פסקי דין על דליה דקל | פסקי דין על נגריית יהודה זהבי בע"מ

17394-03/17 רתק     03/07/2017




רתק 17394-03/17 דליה דקל נ' נגריית יהודה זהבי בע"מ








בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים


רת"ק 17394-03-17 דקל נ' נגריית יהודה זהבי בע"מ





בפני

כבוד השופט
שמואל מנדלבום

מבקשת
דליה דקל
ת"ז 041856561


נגד

משיבה
נגריית יהודה זהבי בע"מ
, ח.פ. 513176917




פסק דין


1.
זוהי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בקריות
בת"ק 39152-01-16 (כב' הרשמת יונת הברפלד-אברהם) שניתן ביום 9.2.17 (להלן-"פסק הדין") ובו נדחתה תביעת המבקשת- הגב' דליה דקל
(להלן-"המבקשת") להשבת כספים ששילמה למשיבה – נגריית יהודה זהבי בע"מ
(להלן-"המשיבה"), עקב אספקת ספה שאינה תקינה.


יוקדם ויודגש כי כפי שיפורט להלן , פסק הדין ניתן לאחר הליך ממושך החורג בהיקפו מהמקובל בבית משפט לתביעות קטנות ,אשר כלל שני דיונים ומינוי מומחה מטעם בית

המשפט , אשר נתן חוות דעת מומחה ואף נחקר על חוות דעתו.

2.
כמפורט בהחלטת בית המשפט קמא מיום 27.10.16, המבקשת הגישה תביעה כנגד המשיבה, ע"ס 33,800 ₪ בטענה כי המשיבה סיפקה לה ספה לא תקינה. בכתב התביעה שהגישה המבקשת לבית המשפט קמא טענה כי ביום 29.6.15 הזמינה מאת המשיבה ריהוט בסך כולל של 70,000 ₪, הכולל ספה עם שזלונג מעור (להלן-"הספה") וכי עם אספקת ההזמנה ומיד עם הסרת האריזה, הבחינה המבקשת כי הספה אשר סופקה לה הינה באיכות ירודה מזו שהוצגה לה בחנות ואינה תואמת את הסטנדרטים הגבוהים המצופים ממערכת ישיבה סלונית יוקרתית, כפי שזו מתיימרת להיות.

3.
המבקשת פירטה בכתב התביעה את הליקויים שלטענתה לוקה בהם הספה שסופקה לה והם: טיב החומרים מהם הורכבה הספה לרבות כריות הגב וכריות הישיבה הינו ברמה ירודה ביותר; אי סימטריה של כריות הגב וכריות הישיבה; מנח וקיבוע עקום של כריות הישיבה אל בסיס המבנה; התפרים בחיבור פיסות העור בוצעו באופן חובבני ולא תואם את סוג העור מה שגרם לאי-סימטריה במראה הכריות. לכתב התביעה צירפה המבקשת חוות דעת של מומחה מטעמה שסבר כי בספה שסופקה לה קיימים ליקויים רבים, חמורים ויסודיים שאינם ניתנים לתיקון.

4.
המבקשת טענה עוד בכתב התביעה כי במעמד הרכישה של הספה נאמר לה, לשאלתה, כי בכל הכריות המרכיבות את הספה קיים מילוי נוצות וכי זו בעצם הסיבה למחיר הגבוה של הספה, ואילו במהלך בדיקת נציגי המשיבה, שהגיעו לביתה של המבקשת כדי לבדוק את תלונותיה בעניין הספה שסופקה לה, הוברר לה כי מתוך כל הכריות המרכיבות את הספה קיים מילוי נוצות רק ב- 3 מהן ובשאר הכריות קיים מילוי של ספוג. לטענת המבקשת, בנסיבות המקרה מדובר במצג שווא שהוצג בפני
ה במעמד רכישת הספה, לפיו המילוי בכל כריות הספה מורכב מנוצות ולטענתה לולא אותו מצג שווא היא לא הייתה בוחרת לרכוש אותה ספה.

5.
עוד נטען בכתב התביעה כי הספה, גם סבלה משינוי בגוון העור באזורי הישיבה וכן מרפיון בעמידות העור שבו הובחן מיד עם קבלת הספה בביתה.

6.
לאור האמור, המבקשת עתרה לבית המשפט קמא בתביעה לבטל את העסקה בינה לבין המשיבה, לחייב את המשיבה לדאוג לפינוי הספה מדירתה של המבקשת ועל חשבונה של המשיבה ולהשיב למבקשת את מלוא הסכום אשר שילמה בגין הספה ולכל הפחות סך של 33,800 ₪
כגבול הסמכות העניינית של בית המשפט קמא ביום הגשת התביעה.

7.
המשיבה טענה בכתב ההגנה כי הספה שהוזמנה על ידי המבקשת, הוזמנה בהתאם לדגם הנמצא בתצוגה בחנות וכי בוצעו בה שינויים לפי בקשת המבקשת, כאשר הייתה מלווה במעצבת. המשיבה טענה כי רק לאחר שהתברר למבקשת כי המידות שהזמינה אינן מתאימות לה והמשיבה לא יכולה הייתה להאריך את הספה בהתאם לדרישות המבקשת, ביקשה המבקשת ספה חדשה ומשלא נענתה לדרישה זו העלתה טענות חדשות בנוגע למצב הספה. המשיבה צירפה חוות דעת של מומחה מטעמה אשר התייחס בחוות דעתו לטענות המבקשת וסבר כי אין ליקויים בעבודת המשיבה.

8.
כמפורט בהחלטת בית המשפט קמא מיום 27.10.16, הצדדים הסכימו למינוי מומחה מטעם בית המשפט שיכריע באופן סופי בסוגיות נשוא המחלוקת ביניהם וכי קביעות המומחה מטעם בית המשפט תחייבנה אותם. בית המשפט קמא מינה כמומחה מטעמו את מר משה אברמוביץ'-יו"ר לשעבר של התאחדות המלאכה והתעשייה חיפה והצפון (להלן-"המומחה"). לצורך עריכת חוות דעתו, המומחה ביקר בדירתה של המבקשת ביום 20.7.16 כאשר הספה נמצאת בדירה כשנה מאז רכישתה.



9.
המומחה קבע בחוות דעתו כי בכריות הגב של הספה הגדולה יש מילוי נוצות שיש להחליף למילוי מספוג כדי לקבל קו ישר ואחיד; כי יש לחלק את הצד השמאלי הארוך בקו ישר עם הספה הגדולה באופן מקצועי יותר וכי יש לחבר את הספה הגדולה והפינה כך שיהיו יחדיו. המומחה קבע עוד כי כל הליקויים ניתנים לתיקון.

10.
בית המשפט קמא, בהחלטתו מיום 27.10.16, הורה למומחה להשלים את חוות דעתו, בין היתר, תוך התייחסות לטענות הצדדים וחוות הדעת מטעמם, התייחסות לעובדה כי הספה נמצאת בשימושה של המבקשת מזה זמן והאם יש בזמן זה כדי להשפיע על מצבה של הספה כפי שהיתה בעת שביקר אצל המבקשת וכן התייחסות לשאלה אם ניתן לכמת את הטעון תיקון
בעלות כספית ומה עלות התיקון לגבי כל אחד מסעיפי קביעתו בנפרד, הן עלותה של המשיבה לביצוע התיקון והן עלות התיקון על ידי רפד חיצוני.

11.
המומחה הגיש לבית המשפט הערכת מחיר לביצוע התיקונים בסכום של 6,500-7,000 ₪ ,אך לא התייחס ליתר הנושאים שנדרשו ממנו, ולפיכך זומן המומחה בהסכמת הצדדים לדיון שהתקיים ביום 8.2.17 בבית המשפט קמא ובמהלכו השלים את חוות הדעת בתשובותיו לשאלות בית המשפט קמא. יצויין כי לאותו דיון, המבקשת לא התייצבה.

פסק דינו של בית המשפט קמא:

12.
בית המשפט קמא בפסק הדין דחה כאמור את תביעת המבקשת וחייב אותה בהוצאות המשיבה בסך של 4,500 ₪;

13.
בית המשפט קמא קבע כי לאחר שעיין בטענות הצדדים, בחוות הדעת של המומחה ושמע את המומחה מצא כי הספה שסופקה למבקשת תקינה ואין בה כל ליקוי המקנה לה את הזכות לבטל את העסקה.
בהתייחסו לקביעות המומחה, ציין בית המשפט קמא בפסק הדין כי המומחה אישר בחקירתו כי אין כל בעיה בעבודות התפירה בספה ועבודת הרפדות היתה תקינה. בית המשפט קמא הוסיף וקבע כי
המומחה אישר בפני
ו כי הצלקת בעור אינה ליקוי מאחר ו"עור" הינו מוצר חי וצלקת כזו יכולה להיגרם גם לאחר תקופה בתוצר טבעי.
לעניין מילוי הנוצות בכריות, המומחה השיב בחקירתו בבית המשפט כי מצב הכריות סביר ביחס לעובדה כי הן ממולאות בנוצות אולם אם רוצים שהכריות ייראו טוב יותר יש להוסיף מילוי מספוג.
אשר למצב הספה לאחר שיושבים עליה, המומחה אישר בחקירתו כי מצב זה נגרם כתוצאה מסוג הבד-עור וציין כי בבד רגיל לא אמורה להיווצר בעיה כזו.
בית המשפט קבע כי המבקשת היא זו שביקשה מערכת ישיבה מעור במילוי נוצות לאחר שהוסברה לה משמעות הדבר גם על ידי המעצבת מטעמה ולכן אין מקום אף להורות למשיבה לבצע את התיקונים אותם הציע המומחה. בהקשר זה הוסיף בית המשפט קמא כי המומחה אישר כי אין ליקוי בספה שבוצעה בצורה תקינה, לרבות בעבודת הרפדות והתפירה.

בקשת רשות הערעור:

14.
בבקשת רשות הערעור טוענת המבקשת כי בקשתה עקרונית ומוצדקת בהתאם לכללים שנקבעו בפסיקה מאחר ונגרם לה עיוות דין מהותי לאור טעויות משפטיות חמורות שנפלו בפסק הדין, באשר לפרשנות המוטעית שנתן לקביעותיו העובדתיות של המומחה שמונה מטעמו. אי לכך, המבקשת מבקשת לבטל את פסק דינו של בית המשפט קמא, לרבות חיובה בהוצאות המשיבה, ועותרת לסעדים להם עתרה בכתב התביעה שהוגש לבית המשפט קמא.

15.
לטענת המבקשת, קביעותיו העובדתיות של בית המשפט קמא אשר הובילו בסופו של יום לדחיית התביעה נסמכו לחלוטין על חוות דעתו של המומחה ועל חקירתו מיום 8.2.17 ולכן שומה היה על בית המשפט להתייחס באופן מדוייק לכל הממצאים והליקויים שנתגלו על ידי המומחה במסגרת חוות דעתו ולבחון אותם, אחד לאחד, אל מול טענותיו בחקירה.

16.
בהתייחס לטענה לקיומה של צלקת על בד העור, המבקשת טוענת כי קביעת בית המשפט לפיה המומחה אישר בפני
ו כי אין מדובר בליקוי (באשר הינה תוצר טבעי של מוצר טבעי), הינה קביעה מוטעית, מאחר ולטענת המבקשת, המומחה בשום שלב של הדיון לא הכחיש כי מדובר בליקוי ויתרה מכך הוסיף כי ישנה אפשרות מעשית להעלים את הליקוי ואף רצוי היה שמלכתחילה לא יראו אותו. בהקשר זה המבקשת מוסיפה וטוענת כי לו ידעה כי היא קונה מוצר אשר עשוי להיווצר בו פגם לא הייתה רוכשת את המוצר בשווי כספי רב.




בהתייחס לקביעת המומחה בחוות דעתו לפיה יש לחלק צד שמאל הארוך של הספה בקו ישר עם הספה הגדולה באופן מקצועי יותר, המבקשת טוענת כי בית המשפט קמא לא נתן את דעתו בצורה ראויה לעובדה שהמומחה, בשום שלב של הדיון, לא טען כי לא מדובר בליקוי ובית המשפט התעלם מכך כי המומחה סיווג בעיה זו בספה בחוות דעתו כליקוי שדורש תיקון. גם בהתייחס לחיבור בין הספה הגדולה והפינה השמאלית, המבקשת טוענת כי המומחה סיווג בעיה זו כליקוי שדורש תיקון וכי בחקירתו הוסיף המומחה כי לאחר חיבור החלקים הבעיה צפויה להיפתר.

17.
לטענת המבקשת, המקרה דנן דורש את התערבותה של ערכאת הערעור בפסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות, בשל טעות משמעותית הגלויה על פניו כך שפסק הדין עלול לטענתה ליצור תקדים מסוכן בתחום ביטול עסקה ואחריות המוכרים בקשר לטיב המוצרים אשר הם מספקים ללקוחותיהם.

תשובת המשיבה:

18.
המשיבה, בתגובתה לבקשת רשות הערעור שהוגשה על פי החלטתי מיום 20.3.17, טוענת כי דין הבקשה להידחות;

19.
לטענת המשיבה, מטרתו של ההליך הינה ניסיון נוסף של המבקשת להחליף מוצר שהיא עצמה הזמינה ועיצבה בטענות "פגמים מדומים" אותם המציאה המבקשת, וכי המבקשת החליפה גרסאות בקשר לאותם פגמים בספה חדשות לבקרים, החל מהשלב שלפני הגשת כתב התביעה לבית המשפט קמא ואף בבקשת רשות הערעור.

20.
המשיבה מדגישה בתגובתה כי המבקשת לא התייצבה לדיון שהתקיים ביום 8.2.17 ואשר במסגרתו נחקר המומחה על חוות דעתו.

21.
לעניין חוות דעתו של המומחה, טוענת המשיבה כי מסקנותיו של המומחה בבחינת חוות דעתו לא תאמו את טענותיה של המבקשת כפי שהועלו בכתב התביעה והן במסגרת הדיון שהתקיים ביום 15.6.16 בפני
בית המשפט קמא;

22.
בהקשר זה חוזרת המשיבה על קביעותיו של בית המשפט קמא לפיהן המבקשת היא זו שהזמינה ספה עם מילוי נוצות בכריות וכי המומחה לא סבר כי מדובר בליקוי כלשהו בכריות בכלל המילוי שביקשה. המשיבה מפנה גם לדבריו של המומחה במהלך הדיון שהתקיים ביום 8.2.17 בהם אישר כי לא היתה כל בעיה בעבודות התפירה ועבודות הרפדות של הספה שהיו תקינות וכי השינויים שחלו במצב העור, מקורם במאפייניו של העור, החומר ממנו עשוי הריפוד של הספה ולא בפגם כלשהו כטענת המבקשת. בעניין זה חוזרת המשיבה גם על קביעתו של בית המשפט קמא שאישרה למעשה את דברי המומחה. לטענת המשיבה, המבקשת היא זו שדרשה מהמשיבה כי הספות לא יהיו מחוברות על מנת שתוכל לנייד את חלקי הספה בבית בנוחות ולהקל עליה בניקיון הבית לכשיידרש, מה גם שהמבקשת לא התלוננה בפני
המשיבה, בעת ביקורה של המשיבה בדירתה של המבקשת בטרם הוגשה התביעה, על אי החיבור בין החלקים כפי שקבע המומחה ולא העלתה טענה בהקשר זה עד למתן חוות הדעת של המומחה. בנוסף לכך, המשיבה טוענת כי גם המומחה עצמו לא קבע כי מדובר בפגם בספה.

23.
לטענת המשיבה, המבקשת, בבקשת רשות הערעור, אינה עומדת בנטל להוכיח כי מדובר במקרה חריג המצדיק את התערבותה שלה ערכאת הערעור בפסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות. מדובר לטענת המשיבה ב

פסק דין
שניתן לאחר בחינה מקיפה ויסודית של טענות הצדדים וניתן על סמך חוות דעת של מומחה שהפריכה את כל טענות המבקשת ולכן אין מקום להתערבות ערכאה זו בפסק הדין.

דיון והכרעה:

24.
לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, בפסק דינו של בית המשפט קמא ובתשובת המשיבה, ושמעתי את טיעוני הצדדים בדיון שהתקיים בפני
ביום 29.5.17 החלטתי לדחות את הבקשה לרשות הערעור;

25.
הבקשה שבפני
הינה כאמור בקשה להתערב בפסק דינו של בית השפט לתביעות קטנות ובנושא זה הלכה היא כי התערבות ב

פסק דין
של בית המשפט לתביעות קטנות שמורה למקרים חריגים. על כך עמד כב' השופט צ' זילברטל ברע"א 2095/15 אולמי נפטון בת ים בע"מ נ' משיח (פורסם בנבו, 20.5.15) שם אמר:

"ההליך המשפטי בבית המשפט לתביעות קטנות נועד להיות הליך פשוט ומהיר, וכדי לשמור על תכלית זו נקבעה ההלכה לפיה אמת המידה למתן רשות ערעור על פסקי דינו היא מחמירה במיוחד, כשרשות זו תינתן רק במקרים חריגים ביותר בהם נפל פגם מהותי הדורש את התערבותה של ערכאת הערעור (רע"א 1196/15 צח בר נ' פורטל [פורסם בנבו] (18.3.2015)). רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות לא בהכרח תינתן אף כאשר מתעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות החורגת מעניינם הישיר של הצדדים למחלוקת (חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 551 (מהדורה ג, 2012)). לא כל שכן כאשר, בדומה למקרה דנן, לא מתעוררת כל שאלה משפטית בעלת חשיבות ציבורית, ונימוקי הבקשה תחומים למחלוקת שבין הצדדים. ודוק – המחוקק ראה לנכון שלא להעניק זכות ערעור על פסקי הדין של בית המשפט בתביעות קטנות, כחריג לעקרון בדבר הזכות לפנות לערכאת ערעור. בכך הוא גילה את דעתו, שהליכים שראשיתם בבית המשפט לתביעות קטנות אמורים, ככלל, להסתיים עם מתן פסק הדין בערכאה הדיונית ללא הליך של השגה בפני
ערכאה גבוהה יותר."
[שם, בפסקה 4].

26.
על רקע האמור אני קובע כי המקרה שבפני
אינו נמנה על מקרים אלה; שכן המבקשת לא הצליחה להצביע על "פגם מהותי" שנפל בפסק הדין ופסק דינו של בית המשפט קמא, אשר התקבל לאחר דיון ממושך, מפורט, מנומק היטב, וקביעותיו מעוגנות בראיות שהונחו בפני
ו, בעיקר חוות דעתו של המומחה שמונה מטעם בית המשפט לאחר שהונחו בפני
המומחה חוות דעת מטעם הצדדים.

27.
כפי שציינתי, כעולה מהחלטת בית המשפט קמא מיום 27.10.16, שצורפה לבקשת רשות הערעור, הצדדים הסכימו למינוי המומחה והסכימו כי המומחה יכריע באופן סופי בסוגיות נשוא המחלוקת ביניהם וכי קביעותיו תחייבנה אותם. המומחה גם נחקר על חוות דעתו בדיון שהתקיים ביום 8.2.17, אליו זומן על ידי בית המשפט קמא כדי להשלים את חוות דעתו, כאשר המבקשת לא התייצבה לאותו דיון ולא ניסתה אפוא לסתור או להפריך את דבריו.

28.
על סמך חוות דעתו של המומחה והתשובות שמסר באותו דיון לא ניתן לבסס את המסקנה כי הספה לוקה בפגמים להם אחראית המשיבה והמצדיקה את הסעדים להם עתרה המבקשת בכתב התביעה. התיקונים שהציע המומחה בחוות דעתו שעלותם הוערכה על ידו בסכומים בהם נקב בדיון מיום 8.2.17, נועדו אך ורק לתקן את "התוצאות" למעשה של ריפוד ספה מעור טבעי ומילוי נוצות בכריות כפי שהזמינה המבקשת מהמשיבה ואין לראות בכך כ"אישור" של המומחה כי מדובר בפגמים או ליקויים שהם באשמת המשיבה.



כך העיד המומחה בפני
בית המשפט כי: "היא טוענת כי עבודת הרפדות לקויה, התפרים לקויים וזה גורם לרווח בין הכריות ואני משיב שאין כל בעיה בעבודת התפירה ועבודת הרפדות תקינה" (עמ' 4 שו' 12-13 לפרו' הדיון). בהמשך התייחס המומחה לטענת הרפיון הקיים בספה, השיב המומחה: "לשאלה אם זה ליקוי בעבודת הנתבעת או זה טבעי שיש עור בספה ארוכה כזו, ואני משיב שאם זה היה בד זה היה אחרת כי הבד נמתח אחרת והוא לא עובר שינויים כמו עור" (עמ' 5 לפרו' שו' 8-9).
(דגשים שלי ש.מ)

29
.

בנסיבות אלו קביעתו של בית משפט קמא שלפיה "המומחה אישר כי אין ליקוי במערכת הישיבה, היא בוצעה בצורה תקינה, ואין כל ליקוי בעבודת הרפדות והתפירה", היא קביעה המעוגנת היטב בחומר הראיות שהיה בפני
בית משפט קמא והנסמכת על דברים ברורים שנאמרו על ידי המומחה.

30.
זאת ועוד, כפי שנקבע בפסק הדין, המבקשת היא זו שהזמינה מהמשיבה מערכת ישיבה מעור, כאשר הכריות ימולאו בנוצות לאחר שמשמעות הדבר, מבחינת טיב ותכונות החומרים והמראה של הספה, הוסברה לה על ידי המעצבת מטעמה. נציגה של המשיבה מסר בדיון שהתקיים ביום 8.2.17, ואשר אליו כאמור המבקשת לא התייצבה, כי היתה מעצבת מטעם המבקשת שהסבירה למבקשת את האלסטיות של העור וכך גם הוא בעצמו הסביר לה את הדברים. דברים אלו לא נסתרו על ידי המבקשת. מדובר בקביעות עובדתיות שערכאת הערעור, ככלל, אינה מתערבת בהן.

31.
בנוסף יש גם לדחות טענת המבקשת בדיון שהתקיים בפני
ביום 29.5.17 כי רק המילוי של ידיות הספה היה מנוצות; מדובר בטענה עובדתית חדשה למעשה שהעלתה המבקשת אך בשלב הדיון בהליך הערעור, ואף לא הוזכרה בבקשת רשות הערעור שהוגשה מטעמה. המומחה ציין בחוות דעתו והן בדיון שהתקיים בפני
בית המשפט קמא ביום 8.2.17 כי המילוי בכריות הגב הוא מנוצות והמבקשת שלא התייצבה לדיון לא הצליחה לסתור זאת.

32.
סיכומו של דבר, מסקנתו של בית המשפט קמא לדחות את התביעה ולא לחייב את המשיבה אף בתיקונים שהציע המומחה בחוות דעתו, זאת לאור העובדות שהוכחו בפני
ו וחוות דעתו של המומחה שהסביר היטב בחקירתו את תכונותיהם של החומרים אותם ביקשה המבקשת- דהיינו, מילוי נוצות בכריות וריפוד מעור- כמקור ל"פגמים" להם טענה המבקשת,הינה מסקנה נכונה ומוצדקת בעיניי.

34.

לאור כל האמור, אינני מוצא עילה להתערבות בפסק דינו של בית משפט קמא, ולפיכך אני מורה על דחיית בקשת רשות הערעור.


35.

באשר לשאלת ההוצאות, בית משפט קמא חייב את המבקשת בתשלום הוצאות בסך של 4,500 ₪, ובדיון שבפני
י הסכים ב"כ המשיבה לוותר על הוצאותיו באם המבקשת הייתה חוזרת בה מבקשת רשות הערעור, אך המבקשת עמדה על מתן פסק הדין ובנסיבות אלו מן הראוי לחייבה גם בהוצאות הליך זה, אך תוך התחשבות בסכום ההוצאות שבו חויבה כבר המבקשת בבית משפט קמא, ולפיכך המבקשת תישא בהוצאות המשיבה בסך של 3,500 ₪, אשר ישולמו לב"כ המשיבה מתוך הפיקדון שהפקידה המבקשת, וכל יתרת פיקדון שתיוותר, אם תיוותר, תוחזר לב"כ המבקשת.



ניתן היום, ט' תמוז תשע"ז, 03 יולי 2017, בהעדר הצדדים.










רתק בית משפט מחוזי 17394-03/17 דליה דקל נ' נגריית יהודה זהבי בע"מ (פורסם ב-ֽ 03/07/2017)