאף הוא חזר וטען כי לא חתם מעולם על השיק ואף נסיבות החתמתו לא הובררו די צרכן. טענות אלה לא קרסו בחקירה.

התובעת עצמה ערכה והגישה חוו"ד גרפולוגית מטעמה, וזו קבעה באופן חד משמעי כי אי ההתאמות שמצאה ופרטה בחווה"ד הינן באיכות ובכמות המאפשרת לה לקבוע כי הרישומים והחתימות לא נחתמו על ידי כותבי הדוגמאות (הנתבעים). לפי הנטען, המילים "למוטב בלבד", והן לבדן, נכתבו ככל הנראה על ידי פאיז.
אפילו יש לקבל כי פאיז רשם מילים אלה על השיק (ויש לזכור כי הנתבעים לא ביקשו לחקור את המומחית), הרי שאין בכך כדי למלא את החסר שבהעדר חתימה על השיק.



עזמי עצמו לא יכול היה להעיד על חתימתו של פאיז, שכן לדבריו השיק הובא אליו כאשר הוא חתום (ראה למשל סע' 10 לתצהירו), ואף לעניין חתימתו של עלי לא העיד באופן שניתן לקבוע על יסוד דבריו ממצא עובדתי. בעוד שבתצהירו ציין כי הנתבעים היו בביתו ורעייתו קמה להכין קפה, ואז החתים את עלי על גב השיק במקום המיועד לחתימת הערב (סע' 11), הרי שבחקירתו העיד שהשיק נחתם על ידי עלי לידו, אך כאשר נשאל מי ראה את החתימה השיב כי "עליתי למזוג
לו קפה והוא חתם על זה. רק אני והוא היינו בעסק, כך אני זוכר. זה היה ביום שבת" (עמ' 23 ש' 9 - 10). מהאמור עולה, כי בעוד שבתצהיר טען שהוא עצמו החתים את עלי בביתו על הערבות בגב השיק, הרי שבחקירתו הבהיר כי החתימה הייתה במקום עסקו, תוך אי בהירות אם נעשתה לידו או בעת שמזג קפה (ראה שם), ולכאורה במועד אחר כלשהו.

גם רעייתו של עזמי, הגב' אבתסאם, לא ראתה את מי מהנתבעים חותם על השיק. על פי תצהירה, גם היא עסקה באותו מועד בהכנת הקפה, וקיבלה את השיק לידיה לאחר מעשה, אף שלדבריה ראתה את החתימה.

על יסוד האמור אני קובעת, כי לא הוכח שהנתבעים חתומים על השיק.


התובעת טוענת בסיכומיה לראשונה, כי חרף העדר החתימה הרי שיש לראות בפאיז כמי שחתום עליו למעשה או כי מדובר בחתימה בהרשאה, שכן השיק הינו שלו והוא ניתן לה כאשר הוא חתום. לא מצאתי לקבל את הטענה. טענה זו אינה נזכרת בתביעה (הבקשה לביצוע שטר), ואף לא נתבקשה הוספתה לאחר מכן, כאשר הובררה טענת הנתבעים (כבר בהתנגדות) כי לא חתמו הם או מי מהם על השיק. העילה בתביעה נותרה חתימת הנתבעים בכתב ידם על השיק.


לגופו של עניין וכאמור בראש החלטה זו, לא בכדי ציינתי כי רב הנסתר בתיק זה על הנגלה. מחד גיסא לא הוברר מדוע יטול על עצמו פאיז ערבות לחברה של אחר. אין בפי התובעת טענה כלשהי המתיישבת עם קבלת גרסתה בדבר הערבות שניתנה. אין לפניי ראיה ואף לא טענה לעסק כלשהו בין פאיז לבין אותה חברה, ואין ראיה כי צמחה לו טובת הנאה כלשהי מהעסקה בין התובעת לחברה. מנגד, אף אין מחלוקת כי פאיז טרח ועשה עבור התובעת למען פירעון השיקים. הוא נטל שיקים של החברה שחוללו, הביאם אליה, ווידא כי בעלי החברה מחליפים אותם באחרים, ואף חותמים (למצער מואיד) על ערבות אישית תחתם, ואף מסר את השיק נושא הליך זה לתובעת. חרף האמור, סופו של דבר, שבספיקות אלה אין כדי לסייע לתובעת, אשר טענה בתביעתה כי הנתבעים נתנו שיק בחתימת ידם, ומכוח זאת צומחת לה עילתה כנגדם וטענה זו לא הוכחה.

לסיכום, התביעה נדחית.
נוכח אופן התנהלות הנתבעים בהליך, איני עושה צו להוצאות.
ככל שנותרו בתיק ההוצאה לפועל כספים שהופקדו על ידי הנתבעים בגין ההוצאות ואלה נפרעו במלואן (והדבר מסור להכרעת רשם ההוצאה לפועל), הרי שהכספים יושבו לנתבעים.


ניתן היום,
י"ד תמוז תשע"ז, 08 יולי 2017, בהעדר הצדדים.













א בית משפט שלום 22689-04/11 עזמי אבו אחמד למסחר בע"מ נ' פאיז קאסם, עלי קאסם (פורסם ב-ֽ 08/07/2017)