פסקי דין על אמיר אלון | פסקי דין על שלמה לקס | פסקי דין על משה קרנר ואח' | פסקי דין על יניב שמואל שטרית | פסקי דין על ליאת שטרית | פסקי דין על לשכת רישום מקרקעין - ירושלים |

41640-08/15 הפ     12/07/2017




הפ 41640-08/15 אמיר אלון, שלמה לקס, משה קרנר ואח' נ' יניב שמואל שטרית, ליאת שטרית, לשכת רישום מקרקעין - ירושלים








בית המשפט המחוזי בירושלים



ה"פ 41640-08-15 אלון ואח'
נ' שטרית ואח'

ת"א 3445-10-15 שטרית ואח'
נ' אלון ואח'





בפני

כבוד השופט
כרמי מוסק

המבקשים
1
.
אמיר אלון

2
.
שלמה לקס

3
.
משה קרנר

4
.
הלל אייזנמן

5
.
חגית אייזנמן
באמצעות ב"כ עו"ד שגיא תירוש


נגד

המשיבים
1. יניב שמואל שטרית
2. ליאת שטרית
באמצעות ב"כ עו"ד אושרי דהן

3. לשכת רישום מקרקעין
- ירושלים
(פורמלי)


החלטה



1.
לפניי בקשה לתיקון כתב התביעה, כך שבנוסף לסעדים שהתבקשו בהמרצת הפתיחה, מבוקש סעד כספי, לחייב את הנתבעים לשלם לתובעים סכום של 1,566,000 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הבקשה לתיקון כתב התביעה, זאת בגין נזקים שנגרמו לתובעים לטענתם כתוצאה ממעשי הנתבעים, התנהלותם ומחדליהם.

2.
נטען, כי תחילה התבקשו סעדים זמניים בכל הנוגע לבנייה ולדירות בבניין נשוא המחלוקת, ובפרט בקשר לדירה שיועדה לנתבעים. עוד טוענים התובעים כי כעולה מהעובדות הנתבעים לא עמדו בהתחייבויותיהם הכספיות, לא העבירו כספים לתובע 1 כפי שהתחייבו וכתוצאה מכך נאלצו התובעים לשאת בעלויות שונות, ובפרט התובע 1 שנאלץ לקחת הלוואות. הנתבעים גם לא שילמו את חלקם היחסי בבניין, סירבו לחתום על מסמכים שונים ולמעשה החזיקו את התובעים כבני ערובה כדי להכריח אותם להיכנע לדרישותיהם הכספיות. בשל עובדות אלה הוגשה תחילה הבקשה לסעדים זמניים כדי להשלים את הבנייה ולאחר מכן היה אמור בית המשפט להכריע בזכויות הצדדים בהתאם לעובדות שהובאו ויובאו בפני
בית המשפט.

3.
בהמשך הבקשה פרטו התובעים את ההליכים השונים שהתנהלו עד כה בפני
בית המשפט, לרבות הצעות פשרה שונות שהועלו במטרה ליישב את הסכסוך או לחילופין, לקדם את הבנייה בדרך כלשהי. התובעים טוענים, כי כל הצעה שהוצעה לנתבעים על ידי התובעים או על ידי בית המשפט נדחתה על ידם, והיה צורך בבירור הסעדים הזמניים, חקירת עדים ושמיעת ראיות, ובסופו של דבר ניתנה החלטת בית המשפט ומונה כונס נכסים כדי לסייע בביצוע ההחלטה בדבר מינוי כונס נכסים כדי לסייע בביצוע ההחלטה. הנתבעים הגישו בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, אשר נדחתה.

4.
התובעים טוענים, כי התנהלות הנתבעים, הן לפני הגשת המרצת הפתיחה והבקשה לסעדים זמניים והן במהלך הדיונים, גרמה לתובעים נזקים כספיים ויש מקום לתקן את התביעה. עוד מפנים התובעים לעובדה כי כבר במסגרת המרצת הפתיחה שהגישו ציינו כי הם שומרים לעצמם את הזכות להגיש הליך נוסף בגין הנזקים הכספיים ובקשה מתאימה לפיצול סעדים. מאחר שההליך טרם החל להתברר לגופו, סבורים התובעים כי ראוי לתקן את כתב התביעה ולא לפצל את בירור העובדות. בהמשך הבקשה מפרטים התובעים את הנזקים הכספיים שנגרמו להם ומפנים את בית המשפט להלכות הנוגעות לתיקון כתבי טענות.

5.
הנתבעים מתנגדים לתיקון כתב התביעה וטוענים כי למעשה מדובר במהלך שיביא לתחילת הדיון מבראשית. מוסיפים הנתבעים וטוענים כי ניתן היה כבר בעת הגשת המרצת הפתיחה לתבוע את הסעדים הכספיים. הנתבעים מפנים לטענות הכספיות וטוענים כי אלה היו ידועות כבר בפתיחת ההליך. הנתבעים סבורים כי מכך עולה שהבקשה לתיקון כתב התביעה הוגשה בשיהוי רב, כאשר לגבי חלק מהסעדים, גם אם הסכומים טרם התגבשו, ניתן היה לתבוע סעדים אלה ולטעון כי נגרמים נזקים כספיים ההולכים ומצטברים מעת לעת.

6.
הנתבעים מפנים לפסיקה הנוגעת לשיהוי במועד הגשת הבקשה לתיקון כתבי טענות, תוך שבית המשפט מתייחס לכך שתיקון כתב תביעה יגרור תיקון כתבי הטענות. דברים אלה מביאים להימשכות ההליכים, ובפרט שוקלים בתי המשפט את העובדה שכבר התקיימו הליכים מקדמיים.

7.
הנתבעים מוסיפים וטוענים כי בהליך זה כבר נשמעו עדויות במסגרת הבקשה לסעדים זמניים, ניתנו החלטות בית המשפט וזאת לאחר מספר דיונים, וניתן היה להגיש כתב טענות גם בנושא הכספי עוד טרם התנהלו הליכים אלה, ומכאן שאין מקום להיעתר לבקשה. הנתבעים מסבים את תשומת לב בית המשפט לכך שהדיון עתה בשלב של הגשת תצהירי עדות ראשית, היינו שלב הבאת הראיות בפני
בית המשפט, וגם בכך מוצאים הנתבעים טעם שלא להיעתר לבקשה. הנתבעים סבורים, כי חיוניות התיקון אינה גדולה, ועל כך ניתן ללמוד מהתנהלות התובעים שלא טרחו להגיש תביעה כספית עד כה.

8.
בתגובתם טוענים התובעים כי לא ניתן היה לאמוד את הנזקים הכספיים בעת שהוגשה המרצת הפתיחה, ונזקים אלה התגבשו, בעיקרם, רק עתה ולכן הוגשה הבקשה לתיקון כתבי הטענות. לשיטת התובעים, תיקון כתב הטענות נחוץ כדי שבית המשפט יוכל להכריע באופן אמיתי וסופי בכל המחלוקות שבין הצדדים, ומדובר בסעד כספי הנתון במחלוקת, כעולה מתגובת הנתבעים לבקשה לתיקון התביעה. התובעים סבורים שאין מקום לפצל את הסעדים ויש לדון בכל המחלוקת בהליך אחד שבו תתקבלנה הכרעות עובדתיות על ידי בית המשפט.

9.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, לא ראיתי מקום שלא להיעתר לבקשה לתיקון כתב התביעה. גם אם קיים שיהוי מסוים, למרות שאינני משוכנע שכך הם פני הדברים, יש לאפשר את הוספת הסעד הכספי, שהרי ממילא מדובר בטענות הקשורות להליך המתנהל בפני
י. כידוע, יש להימנע ככל האפשר ממצב דברים בו מותבים שונים יקבעו ממצאים עובדתיים ביחס לסכסוך אחד שבין צדדים זהים. עוד יש להביא בחשבון את טעמי היעילות, כך שיש להימנע מהליכים נוספים באותו עניין. סבורני כי התיקון דרוש כדי לפרוש את מלוא המחלוקת שבין הצדדים בפני
בית המשפט.

10.
באשר לשלב בו מצוי הדיון, טרם החלה שמיעת הראיות. נכון הוא כי הדיון בשלב של הגשת תצהירי עדות ראשית, אולם כאמור, המצהירים טרם נחקרו בחקירה ראשית. אינני סבור כי תיקון כתבי הטענות יגרום נזק מהותי לנתבעים. לכל היותר, ייגרם לנתבעים נזק בכך שייאלצו להגיש כתבי טענות חדשים ויתכן שאף ינוהלו הליכים מקדמיים מחודשים, ודבר זה יובא בחשבון בעת הטלת שיעור ההוצאות בפסק הדין.

11.
נכונה טענת הנתבעים כי נשמעו עדים ונפרשו עובדות מסוימות בפני
בית המשפט, וכי על פי החלטת בית המשפט שעסקה בסעדים הזמניים, נקבעו ממצאים עובדתיים שונים. גם כאן יש להדגיש כי מדובר בהליך שהתנהל במסגרת הבקשה למתן סעדים זמניים כאשר מטרת ההליך הייתה לנסות ולקדם את פרויקט הבנייה כולו עקב הסכסוך שפרץ בין התובעים לבין הנתבעים. סבורני, כי בסופו של דבר מטרה זו הושגה, ויחד עם זאת אינני סבור כי תיקון כתבי הטענות בשלב זה, חרף ההליכים שהתנהלו עד כה, פוגע בנתבעים באופן מהותי כלשהו, מה גם שכאמור הסעדים הזמניים לא עסקו בעיקרם במחלוקת הכספית בין הצדדים.

12.
לאור כל האמור, אני מתיר את תיקון כתב התביעה על פי המבוקש.

13.
כתב התביעה שצורף לבקשה לתיקון כתב התביעה ייראה כאילו הוגש היום.

14.
הנתבעים יגישו כתב הגנה מתוקן עד ליום 6.9.17.

15.
נקבע לקדם משפט ליום 19.10.17 בשעה 09:00.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים
.

ניתנה היום, י"ח תמוז תשע"ז, 12 יולי 2017, בהעדר הצדדים
.

כרמי מוסק
, שופט









הפ בית משפט מחוזי 41640-08/15 אמיר אלון, שלמה לקס, משה קרנר ואח' נ' יניב שמואל שטרית, ליאת שטרית, לשכת רישום מקרקעין - ירושלים (פורסם ב-ֽ 12/07/2017)